## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 692

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 692:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 692:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/692:1)

**סעיף א'**הקורא את המגילה מברך לפניה ג' ברכות וכו'. נ"ב אעתיק כאן מה שנשאלתי במעשה שאירע פה קהילתינו כקורא את המגלה ונשתתק אם יש להקורא השני להתחיל ממקום שפסק או להתחיל מראש המגלה. הנה ידוע מ"ש המג"א דמי שנשתתק צריך השני להתחיל מראש. אבל באמת דברי המג"א תמוהים שהרי הוא עצמו סיים תוך כ"ד שאינו צריך לברך מחדש מכח דנתכוין מתחלה להוציא את כל הקהל ואם כן הרי המעיין בהלכות קה"ת סימן ק"מ ובהירושלמי שממנו מקור דין זה של הקורא בתורה ונשתתק צריך להתחיל מראש הוי מטעם שיאמרו שהקריאה הראשונה לא נתברך אחריה וקריאה האחרונה לא נתברך לפניה וכתב הרא"ש והנמשכין אחריו דזה מדבר אחר התקנה שתקנו שכ"א יברך. משמע הא אם לא הוי טעמא דאלו נתברכו לפניהם ולא לאחריהם ואלו להיפוך היה מתחיל ממקום שפסק. וא"כ במגלה שא"צ לברך שנית כיון שהוציא את כל הקהל אם כן למה יצטרך להתחיל מחדש. ואין לו' דכוונת המג"א הוי לראי' מדעת הרמב"ם דס"ל שם א"צ לברך ואף על פי כן צריך להתחיל מראש. ובע"כ הטעם כמ"ש הב"י סי' ק"מ בביאור כוונת הירושלמי לשיטתו היינו אם מתחיל ממקום שפסק נראה כהיסח הדעת באמצע. וא"כ מוכח דאף שאינו מברך לפניה מתחיל מראש. אך זה אינו חדא כיון דרוב פוסקים חולקים על הרמב"ם למה מחמיר המג"א לחוש לדעת הרמב"ם כיון דהוי דרבנן וראוי לילך לקולא ולרוב הפוסקים דס"ל דבברכה ממש תליא מלתא א"כ תינח בס"ת דאין מכוין להוציא הרבים וא"כ צריך לחזור ולברך ולכך יתחיל מראש. אבל במגלה כיון דבזה מוציא כל הקהל ופטור מלברך א"כ אינו צריך לחזור לראש ולמה יחמיר בדרבנן לחזור לראש לחוש לדעת הרמב"ם ז"ל. ועוד אף להרמב"ם אולי לא נראה כהיסח הדעת רק גבי קריאת ס"ת דאין המברך מוציא את הרבים א"כ זה שעומד עכשיו לקרות לא נחשב כאלו הוא עשה הברכה בעצמו לכך דומה להיסח הדעת והוי כאלו לא נתברכו לפניהם. אבל במה שצריכים כל הקהל לצאת בברכה א' א"כ הוי זה השני הקורא כאלו הוא עצמו בירך תחלה ובקורא עצמו אין קפידא אם הפסיק בנתיים. ועוד הרי בירושלמי מוכח דדוקא מכח תרתי יחד שיאמרו הראשונים נתברכו לפניהם ולא לאחריהם והאחרונים נתברכו לאחריה' ולא לפניהם הא מכח חד חששא מכח האחרונים לבדם שלא נתברכו לפניהם אם לא הוי נמי קפידא דמה שהראשונים אין להם ברכה לאחריהם לא הוי קפדינן במה שיאמרו שהאחרונים לא נתברכו לפניהם רק בצירוף תרתי יחד חיישינן לזה. אם כן תינח בתורה שיש ברכה לאחריה שייך לומר שהראשונים לא נתברכו לאחריהם. אבל במגלה דליכא ברכה לאחריה דברכת הרב את ריבנו אינו ברכה על המגילה רק על הנס וכמ"ש בחיבורי ספר החיים באריכות א"כ לא שייך לו' שיאמרו שהראשונים לא נתברכו לאחריהם וא"כ כיון דאין קפידא בשביל ראשונים יש לומר בשביל אחרונים לבדו לא קפדינן להצריך לחזור לראש. ובפרט לשיטת הרמב"ם דבאמת אף אם יחזיר לראש לא יברך לפניו ולא יתקן בזה את האחרונים רק דנראה כהיסח הדעת וי"ל דבזה לא נקטו רק אגב דנקט שהראשונים לא נתברכו לאחריהם שמזה יתקן ממש אם יתחיל מראש ויברך אחריו נקיט נמי קפידא זו שגם האחרונים לא נתברכו לפניהם ויתקן גם זה. אבל היכא דליכא ברכה לאחריה ליכא חשש בראשונים בשביל מה דבאחרונים ליכא ברכה לפניהם כיון דגם אם יקרא מראש לא יתקן בזה שפיר לא מצריכין עבור זה לחזור לראש א"כ יש לו' דגם הרמב"ם מודה בזה וכיון דלאינך פוסקים ודאי א"צ לחזור לראש ולהרמב"ם ספק הוא ויש לו' שגם הוא מודה בזה ואין ספק מוציא מידי וודאי. ואין לחוש לעזוב רוב הפוסקים לחוש לספק דעת הרמב"ם וא"כ ניהו דגם בזה יש חולקים דברכה אחרונה של המגילה הוי על המגילה מכל מקום הוי ספק ספיקא אולי כרוב הפוסקים בסי' ק"מ הנ"ל דס"ל התם דמטעם ברכה ממש הוי כך ופשיטא דכאן א"צ לחזור לראש. ואת"ל כדעת הרמב"ם שם דלמא כדעת הר"ן והלבוש דמגילה ליכא ברכה אחרונה על המגילה רק על הנס וי"ל דאף להרמב"ם א"צ לחזור לראש ובכל דוכתא מהני ס"ס בפרט במלתא דרבנן ואף דמגילה דברי קבלה והוי כד"ת מכל מקום עיקר קפידא של לחזור לראש הוי מכח הברכה וודאי דרבנן ודאי אין ראוי להחמיר בזה להצריך לחזור לראש ואף דבמגלה יש קפידא לקרותה כולה כאגרת מכל מקום בשביל זה אין להחמיר בדיעבד לחזור לראש. ולכך המחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהין ובפרט בלילה לאחר התענית וודאי אין להחמיר בזה לחזור לראש. וגם מה שהביא המג"א מסי' רפ"ד במפטיר ולא מסי' ק"מ בגוף קריאת ס"ת צ"ע. והנראה לפענ"ד כתבתי לדינא ושוב ראיתי בא"ר ובדגול מרבבה שהרגישו במקצת דברינו וכוונתי לדעתם. אך הם לא ביארו כל הצורך כמו שביארנו ע' בספריה' ותמצא ההבדל בין דבריהם לדברי ע"ש ודוק היטב:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 692:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 692:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/692:2)

**(שם סעיף ב')** אין לשוח בעוד שקורין אותה. נ"ב עיין במג"א מה שכתב בשם הש"ג פ"ב דברכות ולא העתיק יפה דהו"ל לסיים מה שהניח הש"ג בצ"ע מה נחשב בין הפרקים במגלה כיון דקורין אותה כאגרת ע"ש. ולדעתי י"ל כיון דיש דיעות במשנה מאימת קורין את המגילה ניהו דאנן קי"ל מתחלתה עכ"פ זה נחשב בין הפרקים דהיינו בין תחלתה לאיש יהודי ובין איש יהודי לבין בלילה ההוא וכו'. ועמ"ש בחיבורי על או"ח משנת תד"ר בהלכות ר"ח סי' תכ"ב שם כתבתי דיש פלוגתא בזה בין הפוסקים והטעם למה השמיטו הרמב"ם והש"ע דין זה עיין שם ודוק היטב: