## Chomat Anakh on Torah, Genesis

###### Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:1:1
[Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Chomat%20Anakh%20on%20Torah/s/Genesis/r/11:1:1)

**שפה אחת.** גימטריא לשון הקדש. רבינו מהר״א מגרמיזא ז״ל וכ״כ רבינו בעל הטורים ז״ל גם שפה עם הכולל גימטריא לשון:


###### Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:3:1
[Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chomat%20Anakh%20on%20Torah/s/Genesis/r/11:3:1)

**הבה נרדה.** אמר לע׳ שרים אשר ברקיע לע׳ האומות. ויפץ ה׳ אותם משם מה שלא הזכיר שבלבל לשונם כמו כן לפי שע״י שבעים שרים נענשו כי צוה לכל אחד לשון אחד. רבינו אפרים ז״ל בפירוש כ״י:


###### Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:10:1
[Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chomat%20Anakh%20on%20Torah/s/Genesis/r/11:10:1)

**אלה תולדות שם.** לא כתיב תולדות בחם ויפת כי מפני תולדות שם נבראו שמים וארץ רבינו מהר״א גרמיזא ז״ל בכתיבת יד:


###### Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:27:1
[Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:27:1](https://torahapp.org/share/book/Chomat%20Anakh%20on%20Torah/s/Genesis/r/11:27:1)

**אלה תולדות תרח.** תרח דכפל שמו כמו הצדיקים מלמד שעשה תשובה. רבינו אפרים ז״ל בפירוש כ״י וזכה בשביל שהוליד את אברהם:


###### Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:32:1
[Chomat Anakh on Torah, Genesis 11:32:1](https://torahapp.org/share/book/Chomat%20Anakh%20on%20Torah/s/Genesis/r/11:32:1)

**וימת תרח בחרן.** פירש״י ז״ל נון הפוכה לומר לך עד אברם חרון אף של מקום עכ״ל ויש שואלים דכיון דנכתב וימת תרח הרבה קודם שמת נימא דהנון הפוכה לומר שאין כאן מקום פסוק זה כמו שדרשו רז״ל בנונין הפוכות דכתיבי גבי ויהי בנסוע הארון דעשאן סימן דאין כאן מקומו אלא כדי להפסיק בין פורענות לפורענות. ולי הדל אין כאן שאלה דהתם הנונין אינן מגוף הפסוק אלא לסימנא אתו. אבל הכא הנון של חרון מגופיה דקרא ובעי למדרש לעצם הענין והכתוב. וה״נ אתא להפסיק דהיה חרון אף עד עתה ופסק חרון אף. ועוד יש מי ששאל דכל פסוק זה יתר ואעיקרא למה טרח וכתב קרא וימת תרח בחרן ואי משום להודיע דעד אברהם היה חרון אף של מקום אעיקרא ממילא רוחא והדבר מפורסם האי״ר ממזרח צדק וכתיב בהבראם באברהם. וי״ל דעיקר הכתוב בא להודיע שהקב״ה פטרו לאברהם מכבוד אב ואם כאלו כבר מת כמ״ש רז״ל שא״ל הקב״ה לך אני פוטר מכבוד או״א. ואגב הודיענו בהפוך הנון דע״כ היה חרון אף ומלבד דפסק חרון אף היה נחת כרמוז בס״ת וימת תרח בחרן שהוא נחת. ועוד אפשר לומר דתרח עשה תשובה והו״א דכשמת כבר נתקן ונתכפר לו לזה רמז וימת תרח ועדיין היה חרון אף עליו עד שנתנסה אברהם אע״ה בעשר נסיונות והיו לכפר על תרח ועד אחרן שבא באיוב ונתקן. והנון הפוכה לרמוז דלעתיד יפסק חרון אף ויתקן: