## Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple Chapter 1

###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:1:1)

**כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל** לפי שקדם לי לבאר ספר הפלאה וזרעים להרמב"ם ז"ל בתשובת שאלה ראיתי לבאר ספר עבודה בע"ה ולפי שלא דברו בו הראשונים נ"ע ויש השגות רבות והלכות עמוקות וספקות רבות אמרתי הואיל [וראיתי] את הבית בחרבנו ובטלו הקרבנות אתעסק בהלכותיו כמ"ש רז"ל בסוף מנחות ¹ כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת וכו' ובשכר זאת נזכה לראות אותו בישובו ויקריבו עליו עולות דבר יום ביומו ועין בעין נחזה כל המעשים וזה החלו לעשות ומאת העוזר האמתי אשאלה עזר אהי' אשר אהי' יהיה עם פי והגיוני ושלא אכשל בלשוני אכי"ר. והנה קרא הרב זללה"ה שם זה הספר ספר עבודה שהוא כולל עבודת הקרבנות והוא העבודה הרצויה אצלו ית"ש מכל שאר העבודות התלויות במעשה ולפיכך התחיל בהלכות בית הבחירה כי שם העבודה לא בזולתו כאשר יתבאר בע"ה:

footnotes:
¹ ק"י ע"א.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:1:2)

**מצות עשה לעשות בית לד' מוכן כו'.** ברייתא בסנהדרין פ' כ"ג ¹ תניא ר' יוסי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות בית הבחירה. מוכח בהדיא דבנין בית הבחירה מצות עשה הוא:
**ומהרר"ד ן' זמרא כתב** אע"פ שבמקצת מקומות מקדים המוזהר למצוה דכתיב סור מרע ועשה טוב. בהלכות אלו מבואר שלא יכול להקדים המוזהר ממנו שאם אין מקדש אין מזבח ואיך יקדים לא תבנה אתהן גזית לא תעלה במעלות, ומ"מ דע כי אין כלל בהלכות הרב אלא הכל כפי הענין כי לפעמים מקדים המוזהר ולפעמים המצוה. וכבר כתבתי בתשובת שאלה טעם פתיחת ההלכות של כל הי"ד:
**עשה** ומצוה זו מפורשת בתוספתא דזבחים ² ובספרי: ³

footnotes:
¹ כ' ע"ב.
² לא מצאתי בזבחים ואפשר ט"ס וצ"ל סנהדרין פ"ד.
³ פ' ראה פיסקא ס"ד.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:3
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:1:3)

**וחוגגים אליו שלש פעמים בשנה כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל זו מצוה בפני עצמה הוא ¹ וסמך אותה כאן להודיע מעלת הבית שצוה הכתוב לעלות ולראות בבית הזה ששם השכינה שרויה דכתיב אל פני האדון ה' צבאות. ולשון חוגגין עליו נמשך אחר לשון הערב וכן בכמה מקומות:

footnotes:
¹ ע' רמב"ן עה"ת דברים י"ב ח' וז"ל והנה לא יבוא בחיוב המשכן כלל ואפילו ברגלים לא נתחייב לבא לשם. וכ"כ שם ט"ז ט' ולא ידעתי אם לומר כו' או שיבאר כאן שלא יתחייבו לעלות לרגל עד אשר יבחר ה' מקום לשכנו שם יעו"ש ובמכות י' ע"א אמר דוד כו' ויבא שלמה בני ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ושמחתי. יעו"ש וכ"נ מהרדב"ז כאן.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:4
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:1:4)

**והיה לפי שעה כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל זבחים פ' חטאת ¹ ונחלקו בשם בברייתא בפירש מנוחה ונחלה דאיכא מ"ד מנוחה זו שילה דאז נחו מכיבוש. ונחלה זו ירושלים שהיתה נחלת עולמים דכתיב היתה לי נחלתי וגו'. ואיכא מ"ד איפכא מנוחה זו ירושלים דכתיב זאת מנוחתי עדי עד. נחלה זו שילה וה"ק לא מבעיא אל המנוחה דלא אתותין אלא אפילו אל הנחלה לא אתותין. ואיכא מ"ד זו וזו שילה. מנוחה שנחו מכיבוש נחלה שפלגו בהנחלות דכתיב ויחלק יהושע ויפל גורל בשילה ע"פ ה'. ואיכא מ"ד זו וזו ירושלים מנוחה מנוחת הארון דכתיב ויהי בנוח הארון גו' נחלה שהוא נחלת עולמים. וסתם מתני' התם כדעת ראשונה הוא. ומנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים. ורבינו לא ביאר כאן בזה דבר. כי לא הביא הפסוק אלא להוכיח ממנו דמקדש לפי שעה היה. ופשוט הוא:

footnotes:
¹ קי"ט ע"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:2:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:2:1)

**כיון שנכנסו כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש בזבחים. ¹ וכבר נתבאר בהלכות שמיטה ² מנין לנו דשבע כבשו ושבע חלקו ומיד שחלקו באו לשילה שהוא המנוחה ונלמד מהפסוקים. גם שם ³ למדו מדכתיב ותביאהו בית ה' שילה נראה שהיה בית וכתיב ויטש משכן שילה אהל שכן באדם וימאס באהל יוסף נראה שהיה אהל. הא כיצד אבנים מלמטה והיינו בית וירועות מלמעלה כאהל. גם שם ⁴ למדו דימי נוב וגבעון נ"ז שנה. שהרי כשמת עלי הכהן חרבה שילה ובאו לנוב וכשמת שמואל חרבה נוב ובאו לגבעון. וכתיב מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים עשרים שנה ואלו העשרים הם משמת עלי עד שמלך שאול עשר שנים ושמואל מלך בהם ואח"כ מלך שנה בחברת שאול שהיה שאול נמשך אחר עצתו וב' שנים מלך שאול לבדו. ושבע שנים מלך דוד בחברון לבד ועדיין היה הארון בקרית יערים ובשנה שמינית למלכו שאז מלך על יהודה וישראל והביא הארון מקרית יערים אל עיר דוד ול"ג שנה מלך על יהודה וישראל עוד ושלמה בנו מלך ד' שנים קודם שבנה הבית הרי נ"ז שנים. ומסיים בה נמצא לשילה שס"ט שנה. פי' כי בשנת ת"פ לצאת בני ישראל ממצרים נבנה הבית צא מהם ארבעים של מדבר וי"ד לגלגל ונ"ז לנוב וגבעון נשארו שס"ט לשילה:
**ומהרר"ד ן' זמרא כתב** ולא נתפרש כמה היו בנוב ⁵ וכמה היו בגבעון ולפי הנראה ל"ב היו בנוב וכ"ה בגבעון דכתיב ונר אלקים טרם יכבה כו' משמע דסמוך למיתת עלי נתנבא שמואל, ובודאי לא נתנבא פחות מעשרים שנה ותנא כשמת עלי הכהן חרבה שילה ובאו לנוב כשמת שמואל הרמתי חרבה נוב ובאו לגבעון וכל שנותיו של שמואל הרמתי נ"ב שנה. הרי שבנוב עמד המשכן ל"ב שנה וכ"ה שנים בגבעון הרי נ"ז:

footnotes:
¹ קי"ב ע"ב.
² פ"י ה"ב.
³ קי"ח ע"א.
⁴ שם ע"ב.
⁵ דברי הרדב"ז מרפסין איגרא דבש"ס זבחים קי"ח ע"ב שהם מקור ד' הרמב"ם כאן מבואר די"ג שנה היו בנוב ומ"ד בגבעון. וכן מפורש בירושלמי סופ"ק דמגילה ובילקוט שמואל רמז קל"ט בשם הס"ע. ובמהרש"א בח"א שם בזבחים כתב די"א היו בנוב ומ"ו בגבעון, והוא תמוה. כן מה שהקשה שם אמאי חשיב לנוב וגבעון יחד, תמוה שלא הביא מ"ש רש"י זבחים ס"א ע"ב ד"ה נוב וגבעון וז"ל חד חשיב להו דשניהם במה ואינן קדושין יעו"ש. - גם מ"ש הרדב"ז כאן דכשנתנבא שמואל כשמת עלי הי' בן עשרים שנה, הוא תמוה מאד. דמבואר בכ"ד דבעת שנתנבא כבר הי' בן ל"ט שנה ועד אז הי' עם עלי הכהן כמ"ש רש"י ותוס' תמורה ט"ו ע"א ובתענית ה' ע"ב ובנזיר ה' ע"א יעוש"ה.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:3:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:3:1)

**כיון שנבנה המקדש כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ"ק דמגילה ¹ שילה יש אחרי' היתר ירושלים אין היתר אחר קדושתה. ובפ"ב דשבועות ² אמרו ירושלים קדושתה קדושת עולם. ורש"י ז"ל פי' שאין אחרי' היתר במות. וכן אמרו בזבחים ³ באו לירושלים ונאסרו הבמות ולא היתה להם עוד היתר. אבל בתוס' ⁴ פירשו דאפילו למ"ד לא קדשה לעתיד קרי לי' שפיר קדושת עולם כיון שאין ראוי לחזור ולקדש אלא אותו מקום. והם דברי רבינו ז"ל. ובמכילתא ⁵ אמרו עד שלא נבחרה ירושלים היה כל ארץ ישראל ראוי למזבחות משנבחרה ירושלים יצאה כל א"י שנאמר השמר לך פן תעלה עולתיך בכל מקום אשר תראה. עד שלא נבחרה בית עולמים היה כל ירושלים ראוי' לשכינה משנבחרה בית עולמים יצאה ירושלים שנאמר כי בחר ה' בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי עדי עד פה אשב וכו'. והוא כתוס' דמגילה ⁶ וזהו שכתב רבינו לבנות בית ולהקריב קרבן: ⁷
**ומהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** משנת פ' פרת חטאת ⁸ באו לירושלים ונאסרו הבמות ולא היו להם עוד היתר והיא היתה נחלה ומאי נחלה נחלת עולמים וזהו שכתב ז"ל ואין שם בית לדורי דורות אלא בירושלים לבד ובהר המוריה כו':

footnotes:
¹ י' ע"א.
² ט"ז ע"ב.
³ קי"ב.
⁴ שם בשבועות ד"ה קדושתה.
⁵ פ' בא.
⁶ נראה דצ"ל בשבועות.
⁷ כ"מ גם מפה"מ להרמב"ם סוף זבחים וז"ל באו לירושלים כו' נקרא ירושלים נחלה להבאת קדושתה ועמידתה לעולם כו'. וע' בס' חזון נחום מס' מדות תמה מה שהביא הרמב"ם קרא זאת מנוחתי וגו' דהא סתם מתני' בזבחים קי"ב ע"ב היא כמ"ד מנוחה זו שילה ובס' הר המריה הקשה עוד מה שהביא קרא ויאמר דוד וגו' דהא כבר ילפינן איסור במות מדירושלים נקרא נחלה כמ"ש רש"י שם בזבחים במתני' ד"ה והיא היתה נחלה ושם קי"ט ע"א. אמנם לפי' המהר"י קורקוס א"ש דלא מיירי כאן בענין איסור במות רק מאיסור לבנות בהמ"ק חוץ מירושלים וזה לא שמעינן כ"כ מנחלה לכך הביא קרא ויאמר דוד וגו' וגם קרא זאת מנוחתי וגו' דלכ"ע בירושלים מיירי, דלא פליגי רק בקרא אל המנוחה ואל הנחלה וכוון קצת לזה בהר המריה.
⁸ זבחים קי"ב ע"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:4:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:4:1)

**בנין שבנה שלמה כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב כל זה לפי שיש בבנין שבנו בני הגולה כנזכר במס' מדות ¹ דברים שלא היו בבנין שלמה. והם מעין דברים המפורשים ביחזקאל. כי הא דתנן פ"ב ² דמדות ארבע לשכות היו בארבע מקצעות החצר כו':

footnotes:
¹ פ"ג מ"א.
² מ"ה.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:5:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:5:1)

**ואלו הם הדברים המעכבין**
**כב)**
**כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל כ"ז מבואר בכתובים. ומה שאמר ושלשתם נקראים היכל כי במס' מדות ¹ אמרו ההיכל ממזרח למערב ק' ונכנס בזה אולם ובית קדש הקדשים וכאשר יתבאר. וכל השאר נתבאר במדות ובזבחים פ' איזהו מקומן ² ופ' קה"ק ³ ופ"ק דיומא. ⁴ ומקום המזבח כתב רש"י ז"ל ⁵ שהוא משוך לדרום ובגמרא איכא מ"ד דכולו לדרום הוי קאי. ואיכא מ"ד כולו בצפון. ואיכא מ"ד רובו בצפון. ורבינו תפס כסתם מתני' דמדות דסבר דרובו בדרום ⁶ הי' וכאשר יתבאר פ"ה גבי מדות העזרה. ושלחן בצפון ומנורה בדרום. ונתבאר גם בשקלים ומקומות הרבה בתלמוד:
**ומהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** ויש דברים שאינם עיקר בבנין כגון לשכות ועליות: ⁷

footnotes:
¹ כב) לפנינו הגירסא ואלו הן הדברים שהם עיקר בבנין.
² כג) פ"ד מ"ז.
³ כד) נ"ד ע"א.
⁴ כה) נ"ח ע"ב.
⁵ כו) ט"ז ע"א.
⁶ כז) צ"ל כתב הרב.
⁷ כח) ע' תוס' יומא י"ז ע"א ד"ה רובא. וז"ל דלא אשכחן אלא שלשה מחלוקת בהא מילתא איכא למ"ד כוליה בצפון ואיכא למ"ד כוליה בדרום ואיכא למ"ד ממוצע כו' אין לנו לבדות מלבנו מחלוקת רביעית ולומר כו' רובו בדרום כיון דלא אשכחן תנא דאמר הכי יעו"ש ובכ"מ פ"ג מיוה"כ ה"ב ובתיו"ט יומא פ"ג מ"ט.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:5:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:5:2)

**וכל המוקף במחיצה זו כו'.** הוא הנקרא עזרה כו'. כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל העזרה זו הוא עזרת ישראל משער ניקנור ולפנים והכל נקרא מקדש סתם לענין האסורים ליכנס למקדש:
 כט) ע' מנ"ח מצוה רנ"ד הוכיח מש"ס ע"ז מ"ג ע"ב לא יעשה אדם בית כו' חצר תבנית עזרה כו' ולא נקיט נמי תבנית חיל והר הבית משום דאלו אינם בכלל משמשין יעו"ש. וכזה יש להוכיח גם בלשכות ועליות דאינם עיקר בבנין הבית. וע' לקמן פ"ז ה"ד בהגהות ובח"ס או"ח סי' ל. וגם בלשכות הפתוחות לקדש דקי"ל דתוכן קדש ואוכלין שם קד"ק אמרי' בזבחים נ"ו ע"א דרק לאכילה נתרבו מקרא אבל לא לשחוט בהם ולחייב עליהם משום טומאה יעו"ש דמשמע דלא קדשו כקדושת עזרה וכ"כ התוס' יומא ח' ע"א ד"ה דאי. אמנם בתו"כ פ' צו פ"ב אמרי' מנין לרבות לשכות כו' ופתוחות לקדש ת"ל במקום קדש יעו"ש ובנוב"ת או"ח סי' קכ"ד בזה. וע"ע לקמן ה"ט בראב"ד שכתב והלא לשכת כ"ג של עץ היתה וכן בהט"ז וז"ל וכן מכל העזרות ומכל הלשכות שהן קדש יעו"ש ובכ"מ ומהר"י קורקוס שם.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:6:1)

**ועושין במקדש כלים כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל הכל בכלל ועשו לי מקדש ואין כל אחת מהן מצוה בפני עצמה: ¹

footnotes:
¹ כ"כ החינוך מצוה צ"ה ובמנ"ח שם רוצה להוכיח מלשון הרמב"ם כאן דכ"א מצוה בפ"ע יעו"ש. ומהר"ר דוד ן' זמרא כאן מבואר דדעת הרמב"ם כהחינוך וכן נראה מסהמ"צ שלו מ"ע ל"ג יעו"ש ברמב"ן ובמל"מ כאן ולקמן הט"ו בזה. וע' שו"ת הרדב"ז ח"ה סי' צ"ג.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:6:2)

**מזבח לעולה ולשאר הקרבנות כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל לישנא דקרא נקיט דכתיב ועשית עליו את עולתיך ואת שלמיך וגו' ¹ דאי לאו הכי מזבח לקרבנות הוי לן למימר ותו לא:

footnotes:
¹ שמות כ' כ"א ושם כתיב וזבחת וגו'.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:3
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:3](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:6:3)

**וכבש שעולים בו כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל כ"ז מבואר במס' מדות וכללם בדרך כלל ואח"כ מפרש כל אחד ואחד במקומו:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:4
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:4](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:6:4)

**ומקומו לפני האולם משוך לדרום כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל פלוגתא דתנאי דגרסינן בפ' קד"ק ¹ מאן תנא דפליג עלי' דריה"ג ראב"י הוא, דתניא ראב"י אומר צפונה שיהיה צפון פנוי מכלום ואפילו מן המזבח. והמזבח היה לפני פתח אהל מועד ופסק הרב כראב"י:

footnotes:
¹ זבחים נ"ט ע"א.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:5
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:5](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:6:5)

**וכיור וכנו כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל סתם מתני' הוא פ"ג דמדות, ולרב יוסי דאמר ספ"ק דכלים דבחמשה דברים שוה בין האולם ולמזבח להיכל שאין שלא רחוץ ידים ורגלים נכנסים לשם כיור האיך נתן היה וקרא כתיב ונתת אותו בין אהל מועד ובין המזבח, וצריך לומר דסבר רב יוסי כולו מזבח בצפון קאי. ¹ ומזבח ל"ב אמה נמצא המזבח בולט ויוצא בצד צפון ושם היה הכיור נתן שאין זה בין האולם ולמזבח. ונקרא בין אהל ובין המזבח. כלומר בין שניהם. ועדיין צריך תלמוד. ולא קי"ל כר"י: ²

footnotes:
¹ כ"כ התוס' זבחים נ"ח ע"ב ד"ה הא דלמ"ד בתוספתא דשלא רחוץ ידים ורגלים אסור לכנוס בין האולם ולמזבח ע"כ ס"ל כוליה מזבח בצפון קאי יעו"ש אמנם מה שהוכיח הרדב"ז כן בדעת ר' יוסי הוא תמוה מש"ס זבחים שם דאר"א א"ר יוחנן אומר הי' רב יוסי כוליה מזבח בצפון כו' אר"ז אפשר איתא להא דריו"ח ולא תנינא לה במתני' נפק דק ואשכח דתנן כו' אר"א ב"א ה"מ רבי יהודה הוא כו' ונוקמה כרבי יוסי ובממוצע כו' ור"ש אמר כו' יעו"ש ובפרש"י שם היטב. דמבואר דלא מצאו מתני' להוכיח משם דרבי יוסי ס"ל כוליה מזבח בצפון קאי. ואדרבה רצו לומר דס"ל דממוצע הוי קאי, ולהרדב"ז הא מוכרח ממתני' דספ"ק דכלים דס"ל דבצפון קאי, וצ"ע. וע"ע תוס' יומא ט"ז ע"א ד"ה דהא ובלח"מ פ"ב מתומ"ס, אכן מצאתי בפי' הראב"ד ספ"ק דתמיד שתירץ קו' התוס' דהא דקתני בתוספתא דשלא רחוץ יו"ר אסור לכנוס בין אולם ולמזבח היינו דוקא בשהטיל מים או דכוונת התוספתא רחיצה בעלמא ואין צריך לרחוץ מן הכיור כדי לכנוס בין אולם ולמזבח דאין צריך קידש יו"ר מן הכיור רק לעבודה ומטיל מים יעו"ש וא"כ גם קו' הרדב"ז א"ש וממילא אין הכרח מכאן דרבי יוסי ס"ל כוליה מזבח בצפון קאי, וע' עוד בתוס' יומא ה' ע"ב ד"ה להביא, ובסנהדרין פ"ג ע"א ד"ה ולא, ובר"ש ספ"ק דכלים, ודו"ק. - ובעיקר הדבר צ"ע מש"ס זבחים כ"א ע"ב כל הכלים מקדשין כו' וכ"פ הרמב"ם פ"ה מבהמ"ק ה"י וז"ל מצוה לקדש ממי הכיור ואם קידש מאחד מכלי השרת ה"ז כשר. ויותר מזה כתב הרמב"ן פ' תשא ל' י"ט וז"ל והרחיצה היא מצוה. אבל הכיור צוה בו להזמנה ואינו מעכב ולא מצוה. כי ביוה"כ כ"ג מקדש ידיו ורגליו מקיתון של זהב כו' אבל למדנו מן הכיור כי צריכה כלי. וכ"מ בתוס' יומא מ"ד ע"ב ד"ה והיום ובר"ש ידים פ"א מ"א יעו"ש. ואפ"ל דזהו כוונת הראב"ד הנ"ל בתירוצו השני. והיינו דגם למה דמשמע מלשון הרמב"ם דלכתחילה מצוה לקדש מן הכיור. זה רק לעבודה. אבל כדי לכנוס בין אולם ולמזבח מקדש לכתחילה מכל כ"ש. ועכ"פ הוכחת הרדב"ז צ"ע.
² ברמב"ם לקמן פ"ז הכ"א ובפה"מ ספ"ק דכלים.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:6
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:6](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:6:6)

**שהוא שמאל הנכנס כו'.** שהרי הנכנס פניו למערב והדרום לשמאלו:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:7
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:6:7](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:6:7)

**ומזבח לקטורת ומנורה ושלחן כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל דבכלהו כתיב לפני ה'. המנורה בדרום דכתיב על ירך המשכן נגבה. ושלחן מימין דכתיב על ירך המשכן צפונה והוצרך הרב ז"ל לכתוב משמאל הנכנס להודיעני דצפון ודרום הנזכר בכתוב היינו דרומו של עולם וצפונו של עולם. ומכאן אתה למד כי לעולם היו מעמידין המשכן פניו למזרח כדי שיהיה מקום שכינה במערב. כי לעולם שכינה במערב. ומ"ש ז"ל שעליו לחה"פ. לאפוקי שאר שלחנות שעשה שלמה המלך דתניא ¹ עשרה שלחנות עשה שלמה המלך ולא היה מסדרין אלא על של משה שנאמר ואת השלחן אשר עליו לחה"פ זהב. ראב"ש אומר על כולן היו מסדרין ור"י בר"י אומר לא היו מסדרין אלא על של משה כו'. וכן נראה שהוא דעת רבינו שכתב שעליו לחם הפנים. ² ונחלקו שם ג"כ על עשר מנורות שעשה שלמה המלך ז"ל. אם היו מדליקין בהם או לא:

footnotes:
¹ מנחות צ"ט ע"א.
² קצת יל"ע בזה דבגמ' שם אמרי' ולא היו מסדרין אלא על של משה שנאמר ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב ופרש"י ד"ה את השלחן לשון יחיד יעו"ש ואמאי לא הוכיח גם מדכתיב אשר עליו לחה"פ, כמו שדייק הרדב"ז בלשון הרמב"ם. וע' רד"ק מלכים א'-ז' דכל השלחנות היו מצופין זהב. אף דכתיב אשר עליו לחה"פ זהב. וע"כ משום דעל כולן היו מסדרין וע' בנוב"ת או"ח סי' קכ"ב שהוכיח להיפך דהרמב"ם ס"ל כמ"ד דעל כולן היו מסדרין. - ומצאתי בס' גוא"י להגר"מ זמבא זק"ל שכוון להוכיח מדיוק לשון הרמב"ם כמ"ש הרדב"ז אמנם העיר דלפ"ז הי' צריך הרמב"ם לדייק כן גם גבי מנורה בדרום שמדליקין בה. ולזה הוכיח מלשון הגמ' שם דאמרי' ר"י ב"י אומר לא היו מסדרין אלא על של משה אלא מה אני מקיים ואת השלחנות כו' אלו ג' שלחנות שהיו במקדש כו' יעו"ש דלא נקיט הש"ס דעתי' דר"י ב"י רק בשלחן ולא במנורה, דנראה מזה דבמנורה מודה לראב"ש דבכולן מדליקין והרמב"ם לקמן פ"ג פסק כר"י ב"י בג' שלחנות וה"ה דפסיק כוותי' בזה ושפיר דייק כן רק בשלחן ודפח"ח. וע' תוספתא מנחות פי"א.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:7:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:7:1)

**ושניהם בצד קדש הקדשים מבחוץ כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל לשון זה מורה שהיו קרובים אל קדש הקדשים ¹ יותר מפתח ההיכל. והכי איתא התם ² תני חדא מחצי בית ולפנים היו מונחים ותני חדא משליש הבית ולפנים היו מונחים. ול"ק מר חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל ומר לא חשיב בית קדשי הקדשים בהדי היכל. הא למדת כי בשלש אמות פנימיות של היכל היו מונחים. וכ"כ לקמן הרב. ³ וטעמא דכתיב בהו לפני ה'. וכל מה דאפשר לקיים בהם ¹ לפני ה' מקיימינן:

footnotes:
¹ כ"ה בתו"כ פ' אמור פ"ו מחוץ לפרוכת העדות מה ת"ל לפי שנאמר וישם את המנורה וגו' ואיני יודע אם סמוכה לפרוכת ואם סמוכה לפתח כשהוא אומר מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד מלמד שהוא סמוכה לפרוכת יותר מן הפתח יעו"ש. וכעין זה כתב הרמב"ם לקמן פ"ד ה"א שהארון הי' מונח בצד מערב קה"ק. אמנם התוס' ב"ב כ"ה ע"ב ד"ה וצבא בשם הריצב"א כתבו שהי' מונח במזרח קה"ק, ובתוס' מנחות צ"ח ע"ב ד"ה דוחקין. דעתם שעומד באמצע יעו"ש ובתיו"ט יומא פ"ה מ"ב תמה על הרמב"ם. ובמנ"ח מ' צ"ה הביא שכ"ה גם דעת הרשב"ם ב"ב צ"ט ע"א ד"ה ארון. וכתב דטעמם משום דעיקר השראת שכינה במערב. והוא כסברת הרדב"ז כאן בשיטת הרמב"ם דכל מה דאפשר לקיים לפני ה' מקיימינן. ועי' תוס' מנחות פ"ו ע"ב ד"ה ולא.
² מנחות צ"ח ע"ב.
³ פ"ג הי"ז ובכ"מ שם ציין לתוספ' ולא הביא מגמ' שמביא הרדב"ז.
¹ מ) שמות מ' כ"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:7:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:7:2)

**ומזבח הקטורת משוך מבין שניהם לחוץ כו'.** כתב מהרר"ד ן' זמרא ז"ל סדר המקראות הכי משמע. ויתן את השלחן ¹ ולפי שהוא לימין הנכנס וכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין. ואח"כ וישם את המנורה ² ואח"כ וישם את מזבח הזהב באהל מועד ³ לפני הכפורת. ומהסדר הזה אתה למד סדר הנחתן. ומדכתיב לפני הכפורת ⁴ אתה למד שיהיו בין שניהם כדי שלא יהיה דבר מפסיק בינו לבין הכפורת. ותניא פ' אמר להם הממונה. מד) שלחן בצפון משוך מן הכותל שתי אמות ומחצה. מזבח ממוצע ועומד באמצע ומשוך כלפי חוץ. ופרכינן ונוקמוה להדייהו. כיון דכתיב ואת המנורה נוכח השלחן בעי' דחזי אהדדי:

footnotes:
¹ מא) שם כ"ד.
² מב) שם כ"ו.
³ מג) תמוה דשם בקרא סו"פ פקודי לא כתיב לפני הכפורת. רק בהצווי בפ' תצוה כתיב ונתתה אותו לפני הפרכת וגו' לפני הכפרת ושם פרש"י כמ"ש הרדב"ז כאן. וע' תוס' ישנים יומא ל"ג ע"ב וז"ל וצ"ע מנ"ל דאית לי' לאוקמא בהדייהו יעו"ש. ובזה א"ש, וע' ברמב"ם מעה"ק פ"ה הי"ד ובכ"מ שם ובפ"ד מעביוה"כ ה"ב ובשו"ת הרדב"ז ח"ה סי' רל"ג ובתוס' מנחות כ"ח ע"ב ד"ה גובהה.
⁴ מד) יומא ל"ג ע"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:8:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:8:1)

**כשבונים ההיכל כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל בסוטה פ' עגלה ערופה ¹ אבן שלמה מסע נבנה. דברים ככתבן דברי ר' יהודה. א"ל ר' נחמיה וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר כל אלה אבנים יקרות אבני גזית מגורדות במגרה א"כ מת"ל אבן שלמה שהי' מתקן מבחוץ ומכניס מבפנים. אמר רבי נראין דברי ר"י באבני מקדש, ודברי ר"נ באבני בית, ואעפ"כ פסק רבינו ז"ל כר' נחמיה דקראי כוותיה דייקי דכתיב כל אלה וגו' וכאשר הקשה הוא על ר' יהודה, ודברי רבי לא הכרעה הם ואינו נקרא מכריע ² דר' נחמיה באבני קדש הוא דמיירי דאבני בית ליכא קפידא אליבא דכ"ע. דוק ותשכח:
**ומהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** הכי אמרי' במס' תמיד ³ ואמרי' במכילתא ⁴ לא תבנה אתהן גזית. בו אי אתה בונה גזית. אבל אתה בונה גזית בהיכל ובבית קדשי הקדשים. הא מה אני מקיים ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל כו' בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע כי חרבך הנפת עליה ותחללה ר' אלעזר בר' שמעון אומר המזבח נברא להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצרם. אינו דין שיניף המקצר על המאריך:

footnotes:
¹ סוטה מ"ח ע"ב.
² ע' מל"מ בסו"ד כוון לד' מהר"י קורקוס כאן.
³ כ"ו ע"ב.
⁴ סו"פ יתרו.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:9:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:9:1)

**ואין בונין בו עץ בולט כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל בהשגות א"א והלא לשכת כ"ג של עץ היתה כו'. והנה לדעת הר"א ז"ל שהוא מפרש אצל מזבח ה' מעזרת אנשים ולפנים לבד. א"כ גם נטיעת אשירה לא יהיה אסור אלא מעזרת אנשים ולפנים דוקא. דאצל מזבח ה' אתרווייהו קאי. ובודאי שהדבר דחוק לומר כן. ובספרי ¹ שנינו מנין לנוטע אילן ובונה בית בהר הבית שהוא בל"ת ת"ל אשרה כל עץ אצל מזבח ה'. ר' אליעזר אומר מנין שאין עושין אכסדרה בעזרה ת"ל אצל מזבח ה' ע"כ. מוכח בהדיא דאצל מזבח ה' אין משמעותו בעזרת אנשים דוקא כדברי הר"א ז"ל. וכאשר כתבו רבינו בהלכות ע"ז ² שהנוטע בכל עזרה עובר בל"ת. ובמס' תמיד פ"א ³ אמרו על משנת ונכנס מבית המוקד לעזרה ובא לו. מהלכין באכסדרה מכאן ומכאן עד שמגיעין ללשכת עושה חביתין. ופריך עלה בגמרא ומי בנו אכסדרה בעזרה והא תניא ר"א אומר מנין שאין עושין אכסדרה בעזרה כו' ומסיק רב חסדא דאכסדראות של בנין היו. ומדקאמר סתם בעזרה, משמע שגם עזרת נשים בכלל, כי עזרה סתם כולל הכל בכל מקום. גם רש"י ז"ל בפי' החומש ⁴ כ"כ לא תטע וגו' אזהרה לנטוע אילן ובונה בית בהר הבית. והוא ההוא דספרי גם הרמב"ן ז"ל הסכים עמו וביאר דבריו דבונה בהר הבית מדרבנן הוא וקרא אסמכתא בעלמא. וכך הוא גם דעת רבינו ז"ל. וכן ביאר בהלכות ע"ז ⁵ דהרחקה יתירא הוא לאסור כל עץ בכל המקדש ואסמכוהו רבנן אקרא. ומעתה קושיית הר"א ז"ל צריכא יישוב גם לדעת רש"י והרמב"ן ז"ל. ונראה דמההיא שהיו מקיפין את כל העזרה גזוזטרא. לק"מ חדא כי לא היה דבר של קבוע אלא של ארעי לשעתה ומיד מסירין אותה. ואנן בדבר שהוא קבע מיירינן. ועוד כי לא היה בנין אלא מסדרין לוחות על זיזין של אבן שבולטין מהכותלים. וכ"כ רש"י ז"ל פ' החליל ⁶ גזוזטראות נתנו בכותליה בולטים מן הכותל סביב וכל שנה מסדרין לווחין שקורין פלנקא"ש כו'. וכיון שכן ודאי שאין זה נקרא בנין עץ ואין כאן איסור. ומה שהקשה מלשכת כ"ג. יש לדקדק ולדידיה היכי ניחא, שהרי לשכה זו לפנים משער ניקנור בעזרת אנשים היתה. ⁷ ומודה הר"א ז"ל דלפנים משער ניקנור אסור וקרינן בי' אצל מזבח ה'. אלא שאפשר לומר שדעת הר"א ז"ל דלשכה זו לא נתקדשה בקדושת עזרה. דהא קי"ל שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד וכ"ש שכיבה. וא"כ איך היה כ"ג דר שם ושוכב שם ז' ימים קודם יוה"כ ⁸ אלא שצריך לומר שכיון שמתחלה לשם כך עשו אותה לא נתקדשה בקדושת עזרה. וכן מצאתי שכתב הריטב"א ז"ל פ"ק דיומא. ומכח מה שהקשתי. ⁹ ומעתה להר"א ז"ל ניחא. ומ"מ מקשה על רבינו, דלא גרעה מהר הבית דודאי מכלל מקדש הוא. ואפשר לתרץ לדעת רבינו דאע"פ שנקרא לשכת העץ לא מפני שהיתה של עץ נקראת כן, אלא לאיזה סיבה אחרת שלא נתפרשה והרי לשכה שמפרישן כהן השורף את הפרה נקראת לשכת האבן. ולא על שם בניינה נקראת כן, אלא על שם שכל מעשיה בכלי אבנים. וגם זו אפשר שמפני סיבה אחרת נקראת כן. ¹⁰ ואפשר שהיו בה עצים ובנו אותם בטעות ובאו והסירם ונשאר שמה עליה. ¹¹ או היה באותו מקום עץ גדול והסירו אותו ובנו אותה שם ונקרא שמה על שם אותו עץ. ¹² או לאיזה סיבה אחרת. ואפשר היה לומר עוד, שאפילו אם היה בה עץ לא היה בולט וכל שאינו בולט לא דמי לנוטע אילן. ולכך כתב רבינו ואין בונין עץ בולט כו' וכן כשבונין אכסדרה של עץ הרי הוא בולט. ¹³ ולכך כתב רבינו בהלכות ע"ז אסור לעשות אכסדראות וכו' וכל האכסדראות והסבכות שהיו במקדש היוצאים מן הכתלים של אבן היו לא של עץ. משמע דלא קפיד אלא אסבכות ואכסדראות לא על הלשכות. אלא שזה דוחק. שוב ראיתי בהשגות הר"א ז"ל פ"ו מהלכות ע"ז שכתב, א"א לשכת העץ בית היתה בימה שעושין למלך בשעת הקהל לשעתה היתה וכן גזוזטרא שהיו מקיפין בעזרת נשים לשעתה היתה, ע"כ. נראה שכוונתו לתרץ כל מה שהקשה לו כאן על רבינו ותירץ בגזוזטראות כאשר תירצתי. וההיא דלשכת העץ נראה שכוונתו לומר שהיתה בית כשאר בתים של חול ולא נכללה בכלל האיסור. ולשון הגמרא הוא כי שם פ"ק דיומא ¹⁴ נחלקו רבנן ור' יהודה דרבנן סברי דבית שאינו לקיץ ולחורף אעפ"כ נקרא בית הילכך לשכה זו אעפ"י שאינה אלא לשבעת ימים בית נקראת וקרינן בי' מזוזות ביתך ומטעם זה חייבת במזוזה. ור"י סבר אינה נקראת בית ואינה חייבת בה. וזהו שכתב הר"א ז"ל בית היתה דכרבנן קי"ל וכיון דהויא בית וקרינן בי' ביתך אין בה איסור בנין דעץ דאפילו כהר הבית לא היתה, ¹⁵ והריטב"א ז"ל שסובר כאשר כתב הר"א ז"ל כאן דקדושת עזרה אין בה אבל קדושה מיהו אית בה. הוקשה לו מהא דתניא התם ¹⁶ ביתך מה ביתך שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו לשכות ועזרות שהם קדש, וא"כ לשכת כהן גדול למה חייבת אפילו שהיתה בית דירה. והא דומיא דביתך בעינן שתהא דירה של חול. והוצרך לדחוק דההיא פליגי אדרבנן דלשכת כהן גדול. ורבינו בהלכות מזוזה ¹⁷ כתב כרבנן וכתב ההיא ברייתא. מוכח דס"ל דלשכת כ"ג לא היתה קדש. וזהו שכתב הר"א ז"ל שם לשכת כ"ג בית היתה. כלומר כשאר בתים. וכן כתבו רבינו ¹⁸ שלשכה זו אחורי שתי לשכות לשכת הגולה ולשכת הגזית. ולשכת הגזית היתה חצי' חול וזו היתה אחוריה. א"כ אין דוחק אם כולה תהא חול. ¹⁹ והשתא ומה לשכת הסנהדרין הוצרכו לעשותה חול. וחול לגמרי משמע לשכב ולישן. לשכת כ"ג לא כ"ש שצריך שתהא חול. כנ"ל לדעת רבינו וביאר דברי הר"א ז"ל שם:
**והרר"ד ן' זמרא כתב** בהשגות א"א כו' ואיברא דהכי משמע בפ"ק דתמיד ²⁰ דתנן נטל את המפתח ופתח את הפשפש וכו' אלו מהלכין באכסדרא כו' ודאי עזרה זו עזרת אנשים היא ועלה פרכינן בגמרא ומי הוי אכסדראות וכו' ודעת רבינו דאע"ג דהך שקלא וטריא איירי באכסדראות דהוי בעזרת אנשים, מ"מ האיסור כולל בכל בנין הבית או מדאורייתא או מדרבנן א"נ משום הרחקה יתירא ושלא נאסר אלא דרך בנין ובולט, וכן כתב רבינו ז"ל ואין בונין עץ בולט. אבל כשהיו מקיפין את העזרה בגזוזטרא לא היה דרך בנין קבע, אלא לפי שעה ומיד מסירין אותו. ולשכת העץ אפשר דכך שמה, א"נ שהיתה מקורה בעץ כשאר תקרות במקדש ולא כשאר לשכות שהיו בנויות כיפה. ²¹ וכבר הארכתי בתשובה ²² על זה אחר שנודה לקושייתו של הראב"ד ז"ל. אבל מה שאני סובר בדברי רבינו. כי מה שכתב אין בונין בו עץ בולט כלל. על היכל ועזרה קאי שהוא מקדש בכלל, אבל שאר הר הבית היה מותר לבנות בו עץ ²³ ולשכת העץ לא היה בנוי בקודש. ²⁴ וכן נראה ממה שכתב בפ"ה ²⁵ ולשכת העץ היתה אחורי שתיהם והוא היתה לשכת כהן גדול והוא הנקרא לשכת פרהדרין:

footnotes:
¹ פ' שופטים.
² פ"ו ה"ט ה"י.
³ כ"ח ע"ב.
⁴ דברים ט"ז כ"א.
⁵ שם.
⁶ סוכה נ"א ע"ב יעו"ש ובהגהות הגריעב"ץ.
⁷ כ"ה גם בתיו"ט פ"ה דמדות מ"ד.
⁸ יפלא שלא מביא מפרש"י יומא ו' ע"א ד"ה מביתו כו' דע"כ לא היתה קדושה דהא אין ישיבה בעזרה כו' וכ"ש שכיבה והתוס' שם כתבו דקדושה כהר הבית וע"ע שם ח' ע"ב ד"ה דאי ובדף י' ע"א ד"ה חוץ.
⁹ ע' מל"מ כאן.
¹⁰ כ"כ גם בתיו"ט שם.
¹¹ הובאו דבריו במלאכת שלמה פ"ד דמדות מ"ד.
¹² כ"כ בכ"מ.
¹³ כוונו לזה בתיו"ט מדות פ"ג מ"ז ובס' מעשה רקח הספרדי ומביא כן מפה"מ להרמב"ם ספ"ק דתמיד. ומקרא מלכים א' ו' ופרש"י שם. ובצ"פ תנינא פ"ו מע"ז ה"י כתב לדייק כן בש"ס ר"ה ד' ע"א שלמה שקעיה בבניינא כו' שלמה סדייה בסידא. דהכוונה שלא הי' בולט. ומתרץ בזה בש"ס יומא י"ב ע"א אחוזתכם כו' ואין ירושלים מטמא בנגעים אמר ר"י אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד. וקשה מהא דתנן בנגעים פי"ב מ"ד דצריך שיהי' בבית גם עץ. וא"כ מקדש דאין בו עץ בלא"ה ל"ש בי' טומאת נגעים. אמנם אי בעי בולט דוקא. א"ש דהא תנן שם במ"ד עצים כדי ליתן תחת השקוף יעו"ש וזה אינו בולט. וע' תפא"י פ"א דמדות בזה.
¹⁴ י' ע"א.
¹⁵ ע' פי' הראב"ד פ"ק דתמיד שכתב דפרישת כ"ג צריך להיות למקום קדוש משום דילפינן ממלואים. וע"כ לשכת פרהדרין קדש היתה והא דמותר לכ"ג לישב ולישן שם משום דהיכא דלא אפשר שאני יעו"ש היטב. ואם הוא הראב"ד בעל ההשגות אי אפשר לומר בכוונתו כאן מ"ש "דבית היתה" שהוא כבית של חול. ומזה יש ראי' לדעת האומרים דפי' על מס' תמיד אינו להראב"ד ז"ל. - ואפ"ל בכוונתו כאן מ"ש דלשכת כ"ג בית היתה, עפ"ד התוס' רי"ד יומא ו' ע"א דהא דאין ישיבה בעזרה כו' הוא דוקא באויר עזרה שנראה כנגד פתח ההיכל. אבל הלשכות שהיו בנויות בעזרה שהן מוקפות מחיצות מותר לישב ולישן בהם יעו"ש, וא"כ י"ל דה"ה דל"ש בהם איסור דלא תטע כל עץ וכמ"ש המהר"י קורקוס כאן דדין אחד להם. וזהו שכתב הראב"ד בית היתה כלומר מוקף מחיצות.
¹⁶ ביומא י"א ע"ב.
¹⁷ פ"ו ה"ז.
¹⁸ לקמן פ"ה הי"ז.
¹⁹ ע' תיו"ט מדות פ"ה מ"ד.
²⁰ כ"ח ע"ב.
²¹ ע' מדות פ"ה מ"ד וגג שלשתן שוה ופי' הרע"ב קרוי אחד לשניהם.
²² שו"ת הרדב"ז ח"ה סי' צ"ד.
²³ הכ"מ פ"ו מע"ז ה"ט ובבאר שבע תמיד כ"ח ע"ב כתבו דזה אי שייך איסור זה גם בהר הבית תליא בפלוגתא דרבנן ור"א בספרי פ' שופטים.
²⁴ ע' תוס' יומא י' ע"א ד"ה חוץ וע"ע בהגהות לעיל אות נ"ו בזה.
²⁵ הוא לקמן פ"ה הי"ז.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:10:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:10:1)

**ואם נעקרה אבן כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ"ב דזבחים ¹ ילפינן הואיל וריצפה מקדשת וכלי שרת מקדשין. מה כ"ש לא יהיה דבר חוצץ אף ריצפה לא יהיה דבר חוצץ ובעי עלה נדלדלה האבן ועמד הכהן עליה מאי. היכא דאין דעתו לחברה. לא תיבעי לך דודאי חייצא. כי תבעי לך שדעתו לחברה מאי. כיון שדעתו לחברה כמאן דמחברה דמיא או דילמא השתא מיהא תלושה. רבה זוטי בעי לה הכי בעי רב אמי נעקרה האבן ועמד במקומה מהו דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך. ובהשגות א"א עוד אמרו כו' והנה הבעיא הראשונה דהיינו היכא שדעתו לחברה אי כמחובר דמיא או לא. אעפ"י שלא פירשה רבינו ז"ל ² נכללת היא בלשונו שכתב אסור לכהן לעמוד עליה עד שתקבע. ומאי שתקבע בארץ. והוי סגי דלימא אסור לכהן לעמוד עליה ותו לא. דפשיטא דכשתקבע בארץ שמותר. אלא ודאי הכי קאמר עד שתקבע בארץ, אף אם בדעתו לחברה ולקבעה אינו מועיל עד שיקבע אותה בפועל כספיקא דר"א ולכך לא השיג הר"א ז"ל ממנה אמנם בעיא דרבה זוטי לא הזכירה רבינו ז"ל ולא רמזה. ואי מהא דהכא ל"ק כולי האי כי אין רבינו מפרש כאן כל הדינים והפרטים דשייכי לעובדי עבודה, אלא דברים דשייכי לבנין בית המקדש או העזרה. אלא בהלכות ביאת מקדש ספ"ה כתב פרטי דינים אלו ולא הזכיר דין זה דהיינו עמד בגומא דאין דרך שירות בכך. ואפשר שהוא סובר דכיון דסתם תלמודא מייתי מעיקרא בעיא דר"א בעמד על האבן ומטעם חציצה לחוד. משמע דלההוא לישנא עמד בגומא שפיר דמי. ולא חיישינן לדרך שירות בכך ולא מבעיא לן בהכי. הכי נקטינן דהוי לישנא דסתם תלמודא. וליתא לדרבה זוטי דבעי לדר' אמי בעמד בגומא דפליג אלישנא קמא. ואפשר היה לדחוק שהוא נכלל במ"ש שם וז"ל וכן כל העוסק בעבודה מעבודת המקדש צריך שיהיה עומד על הרצפה. וכשעמד בגומא הרי אינו עומד על הרצפה. כי השאר רצוף ומקום שעומד אינו רצוף. והראשון הוא הנכון. ומ"מ ודאי שאם נטלו כל אבני העזרה אין בכך קפידא. כיון שמקום רגליו שוה לשאר העזרה דדוד עד התהום קדיש ודרך שירות בכך. כן נתבאר שם בגמרא, אלא שאיני רואה שהזכיר זה רבינו. ומצאתי בפ' אלו הדברים ³ בתוס' שהקשו עלה דמימרא דר' יוחנן שאמר מחילות לא נתקדשו. מהא דאמרינן דדוד עד התהום קדיש ותרצו דהא אמרינן בפ' כיצד צולין היינו בפתוחות לחול אבל פתוחות לקדש נתקדשו ועדיין קשה דאפילו פתוחות לחול למה לא היו קדושים אי עד התהום קדש. ולכך אפשר שסובר רבינו דהאי סוגיא דזבחים פליגא אההיא מימרא דר' יוחנן וכר' יוחנן קי"ל וא"כ בנטלו אבני העזרה אינו יכול לשרת. דאין קדוש אלא ריצפה עליונה ⁴ ולפי זה נצטרך לומר שאם רגלו אחת בגומא דמי כמו על גבי כלים:
**והרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** בהשגות א"א כו' ורבינו ז"ל סובר שאם נעקרה אבן ממקומה ועמד במקומה שפוסל את העבודה שהרצפה נתקדשה ולא קרקעות ולפיכך לא כתב דין זה הכא. דהכא איירי בשעמד האבן במקומה ולא פסל העבודה. אלא לכתחילה לא יעמוד עליה. וזהו שכתב ואסור לכהן העובד לעמוד עליה כו' וכתב אותו הכא. אעפ"י שאין זה מקומו ללמד דרצפת העזרה. צריך שיהיה האבנים קבועות בקרקע. ואיכא למידק למה השמיט הרב ז"ל שתי האיבעיית דבעי ר"א נדלדלה אבן ועמד במקומה מהו היכא דאין דעתו לחברה לא תבעי לך דודאי חייצי כי תבעי לך דדעתו לחברה וחילוק זה לא הזכירו הרב ז"ל לא כאן ולא בהלכות ביאת מקדש. ואידך בעיא נעקרה אבן ועמד במקומה אי דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך, לא כתבה הרב ז"ל. וזה השגתו של הראב"ד ז"ל. ומה שנראה לי בדעתו ז"ל כי שתי בעיות אלו בנויות על דכי קדיש דוד עד ארעית תהומה קדיש. והיינו דאמרינן בבעיא קמייתא היכא דאין דעתו לחברה ודאי חייצי כלומר חוצצת האבן בין רגליו לקרקע. משמע דקרקע נתקדש. ובאידך בעיא אמרי' פשיטא לי' דעד ארעית תהומה קדיש. ואנן קי"ל ⁵ דמחילות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו. וכ"כ ז"ל פ"ו דמחילות הפתוחות לעזרה קדש והפתיחות להר הבית חול. ומשמע דאע"פ שהם תחת העזרה. דאי בהר הבית מאי פתיחות להר הבית, ומאי למימרא. ואם איתא דדוד המלך וגד החוזה קדשי עד ארעית התהום. הרי שכל מה שתחת העזרה קדש הוא. וקדושת מקום המחילות להיכן הלכה. ומשום הכי לא כתב אין דעתו לחברה ודאי חייצי. דל"ש למימר הכי. אלא א"כ מה שתחתיה קדיש. הילכך בין דעתו לחברה בין אין דעתו לחברה כיון שהיא עומדת במקומה ונתקדשה לכתחילה לא יעמוד עליה. ואם עמד ועבד לא פסול עבודה. והיינו נמי שלא כתב בעיא השניה כיון דלא נתקדש קרקעית הרצפה. אלא הרצפה עצמה. לא שייך למימר דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך. ותו קשה דכיון דנתקדש קרקעית הרצפה למה אין דרך שירות בכך. הכי מפני שמקצת הקרקע מרוצף ומקצתו אינו מרוצף אין דרך שירות בכך. ורש"י ז"ל דחק לפרש מי הוי אורח ארעא ומקרי שירות או לא. נמצא לפ"ז שתי הבעיות פשוטות דאם עמד בגומא ועבד עבודתו פסולה. שהרי לא עמד על מקום המקודש. ואם עמד על אבן שנדלדלה לא פסל העבודה כיון דקיימא בדוכתא ונתקדשה. אבל לכתחילה לא יעבוד. - עוד י"ל דלאו תרי בעיי נינהו אלא איכא דבעי לה הכי ואיכא דבעי לה הכי. ולא כתב רבינו ז"ל בעיא דרבה זוטי. חדא דבעיא דסתם תלמודא אית לן למינקט. ותו דקשיא כיון דקרקעית נתקדשה ודאי דדרך שירות בכך. ומה שלא כתב חילוק בין דעתו לחברו או אין דעתו לחברו. משום דלא משכחת לה. דודאי דעתו לחברו דסתמא דמילתא לחברה קיימא. וכיון דלא נפשטה בעיין לכתחילה לא יעמוד עליה ויעבוד. אבל אם עבד לא פסלה העבודה. וזהו שלא כתב הכא. ובהלכות ביאת מקדש בעיית אלו. וצריך לומר לפי דרך זה. כשקידש דוד עד לארעית תהומה הותנה שאם יחפרו שם מחילות ויהיו פתוחות לחוץ שלא יתקדשו. ⁶ א"נ קידש קרקע. חללות שהיה בקרקע לא קדיש. ותפוס לשון אחרון. כיון דאמרינן בגמרא דדוד קדיש עד לארעית התהום ולא אשכחנא מאן דפליג עלה לית לן למיעבד פלוגתא מדעתן מכח קושיא אלא הדרינן לתרוצי כל מה דאפשר:

footnotes:
¹ כ"ד ע"א.
² ע' כ"מ פ"ה מבהמ"ק הי"ט שנדחק בזה.
³ בפסחים ס"ז ע"ב ד"ה מחילות.
⁴ ע' תוס' זבחים נ"א ע"ב ד"ה תן בסו"ד שכתבו דלר"י דוד לא קדיש הריצפה עד ארעית תהומא יעו"ש. ועוד אפ"ל ראי' למהר"י קורקוס מש"ס זבחים ס' ע"א בהא דכתיב ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר וגו'. ר"י ס"ל קדיש ריצפה לקדושת מזבח ורבי יוסי ס"ל קידשה כדי להעמיד בה מזבח יעו"ש ובפרש"י היטב. וכתבו המפרשים דהא דאמרי' דדוד קדיש הריצפה הוא לר"י דוקא. ושלמה קידשה אח"כ לקדושת מזבח אבל לרבי יוסי דקי"ל כוותי' ע"כ לומר דדוד לא קדיש הריצפה, דאם קדשה למה הוצרך שלמה לקדשה שנית ומיושב בזה דברי רש"י בשבת י"ט ע"ב ד"ה בית המוקד יעו"ש ובהר המריה בזה. וא"כ דלרבי יוסי דוד לא קידש הריצפה רק שלמה קידשה אחר גמר הבנין ושפיר כתב המהר"י קורקוס דרק ריצפה עליונה קדיש כפשטא דקרא ביום ההוא קידש המלך את תוך החצר וגו'.
⁵ פ"ה הי"ט.
⁶ ע' תוס' שבת כ"ב ע"א ד"ה סוכה שכתבו דעצי סוכה דקדושי מדאורייתא לא מהני תנאי שיהי' מותר ליהנות מהם, משא"כ בנוי סוכה דהוי מדרבנן מהני תנאי יעו"ש. וא"כ בקדושת המקדש שהוא מה"ת לא מהני תנאי וצ"ע. וע' מעילה י"ג ע"א ברש"י ד"ה ואחרים. וע' רדב"ז לקמן פ"ו הט"ז ובהגהות.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:11:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:11:1)

**ומצוה מן המובחר כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ"ק דשבת ¹ אמרו כן
**ומהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** כל זה מבואר מבנין הורדוס ² ואפילו בית הכנסת צריך להגביהו מכל בתי העיר: ³

footnotes:
¹ שבת י"א ע"א. ובהגהות הגריעב"ץ כוון לזה. ובס' מעשה רקח כתב מקורו מש"ס ב"ב ג' ע"א גדול יהי' כבוד הבית וגו' ח"א בבנין יעו"ש.
² ע' סוכה נ"א ע"ב.
³ שם בשבת.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:12:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:12:1)

**אין בונין כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל שבועות פ"ב. ¹ ופ"ק דברכות ² אמרו ואעפ"י שאין ראיה לדבר פי' דעד צאת הכוכבים יום הוא. זכר לדבר ואנחנו עושים במלאכה וגו' מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום למלאכה דמשמע דיום למלאכה היינו מעלות השחר עד צאת הכוכבים:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** ומסתברא לי דוקא משער ניקנור ולפנים שנקרא מקדש אין בונין אלא ביום. אבל הר הבית שהוא כנגד מחנה לוי' בונין אפילו בלילה ³ וקרא מסייע לי דכתיב ביום הקים את המשכן ולא חצר אהל מועד:

footnotes:
¹ ט"ו ע"ב.
² ב' ע"ב.
³ וקרא דנחמיה דמיירי בבנין החומה אסמכתא בעלמא כמ"ש הרדב"ז אח"ז, וע' במנ"ח מצוה צ"ה דרק לכתחילה אסור לבנות בלילה אבל אינו נפסל, דאינו פסול רק איסור אמנם האחרונים הוכיחו מירושלמי יומא פ"א ה"א דאמרי' זאת אמרת שהקמת הלילה פסולה לעבודת היום יעו"ש דבנין בלילה ענין פסול עבודה. ולמ"ש הרדב"ז לעיל ה"ה ולקמן פ"ז ה"ד דהר הבית אינו עיקר בבנין הבית ואינו בכלל המקדש שפיר מותר לבנותו בלילה. וע' בהר המריה במ"ש הרמב"ם כאן הכל חייבין לבנות כו' אנשים ונשים כו'. והעיר דהא קי"ל דאין בונין בלילה והוי מ"ע שהז"ג ונשים פטורות יעו"ש. ולהרדב"ז י"ל הכוונה על בנין הר הבית דבונין גם בלילה.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:12:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:12:2)

**ועוסקים בבנין מעלות השחר כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל ואע"ג דקרא דמעלות השחר וגו' בבנין החומה הוא דכתיב ולא בבנין הבית ¹ אסמכתא בעלמא הוא:

footnotes:
¹ בהר המריה כתב דכש"כ בנין הבית.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:12:3
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:12:3](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:12:3)

**ואין מבטלין תינוקת כו'.** כתב מהרר"י קורקוס ז"ל פר' כל כתבי הקדש ¹ מימרא דריש לקיש והטעם ברור דאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם כדאיתא נמי התם:
**ומהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** זה פשוט פ"ק דמגילה ² ומשמע דמבטלין ת"ת לבנין בית המקדש ואע"ג שזה עשה וזה עשה. מ"מ אפשר לקיים ת"ת בלילה. ואע"ג דכתיב והגית בו יומם ולילה איכא מאן דס"ל ³ דבק"ש יצא ידי והגית בו יומם ולילה ואפשר יהרהר בלבו והוא עומד ובונה. וז"ל רבינו בהלכות ת"ת ⁴ היה לפניו עשיית מצוה ות"ת אם אפשר למצוה לעשות ע"י אחרים, לא יפסיק מתלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמוד. ונ"ל הטעם שזו המצוה עוברת וזו אינה עוברת: ⁵

footnotes:
¹ שבת קי"ט ע"ב.
² ט"ז ע"ב.
³ מנחות צ"ט ע"ב.
⁴ פ"ג ה"ג ובש"ס מו"ק ט' ע"ב.
⁵ ע' קידושין כ"ט ע"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:13:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:13:1)

**ומזבח אין עושין אותו כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל ברייתא בזבחים פ' קדשי קדשים ¹ ראב"י אומר מה ת"ל אבנים שלש פעמים אחד של שילה ואחד של נוב וגבעון ואחד בית עולמים. עוד שם מזבח אדמה שיהיה מחובר באדמה שלא יבננו לא ע"ג כופין ולא ע"ג מחילות, ² ר' ישמעאל אומר כל אם שכתובה רשות חוץ מזה ואם תקריב מנחת בכורים חובה. אם כסף תלוה את עמי חובה. ואם מזבח אבנים חובה. או אינו אלא רשות ת"ל אבנים שלמות תבנה. ונתבאר שם דאם שכתב היינו לומר שאם רצה בלבנים עושה, באבנים עושה, וקל וחומר לשאר כל הכלים שאם רצה לשנות משנה כן למדו שם:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** אמרינן בפ' קד"ק ³ אמר ר' שמעון בן פזי משום בר קפרא שיתן הוסיפו. מעיקרא סבר מזבח אדמה שהוא אטום באדמה. ולבסוף סבר שתייה כאכילה ומאי מזבח אדמה שהוא מחובר באדמה שלא יבנהו לא ע"ג כופין ולא ע"ג מחילות. וא"ת והלא היה שם בור של שיתין. וי"ל שלא היה חשוב מחילה כיון שהוא לצורך המזבח. תוספות:

footnotes:
¹ ס"א ע"ב.
² מכאן והלאה אינו בגמ' והוא במכילתא סו"פ יתרו.
³ זבחים ס"א ע"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:13:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:13:2)

**ואם מזבח אבנים מפי השמועה למדו כו'.** יש כיוצא בו. ¹ ואם יהיה היובל לבני ישראל. אם כסף תלוה:

footnotes:
¹ כ"ה בתו"כ פ' ויקרא עה"כ ואם תקריב וע' ברא"ם שם.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:14:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:14:1)

**וכן אבני ההיכל כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל תוספתא דמגילה פ"ב. ונראה שפגימת אבני ההיכל והעזרות אינם פוסלות בחגירת הצפורן לבד, שהרי בסוטה פ' עגלה ערופה ¹ ובגיטין פ' מי שאחזו ² מוכח שבית המקדש נבנה ע"י שמיר. ואע"פ דאנן לא קי"ל כההוא סוגיא דגיטין דאתיא כמ"ד דאבנים מגוררות במגרה דכתיבי בקרא היינו לבנין הבית, ואנן כר' נחמיה קי"ל כאשר נתבאר. מ"מ מוכח דע"י שמיר יכולים לבנותו דבהא לא פליגי. ובע"ז פ' ר' ישמעאל ³ מוכח דשמיר עביד חגירת צפורן, שאמר שם גבי אבני מזבח ששקצום מלכי יון. היכא נעבד לתבירונהו. אבנים שלמות אמר רחמנא. לינסרנהו לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא. וקשה דליעבד ע"י שמיר, אלא מוכח דשמיר עביד פגימה כל דהו. וא"כ איך בנו הבית בשמיר. אלא ע"כ אין חגירת צפורן פוסל באבני מקדש. ⁴ ומזבח שאני דחמירי דהוי מדאורייתא דכתיב אבנים שלמות תבנה, משמע דקפיד קרא אפגימה כל דהוא שהרי אינם שלמות, אבל באבני מקדש לא קפיד קרא ומדרבנן הוא. ודי שיהא פוסל כל שהוא פגימה הנראית להדיא לעין שכל הרואה אומר שהוא פגימה או אפשר ששיעורה טפח כפגימת בנין המזבח. ובזה תירצתי מה שהקשו בתוס' פ"ק דחולין ⁵ דאיך בנו ע"י שמיר כיון דעביד פגימה, ולא תירצו דבר. ובמה שכתבתי ל"ק מידי וכאשר כתבתי נראה מדברי הר"ן בפי' ההלכות פ"ק דקידושין:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** הכי איתא במכילתא. ⁶ ואין פי' שלמות שלא הונף עליהם ברזל כאבני המזבח שהרי כתב לעיל ⁷ אלא מפצלין אותן ומסתתין אותן מבחוץ ומכניס אותן, והיינו ומקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית, בבית לא נשמע. אבל בחוץ נשמע, אלא שלמות שהי' חלקות, שלא יהי' פגומות ולא נגממות. וזהו שכתב אבני היכל ועזרות שנפגמו או שנגממו פסולין וכו'. ובין שנפגמו קודם שנבנה בין אחר שנבנה. ופי' שנגממו שניטלה ממנה חתיכה ואין שם פגם. ⁸ ומ"ש וכן אבני היכל, לא להשוותם לגמרי קאמר, אלא לענין פגימה לבד. ואם תשאל כיון דאבני מזבח בתולות ואבני היכל מסותתות מבחוץ, א"כ שמיר למה, ויש להשיב לצורך אבני החושן. ⁹ ועדיין יתבאר במעשה האפוד בע"ה:

footnotes:
¹ סוטה מ"ח ע"ב.
² ס"ח ע"ב.
³ נ"ב ע"ב.
⁴ כוון לזה הפר"ח בחי' מים חיים. ובשירי קרבן ירושלמי סוטה פ"ט הי"ג מביא דבריו. וכתב ע"ז דאינו מחוור דכמו באבני מזבח פוסל פגימה כ"ש משום דכתיב אבנים שלימות, ה"ה באבני היכל כתיב אבן שלמה יעו"ש. והנה מהר"י קורקוס כאן כתב כהפר"ח. וכתב דכ"מ בר"ן קידושין ל"א ע"א.
⁵ י"ח ע"א ד"ה וכמה.
⁶ סו"פ יתרו.
⁷ ה"ח.
⁸ וכ"ה בחי' הגריעב"ץ הלכה י"ג יעו"ש. - אמנם צ"ע מפרש"י בכורות ל"ה ע"א ד"ה או שנגממו שנחתכו ברחבן כו' ולא חיסרו כלום הוי מום כו' יעו"ש. הרי דנגממו היינו שנחתכו ולא חיסרו כלום.
⁹ דייק ונקיט רק לאבני חשן. נראה מזה דס"ל כדעת הרמב"ן עה"ת פ' תרומה דלאבני אפוד לא בעינן שמיר ומסרטין באיזמל. אכן באמת הרמב"ם לא הזכיר כלל שהיו צריכים שמיר גבי חשן ואפוד וכבר התעורר ע"ז המל"מ פ"ט מכהמ"ק ה"ז ובמנ"ח מצוה צ"ה.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:15:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:15:1)

**כל אבן שנגע בה בברזל כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל היינו מתני' דמייתינן לעיל שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה. ¹ וטעם היות הכבש כמזבח. לפי שהיו משתמשים בו כתשמיש המזבח, ² כאשר יתבאר במקומו בע"ה:

footnotes:
¹ מדות פ"ג מ"ד ושם הגירסא ובפגימה לכל דבר וברע"ב בכל דבר אף שלא בברזל.
² ע' מל"מ ה"ג אי בכבש שייך הדין שלא יבננו ע"ג כופין כמו במזבח. וע' במפרש תמיד כ"ח ע"ב ד"ה ואין אדם, דאסור לכנוס בין אולם לכבש כמו בין אולם ולמזבח דכבש כמזבח לכל דבר וכ"ה שם בתיו"ט פ"א מ"ד ושם ע"ב במתני' אם אין הצדדין מחזיקין סודרין אותם בסובב על הכבש ובמפרש כתב על הסובב או על הכבש וכ"כ בתוס' יומא מ"ה ע"ב אמנם ברמב"ם בפה"מ ובפ"ב מתומ"ס הי"ג כתב סודרין אותם בכבש כנגד הסובב יעו"ש ומשמע דרק נגד הסובב כבש כמזבח וע' זבחים ס"ה ע"א ופ"ז ע"ב תוד"ה אויר ובמל"מ פ"ג מפסה"ק הי"ח.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:15:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:15:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:15:2)

**והבונה אבן שנגע בו ברזל כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל אע"פ שהיא שלמה ואין בה פגם לוקה. והבונה אבן פגומה עובר בעשה. אע"פ שלא נפגמה מחמת הברזל אלא מחמת דבר אחר עובר בעשה. וא"ת כיון שיש בו עשה למה לא מנו אותו בכלל מנין מצות עשה, ¹ וי"ל דעד כאן לא הביא הרב זלה"ה בכלל מנין מצות עשה אלא מצות עשה שבאו בכתוב בפירוש. אבל כל ל"ת שבא מכלל עשה לא בא בכלל המנין. והכא כתיב אבנים שלמות תבנה, ולא פגימות, ולאו הבא מכלל עשה הרי הוא עשה ואינו בא בכלל המנין. וזה מבואר. ונמצא הבונה אבן פגום ע"י ברזל עובר בעשה ול"ת:

footnotes:
¹ ע' מ"ש בזה המל"מ.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:16:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:16:1)

**אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל איכא למידק אבן שנגמם במזבח מאי. וי"ל דכ"ש שהוא פסולה, אם בבנין, ההיכל פסולה. כ"ש בבנין המזבח, והא דלא הזכיר רבינו דין זה, לפי שהבונה אבן שנגמם אינו עובר בעשה ולא בל"ת אבל פסולה הוא ודאי. וזהו שכתב לקמן ¹ מביא אבנים שלמות וכו'. ומשמע שהדין שוה לענין אבן שנפגם או שנגמם אחר שנבנה בהיכל אותה האבן פסולה והשאר כשרות אעפ"י שלא נתבאר בדברי רבינו. דלא מסתבר לומר דקודם שנבנית פסולה ואחר שנבנית שתהא כשרה: ²

footnotes:
¹ פ"ב הט"ז.
² גבי מזבח נקיט הרמב"ם אחר שניבנית ובחי' הגריעב"ץ רצה לדייק מזה דבנפגם האבן קודם ושוב נבנה פוסל כל האבנים. ובס' הר המריה סתר דבריו מלשון המכילתא סו"פ יתרו ופסקי תוס' מדות סי' ט"ו יעו"ש וברדב"ז כאן מפורש כן באבני היכל ועזרה וכ"מ מדבריו לעיל הי"ד יעו"ש. וה"ה באבני מזבח אין לחלק דבדין פגימה בפנים שוין הם. ודו"ק.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:16:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:16:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:16:2)

**ומלבנים את המזבח כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל בהשגות א"א וכשסדין אותו כו'. ובמשנה ¹ כך הוא ומלבנים אותו פעמים בשנה אחת בפסח ואחת בחג. וההיכל פעם אחת בשנה ר' אומר כל ערב שבת מלבנים אותו במפה מפני הדמים. לא היה סדין אותו בכפיסה של ברזל, שמא יגע בברזל ויפסול, שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם. ואינו בדין שיניף המקצר על המאריך. ויש מי שפי' דרבי לא לאיפלוגי אתא אלא לאסופי ולומר דגם בכל ע"ש הי' מקנחים אותו במפה מפני הדמים ובתר הכי קאמר תו דליבון דת"ק לא בכפיס של ברזל, היו מקנחים אותו במפה מפני הדמים. פי' אלא בכפיס של עץ. כ"כ הר' עובדיה ז"ל, וכן נראה דעת הראב"ד ז"ל. אבל רבינו נראה דס"ל דרבי לאפלוגי את"ק אתא דקאמר ת"ק שמלבנים אותו שתי פעמים בשנה וקאמר איהו דבכל ע"ש מלבנים אותו מפני הדמים והיינו לשון מלבנים דנקיט דלשיטת הר"ע איבעי לי' לשנויי לישנא ולמתני מקנחין. אלא משמע דלפלוגי אמאי דקאמר ת"ק אתא ולבון דוקא קאמר. וקאמר שהיה במפה ולא בכפיס. וה"ה לת"ק דבהכי לא פליגי. והיינו דהדר ואמר לא היו סדין אותו כו' ויהיב טעמא למלתיה. זהו דעת רבינו ז"ל באותה משנה ולכך תפס הוא ואמר וכשמלבנים אותו מלבנים אותו במפה. ומ"מ שיטת הר"א ז"ל נראית יותר דודאי יותר טוב נראה שילבננו בכפיס של עץ יותר ממה שילבן אותו במפה. דמפה אין דרך ללבן בה אלא לקנח לחוד. וא"כ למה לא יעשו בשל עץ:

footnotes:
¹ שם במדות פ"ג מ"ד.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:17:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:17:1)

**אין עושין כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל מכילתא ¹ לא תעלה במעלות מכאן אמרו עושה כבש למזבח, וביאורו שלא יעשה מדרגות והם נקראים מעלות שיצטרך להרחיב הפסיעות וערותו מתגלת. אלא עושה כבש וכדברי רבינו ז"ל:

footnotes:
¹ סו"פ יתרו


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:17:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:17:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:17:2)

**והעולה במעלות כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל מקרא מלא הוא. ומדלא קאמר לא תעשה מעלות למזבח, משמע שהעושה פטור ¹ והעולה חייב. וסיפא דקרא נמי מוכח דקאמר אשר לא תגלה ערותך עליו:

footnotes:
¹ ע' היטב בחי הגריעב"ץ


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:17:3
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:17:3](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:17:3)

**וכן הנותץ אבן אחת כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל ספרי פ' ראה מנין לנותץ אבן אחת מן המזבח ומן ההיכל ומן העזרות שהוא בל"ת שנאמר ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן כו'. ונראה שהלשון הכתוב בספרים בדברי הר"א ז"ל וכן מכל העזרות ומכל הלשכות שהם קדש ע"כ. על דין זה קאי. ¹ לפי שרבינו לא כתב אלא מן המזבח ומכל ההיכל ובין אולם ולמזבח ולא הזכיר עזרות כאשר הזכירו במכילתא. ולכך כתב דגם נותץ מכל העזרות או מן הלשכות אותם שהם קדש בכלל לאו זה. ובפ"ו מה' יסוה"ת שהוא עיקר דינים אלו הזכיר רבינו עזרות כלשון המכילתא:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** וא"ת אמאי לא מנה הרב ז"ל לאו זה בכלל כל הלאוין בהלכות אלו. וי"ל לפי שהוא כולל למוחק השם משמות הקדש. ולפיכך כלל אותו בה' יסוה"ת, שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהם. והתם הוא עיקרו שהוא נתינת כבוד למחוייב במציאות יתברך. ולא הוי לאו שבכללות שהרי המאבד שם מהשמות או הנותץ אבן אחת הכל דבר אחד הוא, שמאבד דברים שנקרא שמו עליהם. ואכתי איכא למידק שכתב שם הסותר אפילו אבן אחת מן המזבח או מן ההיכל או מן העזרות לוקה. והכא לא הזכיר העזרה. והלשון שכתב שם אתי לי שפיר שהרי גם העזרות משער ניקנור ולפנים הכל הוא בכלל מקדש ונקרא שמו עליו ולפיכך אני אומר שחסר מכאן עזרה שהרי בכל הפרק השוה עזרה להיכל. ובאבן שנפגמה או שנגממה פסולה בזה ובזה:
 קיג) ע כ"מ ט"ז שהניח בצ"ע דברי הראב"ד ובחי הגריעב"ץ חידש לפ"ז דין חדש ולמ"ש המהר"י קורקוס בטעות נכתבו דברי הראב"ד בט"ז דמקומם כאן בי"ז וא"ש וזכה לכוון לזה באור שמח

footnotes:
¹ (השמטה מהערות) וצ"ע מפרש"י עת פ יתרו כ כ"ג וז"ל כשאתה בונה כבש למזבח לא תעשהו מעלות מעלות כו וברא"ם שם כתב דפי לא תעלה לא תבנה כו עד שיחוייב שיהא בו עלי כו לא שיזהיר הכהן שלא יעלה במעלות הכבש שאם הסולם הוא מעלות מעלות איך אפשר שלא יעלה במעלות וע כעי"ז בש"ס ב"מ ס"א ע"ב לאו כו במשקולת למ"ל כו לעבור עליו משעת עשיה יעו"ש וברשב"ם ותוס ב"ב פ"ט ע"ב


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:18:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:18:1)

**המנורה וכליה וכו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל מנחות פ"ג ¹ בברייתא נחלקו בה רבי ור"י בר"י. דרבי מכשיר כלי שרת שעשאן של מתכת ופוסל של עץ ושל עצם ושל זכוכית ור"י בר"י מכשיר של עץ ופלוגתייהו דרבי דריש קרא ועשית מנורה כלל זהב פרט מקשה וכו' חזר וכלל מה הפרט של מתכת אף כלל של מתכת, ור"י דריש לקרא בריבויי ומיעוטי והלכה כרבי מחבירו. גם שם הביאו ברייתא דרבנן דפליגי עליה דר"י במנורה שעשו בית חשמונאי. דלרבנן לא היתה אלא של ברזל וחפו אותה בבדיל, העשירו עשו אותה של כסף, העשירו עשו אותה של זהב, והיינו כדברי רבי, וביומא ² כך אמרו כל השערים נשתנו להיות של זהב חוץ משערי ניקנור מפני שנעשו בהם נס. וי"א מפני שנחושתן מצהיב:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** פ' הקומץ רבה ³ תנא מנורה היתה באה מן העשת ומן הזהב. עשאה של כסף כשרה, של אבר ושל בעץ ושל גיסטרון רבי פוסל. ר"י בר"י מכשיר של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה:

footnotes:
¹ מנחות כ"ח ע"ב. ובכ"מ כתב דס"ל להרמב"ם כר"י ב"י יעו"ש וצ"ע.
² ל"ח ע"ב.
³ שם במנחות.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:19:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:19:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:19:1)

**היה הקהל עניים כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל הכי איתא התם. א"ל משם ראיה שפודין של ברזל היה וחיפם בבעץ, העשירו עשאם כל כסף כו', וה"ה לשאר הכלים דהכי אמרינן בכל דוכתא אין עניות במקום עשירות:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:20:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:20:1)

**אין עושין כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל תוספתא דמנחות ספ"ט כלשון רבינו ז"ל וקצת הוזכר מזה בפ' ר' ישמעאל: ¹
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** ואעפ"י שלא עשאן מתחילה לשם ציבור אלא לשם יחיד, כיון שעשאם לשם קדש ² הרי הם קודש, ובלבד שימסרם לציבור. והכי אמרינן בפ' אמר להם הממונה ³ רבי ישמעאל בן פאבי עשתה לו אמו כתונת של מאה מנה ולובשה ועבד בה עבודת יחיד ומוסרה לציבור וכתב רש"י ז"ל עבודת יחיד הוצאת כף ומחתה שאינה צריכה לציבור אלא לפי שמוטלת עליו לפנות את המקום לפיכך קורא לה עבודת יחיד. ובלבד שימסרנה לציבור דסו"ס מעבודת ציבור הוא כך נראה בעיני. ואני שמעתי עבודת יחיד מקרא פרשה דתנן התם קורא באצטלות לבן משלו וקשיא לי בגוה דלא תנן התם ובלבד שימסרנה לציבור עכ"ל. ולפי גרסת הספרים שלנו ל"ק מידי דאמרינן ומוסרה לציבור לא שהיה חייב למוסרה לציבור אלא טובת לבו. ומ"מ למדנו משם דאע"ג שלא עשאה אלא לשם יחיד, כיון שעשאה לשם קדש הרי הוא קדש לפי שיטת רש"י ז"ל. ובלבד שימסרנה לציבור. ולפי הגרסא שלנו קדש הוא. אבל אין משתמשין בה לעבודת ציבור עד שימסרנה לציבור: ⁴

footnotes:
¹ ע"ז נ"ב ע"ב וע' במל"מ הט"ו מ"ש בזה.
² כ"כ הרמב"ם פ"ח מכהמ"ק ה"ז וכן כל כ"ש כו' שמסרן יחיד לציבור כו' ובלבד שימסרם לציבור יעו"ש. ולא ביאר שצריך שיעשו אותם תחלה לקדש. וע' סוטה י"ד ע"ב אדם מביא מנחה מתוך ביתו בקלתות של כסף כו' אמר ר"פ אימא בכלים הראוין לכ"ש ופרש"י אם היו מקדישין יעו"ש ובפסחים ס"ו ע"א תוד"ה תוחב שכתבו בהא שהביאו סכניהם מביתם אף דבעינן כ"ש דמיירי שהקדישם השתא. יעו"ש. ומשמע דדי שיקדישם אחר הגמרן לכ"ש. ולא בעי עשייה בקדש. אמנם ברמב"ן פ"ק דסוכה בשם ירושלמי יומא פ"ג ה"ו כתב דבעינן עשייתן בקדושה לשמה. וכ"ה ברש"י זבחים ק"ח ע"א ד"ה שיעלה כו' שיבנה מזבח לשם כך יעו"ש כלשון הרמב"ם כאן אין עושין כו'.
³ יומא ל"ה ע"ב.
⁴ ע' מל"מ פ"ד משקלים ה"ו ובפ"ח מכהמ"ק ה"ז שתמה על הרמב"ם ותוס' דבגמ' משמע דלא מהני מסירה לציבור בשביל עבודת ציבור יעו"ש. ולפ"ד הרדב"ז כאן לפי גירסא שלנו מהני מסירה לציבור גם לעבודת ציבור.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:20:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:20:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:20:2)

**וכלי גבוה כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל דקי"ל דהזמנה לאו מילתא הוא ¹ ומשנשתמש בהם גבוה אסורים להדיוט כלומר שהם כלי גבוה ונשתמש גבוה, אבל אם הי' של הדיוט אע"ג שנשתמש בהם לגבוה מותרים להדיוט. והיינו דאמרינן ² גבי כיס של תפילין צר בי' ולא אזמניה, אזמני' ולא צר בי', שרי למיצר בי' זוזי ודוקא שנשתמש בהם לגבוה דרך ארעי, ³ אבל אם נשתמש בהם לגבוה דרך קבע אסור להדיוט. אע"ג שלא עשאה מתחילה אלא להדיוט. ⁴ ואין סברה לחלק בין תשמש כלים דמקדש לקדושת תפילין כנ"ל:

footnotes:
¹ ומ"ש הרמב"ם אין עושין כל הכלים מתחלתן אלא לשם הקודש ואם נעשו מתחלתן להדיוט אין עושין אותן לגבוה. לאו משום דהזמנה מילתא, רק משום דבעי עשייתן לשמה.
² סנהדרין מ"ח ע"א.
³ כ"ה בפרש"י שם בסנהדרין ד"ה צר בי' דאקראי בעלמא הוא.
⁴ אע"ג דעשיית כ"ש בעי לשמה כהרמב"ן וירושלמי הנ"ל, מ"מ י"ל דשימש בקביעות ג"כ מקדשן שיהי' אסורן אח"כ להדיוט ע' שבועות ט"ו ע"א אר"פ כו' תלאן הכתוב בשירות יעו"ש ובהגהות יד איתן על הרמב"ם כאן. ובמנ"ח מצוה צ"ה.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:20:3
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 1:20:3](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/1:20:3)

**אבנים וקורות כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל משמע דקדושת בית הכנסת גדולה מקדושת הר הבית. ¹ אע"ג דיש משתלחין מהר הבית ולא מבית הכנסת. ל"ק דגזרו בהר הבית משום מקדש, וא"ת הא דאמרינן לעיל דהזמנה לא מילתא הוא, ² וי"ל דהזמנה לחוד שהכלי כבר הוא עשוי להדיוט. אלא שהוא מזמין אותו לגבוה בהא אמרינן דהזמנה לאו מילתא הוא, אבל אם תחילת עשיית הכלי, או שחצב אבנים לשם קדושה ³ מיד חלה עליהם קדושה ואסור להוציאם לחולין, כנ"ל. ומצינו בית הכנסת נקרא מקדש ⁴ ומעלין בקדש ולא מורידין:

footnotes:
¹ כ"כ גם בקרית ספר. אמנם בכ"מ פי' להיפך דבהכ"נ כהדיוט גבי הר הבית יעו"ש ובשו"ת בית אפרים או"ח סי' ו' הקשה הא קי"ל בונין בחול ואח"כ מקדישין. ולהרדב"ז והק"ס א"ש. כן לפי דבריהם מבואר דעת הרמב"ם דקדושת בהכ"נ מדאורייתא הוא. וכ"ה דעת יראים סי' שכ"ד יעו"ש ובס' האשכול ח"א סי' כ"ד בנחל אשכול שם כתב ע"ד היראים שלא מצא לו חבר דבהכ"נ קדושתו מה"ת. וע' בר"ן פ"ג דמגילה דקדושתו מדרבנן יעו"ש ובפרמ"ג במשב"ז או"ח סי' קנ"ג ובריש סי' קנ"א בזה. וע' שו"ת מהרש"ם ח"א סי' י' וח"ה סי' א' הוכיח מסהמ"צ להרמב"ם מל"ת ס"ה דהוא מדאורייתא. יעו"ש ומד' הרדב"ז כאן מפורש דעת הרמב"ם כן. וע' בתועפת ראם ביראים החדש סי' ת"ט מביא משו"ת ר"ב ס"ו דהוא מה"ת יעו"ש והוא הי' תלמיד הרדב"ז. - ומ"ש הרדב"ז דקדושת בהכ"נ חמור מהר הבית, ומזה י"ל ראי' למ"ש בהגהות לקמן פ"ז ה"ד דדעת הרדב"ז כדעת המאירי יבמות ו' דמורא המקדש בהר הבית הוא רק מד"ס יעו"ש.
² כן העיר גם בפר"ד דרוש י"ב ובמנ"ח מצוה מ' יעוש"ה.
³ ע' סנהדרין מ"ח ע"ב תנאי היא דתניא כו' עור בהמה טהורה אע"פ שלא עיבדן לשמה רשב"ג אומר כו' עד שיעבדו לשמו ופרש"י דמ"ד דל"ב לשמה ס"ל הזמנה ל"מ ולא איכפת לן בה יעו"ש וברמב"ן פ"ק דסוכה. וא"כ לשיטתם ל"מ גם עשיית הכלי וחציבה לשם קדושה. וע"כ לומר דהרמב"ם מפרש כמ"ש התוס' בשם ר"ת דמ"ד הזמנה ל"מ ס"ל כרשב"ג דבעי עיבוד לשמה ולא סגי בהזמנה בעלמא. וה"ה כאן שעשה הכלי והחציבה לשם קדושה גם למ"ד הזמנה ל"מ חלה הקדושה. אכן בב"י או"ח סי' ל"ב ובש"ע שם סל"ז ובמג"א סקנ"א ובסי' מ"ב סק"ו ובמחה"ש שם כתבו דדעת הרמב"ם כפרש"י והרמב"ן. וע' בס' מפרשי הים בשו"ת שם באריכות בזה. - ויל"ע עוד למ"ש המג"א שם סק"י בשם ב"י דעיבוד לשם ס"ת מותר לתפילין ובלבוש כתב אע"ג דאסור לשנות מקדושה חמורה לקלה הכא שאני שאינו רק הזמנה ורק לחול אסור לשנותו. וא"כ כאן אף דעשייה וחציבה לקדושת בהכ"נ עדיף מהזמנה בעלמא, מ"מ ל"מ זה רק לאסור לשנותו לחול. אבל להר הבית אף דבכה"ג חמור קדושתו מ"מ מותר. וצ"ל דהרדב"ז סובר כדעת שו"ת עבוה"ג סי' ס"ה דבעיבוד לס"ת אסור לתפילין. דגם לקדושה קלה אסור להורידו וע' בשו"ת הגרע"א סי' ג'.
⁴ מגילה כ"ט ע"א.