## Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple Chapter 6

###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:1:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:1:1)

**המקדש כולו לא היה במישור כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ"ב דמדות וי"ב מעלות היו שם לפנים ממנו החיל וממנו לעזרת נשים רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה. גם שם נתבאר שט"ו מעלות היו מעזרת נשים לעזרת ישראל כנגד ט"ו מעלות שאמר דוד בספר תלים שעל אותם מעלות הלוים אומרים השיר ע"כ. ופי' שלחה רוחב המעלה מקום דריסת הרגל ממזרח למערב:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** נמצא גובהה של עזרת נשים שש אמות ועולה ממנה לעזרת ישראל ט"ו מעלות נמצא עזרת ישראל גבוה י"ג אמות וחצי ועולה ממנה לעזרת כהנים שתי אמות וחצי נמצא עזרת כהנים גבוה ששה עשר אמה ועולה משם לאולם בי"ב מעלות נמצא האולם גבוה כ"ב אמות. והאולם וההיכל בשוה נמצא גובה קרקע ההיכל יותר על שער הר הבית שתי אמות:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:4:1)

**ועולה משם לאולם כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל בפ"ג כדברי רבינו היא שנוייה בספרים שלנו. אלא שבפ"ב אמרו כל המעלות שהיו שם רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ ממעלות האולם ע"כ. מוכח שמעלות האולם לא היו במדה זו. ובפי' המשנה בערבי מצאתי שכתב רבינו על משנה זו. זה לשונו ונתבאר פ"ג שמעלות האולם גובהה חצי אמה ושלחה אמה וכו'. גם רבינו עובדיה ז"ל כתב בפ"ב חוץ משל אולם שמעלות שבין האולם למזבח לא היו כן כאשר נתבאר רפ"ג. ופ"ג כתב ה"ג רום כל מעלה חצי אמה ושלחה אמה ע"כ, ולכך נראה שכן צריך להיות בספרי רבינו דאי לא קשיא ההיא דפ"ב וזה מוכרח אעפ"י שלא מצאתי כן בספר כתיבת יד:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:5:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:5:1)

**נמצא גובה כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל ביאור הענין שאם היו עושין הפתח עשרים כשאר הפתחים היה נמצא משקוף העליון של הפתח למטה ממשקוף התחתון של היכל שתי אמות שהם רום הד' מעלות הנשארות מן הי"ב. ומפני כך עשו אותו יותר נמוך והכותל שע"ג הפתח נמוך כדי שיוכל לראות פתח ההיכל מעל משקוף העליון של פתח המזרח ויתקיים בזה והזה נוכח פני אהל מועד. ופתח זה הוא פתח שנכנסים ממנו מהר הבית לחיל. וכל מה שיהיה יותר נמוך יראה יותר שיעור מפתח ההיכל. וזה ברור:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:5:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:5:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:5:2)

**ומפני מה עשו כותל זה כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל שם במשנה וכל הכתלים שהיו שם היו גבוהים חוץ מכותל מזרחי שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם. וכל זה מבואר. אלא דקשיא לי שאני רואה הר המשחה גבוה מאד שאפילו שיהיה כותל המזרח גבוה כשאר כותלי הר הבית הי' יכול לראות פתח ההיכל שהרי העומד היום בראש הר המשחה רואה את כל הבית תחתיו עמוקה מאד. ולתרץ זה צ"ל שלא היו שורפין את הפרה בראש הר המשחה וגם הבית הי' גבוה הרבה ממה שהוא עתה, ולפיכך לא עשו כותל המזרח גבוה כשאר הכתלים. והיות והבית נמוך עתה ממה שהיה בתחילה כבר הוכחתי אותו לעיל מענין אבן השתייה:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:6:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:6:1)

**ועל הדוכן העולה כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל משמע שהכהנים בשעה שמברכין את ישראל לא היו עומדין על הדוכן זה, אלא במעלות של אולם. וכבר נשאלתי ע"ז שכתב רבינו בהלכות תפלה ¹ ברכת כהנים כיצד במקדש הכהנים עולים לדוכן. ובאותו פרק בעצמו ² כתב באים ועומדים על מעלות האולם כו', והעליתי באותה תשובה ³ שיש כהנים שלא היו ראוים להכנס בין האולם ולמזבח ואע"פ כן היו חייבין בעשה דכה תברכו. ⁴ ואותם היו עומדים לברך את העם על הדוכן ⁵ ושאר הכהנים היו עומדין על מעלות האולם ולפיכך קבע להם רבינו שני מקומות:

 ה) כדבריו מצאתי בר"ש פ"ב דמדות מ"ו וז"ל ודוכן הכהנים לברך את העם קבוע בה בתחלת עזרה שלהן וכן נאה ברכת כהנים בראש עזרתם כו' יעו"ש. וע' מתני' בתמיד פ"ה מ"א אמר להם הממונה ברכו כו' וברכת כהנים ובתוס' ברכות י"א ע"ב ד"ה בר"כ העירו דמשמע מזה שהי' שם ברכת כהנים גם קודם ההקטרה חוץ מבר"כ שאחר ההקטרה על מעלות האולם יעו"ש ובתוס' סוטה ל"ח ע"א בזה. ולמ"ש הר"ש והרדב"ז אולי אפ"ל דמתני' דתמיד מיירי בבר"כ שעל הדוכן בעזרה [ולא בלשכת הגזית ששם היו רק מתפללים] אמנם הרמב"ם בפ"ו מתומ"ס ה"ד ובפה"מ שם בתמיד לא גריס ברכת כהנים רק שים שלום יעו"ש ובתיו"ט וב"ש שם ובמ"ש בהגהות הגר"א תמיד פ"ו מ"א יעוש"ה.

footnotes:
¹ פי"ד ה"ט.
² הי"ד.
³ שו"ת הרדב"ז ח"ה סי' פ"ד.
⁴ ע' תוס' תענית כ"ז ע"א ד"ה דאי וסוטה ל"ט ע"א ד"ה כי. שכתבו דבע"מ נושא כפיו יעו"ש ובמתני' ספ"ק דכלים מבואר דכהן בע"מ אסור ליכנס בין אולם ולמזבח. וע' קידושין ע"א ע"א תניא א"ר טרפון פעם אחת עליתי אחר אחי אמי לדוכן והטיתי אזני אצל כ"ג ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכהנים. ופרש"י אחר אחי אמי שהי' כהן ור"ט הי' כהן כו' לדוכן לברך ברכת כהנים יעו"ש. וכ"ה במד"ר קהלת פ"ג פי"א ושם הגירסא פ"א עליתי עם שמעון אחי אמא על הדוכן כו'. ומבואר כמ"ש הרדב"ז דגם על הדוכן הי' ברכת כהנים. - ומצאתי בתפא"י פ"ב דמדות מ"ו שכתב הכוונה דכשהי' על מעלות האולם דחוק מהרבה כהנים עמדו שאר הכהנים על הדוכן בשעת בר"כ, וגם הכ"ג לא רצה לעמוד צפוף בין הכהנים שבמעלות האולם, עמד כאן בין המועטים בריוח והטה ר"ט אזנו לכ"ג עכ"ד שם. ובמחכת"ה דבריו דחוקים ודחוים בפרט מ"ש לומר על הכ"ג שלא רצה לעמוד בדוחק במעלות האולם, ששם עיקר מקום המיוחד לבר"כ ומקודש יותר ממקום הדוכן שהי' בתחלת עזרת כהנים ע' ספ"ק דכלים. אמנם למ"ש בכוונת הרדב"ז כאן הדבר נכון, דהנה אמרי' בירושלמי מגילה פ"א הי"א ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצוצרות תמימין ולא בעלי מומין דבר ר"ע, א"ל ר"ט כו' אם לא ראיתי את שמעון אחי אימא חיגר באחת מרגליו עומד בעזרה חצוצרתו בידו ותוקע כו' יעו"ש. ומבואר דאחי אמו הי' כהן בע"מ, שאסור ליכנס בין אולם ולמזבח אבל חייב בברכת כהנים וכמ"ש הרדב"ז. ולכך עמד על הדוכן ומפני כבודו גם ר"ט עמד שם. ומפני שהכ"ג עמד על מעלות האולם שהוא רחוק לבפנים, לכך הוצרך ר"ט להטות אזנו לשמוע מרחוק. ופ"א שאמר הכוונה על שהטה אזנו אז ודו"ק. וע"ע תוס' כתובות כ"ד ע"ב ד"ה חד כו' מוקי לה נמי בדוכן כהנים שבגבולין יעו"ש. ומשמע דבדוכן שבעזרה לא הי' בר"כ, וצ"ע.
⁵ (השמטה מהערות) ראיתי כעת בס' ערוך השלחן או"ח סי' קכ"ח סעי' כ"ו מ"ש בזה. ובמחכת"ה נעלם ממנו מש"כ הרדב"ז בתשובה ובכאן בחידושיו. גם מ"ש בעה"ש שם שדעת הרע"ב שהדוכן הי' בשביל כהנים. תמוה דמפורש ברע"ב פ"ב דמדות מ"ו שהדוכן הי' בשביל הלוים לשיר. אמנם עיקר דברי הרדב"ז צ"ע מהתוספתא סוטה פ"ז וז"ל ברכת כהנים אלו בשעה שהכהנים עומדין על מעלות האולם הכל כשרין לעלות במעלות האולם בין תמימים בין בעלי מומין כו'. וע' בש"ס סוכה מ"ד ע"א ובתוס' שם ד"ה א"ל. וע"ע ירושלמי סוכה פ"ד ה"ג תני ובעלי מומין כו' א"ל כשרים היו יעו"ש בפ"מ בזה ודו"ק.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:7:1)

**הלשכות כו'** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ' כיצד צולין ¹ אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו ומקשה עלה מברייתא דתניא לשכות בנויות בקדש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהן קדש ומשני לה כשגגותיהם שוים לקרקע העזרה. פי' דבחלל אזלינן בתר פתחין ובגגין כיון ששוים לקרקע העזרה הרי הן כעזרה:
**ומוהרר"ד ן' זמרא ז"ל כתב.** תוכן חול כיון דפתוחות לחול דרך פתחא אזלינן וגגותיהן קדש כיון שהוא שוה לקרקע העזרה אין זה גג דנימא גגין לא נתקדשו אלא הרי הוא כשאר העזרה דאית בהו תרתי חדא דבנויות בקדש. ותו דגגין שוה לעזרה ואם אינם שוין אף גגין חול דגגין לא נתקדשו אפילו בגגין שלפנים ואפילו בעליות:

footnotes:
¹ פסחים פ"ה ע"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:7:2)

**לפיכך גגין אלו אין אוכלים כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל שאין קדושתן כקדושת העזרה והנכנס לשם בטומאה פטור לגמרי כאשר יתבאר בהלכות ביהמ"ק: ¹

footnotes:
¹ פ"ג הי"ט ובתוס' זבחים ל"ב ע"א בשם ר"א יעו"ש.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:8:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:8:1)

**היו בנויות בחול כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל זבחים פ' איזהו מקומן ¹ ברייתא לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש כהנים אוכלים שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה. ומסיק התם כי היכא דתנן אין שוחטין. תני נמי אין חייבין משום טומאה פי' דדוקא לאכילה נתקדשו ויליף לה התם מדכתיב ואכלו אותו במקום קדוש בחצר אהל מועד. התורה רבתה חצרות הרבה לאכילה אחת:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל** כתב תניא בפ' איזהו מקומן ² בנויות בחול ופתוחות לקדש תוכן קדש. ומוקמינן לה מדרבנן. וזה שכתב הרב ז"ל והנכנס לשם פטור, ומשמע אסור מדרבנן. ועוד תניא התם מנין ללשכת בנויות בחול ופתוחות לקדש. שהכהנים נכנסים לשם ואוכלים שם קדשים ת"ל במקום קדוש בחצר אהל מועד. התורה רבתה חצרות הרבה לאכילת קדשים. וזהו שכתב תוכן קדש לאכילת קדשים. וכן תניא התם לשכות הבנויות כו' אוכלים שם קד"ק ואין שוחטין שם קדק"ל. וחייבין משום טומאה. ומגיהין לה תני אין חייבין משום טומאה. ונתבארו דברי רבינו. אלא דקא מבעיא לי פתוחות לכאן ולכאן מאי ובמע"ש ³ תנן בנויות בקדש ולחול, ופתוחות לקדש ולחול. תוכן וגגותיהן מכנגד הקדש ולקדש קדש. מכנגד החול ולחול, חול, וא"ת למה לא נתבאר זה בדברי רבינו ז"ל, ⁴ וי"ל לפי שלא מצינו לשכה שהיה לה שני פתחים אלא בית המוקד ⁵ ולשכת הגזית וכבר הוא מפורש בהם. לשכת הגזית חציה קדש וחציה חול. ⁶ ובית המוקד נמי שתי לשכות שבה קדש, ושתים חול. ולענין אם יתחדש לשכה שיהיה לה שני פתחים אחד לקדש ואחד לחול מתניא. וכן לענין מחילות הפתוחות לכאן ולכאן אמר ר' יוחנן מחילות לא נתקדשו. וקשיא לי דאמרינן בגמרא ודוד קדש עד קרקע התהום. ⁷ והנכון בזה שדוד קדש עד התהום כל ארעא סמיכתא ואם יעשו בה מחילות שלא נתקדשו אם יהיו פתוחות לחול יהיו חול. ואם יהיו פתוחות לקדש הרי הם קדש כדינם:

footnotes:
¹ נ"ו ע"א.
² שם.
³ פ"ג מ"ח.
⁴ גם השעה"מ העיר בזה.
⁵ כ"ה לשון התוספתא מובא בר"ש שם פ"ג דמע"ש בנויה בקודש ובחול כו' כגון לשכות בית המוקד.
⁶ כ"ה ביומא כ"ה ע"א וע' תוס' ישנים שם.
⁷ כן הקשו בתוס' פסחים ס"ז ע"ב ד"ה מחילות.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:9:1)

**המחילות כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל פ' כיצד צולין ¹ מפרשים מימרא דר' יוחנן שאמר מחילות לא נתקדשו, דמיירי בפתוחות להר הבית. וברייתא שאמרה לשכות בנויות לחול ופתוחות לקדש, תוכן קדש. ומיירי כשגגותיהם שוים לקרקע עזרה דומיא דרישא כאשר נתבאר. וא"כ הוי להו מחילות דמיירי בפתוחות לעזרה. ומשום הכי תוכן קדש. ול"ק אדר' יוחנן:

footnotes:
¹ שם בפסחים פ"ו ע"א.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:9:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:9:2)

**החלונות כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש בכיצד צולין החלונות ועובי החומה כלפנים. ואמרינן עלה בשלמא חלונות משכחת לה ששוה לקרקע עזרה, אלא עובי החומה היכי משכחת לה והלא כגגין ועליות הוא. ומשני משכחת לה בבר שורא דכתיב ויאבל חיל וחומה, פי' דאותה חומה דהיינו הסורג ¹ שהיה נמוך עשרה טפחים שוה לגובה קרקע עזרה, שהיתה הולכת וגבוה במעלות כאשר נתבאר. ולכך כתב כאן בהשגות א"א אף אלו כו' ובודאי שהדין עמו אלא שרבינו אפשר שסמך על מ"ש למעלה גבי גגין דדוקא בשוים לקרקע העזרה וה"ה לעובי החומה. ומ"מ ראוי היה לפרש:
**ומהר"ד ן' זמרא ז"ל כתב** בהשגות א"א כו' דעתו ז"ל דכי היכי דגגות הלשכות אם לא היו שוים לקרקע העזרה לא נתקדשו אף אלו כן, וכשדחק אותו היכא משכחת חומה שוה לקרקע אמר דמשכחת בבר שורא כלומר שעושין לחוזק החומה מבפנים חומה אחרת שוה לקרקע. וקשיא לי עלה דאמרינן בפ' איזהו מקומן ² תני תנא קמי' דרב נחמן כל העזרה היתה אורך קפ"ז על רחב קל"ה. א"ל הכי אמר לי אבא כגון זה כהנים נכנסים שם ואוכלין קדק"ד ושוחטין שם קק"ל וחייבין משום טומאה. למעוטי מאי, אלימא למיעוטא חלונות ועובי החומה. תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים ע"כ. ואם איתא לימא לעולם למיעוטא חלונות ועובי החומות וכגון שאינם שוין לקרקע, ³ אלא ודאי בכל גונא הרי הם כלפנים. ותו דלא הוה תני תנא סתם החלונות ועובי החומות לאותם שהם שוין לקרקע, ולא דמי לגגין. דגגין לא נתקדשו כלל. ואם הוא שוה לקרקע לא נקרא גג אלא קרקע העזרה. אבל החלונות ועובי החומות המקום אשר בנו עליו הכותל נתקדש נמצא כל חללות שימצא בכותל לצד פנים או עובי החומה הכל נתקדש ⁴ והרי הוא כפנים כסתמא דברייתא וכלשון רבינו:

footnotes:
¹ ע' ברמב"ם לעיל פ"ה ה"ג לפנים ממנו סורג מקיף גובהו י' טפחים ולפנים מן הסורג החיל כו' ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חיל וחומה זו חומת עזרה יעו"ש וצ"ע. וע' בתיו"ט פ"ב דמדות מ"ג בתו"ד כתב וז"ל א"ל שזו דעת הרמב"ם כו' ועוד ברפ"ו מה' בהב"ח נראה ג"כ מדבריו שסובר שמקום יש חוצה לעזרה ונקרא חיל אלא שלדבריו נקרא כן ע"ש חומה נמוכה שלפניו כו' יעו"ש שהקשה על הכ"מ שציין ע"ד הרמב"ם שם מפסחים פ"ו ע"א דהא שם אמרי' דקרא חיל וחומה בבר שורה. הוא חומה נמוכה שהיתה לפנים מחומת עזרה וע' בזה במנ"ח מצוה שס"ב יעו"ש וזה עוד יותר קשה למהר"י קורקוס כאן דמיירי בדין עובי החומה כלפנים. וע' בהר המריה שם פ"ה אות י' י"א אריכות בענין זה.
² שם נ"ו ע"א.
³ כוון לזה במנ"ח מצוה שס"ב ומבאר יותר דהא לא ממעטינן רק מה שהוא אחר קפ"ז על קל"ה אמה וסברת הס"ד למעט חלונות ועובי החומה שהיו חוץ לשיעור זה. א"כ מה מקשה ממתני' דפסחים דמוקמינן לה התם בבר שורה דפרש"י חומה קטנה לפנים מחומת עזרה וא"כ הוא בתוך הקפ"ז אמה ושם לכ"ע נתקדש. וע"כ שמעינן דלא ס"ל דמיירי בבר שורה. ומתני' דעובי החומה כלפנים היינו חומת עזרה שהיתה חוץ להשיעור זה ושפיר מקשה.
⁴ צ"ע מה מהני זה שנתקדש מקום החומה, לקידש חומה עצמה בקדושת עזרה, דקדושת עזרה הא הי' אחר גמר הבנין. ותמוה שלא הביא מ"ש התוס' שבועות ט"ו ע"ב ד"ה אמטו ובפסחים פ"ה ע"ב שכתבו דאף שהב"ד הלכו בפנים, מ"מ החלונות ועובי החומה כלפנים. דהי' מתקדש כל מה שהי' בלבם לקדש דהקידש הי' תלוי בדעת ב"ד יעו"ש, ולתי' ב' שכתבו שם לא א"ש.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:10:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:10:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:10:1)

**ב"ד שרצו כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל שבועות פ"ב ¹ ובסנהדרין פ"ק ² יליף מדכתיב וכן תעשו כדברי רבינו. ואעפ"י שבסנהדרין לא הזכירו אלא ב"ד של שבעים ואחד ולא הוזכר שם לא מלך ולא או"ת התם לא איירי אלא במילי דסנהדרין אי בעי כ"ג או ע"א ומיהו מקרא דמייתי התם איכא למילף כלהו. ³ ואי לשבעים ואחד לחוד לא צריך קרא שהרי העמדת סנהדרין יליף לה ממשה דבעי ע"א, אע"ג דלא כתיב בהו וכן תעשו אלא ודאי דקרא להצריך נביא ומלך ואורים ותומים:

footnotes:
¹ ט"ו ע"א.
² ט"ז ע"ב.
³ כ"כ התוס' שם בשבועות.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:12:1)

**וכיצד מוסיפין כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש פ"ב דשבועות ולמדו אותו מדכתיב בנחמיה ואעמידה שתי תודות גדולות כו' ופי' שם מה גדולות גדולות שבתודה דהיינו חמץ שבה. כי כל חלה שבחמץ גדולה כשלש של מצה. ובגמרא אסיק ר' יוחנן דע"פ נביא נשרפת האחת ונאכלת האחת. ושם הזכירו בברייתא שאומרים שיר של פגעים ומזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו כו' ונראה שגם כן צריך להיות בספרי רבינו: ¹

footnotes:
¹ ע' בכ"מ ובמל"מ כאן ובתיו"ט פ"ב דשבועות בזה.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:12:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:12:2)

**ועל פי נביא שורפין את זו כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל היינו דאמרינן בגמרא ¹ ע"פ נביא נאכלת וע"פ נביא נשרפת. וא"ת דתנן הפנימיות נאכלת והחיצונה נשרפת וי"ל שכך היה מצוה הנביא לאכול הפנימיות ולשרוף החיצונה: ²

footnotes:
¹ שם בשבועות ט"ז ע"א.
² ע' כ"מ וברש"ש שם בשבועות.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:14:1)

**כל מקום שלא נעשה כו'.** כתב מוהרר"י קורקוס ז"ל גז"ש במשנה ובגמרא ¹ נחלקו ר"ה ור"נ. דר"ה אמר בכל אלו תנן שצריך כולם, ור"נ אמר באחת מכל אלו תנן שאין צריך אלא אחת מאלו. והלכה כר"ה באיסורו. וסוגיא כוותי' מוכחא. ושם אמרו לר"ה כשקדש עזרא לא היה שם או"ת ובמה נתקדש, ותירצו דקסבר קדושה ראשונה קדשה לעתיד ועזרא לא היה צריך לקדש אלא זכר בעלמא הוא דעביד. ורצו להעמיד זה במחלוקת ר"א ור"י דתניא אר"א שמעתי כשהיו בונין בהיכל וכו' אר"י שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית ואוכלין קדק"ד אעפ"י שאין קלעים, קדשים קלים ומע"ש אעפ"י שאין חומה שקדושה ראשונה קדשה לעתיד. מכלל דר"א סבר לא קדשה. ודחי רבינא דכ"ע קדשה לעתיד. ומר מה דשמע לי' קאמר, ומר מה דשמע לי קאמר. והקשו התוס' ² דהא אשכחן בפ"ק דחגיגה ³ דאית לי' לר"א דלא קדשה לעתיד ותירצו דהתם לענין תרומה ומעשרות מיירי ואותה קדושה בטלה, אבל קדושת מחיצות אפשר דלא בטלה כיון דאקרי נחלה. וכן קדושת בתי ערי חומה שהזכירו גם הוא קדושת מחיצות, עכ"ל, והם כדברי רבינו. ובהשגות א"א סברת עצמו הוא זו כו'. וכבר כתבתי ראיה לדברי רבינו. גם בעל התרומה ⁴ הכריע כדברי רבינו מהא דאיפלגי ר"ל ורבי יוחנן בפ' השוחט ומעלה. ⁵ דר' יוחנן סבר דמעלה בזה"ז בחוץ חייב כרת ור"ל סבר דפטור. ואוקי פלוגתייהו בקדושה ראשונה אי קדשה לעתיד או לא. דר' יוחנן סבר קדשה. ובכל דוכתא קי"ל כר' יוחנן לגבי ר"ל. גם כי שם אוקמוה לר' יוחנן כר' יהושע ור"ל כר' אליעזר, ובכל דוכתא קי"ל כר"י לגבי ר"א. וא"כ על כרחנו צריכים אנו לחלק בין קדושת מחיצות לקדושת הארץ לענין תרומות ומעשרות, עוד הכריע מהא דאמר ר' יוחנן ⁶ ג' נביאים עלו עמהם וכו' ואחד העיד להם שמקריבין אעפ"י שאין בית, מוכח דקדושה לא בטלה לכ"ע. עוד הכריח כן מהא דאמרינן בפ' ידועות הטומאה ⁷ בן בבל שעלה לארץ ישראל ונעלם ממנו מקום המקדש וכו' ומיירי בזה"ז וכאשר הכריחו בתוס' ⁸ דאי בזמן הבית ידועה חשובה כיון שהיה לו לישאל. אבל בזה"ז אין מצוי לישאל, מוכח דקדושה לא בטלה, גם באותו פ' ⁹ אמרו ומה משכן שאין קדושתו קדושת עולם וכו' מקדש שקדשתו קדושת עולם לא כ"ש. מוכח דקדושת מקדש לא בטלה. גם בעדיות ¹⁰ תנן אר"י שמעתי שמקריבין אעפ"י שאין בית ואוכלין קדק"ד בעזרה אעפ"י שאין מחיצה ואוכלין מע"ש בירושלים אעפ"י שאין חומה שקדושה ראשונה קדשה לעתיד והוא אשר הזכרתי בסמוך. וכיון דמייתי לה בעדיות ודאי דהלכתא היא. ומה שאמר סו"פ חלק ¹¹ ופ' הזהב ¹² דנפל מחיצות כתב בעל התרומה ז"ל דפליגי וסברא לא קדשה לעתיד ולא קי"ל הכי אלא דקדשה לעתיד לענין בית וקדושת ירושלים לאכול בתוכה מע"ש אעפ"י שנפלו מחיצות והנכנס שם בזה"ז חייב כרת ומעלה בחוץ בזה"ז חייב כרת דלא בטלה אלא לענין מעשרות וכדברי רבינו. וכתב הוא ז"ל ¹³ דמאשר לו חומה. ילפינן הכי לחלק בין קדושת הארץ לקדושת מחיצות ¹⁴ וטעם רבינו נכון ומקובל וכאשר דרשו ז"ל ¹⁵ והשימותי את מקדשיכם אעפ"י שהם שוממין בקדושתן הם עומדין, פי' דהוי לי' למיכתב ומקדשיכם אשומם. ומדכתיב והשימותי ובתר הכי כתב מקדשיכם מוכח שגם אחר שישומו יהיו בקדושתן ¹⁶ ויקראו מקדשיכם וכבר אמרו ¹⁷ שלא זזה שכינה מכותל מערבי לעולם:

footnotes:
¹ שם.
² שם ד"ה דכ"ע.
³ ג' ע"ב.
⁴ בהלכות א"י סי' רנ"ג הובא בסמ"ג מ"ע קל"ו ובר"ן פ"ק דשבועות.
⁵ זבחים ק"ז ע"ב.
⁶ זבחים ס"ב ע"א ובתוס' ד"ה אחד כתבו ראיה זו. וקצת צ"ע שלא הביא ראי' זו גם מהברייתא שם בשם ראב"י דמשנתו קב ונקי וע' רשב"ם ב"ב קל"ח ע"א דגם בברייתא שייך כלל זה.
⁷ שם בשבועות י"ד ע"ב.
⁸ שם ד"ה ונעלם. וגם המג"א או"ח סי' תקס"א הביא ראיה זו יעו"ש. ובאמת למ"ש הרמב"ם פי"א משגגות ה"ב וז"ל מי שלא ראה המקדש כו' יעו"ש ומשמע מדבריו דלא פי' כמ"ש התוס'. רק דמיירי אפי' בזמן הבית א"כ לשיטתו אין ראיה וכבר העירו בזה.
⁹ ט"ז ע"ב. אמנם צע"ק דכ"ה רק לפרש"י שם אבל לפי' התוס' שם ד"ה קדושתו נדחה ראיה זו והמהר"י קורקוס בעצמו הוכיח לעיל פ"א ה"ג דהרמב"ם ס"ל כפי' התוס'.
¹⁰ פ"ח ה"ו.
¹¹ סנהדרין קי"ג ע"א.
¹² ב"מ נ"ג ע"ב.
¹³ כוונתו י"ל דרק לדעת בעל התרומה ילפינן משם. אבל הרמב"ם דס"ל בפי"ב משמיטה הט"ז דנתבטלה קדושת בתי ערי חומה בחורבן הבית. והא דס"ל שם בהט"ו כר"א בר' יוסי דדריש אשר לו חומה היינו רק כגון שבזמן הבית חרבה חומתה וכמ"ש הכ"מ שם. א"כ לשיטתו לא שמעינן משם דלא בטלה קדושת מחיצות.
¹⁴ כ"כ גם התוס' יבמות פ"ב ע"ב ובר"ש פ"ו משביעית מ"א.
¹⁵ מגילה כ"ח ע"ב.
¹⁶ כ"כ גם התיו"ט שם פ"ג מ"ג ובתוס' רע"א שם בשם מהרי"ט ח"א סי' קכ"ג כתב עוד טעם.
¹⁷ מד"ר שה"ש עה"כ הנה זה עומד אחר כותלנו - וע' שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרמ"ח.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:14:2)

**וזה שעשה עזרא שתי תודות כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל הכי אמרינן בגמרא דשבועות ¹ דנחמיה בן חכליה לזכר הוא דעביד, דאמרינן התם איתמר. ר"ה אמר בכל אלו תנן דקסבר קדושה ראשונה כו' ולעתיד לבא, ועזרא לזכר כו'. ומותיב רבא לר"נ כל שלא נעשה בכל אלו תנן, ודחיק תני באחת מאלו, משמע דפשטא דמתני' דבכל אלו וקסבר קדושה ראשונה כו' וקדשה לעתיד לבוא. ומשנה דעדיות נמי אמרינן דר"א ור"י תרווייהו ס"ל קדשה לעתיד לבא, ומר מה דשמע לי' קאמר כו' ותני חד אליבא דר' ישמעאל. א"נ רבי אליעזר בר רבי יוסף סבר נמי קדושה כו' וקדשה לעתיד לבוא. וסתם מתני' דפ"ק דמגילה ² ופ' בתרא דזבחים ³ באו ירושלים נאסרו הבמות ולא היה להם עוד היתר והיא היתה נחלה. ולהכי נקראת ירושלים נחלה לקיים קדושתה ועמידתה לעולם. וע"ז אמר הנביא ונחלתו לא יעזוב וגו'. וכתב רבינו בפי' המשניות בעדיות ⁴ מן העיקרים הברורים דקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא. ורצוני לומר בקדושתה הראשונה שקידשה שלמה המלך ע"ה, ובמקדש בלבד הכל מודים בו. אבל בקדושת שאר ארץ ישראל יש בו מחלוקת. ואנו סומכים בזה על קדושת עזרא וכו'. ומ"ש ובמקדש בלבד, לאו דוקא אלא ה"ה לכל ירושלים, אלא לפי שהי' אוכלים שם קדשים ומעשר שני קרי לי' מקדש. ⁵ וא"ת הא ר"נ דפליג עליה דר"ה בפ"ב דשבועות וס"ל דלא קידשה לע"ל ועזרא קדושי קדיש, מוקי נפשי' כתנא דבי רבי ישמעאל בר רבי יוסי. ואיך אמר הכל מודים בו. וי"ל דר"נ אמר הכי, אבל אנן לא ס"ל הכי אלא אמרינן דרבי ישמעאל ב"ר יוסי לא אמרה אלא בשאר עירות, והכי משמע מדקתני למה מנו חכמים את אלו, כשעלו בני הגולה מצאו את אלו וקדשים, אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ. ואע"ג דהוי מצי למימר דר"י ב"ר יוסי בשאר עירות איירי מ"מ ניחא לי' לאשכוחי תנא דקאי ר"נ כוותי', אבל לא ס"ל הכי וא"ת כיון דרבינו סובר דלא פליגי בקדושת ירושלים, מאי כתב הכא, ולמה אני אומר דמקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד, והלא הכל מודים בו כאשר כתב בפי' המשנה, והנכון בזה. דה"ק כיון דפסקנו דבשאר עירות לא קדשה לע"ל. הוי לך למיפסק נמי הכי כר"נ וכתנא דקאי כוותיה:

footnotes:
¹ ט"ז ע"א.
² י' ע"א.
³ קי"ב ע"ב.
⁴ פ"ח מ"ו.
⁵ צ"ע שלא הביא שכ"כ הרמב"ם בפה"מ ר"ה פ"ד מ"א דמקדש תקרא ירושלים כולה. וע' בזה בתיו"ט פ"א דשקלים מ"ג.מז*) זבחים כ"ד ע"א ובקושית הרדב"ז ע' תוס' שם ד"ה הואיל מ"ש ע"ז.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:3
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:14:3](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:14:3)

**ובמה נתקדשה כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל וא"ת דבגמרא
 מז* אמרינן דדוד קדשה דאמרינן בפ"ב דזבחים מאי קא מבעי' לי' כי קדיש דוד רצפה העליונה קדיש, או דילמא עד לארעות תהומא קדיש. והכי אמרינן בירושלמי שבועות דוד זה מלך גד זה נביא. וי"ל דכיון דשלמה בנאו הוי כאלו הוא קדשו. א"נ דוד קדיש המקום ושלמה קדש הבנין ואת ירושלים:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:15:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:15:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:15:1)

**לפיכך מקריבין כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל היינו מתני' דעדיות דמייתינן לעיל:


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:1
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:16:1)

**לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל ואני תמה על מ"ש בהשגות אמר אברהם סברת עצמו הוא זו ולא ידעתי מאין לו וכו'. והלא כמה סתמא איכא דס"ל הכי וסוגיא דשבועות כולה הכי, ולפיכך אני אומר שלא אמר כן על הדין שכתב רבינו דפשיטא להראב"ד ז"ל דהוי פלוגתא דתנאי, אלא על הטעם שכתב לפי שקדושת המקדש וכו' אמר כי סברת עצמו הוא. ואם ע"ז השיג. טעמו ז"ל מפורש דכתיב והשימותי את מקדשיכם וגו'. ואפשר שעל הדין עצמו השיגו, דמנין לו לפסוק הכי כיון דלא נתפרש בתלמוד, ור"נ נמי אית לי' איפכא. וטעמו של רבינו ז"ל מבואר ממ"ש למעלה, ומה שהקשה ז"ל דכמה משניות איכא, אם אין מקדש ירקב. ולפי מה שהבין בדברי הרב ז"ל תמהני למה לא השיג עליו ממ"ש בפ"ב דמעשר שני ¹ וז"ל ונוהג בפני הבית ושלא בפני הבית, אבל אינו נאכל בירושלים אלא בפני הבית שנאמר מעשר דגנך וגו' מפי השמועה למדו כו' ע"כ. אלא ענין מ"ש הכא ואוכלין קדק"ל ומע"ש בירושלים כגון דנפל מחיצות ירושלים, אבל הבית קיים. וזה שכתב אעפ"י שאין שם חומה, היינו חומת העיר. הילכך כל מקום שתמצא ירקבו. לענין מע"ש או לענין נטע רבעי בדיני המעשר, היינו משום שאין שם בית, אבל אם הי' הבית קיים, אעפ"י שאין חומת העיר במקומה, מעלין שם מע"ש ונטע רבעי ואוכלין שם. ² וזה נ"ל ברור בדעת רבינו ז"ל. ומ"ש הראב"ד ז"ל ולא עוד אלא שאני אומר שאפילו לר' יוסי וכו', אם נגלה אליו הדבר בסוד ה' ליראיו אני מאמין, אבל לא הייתי סומך על עצמי ליכנס למקדש ואפילו היה נגלה אלי כי הייתי אומר לא בשמים הוא, ומידי פלוגתא לא נפיק, כי הטעם שכתב הוא ז"ל שהיה יודע עזרא וכו' לא ירדתי לסודו. מה היה מעכב זה לענין שלא יקדש את הבית ואת ירושלים, והלא לעתיד יוסיפו על העיר ועל העזרות כפי מה שירצו, והלא טוב הוא שתחול קדושה על קדושה לכבוד ולתפארת עולמים. ותו קשיא לי כי לדעתו ז"ל קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד ובטלה, וגם קדושת עזרא לא קדשה, נמצא כל הקרבנות שהקריבו בבית שני לא היו כקדושת בית אלא כבמות ציבור בעלמא, שהרי המקום בטלה קדושתו. ותו אי ס"ל בכל אלו תנן. ומה שעשה עזרא לזכר בעלמא. א"כ קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד והיינו כר"ה ואמאי השיג על הרב. ואי ס"ל כר"נ דאמר לא קדשה לעתיד, הא אמרינן בהדיא דעזרא קדושי קדיש אע"ג דלא הוי או"ת. ותו מה שעשה עזרא מעשה בטל היה דאפילו זכר לא היה, כיון שאין שם קדושה. וצריך לתרץ לדעת הראב"ד ז"ל דלעולם עזרא קדושי קדיש כדאמר ר"נ. את כל א"י ואת ירושלים והמקדש, אלא שכל א"י קדש לשעתה ולעתיד לבוא, אבל ירושלים ומקדש קדיש אותם כל זמן שיעמדו ולא יותר וכמו שאמרו כן בפירוש. ³ דאי מן הסתם כמו שנתקדשה א"י לעתיד כ"ש ירושלים והמקדש, אלא בפי' אמרו שלא תקדש העיר והמקדש לעתיד. ⁴ והשתא ניחא שהקריבו בקדושת בית, והיה יכול להשיג עליו למעלה בשאמר באורים ותומים. שהרי בימי עזרא לא היו אלא נטר עד לבסוף. וכל זה דוחק על דוחק שנניח כמה משניות סתמיות ונפסוק כר' ישמעאל ב"ר יוסי. ואע"ג דתשכח תנאים אחרים דס"ל כר' ישמעאל לא נסמוך עליהם. ובסוגית שבועות לא משכח תלמודא תנא דקאי כר"נ אלא ר' ישמעאל. ועוד דוחק אחר. שיקדש עזרא. כל א"י לעתיד, ולא את ירושלים והמקדש מבלי טעם. כי גם הראב"ד ז"ל לא סמך אלא על הסוד שנגלה אליו. ואנו לא זכינו לפתרונו. ולפיכך סמכנו על שיטת רבינו שהוא הנכונה ותו לא מידי:

footnotes:
¹ ה"א.
² במג"א שם סי' תקס"א סק"ב ובמל"מ כאן כ"כ.
³ צ"ע ממ"ש התוס' והרא"ש מגילה כ"ח ע"ב בהא דבתי כנסיות של בבל על תנאי הן עשוין ולא מהני תנאי רק בחורבנן. ובשל א"י ל"מ תנאי כלל שקדושתן קיימת לעולם יעו"ש ובב"י וב"ח או"ח סי' קנ"ג דל"מ תנאי על בהכ"נ שיוקדש רק לזמן. וקצת אפ"ל עפ"ד ירושלמי שביעית פ"ו ה"א מה ביאתן בימי יהושע כו' אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו ממה נתחייבו ר"י ב"ח אמר מד"ת כו' אר"א מאיליהן קבלו עליהן את המעשרות כו' יעו"ש ובתוס' יבמות פ"ב ע"ב ד"ה ירושה. ובר"ש שם בשביעית וז"ל ונפ"מ דלר"י דקדושה במצות הקב"ה קיימת אף בזה"ז אע"פ שחרב הבית אבל לר"א דאמר מאליהן קבלו בטלה עכשיו קדושת הארץ דמסתמא לא הי' בלבן אלא בזמן שהבית קיים הואיל והדבר תלוי בהן יעו"ש, וא"כ הא אמרי' שם בירושלמי מה מקיים ר"א ואת בכורות וגו' מכיון שקבלו עליהן דברים שלא היו מחויבין עליהן אף דברים שהיו מחויבין עליהן העלה עליהן כאלו מאליהן קבלו עליהן כו' יעוש"ה. ומבואר דאף דברים שהי' מחויבין במצות השי"ת חשוב כאלו קבלו מאליהן ולא מחויבין בהם. ולהר"ש כיון שהדבר תלוי בהן שפיר יכולין להתנות שיחול הקדושה רק לזמן שהבית קיים. וא"ש דברי הרדב"ז.
⁴ מזה י"ל ראי' למ"ש המג"א או"ח סי' קנ"א ס"ק י"ב וע' ח"ס או"ח סי' ל' בזה.נג) יבמות פ"ב ע"ב.


###### Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:2
[Commentary of Mahari Kurkus and Radbaz on Mishneh Torah, The Chosen Temple 6:16:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Mahari%20Kurkus%20and%20Radbaz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20The%20Chosen%20Temple/r/6:16:2)

**וכיון שעלה עזרא כו'.** כתב מהר"ד ן' זמרא ז"ל פי' וקדש את שאר הארץ דאלו מקדש וירושלים בקדושה קמייתא קיימי, וזכר בעלמא הוא דעביד, ופסק כר' יוסי נג) דאמר קדושה שני' קדשה לשעתה ולעתיד. נמצא דירושלים יש בו שתי קדושת קדושת שלמה וקדושת עזרא בחזקה: