## Commentary of Ritva on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration

###### Commentary of Ritva on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 14:1
[Commentary of Ritva on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 14:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Ritva%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Fruits%20Declaration/r/14:1)

**וירא את ענינו זו פרישות דרך ארץ.** כדכתיב (בראשית ל"א) אם תענה את בנותי ודרשינן (יומא ע"ז ב') למנוע מהם תשמיש המטה, ולכן נקראת עונה, שמענה אותה כשנמנע ממנה.


###### Commentary of Ritva on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 14:2
[Commentary of Ritva on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration 14:2](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20of%20Ritva%20on%20Pesach%20Haggadah/s/Magid,_First%20Fruits%20Declaration/r/14:2)

**כמו שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וכו'.** יש אומרים דדייק לה מדכתיב וידע אלהים, דבר שאינו יודעו אלא הקב"ה, כי מרוב העינוי אפילו כשהיו משמשין לא היו יורים כחץ והולכין ומתמעטין וכדאמרינן השמים ביני לבינך (נדרים צ' ב'), ויש אומרים דדייק לה מדכתיב וידע אלהים כמו וידע אדם עוד את אשתו (בראשית ד'), וכבר אמרנו כי התורה שהיא לשון הקדש מכנה לתשמיש בלשון דעת לעורר לאדם שלא יעשה מעשה ההוא לתאוה והנאה טבעית בלבד כבהמות שאין להם דעת, אלא שיעשה בחכמה ובדעת להשלים מצות פריה ורביה ולקיום הגוף, וגם כי השכבת זרע תחילת יצירתה מן המוח שהוא מקום הדעת, ועשה כן הבורא יתברך כדי שיעיין האדם בזה ויעשה הדבר בשכל ובצנעה, וזהו שאמרו חייב אדם לקדש את עצמו בשעת תשמיש שנאמר (הושע י"א) בקרבך קדוש, ובתרגום ירושלמי (בראשית ד') וידע אדם עוד, וחכים אדם עוד, ובמדרש (שמו"ר א') וירא אלהים את בני ישראל זה מעשה העגל שעתידין לעשות ומדת הדין מקטרגת עליהם, וידע אלהים, שעתידין הם לומר נעשה ונשמע וריחם עליהם.