## Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction

###### Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction 12:1
[Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction 12:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20on%20Sefer%20Hamitzvot%20of%20Rasag/s/Communal%20Laws,_Introduction/r/12:1)

**אמנם**מנין המצות של רבינו הגאון ז"ל. יען כי לא נתפשט ברבים. כי רק מנין הבה"ג לבד משל ממשל רב בענף זה. כולם החזיקו בו אחזוהו ולא הרפוהו. מפני שכבר היתה לו חזקת אזרח ונתפרסם על פני תבל זה זמן רב. ובימי רבינו הגאון ז"ל כבר היה עתיק יומין בערך מאתים שנה. ולזאת איפוא לא הוציאו ישן מפני חדש. ולא נתפרסם מנינו ברבים גם בדורו. נוסף לזה נאמרו דבריו בקצור נמרץ באורח שיר. וצריכים ביאור. ובהרבה מקומות הם סתומים וחתומים. ולא רבים יחכמו לפותרן. ולכן לא פנה ההמון אליו. לא כן מנין המצות של הבה"ג ז"ל שדבריו מצד עצמן ברורים ופשוטים ומובנים לכל. ולהעמיק חקר בעומק שיטתו ולהתבונן על מה אדניו הטבעו. לא זהו חלק ההמון. ואנשי סגולה אשר חלק להם ה' בבינה יתירה מעטים המה בכל הדורות. ולכן היה חזיונו נפרץ בין ההמון הרבה מאוד. וכאשר רבו דורשיו כן עצמו מעתיקיו וסופריו ומגיהיו. בעוד אשר מנין המצות של רבינו הגאון ז"ל היה מונח בקרן זוית ודורשיו מתי מספר. עד כי במספר הדורות שאחריו כמעט נשכח כליל זכרו. וגם רוב גדולי הדורות לא ידעוהו. כנראה מדברי הרמב"ם והסמ"ג והרמב"ן ז"ל שעסקו הרבה בענין זה. ואין ספק שהיו מעלים זכרונו על דל שפתותיהם לפרוק או לטעון. וזאת היא שעמדה לו שלא הושבת מטהרו. ולא שלטו בו ידי מגיהי ספרים. וטעיות סופרים אשר נפלו בו. ספורים המה. ועיקר שיטתו לא עלתה חלודה מרוב ימים. ולא שינתה פניה מכפי יציאתה מאת יוצרה אשר הכינה וחקרה. ולזאת איפוא יכולנו לבוא עד תכונתו גם במנין פרשיות אשר לו. אשר במנין הבה"ג ערפל חתולתם. עננה חשכה רובצת עליהן מימי קדם. ולחנם יהיה עמל ההוגה במו למצוא שביב אורה להגיע לאורו עד קצה השביל אשר בו דָרַךְ מחברן. תחת כי רבינו הגאון ז"ל גם בזה דבריו מאירים ובהירים. והוא כמו מצרף ומטהר מנינו של הבה"ג ז"ל. כי מכל הפרשיות שמנה הבה"ג לא מנה הוא רק בערך עשרים ואחת או שתים. ויתרם. קצתן לא מנאן כלל. משום שאין משפטן להמנות בחשבון המצות. וקצתן מנה במנין העשין והלאוין המוטלין על היחידים. כי שם מקומן. ובמספר הפרשיות בל תבואנה רק מצות המוטלות על הצבור בלבד: