## Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction

###### Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction 17:1
[Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction 17:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20on%20Sefer%20Hamitzvot%20of%20Rasag/s/Communal%20Laws,_Introduction/r/17:1)

**ומעתה**עפ"ז נתבארו על נכון דברי ר"א המודעי (במכילתא שם) דקאמר חק אלו עריות. והיינו שניות לעריות. כמו שביארנו לעיל. וע"כ אין הכוונה על השניות עצמן דאיסור השניות אינו אלא מדרבנן בעלמא ולא מיירי בהו קרא. אלא הכוונה על המצוה דושמרתם את משמרתי דדרשינן מיני' עשו משמרת למשמרתי דהיא מצות הב"ד לתקן תקנות שתהיינה סייג למצות התורה במקום שיש לחוש שיכשלו בהן לעבור עליהן. ושניות לאו דוקא. אלא הן וכיוצא בהן שאר גזירות וסייגים למצות שבתורה. וכיו"ב איתא בפסיקתא זוטרתא (סו"פ אחרי) ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי אלו השניות שגזרו עליהן חכמים וכו' עיי"ש. והוא תמוה דכיון דחכמים הם שגזרו עליהן. היכי יתכן לומר דמיירי בהן קרא. והם דברים הסותרין זא"ז. ורב כהנא דמייתי מהך קרא (בפ"ב דיבמות שם) רמז לשניות. פרכינן עלי' הא לאו דאורייתא נינהו. ומסיק מדרבנן. וקרא אסמכתא בעלמא וכמשכ"ל. והיכי כתב בפסיקתא זוטרתא אלו השניות. דמשמע ודאי דלקושטא דמילתא מוקי בהו קרא. ובפרט דהוא גופי' כתב שגזרו עליהן חכמים. אבל הדבר מבואר שאין כוונתו לומר דהך קרא קאי על איסור השניות לעריות. אלא קאי בדרך כלל על המצוה לעשות סייגים לתורה. ונקט שניות משום דקרא גבי עריות כתיב. וה"ה לכל כיוצא בהן. ובסוגיא דיבמות שם דלא משני הכי היינו משום דהתם על השניות הוא דקאי עיי"ש. והכי נמי כאן במכילתא נקט שניות לעריות. משום דהכוונה למצוה שעל הב"ד לעשות סייג לתורה דנפק"ל מקרא דושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. והך קרא בפרשת עריות כתיב. ולפ"ז נראה לומר עוד דלאו דוקא מצות ושמרתם את משמרתי בלבד. אלא כל המצות כיו"ב שלא נתחייבו בהן אלא הצבור ולא היחיד ס"ל לר"א המודעי שנקראו חק. ובהכי מתבאר שפיר מאי דקאמר חק אלו העריות (או אזהרות העריות כדגרס בשכל טוב). ומשפט אלו דיני אונסין ודיני קנסות ודיני חבלות. וגם הן מצות המוטלות על הצבור והב"ד כמו שנתבאר לעיל. והן הן שני מיני מצות המסורים לצבור. שמנאן רבינו הגאון ז"ל כאן במנין הפרשיות. דחק היינו שניות לעריות וכיוצא בהן. דהיינו מצות ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי. דזו היא מצוה שלא נתחייבו בה אלא הצבור והב"ד שבראשם. ולא היחיד. כמבואר בסוגיא דפרק השואל שם וכדפירש"י שם. וה"ה לכל שאר המצות שלא נתחייבו בהן אלא הצבור ולא היחיד. ומשפט הוא מצות שאע"פ שעיקרן חובות היחיד הן. מ"מ מסורין לצבור מצד טבען של מצות אלו. שאין עשייתן אלא ע"פ הצבור והב"ד. ואפשר דנפק"ל לר"א המודעי מדאשכחן בכמה דוכתי בקרא מצות חקים ומשפטים כדכתיב (דברים ו'. א') וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה ה' וגו'. וכתיב השמר לך וגו' לבלתי שמור מצותיו ומשפטיו וחקותיו (שם ח' י"א). וכתיב ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים וגו' (שם ז' י"א) ועוד בשאר מקומות. וס"ל דאע"ג דמצינו בכמה מקומות חקים ומשפטים על כלל המצות שבתורה. מ"מ היכא דכתיב מצות חקים ומשפטים יחד. צריך לפרש דמצות היינו כל המצות המסורות ליחידים. וחקים ומשפטים. היינו שני מיני המצות המסורות לצבור וב"ד. והיינו דקאמר חק אלו עריות. משפט אלו דיני אונסין ודיני קנסות ודיני חבלות. ואפשר דלכוונה זו אמרו (פ"ק דסנהדרין ה' ע"א) ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה **ברבים**עיי"ש. דמחוקק הוא מלשון חק. דהיינו מצות של רבים. וכן במדרש שיטה חדשה (פ"ב) ומחוקק מבין רגליו אלו נשיאים של בית רבי שמלמדים תורה **ברבים**בא"י. דבר אחר לא יסור וכו' ומחוקק מבין רגליו אלו יושבי יעבץ וכו' שמורים הלכות **בישראל בסנהדרי גדולה**שהיא יושבת בלשכת הגזית עיי"ש. והיינו ג"כ משום דסנהדרי גדולה הם עיקר מתקני התקנות ועושי סייגים לתורה. ושאר מצות הצבור. ומ"מ מבואר עפ"ז דסתם חקים ומשפטים הן מצות הצבור. מלבד היכא דמוכח ולמד מענינו דקאי בדרך כלל על כל מצות שבתורה: