## Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction

###### Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction 4:1
[Commentary on Sefer Hamitzvot of Rasag, Communal Laws, Introduction 4:1](https://torahapp.org/share/book/Commentary%20on%20Sefer%20Hamitzvot%20of%20Rasag/s/Communal%20Laws,_Introduction/r/4:1)

**וראיתי**להרמב"ן ז"ל (סוף שורש שלישי) שכתב וז"ל **ומ"מ חשבונו של הבה"ג בפרשיות לא נתברר ענינו שהוא מונה כללות במקום פרט. ולאוין במקום עשה**עכ"ל עיי"ש. והביא דבריו גם הרשב"ץ ז"ל (סוף שורש שביעי. בזה"ר) עיי"ש. הנראה מדברי הרמב"ן ז"ל אלו שהבין בכוונת הבה"ג וסייעתו ז"ל במנין הפרשיות למנות כל פרשה ופרשה מאלו הפרשיות כל הפרשה כולה כמו שהיא במצוה אחת. אע"פ שכוללת עשין ולאוין. וזהו שכתב שהוא מונה כללות במקום פרט. כלומר שכל הפרשה כולה אע"פ שכתובות בה כמה מצות חלוקות. שראוי למנותן כל אחת בפ"ע. הם מונים אותה רק מצוה אחת. וגם אע"פ שכתובים בתוכה לאוין. הם מונים אותה בחשבון העשין. וא"כ הם מונים לאוין במקום עשין. ובודאי מה שהבין כן. הוא ממה שקראום פרשיות. **דמשמע שכל הפרשה כולה כמו שהיא היא המצוה הנמנית. וששים וחמש פרשיות שלמות שבתורה. הם מונים בששים וחמש מצות. וזהו ג"כ כעין מה שהבין הרמב"ם ז"ל בעיקר הדבר. אבל זה מפליא מאוד. דמלבד דבעיקר הדבר לא יעלה על הדעת כלל. ואי אפשר בשום ענין לאמרו שהבה"ג ז"ל ימנה עשין בחשבון הלאוין. ולאוין בחשבון העשין. ושימנה הרבה מצות חלוקות במצוה אחת רק בשביל שנאמרו בפרשה אחת. בלא"ה התמהון כפול ומכופל. דא"כ אמאי לא עשו כן הבה"ג וסייעתו ז"ל אלא במנות אלו המוטלות על הצבור בלבד. ולא בשאר כל המצות שמנו כבר קודם הפרשיות. ויש להשתומם על רבינו הרמב"ן ז"ל ביותר. שהוא כמלאך מליץ יושר בכל מקום על הראשונים ז"ל בכלל ועל הבה"ג ז"ל בפרט. איך חשד כאן את הבה"ג ז"ל וכל סייעתו בבלבול גדול ומבהיל כזה. והעמיס עליהם אשמה כזו אשר לא אפשר שיכשלו בה אף צעירי התלמידים דמסברי להו וסברי:**