## Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2

###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 1
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 1](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/1)

**כלכלת חירות**
הפריט המפתיע ביותר ברשימת רבי המכר של 2014 היה ספרו של הכלכלן הצרפתי תומס פּיקֶטי **הון במאה העשרים ואחת**.¹, Cambridge, Mass.: Belknap Press of Harvard University Press, 2014. זוהי מסה דחוסה בת 600 עמודים על תיאוריה כלכלית, מגובה בשפע של נתונים סטטיסטיים; לא החומר שסנסציות ספרותיות עשויות ממנו בדרך כלל.

footnotes:
¹ Thomas Piketty, Capital in the Twenty-First Century


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 2
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 2](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/2)

הרבה מקסמו של הספר בא לו מן הדרך שתיעד בה את התופעה המשנה את פניהן של חברות ברחבי העולם, והיא האי־שוויון המתרחב והולך בכלכלה הגלובלית של זמננו. בארצות הברית, בין השנים 1979 ו־2013, הכנסות המאיון העליון גדלו ביותר מ־240 אחוזים, ואילו הכנסות החמישון התחתון גדלו ב־10 אחוזים בלבד.², December 12, 2012. מטלטל אפילו יותר הוא השוני בהכנסה מהון, כגון מבתים, ממניות ומאיגרות חוב. כאן, המאיון העליון נהנה מעלייה בת 300 אחוזים, בעוד בחמישון התחתון נרשמה צניחה בת 60 אחוזים. בזירה הכלל־עולמית, הונם של 85 האנשים העשירים בעולם שווה להונה של מחציתה הענייה של האנושות – 3.5 מיליארדי אנשים.³ *Guardian*, January 20, 2014.

footnotes:
² Derek Thompson, “A Giant Statistical Round-Up of the Income Inequality Crisis in 16 Charts,” The Atlantic
³ Graeme Wearden, “Oxfam: 85 Richest People as Wealthy as Poorest Half of the World,” The


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 3
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 3](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/3)

תרומתו של פיקטי גלומה בהסבר שנתן לתופעה הזו. כלכלת השוק, הוא טוען, נוטה להגדיל את השוויון ולהפחיתו בעת ובעונה אחת. היא מגדילה אותו על ידי כך שהיא מפיצה חינוך, השכלה והכשרה מקצועית במעגלים רחבים מאי־פעם; אך היא מפחיתה את השוויון מפני שלאורך הזמן, בייחוד במשקים מפותחים, שיעור התשואה על ההון נוטה להיות גדול משיעור הצמיחה בהכנסות ובתוצר. וכך, בעלי נכסים והון מתעשרים מהר יותר מאלה הנשענים רק על הכנסות מעבודתם. העלייה באי־שוויון, אומר פיקטי, ״מציבה איום פוטנציאלי על החברות הדמוקרטיות ועל ערכי הצדק החברתי שהן מושתתות עליהם״.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 4
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 4](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/4)

כל זה הוא רק פרק עדכני בסיפור ישן. ישעיה ברלין הראה שלא כל הערכים יכולים להתקיים בצוותא; למשל, לענייננו, חופש ושוויון.⁴ אפשר להחזיק באחד או בשני אך לא בשניהם יחדיו. ככל שהחופש הכלכלי גדל, יש פחות שוויון; וככל שגדל השוויון, כן קטן החופש. זה היה שורש המלחמה הקרה בין הקפיטליזם לקומוניזם. הקומוניזם הפסיד במערכה. בשנות השמונים, בימי ממשל רונלד רייגן בארצות הברית וממשלת מרגרט תאצ׳ר בבריטניה, ידעו השווקים במערב ליברליזציה ושגשוג, ואילו ברית המועצות הידרדרה עד לקריסתה המוחלטת. אולם לחופש כלכלי חסר מעצורים יש צרות משלו, וספרו של פיקטי הוא אחד מכמה תמרורי אזהרה.

footnotes:
⁴ ישעיה ברלין, ״שני מושגים של חירות״, בתוך ברלין, ארבע מסות על חירות, עברית: יעקב שרת, תל אביב: רשפים, תשל״א.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 5
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 5](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/5)

מציאות זו מחדדת את האקטואליות של החקיקה החברתית שבפרשת בהר. התורה מעמיקה חשוֹב על הכלכלה, אך יותר מכך על הסוגיות המוסריות והאנושיות היסודיות הכרוכות בה. באיזה סוג של חברה אנחנו רוצים לחיות? איזה סדר חברתי עושה את מרב הצדק עם כבוד האדם ועם הנימים העדינים הקושרים אותנו זה אל זה ואל אלוהינו?


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 6
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 6](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/6)

המייחד את היהדות הוא מחויבותה **הן**לחופש **הן**לשוויון – מתוך הכרה במתח שביניהם. פרקי הפתיחה של ספר בראשית מבהירים את השלכותיה של המתנה שנתן אלוהים לבני האדם – חופש הפרט. אלא שאנחנו יצורים חברתיים, ועל כן דרוש לנו גם חופש קיבוצי. חופש זה הוא עניינם של פרקי הפתיחה של החומש הבא, חומש שמות. הם מציגים את מִצרים כדוגמה לחברה השוללת מאנשים את חירותם, משעבדת אוכלוסיות ומכפיפה את הרבים לרצונם של המעטים. פעם אחר פעם מסבירה התורה את מצוותיה כדרכים לשימורה של החירות, בהזכירה לנו את יציאת מצרים ואת היותנו, קודם לה, עבדים.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 7
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 7](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/7)

אך נוסף על כך, התורה מחויבת גם לכבודם השווה של כל אלה שנבראו בצלם אלוהים ואשר נתונים לריבונותו. השאיפה לשוויון לא הגיעה למימושה המלא בשום שלב בתקופת המקרא. בישראל הקדומה היה מדרג חברתי. לא כל אחד היה יכול למלוך; לא כולם היו כוהנים. אבל ביהדות לא הייתה מעולם מערכת מעמדית. אין בה מקבילה לחלוקה החברתית האמורה אצל אפלטון בין אנשי זהב, כסף וארד, ולא לאמונתו של אריסטו שיש אנשים שנולדו לשלוט ויש אנשים שנולדו להישלט. בקהילת הברית שהתורה חוזה, כולנו בניו של אלוהים, כולנו יקרים בעיניו, ולכל אחד מאיתנו יש דבר־מה ייחודי לתרום לטוב המשותף.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 8
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 8](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/8)

התובנה היסודית של פרשת בהר היא בדיוק זו שמשמיענו פיקטי: שאי־שוויון כלכלי נוטה לגדול עם הזמן, והתוצאה עלולה להיות שגם החופש יאבַד. נטל של חובות עלול להפוך אנשים לעבדים. בימי התנ״ך, החייבים נאלצו לפעמים למכור את עצמם לעבדות ממש, שכן זו הייתה הדרך היחידה להבטיח לעצמם ולמשפחתם מזון וקורת גג. משפחות נאלצו למכור את אדמתן: את נחלת אבותיהן מימי משה. זהו תהליך שסופו ידוע – חברה שבה מעט בעלי נחלות גדולות והמוני צמיתים מרוששים. הפתרון שהתורה מציגה הוא שמיטת הכספים: שִיקום תקופתי של חירויות היסוד. אחת לשבע שנים כל החובות נמחקים וכל העבדים העבריים יוצאים לחופשי. בתום כל שבעה מחזורי שמיטה, בשנת היובל, נחלות האבות חוזרות לבעליהן המקוריים (בחריגים מסוימים).


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 9
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 9](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/9)

ראוי לציין שלוש נקודות באשר למצעה החברתי־כלכלי של התורה. ראשית, יותר משהמטרה היא שוויון כלכלי גרידא, המטרה היא חירות האדם. אבדן נחלה או כריעה תחת נטל חוב הם הגבלה ממשית של החופש.⁵, Oxford: Oxford Paperbacks, 2001. בתפיסה היהודית של הממד המוסרי בכלכלה, יסוד מוסד הוא רעיון העצמאות הכלכלית: ״וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ״ (מיכה ד, ד). בברכת המזון אנו מבקשים, ״ונא אל תצריכנו, ה׳ אלוהינו, לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם... שלא נבוש ולא ניכלם״. יש משהו משפיל מאוד באבדן העצמאות הכלכלית ובתלות הכפויה ברצונם הטוב של אחרים. משום כך, הציוויים בפרשת בהר מכוונים לא אל השוויון אלא אל שיקום יכולתם של הבריות לעבוד למחייתם מתוך חופש ועצמאות.

footnotes:
⁵ זהו טיעונו של הכלכלן זוכה פרס נובל אמרטיה סן בספרו פיתוח כחופש: Amartya Sen, Development as Freedom


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 10
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 10](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/10)

שנית, התורה מוציאה את המערכת כולה מידיהם של מחוקקים בני אנוש. כולה מושתתת על שני רעיונות יסוד בדבר ההון והעבודה. הרעיון הראשון: הארץ כולה שייכת לקב״ה. ״וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי״ (ויקרא כה, כג). הרעיון השני: גם האנשים שייכים לקב״ה. ״כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד״ (שם, מב). פירוש הדבר הוא שהחירות האישית והכלכלית אינה נתונה למיקח וממכר פוליטי. אלו הן זכויות מַתת ידו של הקב״ה, שאינן ניתנות להכחשה. זהו מקורם של דברי נשיא ארצות הברית ג׳ון פ׳ קנדי בנאום ההשבעה שלו ב־1961, על אודות ״אמונות מהפכניות שאבותינו לחמו למענן״, קרי ״האמונה שזכויות האדם באות לא מנדיבותה של המדינה אלא מידו של אלוהים״.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 11
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 11](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/11)

שלישית, התורה אומרת לנו שהכלכלה היא תחום העומד על יסודות מוסריים, ושעליה להישאר כזו. החשוב בעיניה איננו מדדים טכניים, כגון שיעור הצמיחה או אמות מידה מוחלטות של עושר, אלא איכותן ומרקמן של מערכות היחסים: עצמאותם של אנשים ותחושת הערך העצמי שלהם, הדרכים שהמערכת מפלסת לאדם להתאוששות מהתרוששות, והמידה שבה היא מאפשרת לבניה של החברה לחיות לאור הברכה ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ״ (תהלים קכח, ב).


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 12
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Behar, 2 12](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Behar,_2/r/12)

אין עוד תחום אוניברסלי של עיון ומחקר שהיהודים בולטים בו עד כדי כך. 41 אחוזים מזוכי פרס נובל בכלכלה הם יהודים.⁶ יהודים פיתחו כמה מן הרעיונות החשובים ביותר בתחום זה: תיאוריית היתרון היחסי של דיוויד ריקרדו, תורת המשחקים של ג׳ון פון־נוימן (ובפיתוחו של ישראל אומן), התיאוריה המוניטרית של מילטון פרידמן, הרחבת התיאוריה הכלכלית לתחום הדינמיקה המשפחתית בידי גארי בקר, תורת הכלכלה ההתנהגותית של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, ועוד ועוד. הממד המוסרי בלט בעבודתם של רבים מהם. יש משהו מרשים, רוחני אפילו, בעובדה שיהודים שאפו ליצור – כאן על פני האדמה, לא בעבים מעל ולא בעולם הבא – שיטות למֵרוּב החירות והיצירתיות של האדם. היסודות מונחים בפרשתנו, שמילותיה העתיקות עוד נוסכות בנו השראה.

footnotes:
⁶ ראו הערך ״זוכי פרס נובל ממוצא יהודי״ בוויקיפדיה, ומוטב את מקבילו בוויקיפדיה האנגלית, המעודכן לשנת 2014.