## Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3

###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 1
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 1](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/1)

**בְּרִיוֹת הבר של הבריאה**
חלקו האחרון של ספר שמות וחלקו הראשון של ספר ויקרא מספרים סיפור מובנֶה היטב. בני ישראל מצטווים לבנות משכן. הם מבצעים את ההוראות. הם מצטווים על הקרבנות שיקריבו במשכן זה, ולבסוף, בחלק הראשון של פרשת השבוע שלנו, הכוהנים נמשחים לכהן במשכן.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 2
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 2](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/2)

אבל אז מגיעה תפנית מפתיעה: התורה עוברת לדיני הכשרות, רשימה של מינים אסורים ומותרים למאכל – חיות, דגים ועופות. מה ההיגיון בדינים הללו? ומדוע הם משובצים כאן? מה הקשר בין המשכן לבינם?


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 3
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 3](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/3)

הרב אליהו מונק ז״ל הציע הסבר מרתק.¹, New York: Artscroll, 2004, vol. 2, p. 99. כפי שהזכרנו בדרשותינו לפרשיות המשכן בספר שמות, בניית המשכן הייתה מקבילה אנושית לבריאת העולם. כמה ממילות המפתח בסיפור בניין המשכן הן גם מילות המפתח בסיפור בריאת העולם. על יום חנוכת המשכן נאמר בברייתא כי ״אותו היום היתה שִׂמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שָמַים וארץ״.² העולם הוא הבית שאלוהים בנה לאדם; המשכן הוא הבית שבני אדם בנו לאלוהים.

footnotes:
¹ Elie Munk, The Call of the Torah
² מגילה י ע״ב.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 4
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 4](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/4)

הרב מונק מזכירנו שהמצווה הראשונה שאלוהים נתן לאדם הראשון הייתה מצווה של כשרות. ״מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״ (בראשית ב, טז-יז). הנה כי כן, כנגד דין הכשרות שניתן לאחר בריאת העולם, ניתנים דיני כשרות לאחר חנוכת המשכן. כאז כן עתה, תחילתה של תקופה חדשה בהיסטוריה הרוחנית של האנושות, לאחר מעשה של יצירה, מסומנת בחוקים הקובעים מה מותר ומה אסור לאכול.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 5
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 5](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/5)

מדוע? אכילה כמוה כמין. אלו הן שתי הפעילויות הראשוניות ביותר, שהאדם חולק עם עוד צורות חיים רבות. בלי מין לא הייתה המשכיות למיני החי. בלי אוכל, אפילו הפרט עצמו לא יוכל לשרוד. משום כך, פעילויות אלו עומדות במוקד תשומת לבן של תרבויות רבות ושונות זו מזו. בקצה האחד נמצאות התרבויות ההדוניסטיות, שהאכילה והמין נחשבים בהן לתענוגות שיש לרדוף אחריהם. בקצה האחר – התרבויות הסגפניות, המטיפות להתנזרות מוחלטת ממין ולאכילה לצורך קיום בלבד. הראשונות מדגישות את הגוף, האחרונות את הנפש. היהדות, לעומת זאת, מדברת על האדם במונחים של שילוב ואיזון. אנחנו גוף ונפש. על כן מצוות היהדות אינן הדוניסטיות ואינן סגפניות, אלא הן טרנספורמטיביות. אנו מצווים לקדש את פעילויות האכילה והמין; לעשות אותן במגבלות של קדושה. זהו יסודם של דיני הכשרות וטהרת המשפחה, שני רכיבים מרכזיים בחיי הקדושה.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 6
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 6](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/6)

הבה נצעד צעד נוסף. פרק א בספר בראשית איננו סיפור הבריאה היחיד בתנ״ך. יש עוד כמה. אחד מהם נמצא בפרקי הסיום של ספר איוב, וכאן המקום לבחון אותו מקרוב.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 7
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 7](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/7)

איוב הוא האב־טיפוס של ״צדיק ורע לו״. הוא מאבד את כל אשר לו, מסיבה שאינה מובנת לו. רעיו אומרים לו שהוא בוודאי חטא: הרי רק כך אפשר למצוא צדק במר גורלו. איוב עומד על חפותו, ודורש שימוע בבית דין של מעלה. הוויכוח מתנהל לאורך שלושים ושבעה פרקים, ואז, בפרק לח, אלוהים מתגלה אל איוב ״מִן הַסְּעָרָה״. הוא אינו מציע לו תשובות. להפך, בארבעת הפרקים הבאים אלוהים שואל שאלות משלו, שאלות רטוריות שאין להן שום תשובה: ״אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ?... הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ?... הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב?... מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח?״


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 8
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 8](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/8)

אלוהים מציג לפני איוב את מלוא מוטת הבריאה, אך התמונה המתקבלת שונה תכלית שוני מזו המוצגת בשני הפרקים הראשונים של ספר בראשית. שם, במרכז הסיפור, נמצא המין האנושי. אדם וחווה נבראו אחרונים; הם עשויים בצלם אלוהים; ניתנת בידיהם הממשלה על כל היצורים החיים. לעומת זאת, העולם שאנו פוגשים בפרקים לח-מא של ספר איוב איננו אנתרופוצנטרי אלא תיאוצנטרי. איוב הוא האדם היחיד בתנ״ך שכביכול רואה את העולם מנקודת מבטו של אלוהים.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 9
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 9](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/9)

מאלף במיוחד הוא התיאור של ממלכת החי בפרקים אלה. לא על חיות המשק מדבר אלוהים עם איוב, אלא על יצורי פרא שלוחי רסן, נהדרים בכוחם וביופיים, החיים הרחק מבני האדם ואדישים כלפיהם לחלוטין. הנה כמה מן השאלות הרטוריות שאלוהים מפנה לאיוב:


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 10
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 10](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/10)

הֲתִתֵּן לַסּוּס גְּבוּרָה? הֲתַלְבִּישׁ צַוָּארוֹ רַעְמָה?
הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה, הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה?...
הֲ‍מִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ, יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו לְתֵימָן?
אִם עַל פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ?...
תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ?
הֲתָשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקּוֹב לֶחֱיוֹ?...
אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ, הֶעָשׂוּ לִבְלִי חָת.
אֵת כָּל גָּבֹהַּ יִרְאֶה – הוּא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּנֵי שָׁחַץ. (איוב לט-מא)


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 11
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 11](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/11)

מכל פרקי התנ״ך, אלה הם הפרקים המנוגדים באופן העמוק ביותר לתפיסה האנתרופוצנטרית. הם מספרים לנו שהאדם איננו מרכז היקום ואיננו קנה המידה לכל הדברים. כמה מתופעות הטבע המרהיבות ביותר אינן קשורות כלל לאדם ולצרכיו, אלא אך ורק לאלוהים ולעולם הרבגוני שברא. הרמב״ם היה מן ההוגים היהודים שביטאו זאת בבהירות:


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 12
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 12](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/12)

ההשקפה הנכונה לדעתי כפי הדעות התורתיות, והוא תואם את ההשקפות העיוניות, הוא שאין לסבור בכל הנמצאים שהם בגלל מציאות האדם, אלא יהיו גם שאר כל הנמצאים מטרה לעצמם לא בגלל דבר אחר, ותבטל גם דרישת התכלית בכל מיני הנמצאים ואפילו לפי השקפתנו בחידוש העולם. לפי שאנו אומרים: כל חלקי העולם הִמציאָם בחפצו; מהם מטרה לעצמם, ומהם בגלל דבר אחר.³

footnotes:
³ מורה הנבוכים, ג, יג.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 13
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 13](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/13)

ושוב:


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 14
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 14](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/14)

התבונן בנמצאים הללו הגשמיים, כמה עצומים שיעוריהם וכמה רב מספרם. ואם הארץ כולה אינה אף חלק כלפי גלגל הכוכבים, מהו אם כן יחס מין האדם לכל הנבראים הללו? והיאך ידמה אחד ממנו שהם למענו ובגללו ושהם כלים בשבילו?⁴

footnotes:
⁴ שם, יד.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 15
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 15](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/15)

מכאן יובן מקומם של איסורים על אכילת בעלי חיים מסוימים – ובהם טורפים כגון אלה המתוארים באיוב – לאחר פרשיות המשכן. בעלי החיים הללו קיימים כמטרה לעצמם, לא לשימושם של בני האדם. היקום העצום, ובו כדור הארץ על שלל המינים אשר בו, הוא בעל שלמות משלו. נכון, אחרי המבול התיר אלוהים לאדם לאכול בשר. אבל זה היה ויתור, כמו לומר: אם אתם מוכרחים להרוג – הרגו, אך לכל הפחות אל תהרגו בני אדם אחרים אלא הסתפקו בבעלי חיים.


###### Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 16
[Covenant and Conversation; Hebrew Edition, Shmini, 3 16](https://torahapp.org/share/book/Covenant%20and%20Conversation%3B%20Hebrew%20Edition/s/Shmini,_3/r/16)

בבריתו עם בני ישראל מזמין אלוהים את האנושות כולה לפתוח פרק חדש בתולדותיה. אין מדובר בשיבה לגן עדן האבוד. אבל עם בניית המשכן – בית סמלי לשכינה שעל פני האדמה – משהו חדש התחיל. ואחד הסימנים לכך הוא העובדה שמעתה לא כל הרג בעלי חיים לצורך אכילה מותר לבני ישראל. מינים מסוימים צריכים להישאר מוגנים, חופשיים לממש את חירותם ואת עצמיותם, פטורים מתגרת ידו וחשקיו של האדם. הבריאה החדשה, הַמִשכן, מציינת דרגה חדשה של כבוד כלפי הבריאה הישנה – ובפרט כלפי בְּריוֹת הבּר שלה. לא כל דבר בעולם נוצר לצריכתו של האדם.