## Darkah shel Torah Chapter 15 ###### Darkah shel Torah 15:1 [Darkah shel Torah 15:1](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:1) **לומדות, חסידות ומוסריות** אר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר: רגזו ואל תחטאו; אם נצחו מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה, שנאמר: אמרו בלבבכם; אם נצחו מוטב, ואם לאו יקרא ק"ש, שנאמר על משכבכם; אם נצחו מוטב, ואם לאו יזכיר לו יום המיתה, שנאמר: ודומו סלה". (ברכות ה, א) ###### Darkah shel Torah 15:2 [Darkah shel Torah 15:2](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:2) מימות מתן תורה ועד היום לא חדלו המפלגות בישראל, שכל אחת ואחת אומרת, בשבילי נברא העולם ומבטלת את השאר בתכלית הביטול ובבטול היש. ###### Darkah shel Torah 15:3 [Darkah shel Torah 15:3](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:3) אבל, באמת, לא כל המפלגות אפשר לכוללן בחדא מחתא, יש מפלגות שכבר עברו ובטלו מן העולם, מפני שלא היתה להן זכות הקיום גם כשיצאו לאויר העולם, בהיות שלא הביאו לנו רק שלילה ולא חיוב, כמו הצדוקים, הקראים וכדומה; ויש מפלגות שנולדו זה לא כבר והן מתקיימות עדיין, אבל גם אלה אי אפשר להביא בחשבון, בהיות שאינן יונקות את יניקתן מהר סיני העתיק שלנו. ואף מהבריה המשונה הזו המלאה עינים כמלאך המות ומתחלפת תמיד לכמה גוונין הכל לפי הרוח הנושבת, וכשהיא מדברת הנה תמיד אחת בפיה ואחת בלבבה, מה שקוראים לה היום: "פוליטיקה", אינני רוצה לדבר הפעם, כי כולן אין להן שייכות עם דרכה של תורה אשר תאמר לא בי הן; אך רצוני לדבר אך ורק בדברי המפלגות החיוביות, ושכל כוונתן הוא לא לשם פוליטיקה אך לשם שמים. ###### Darkah shel Torah 15:4 [Darkah shel Torah 15:4](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:4) ואת אלו אין אנו מוצאים מימי קדם עד היום הזה רק שלש במספר: ###### Darkah shel Torah 15:5 [Darkah shel Torah 15:5](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:5) ואלו הן: לומדות, חסידות ומוסריות, או לומדים, חסידים ובעלי מוסר. ###### Darkah shel Torah 15:6 [Darkah shel Torah 15:6](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:6) לומדות, זו היא הדרך הכבושה מדור דור, שהתלמידי חכמים, הלומדים, היו בעלי היחוס, ה"פני" שבעיר, אנשי המזרח שבביהמ"ד, ראשי המדברים בכל עניני הקהילה; וכל ה"המון" הביטו עליהם אמנם מתוך קנאה אבל ביחד עם זה גם בהדרת הכבוד וביראת הרוממות. ###### Darkah shel Torah 15:7 [Darkah shel Torah 15:7](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:7) ולא היה שום נפקא מינא בדבר לשאול, במה ובאיזה מקצוע בתלמוד עוסק הלמדן, אם בענינים הנוגעים ליראת ד' ולמדות טובות, או בעניני שפיר ושליא, נגעים ואהלות, בשור שנגח את הפרה ובהמניח את הכד, ב"ביצה שנולדה ביו"ט" ו"בט"ו נשים שפוטרות צרותיהן" וכדומה, בידענו כי גם ענינים המוזרים האלו מביאים את האדם העוסק בהם לעולם של אצילות ומקרבו לאבינו שבשמים. ###### Darkah shel Torah 15:8 [Darkah shel Torah 15:8](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:8) וז"ש ר' מאיר "כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' - נקרא רע אהוב, אוהב את המקום אוהב את הבריות וכו' - ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות פ"ו מ"א), מבלי שום הבדל באיזה ענין בתורה הוא עוסק. ###### Darkah shel Torah 15:9 [Darkah shel Torah 15:9](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:9) ואל תשאלו, מה ענין נגעים ואהלות, למשל, וכדומה שע"י העסק בהם יהיה לרע אהוב ולמשמח את הבריות וכו'? ###### Darkah shel Torah 15:10 [Darkah shel Torah 15:10](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:10) כי על זה כבר נתנו תשובה חכז"ל באמרם על ראשית דברי ד' לעמו ישראל "אנכי ד' אלקיך" שזהו לשון נוטריקון "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א). כלומר, כי כל נשמת מחבר כלולה בחיבורו, ומה גם בספר תורת אלקים שאין המחבר והחבור שני דברים נפרדים אלא ש"אורייתא וקוב"ה חד הוא" באופן שבכל אות ואות מהתורה יש בה מנשמת אלקים, באופן שממילא כל מי שמבטא אות אחת מהתורה, בין מתורה שבכתב ובין מתורה שבע"פ, נפשו מתבשמת מהוד אלקי ומתדבקת עם נשמת אלקים חיים, שממנו נאצלות כל המדות טובות; ואע"פ שאין אנו מבינים, איך ובאיזה אופן, אבל זהו עובדא ככל חוקי הטבע, שאין אנו מבינים ג"כ, ובכ"ז לא יכול שום איש להכחישם. ###### Darkah shel Torah 15:11 [Darkah shel Torah 15:11](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:11) וזהו שאמרו חז"ל על הכתוב "ויקחו לי תרומה" (שמות כה, ב) כדברים האלה: "יש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו? אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי, כביכול, נמכרתי עמה, שנאמר: ויקחו לי תרומה. משל למלך שהיתה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה, ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו; אמר לו, בתי שנתתי לך יחידה היא, לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך אל תטלה ממני איני יכול, לפי שהיא אשתך; אלא טובה זו עשה לי, שכל מקום שאתה הולך קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח את בתי. כך אמר הקב"ה לישראל, נתתי לכם את התורה, לפרוש הימנה איני יכול, לומר לכם אל תטלוה איני יכול, אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו, שנאמר: ועשו לי מקדש". (שמות רבה פרשה לג, א) ###### Darkah shel Torah 15:12 [Darkah shel Torah 15:12](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:12) והדברים, דברי המדרש הנ"ל, מדברים בעדם. בכל מקום שהתורה נמצאת, שם הוא משכנו של הקב"ה ג"כ, וקדושת הקב"ה משפיעה שפע של קדושה על לומדיה אף בלי מתכוון ג"כ, ואם "כלי שרת מקדשים בין מדעת ובין שלא מדעת" (יומא כט, ב) על אחת כמה וכמה שהתורה שהיא "כלי אומנתו של הקב"ה" (בראשית רבה פרשה א, א) שמקדשת ומטהרת אף שלא מדעת. ###### Darkah shel Torah 15:13 [Darkah shel Torah 15:13](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:13) עד כאן ה"לומדות" שבאמת אי אפשר לכנותה בשם מפלגה, זו לא היתה מפלגה אלא שיטה, ולא שיטת היחידים אלא שיטת כל האומה כולה, הדרך הכבושה של כל הצבור היהודי שהתימר בכבוד התורה. ###### Darkah shel Torah 15:14 [Darkah shel Torah 15:14](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:14) אבל במאות השנים האחרונות קמה החסידות ואחרי כך המוסריות, שגם את הנ"ל אי אפשר להכניס תחת המסגרת הצרה של מפלגתיות עם כל הקטניות והפעוטיות שבזה, אך אלו הם שוב שיטות ביהדות. ###### Darkah shel Torah 15:15 [Darkah shel Torah 15:15](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:15) ואמנם שתיהן, החסידות והמוסריות לא באו ח"ו לעקור מה מהיהדות, אך להוסיף, לא לסתור אך לבנות. ###### Darkah shel Torah 15:16 [Darkah shel Torah 15:16](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:16) ואם כי כאשר נבאר בזה לא הרי החסידות כהרי המוסריות ולא הרי המוסריות כהרי החסידות, וכמעט שהדרכים שלהם רחוקים זה מזה לגמרי מן הקצה אל הקצה; אבל הצד השוה שבהן, ששתיהן סוברות, כי בעונותינו הרבים אי אפשר עוד לעשות את הלומדות לבדה להמבצר היחידי שיגין מכל שטן ופגע רע, ולא יתן להמנוול הרע, לה"מלך זקן וכסיל" לבוא אל הבית לנגוף; אך נוסף על זה צריך לבקש עוד עצות ותחבולות איך לעשות מלחמה עם הצר, האויב הרע הזה. ###### Darkah shel Torah 15:17 [Darkah shel Torah 15:17](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:17) אבל מה הנה העצות והתחבולות הללו? ###### Darkah shel Torah 15:18 [Darkah shel Torah 15:18](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:18) על זה משיבות החסידות והמוסריות כל אחת לפי דרכה, דרך הקודש שלה. ###### Darkah shel Torah 15:19 [Darkah shel Torah 15:19](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:19) וכדי להבין את הדרכים שלהן נקח נא לדוגמא את שני האריות שבחבורה, את הראשונים במעלה ובזמן מיסדי החסידות והמוסריות, את שני ר' ישראל, ר' ישראל בעש"ט ור' ישראל סלנטר זצ"ל ונשמתם עדן בגנזי מרומים. ###### Darkah shel Torah 15:20 [Darkah shel Torah 15:20](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:20) וראו זה דבר פלא, כי הצד השוה שבהם הוא לא רק בשמא, אך גם בזה, ששניהם הורו את תורתם בעל פה ולא הניחו כמעט שום דבר בכתב. ###### Darkah shel Torah 15:21 [Darkah shel Torah 15:21](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:21) ואע"פ ששניהם הקימו תנועות חדשות בישראל שלאורם הולכים אלפים ורבבות מישראל עד היום הזה, בכל זאת איננו שומעים מהם רק את הקול מה שמסרו לתלמידיהם ותלמידי תלמידיהם מפה לאוזן, אבל תמונה, תמונת אות, כמעט שאיננו רואים מהם. ###### Darkah shel Torah 15:22 [Darkah shel Torah 15:22](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:22) כי באמת שניהם הורו תורה שבלב, מה שלא ניתנה להתבטאות כל צרכה, רק בעל פה לבד בבחינת "והיו עיניך רואות את מורך" שהמורה סומך את ידו על התלמיד ונותן מהודו עליו. ###### Darkah shel Torah 15:23 [Darkah shel Torah 15:23](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:23) ואמנם כל אחד מהם שנה את התורה שבלב שלו לפי רוחו ולבבו. ###### Darkah shel Torah 15:24 [Darkah shel Torah 15:24](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:24) הר"י בעש"ט בא לזה מתוך שירה ורגש, והרי"ס מתוך חשבון והתבוננות. ###### Darkah shel Torah 15:25 [Darkah shel Torah 15:25](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:25) הראשון הורה את דרך האהבה, אהבת ד', והשני את דרך היראה, יראת ד'. ###### Darkah shel Torah 15:26 [Darkah shel Torah 15:26](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:26) הרי"ס ז"ל היה אומר בעצמו שההבדל בין המוסריות להחסידות היא בזה, שהחסידות פעמים שהיא מקדשת גם את היין, כשהיא באה לשם מצוה, בעוד שהמוסריות פעמים שהיא מוצאת את החולין אף בדמעות, שהן נשפכות למראית עין לפני הקב"ה. ###### Darkah shel Torah 15:27 [Darkah shel Torah 15:27](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:27) החסידות מוצאת בכל דבר, אף בדברים הטמאים והמכוערים נצוצי קדושה המפוזרים בכל הבריאה כולה, ולהיפך המוסריות מפשפשת ומוצאת אף בדברים המקודשים, כביכול, סימני טומאה באמת. ###### Darkah shel Torah 15:28 [Darkah shel Torah 15:28](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:28) החסידות, כאמור מיוסדה על אהבה, ואי אפשר לאהבה בלי שמחה, כי כך מחייב טבע הדברים, ועל כן הקפידה החסידות מאד על השמחה והזהירה בכל האזהרות שבעולם על העצבות שעל האדם להתרחק ממנה כמטחוי קשת; וכך היה מרגלא בפומי דמהר"י בעש"ט לאמר "לפעמים מטעה היצה"ר לאדם לאמר לו, שעבר עברה גדולה אע"פ שאינה אלא חומרא בעלמא או שאינה עברה כלל, וכוונתו כדי שיהיה האדם בעצבות מכח זה ויבטל בעצבותו מעבודת הבורא ית'; וצריך האדם להבין הרמאות הזאת ויאמר להיצה"ר, אינני משגיח על החומרא שאתה אומר לי שכוונתך לבטלני מעבודת הבורא יתברך ושקר אתה מדבר, וגם אם הוא באמת קצת חטא, יותר יהיה נחת רוח לבוראי שלא אשגיח על החומרא, שאתה אומר לי לגרום לי עצבות בעבודתו, אדרבא אעבוד אותו בשמחה, כי זהו כלל כי אין כוונתי בעבודה לצורך עצמי רק לעשות נחת לפניו ית', וא"כ אף שלא אשגיח על החומרא שאתה אומר, לא יקפיד הבורא עלי וכו' וזהו כלל גדול בעבודת הבורא שיזהר מעצבות כל מה שיוכל" (צואת הריב"ש). ולהיפך מורה הגאון רי"ס ז"ל, כי התיקונים לכל המדות הרעות הוא הדאגה, שלא יחדול מלדאוג אף לרגע, ותמיד יראה את עצמו כאילו כולו חייב, וכך היה רגיל על לשונו לומר "שבכל השנה צריך להיות כמו אלול ואעפ"כ האלול צריך להיות כמו אלול" ("אור המוסר" לתלמידי הג' מהר"י יוזל זצ"ל). ###### Darkah shel Torah 15:29 [Darkah shel Torah 15:29](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:29) הגר"י בעש"ט הפליג מאד בשבח הניגון שהוא סגולה בדוקה לעבודת השי"ת, וכמה הפליגו תלמידיו כמו מהר"נ מברצלב וכו' וכו' בזה, והיו אומרים שזה שנאמר "השוכן אתם בתוך טומאותם" שאפילו בנגון של הגויים יש אלקות. "דע - אומר ר' נחמן מברצלב - שכל חכמה וחכמה שבעולם יש לה זמר מיוחד ואפילו חכמת האפיקורסות יש לה זמר המיוחד כל חכמה וחכמה לפי מדרגתה עד ראשית נקודת הבריאה" (לקוטי מהר"ן ח"א סד). ###### Darkah shel Torah 15:30 [Darkah shel Torah 15:30](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:30) ואמנם כל זה לשיטתם כי עיקר עבודת השי"ת היא באהבה, ואי אפשר לאהבה בלי שמחה, כאמור, ואי אפשר לאהבה אמיתית בלי ניגון, שמתעורר בתוך לבות האוהבים והנאהבים מאליהם, ועל כן מקור כל נגון ונגון, אף נגון של הגויים בכלל, הוא האהבה העליונה המלטפת על כל היקום. ###### Darkah shel Torah 15:31 [Darkah shel Torah 15:31](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:31) ולהיפך הגאון רי"ס ז"ל היה מתרחק מכגון אלה, ומספרים על אחד מבחירי תלמידיו הגאון ר"ש ז"ל שבבואו פעם להישיבה וראה שמלמדים מוסר בניגון, היה מתמיה עליהם ומתרגז ואומר "וכי כך נוהגים עם גזלן" (שם ב"אור המוסר"). ###### Darkah shel Torah 15:32 [Darkah shel Torah 15:32](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:32) וכמובן, שהחסידות לפי שיטתה רחוקה מסגופים, והבעש"ט היה אומר ע"ז את הכתוב "ומבשרך אל תתעלם"; ולהיפך המוסריות, אם כי היא ג"כ אינה דורשת לסיגופי הגוף, אך נותנת עכ"פ ערך גדול לסגופי הנפש שיסגף את נפשו ולא יתן לה מנוח. ###### Darkah shel Torah 15:33 [Darkah shel Torah 15:33](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:33) המוסריות כמעט כל עיקרה היא עוסקת בהזכרת יום המיתה וכל התולדות היוצאות מזה, ואילו אצל החסידות הוא להיפך, שיום המיתה גופא נחשב ליומא דהלולא שחייבים לשמוח בו באמת. ###### Darkah shel Torah 15:34 [Darkah shel Torah 15:34](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:34) טבעה של האהבה דורשת לחברותא, ואינה דומה אהבה של יחיד לאיזה דבר, לאהבה של רבים, כי ע"י רבוי האוהבים מתרבה ההתלהבות של האהבה; אכן טבעה של היראה הוא להיפך, שדוקא ע"י ההתבודדות היא מתגברת יותר. ומכאן ההבדל בין החסידות, שהחברותא הוא אחד העיקרים שלה, ובין המוסריות שיש לה נטיה יותר להתבודדות. ###### Darkah shel Torah 15:35 [Darkah shel Torah 15:35](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:35) אופיני הוא הדבר, שהחסידים מזמרים דוקא בעת יציאת השבת, בהסעודה השלישית כשנפרדים מ"שבת מלכתא", ואז, כשיחד עם דמדומי חמה האחרונים שמתרחקים מאתנו, חוזר העולם שוב לעמק הבכא של הגיהנום, אז דוקא המה מזמרים ומרקדים בשמחה רבה; ובעלי המוסר בחרו, לפי שיטתם, את הזמן הזה לבכיות ויללות על ההסתכלות של שלשה דברים "מאין באת ולאן אתה הולך" וכו'. ###### Darkah shel Torah 15:36 [Darkah shel Torah 15:36](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:36) בקצור החסידות באה מתוך התלהבות והתרגשות של אהבת אלקים, והמוסריות באה מתוך התבוננות קרה מתוך חשבון מתון, חשבון הנפש. ###### Darkah shel Torah 15:37 [Darkah shel Torah 15:37](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:37) החסידות מגברת את הדמיון, והמוסריות כל עיקרה היא נלחמת נגד הדמיון, ו"אגרת המוסר" של הגרי"ס מתחלת בדברים האלה: "האדם חפשי בדמיונו ואסור במושכלו, דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו, אוי לדמיון, אויב הרע הלזה, מידינו הוא בכחנו להרחיקו בתתנו אזן קשבת אל השכל" וכו' וכו'. ###### Darkah shel Torah 15:38 [Darkah shel Torah 15:38](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:38) המוסר, אומר אחד מתלמידי הגאון מהרי"ס הוא "כמו דינאמיט שמשבר את כל הדמיונות לרסיסים" (מהגר"ש ז"ל). ###### Darkah shel Torah 15:39 [Darkah shel Torah 15:39](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:39) ואע"פ שעי"ז לא ימצא האדם תענוג בעולמו אין בכך כלום, כי כל התענוגים שבעולם המה רק מין חליפורם. ###### Darkah shel Torah 15:40 [Darkah shel Torah 15:40](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:40) ומרגלא בפומייהו של בעלי המוסר לאמר, שאע"פ שיוסיף דעת יוסיף מכאוב, בכ"ז מוטב להיות סוקרטוס מצטער כל ימיו מלהיות שוטה מתענג. ###### Darkah shel Torah 15:41 [Darkah shel Torah 15:41](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:41) ואעפ"כ גם המוסריות הישראלית אינה מביאה את הדבוק בה לפסימיות, חלילה, כי מאידך גיסא היא מרגילה את האדם להיות שמח בחלקו ע"י הגברת כח הרצון שבאדם, שלא יחת מפני כל ולא יתפעל מכל מקרה ומקרה שעובר עליו, וביחוד לבלי להתחשב עם דעת הקהל ולבלי להתבייש מפני המלעיגים עליו. ###### Darkah shel Torah 15:42 [Darkah shel Torah 15:42](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:42) ואמר אחד מגדולי בעלי המוסר את הפתגם: ###### Darkah shel Torah 15:43 [Darkah shel Torah 15:43](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:43) אם יחסר לך יחסר בך (מהרד"ש). ###### Darkah shel Torah 15:44 [Darkah shel Torah 15:44](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:44) או "האסון היותר גדול הוא מה שהאדם חושב כי האסון הוא אסון" (הגר"מ ז"ל). ###### Darkah shel Torah 15:45 [Darkah shel Torah 15:45](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:45) או "מצבי הגשמי לא מטרידנא פעם אני אורח ופעם אני נוטל אורח" (מהר"ש ז"ל). ###### Darkah shel Torah 15:46 [Darkah shel Torah 15:46](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:46) ואמר אחר את המאמר הקצר והחד הזה "רצוני - גבורתי, חרבי - הסכמתי, בהם אני מוצא מה שאני רוצה" (מהרד"ש). ###### Darkah shel Torah 15:47 [Darkah shel Torah 15:47](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:47) וגם בזה יש צד השוה בין החסידות ובין המוסריות, ששתיהן אינן מודות בדרך הממוצע וממה שקוראים בשם "שביל הזהב", ושתיהן דורשות מהיהודי קצוניות שבקצוניות; החסידות דורשת שיקדש האדם אף במותר לו ולא יסתפק בהדין, אך ילך תמיד לפנים משורת הדין; והמוסריות אומרת ג"כ בלשונה היא "ברוחניות צריך האדם להיות או חם או קר אבל לא מפשר" או "מתון מתון ד' מאות זוז שויא והקנאי יקר מכל הון" (מהר"י ז"ל). ###### Darkah shel Torah 15:48 [Darkah shel Torah 15:48](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:48) אבל בזה יבדלו, כי בעוד שהחסידות מרבה להפליג בשבחה של התמימות ואמונת חכמים, ומרגלא בפומי דר' ישראל הבעש"ט לאמר על מאמר חז"ל (ירושלמי חגיגה א, ז) על הכתוב "ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו" (ירמיה טז, יא) "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו", שהשי"ת מבקש מאתנו שנעזוב את החקירות על דעת אותו כי אין לו צורך בזה, והעיקר הוא "צדיק באמונתו יחיה". כפי שמסביר זאת תלמידו הג"ר יעקב יוסף מפולנאה זצ"ל באמרו, כי הצדיק הוא יסוד עולם, כלומר, "הנשמה וחיות העולם, ושאר בני אדם שאר איברי הגוף המלבש את הנשמה" (תולדות יעקב יוסף, שמיני), "וצריך להאמין בצדיק אמונה תמימה, בלי חקירה והרהור אחרי מדותיו, ואם ראית בו מדות רעות שמשתמש במדות שקר וכזב וכיוצא, אל תהי בז לו עבור זה, כי כוונתו לשם שמים" (שם תזריע); ולעומתה כל עיקרה של המוסריות באה לשם חקירה וחטוט, אם לא במה למעלה ובמה למטה, עכ"פ בכחות הנפש של האדם גופא ומדרגתו בתיקון המדות, ובברור המדות, מדרגתו בנקודת האמת ובבקשת השלמות. ###### Darkah shel Torah 15:49 [Darkah shel Torah 15:49](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:49) אופיני הוא פירושו של אחד מגדולי המוסר, הגרש"ז ז"ל, על הכתוב "אלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" (קהלת ז, כט), שלכאורה הפשטות הוא שאין על האדם לחשוב חשבונות הרבה, ודיה לו האמונה התמימה לבד; אך לפי דעתו הכוונה הוא ממש להיפך "אלקים עשה את האדם ישר פירוש כשיתרגל במעשה הטוב עם מחשבה הטובה כאילו היום נתנה לנו אז יהיה כוחותיו ישר ו"המה" פי' לעשותם ישר "בקשו" פי' מבקשים, בלשון אשכנז "זיי פאדערין" הרבה חשבונות ובזה יצליח" (לשונו ממש במאמר "פסקי בעלי בתים" שנדפס ב"אור המוסר" חוברת י' שנה רביעית). ###### Darkah shel Torah 15:50 [Darkah shel Torah 15:50](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:50) והוא מבאר זאת שם עפ"י דרכו, כי כלל גדול בידינו, שאין לך דבר בעוה"ז שכולו טוב ורק על עוה"ב אמרו עולם שכולו טוב, וש"מ שלא כן העוה"ז. וזה נאמר, גם על החינוך, שלכאורה אין לך מדה יותר טובה מזו העצה של "חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"; אבל מאידך גיסא, גם בזה כרוך רע לא מעט, כי אחרי שנשתרשו בנו ידיעת כל הדברים הרמים והנשאים האלה מילדותינו, כמו הידיעות שיש בורא שמים וארץ, וכי הוא משגיח על ברואיו וכו' וכו', אשר אז השכל חלש מאד, והידיעה וההבנה היא דעת קלישתא והבנה רזה, ותמיד כשיוסיף ימים על ימים ישתמש תמיד ביסודי הדת בידיעתו הרזה והקלושה מילדותו, ונעשה הידיעה הרזה והדלה כטבע וקשה להפרד ממנה, אם לא ע"י עמל ויגיעה רבה להשתמש בידיעה חדשה ובחשבונות רבים, וזהו מלאכה רבה כענין שאמרו "קשה עתיקא מחדתא", והנסיון מעיד ע"ז. ולכן מדרך הבעלי בתים לאחוז בחומרת המנהגים יותר מחומרת הדינים, למה כי כל יראתם וגם קיומם את המצוות הוא רק מ"חינוך הנעורי" וזהו שקורא להם "פסקי בעלי בתים" והדברים מדברים בעדם. ###### Darkah shel Torah 15:51 [Darkah shel Torah 15:51](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:51) ובשביל זה לא משכה המוסריות את ההמונים הרבים, כמו שמשכה החסידות, מפני שאי אפשר "לפסקי בעלי בתים" להסתגל עם החשבונות המרובים של בעלי המוסר. כמו שאומר זאת הגאון הנ"ל בעצמו שם, "כי כבר ידעתם מה שאנו אומרים, למה איני רוצה שיכנסו בביהמ"ד קטני אמנה והכתוב אמר, אל תמנע טוב מבעליו; ואמרנו, כי אחרי שעדיין אינו מסוגל להבין היטב הדקות יעשה לו היזק רב, כי שוב לא יעשה הדבר רושם עליו אף שתתרבה הבנתו, כי ימשך תמיד בהבנתו בזה אל הבנתו הקודמת ולא יותר". בעוד שדלתי ביהמ"ד של החסידות פתוחים לכל, כדי שכל אחד יתחבר עם הצדיק שהוא ה"צנור להמשיך שפע החיים מן חיי החיים אל שאר האיברים שהם בני דורו" (תולדות יעקב יוסף, קדושים), הוא "הנשמה וחיות העולם ושאר בני אדם שאר איברי הגוף המלביש את הנשמה" (כנ"ל). ###### Darkah shel Torah 15:52 [Darkah shel Torah 15:52](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:52) ועל עוד דבר נעמוד, שהחסידות מדגישה ביותר את המצוות שבין אדם למקום והמוסריות - את המצוות שבין אדם לחברו, אע"פ שדבר שאצ"ל ששתיהן יודעות היטב, כי לא ניתנה התורה להתחלק לחצאין, וכולן, גם המצוות שבין אדם למקום וגם המצוות שבין אדם לחברו, אהובות כולן וברורות. ###### Darkah shel Torah 15:53 [Darkah shel Torah 15:53](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:53) כי מנקודת השכל, עוד יש יתרון להמצוות שבין אדם לחברו, כמו שמפרשים את המאמר באבות (ב, א) "רבי אומר, איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם, והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה". שהכוונה, שאע"פ שכמובן צריך האדם לזהר בכל המצוות מבלי שום הבדל בין קלה לחמורה, ואל יאמר מצוה זו נאה ומצוה זו אינה נאה. אך אם שבהכרח אי אפשר לקיים כולן ורוצה הוא לבור מהן רק חלק, אז יתן את הבכורה להמצוות שבין אדם לחברו, מפני שיש בכלל מאתים מנה, ויש בהמצוות שבין אדם לחברו גם מצוות שבין אדם למקום, כי הלא גם עליהן נזהרנו מאת הגבורה (עיין ב"מדרש שמואל"). ###### Darkah shel Torah 15:54 [Darkah shel Torah 15:54](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:54) וזהו שאמרו חז"ל "גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה" (שבת קכז, א). שבאמת בהכנסת אורחים התכוונו לא רק על המצוה הפרטית הזו, אך על הכלל של מצוות בין אדם לחברו, כשם שמתכוונים בהקבלת פני השכינה לכל המצוות שבין אדם למקום. ###### Darkah shel Torah 15:55 [Darkah shel Torah 15:55](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:55) ולשון התורה גופה מעידה ע"ז באמרה "וירא אליו ד' באלני ממרא, והוא ישב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, וירא וירץ לקראתם וכו'" (בראשית יח, א-ב), כלומר, שאם גדולה מאד קבלת פני השכינה, בכ"ז כשנראה אליו ד' נשאר לשבת, אבל כשראה שלשה אנשים אז לא נשאר על מקומו אך וירא וירץ לקראתם. וכ"ז מוסר השכל, כי עפ"י רוב עושים האנשים להיפך, שבמרוצתם לכבד את ד' לא ישגיחו מה שעי"ז המה נוגפים הרבה בני אדם. ###### Darkah shel Torah 15:56 [Darkah shel Torah 15:56](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:56) ובזה מיושבת הקושיא שמקשים איך הניח באמת אברהם אבינו מצות קבלת פני השכינה ועסק בהכנסת אורחים, הלא קי"ל דעוסק במצוה פטור מן המצוה; ולדברי הריטב"א הנה לא רק שהוא פטור אך גם אינו רשאי להניח את הראשונה מפני השניה, כי הראשונה כיון שהוא עוסק בה נחשבת לחובה והשניה שפטור ממנה נחשבת רק לדבר הרשות, ואין דוחין חובה מפני רשות, ואף כשנזדמנה לו מצוה יותר גדולה מזו שעוסק בה איננו רשאי להזניח את הראשונה (עיין בסוכה כה, א ובריטב"א שם). ###### Darkah shel Torah 15:57 [Darkah shel Torah 15:57](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:57) אכן באמת אין אנו מוצאים הגדר של עוסק במצוה פטור מן המצוה רק במצוות מסוג אחד, למשל, כשעוסק במצוה אחת של בין אדם לחברו הוא פטור ממצוה שניה מסוג הזה, כמו למשל "פרוטה דרב יוסף" (עי' ב"ק נו, ב) שמצות שומר אבדה פוטרת לו ממצות צדקה; וכן מצוה שבין אדם למקום פוטרת לו ממצוה אחרת מסוג הזה, כמו שאמרו שם בסוכה שילפינן מבלכתך בדרך "בלכת דידך הוא דמחייבת בק"ש הא בלכת דמצוה פטרת". אבל גם זהו אמת, כי מצוה שבין אדם לחברו פוטרת אותו ממצוה שבין אדם למקום כמו שפירש רש"י שם (ד"ה שלוחי מצוה) הא דשלוחי מצוה פטורין מן הסוכה "כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבויים"; אכן אין אנו מוצאים, שמצוה שבין אדם למקום תפטור אותו ממצוה שבין אדם לחברו, ומי שיעסוק בתלמוד תורה לא יפטור מלתת רפתא לעניא הבא לבקש ממנו וכדומה. והטעם פשוט כאמור כי יש בכלל מאתים מנה, ואת זה אנו למדים מהכתוב הנ"ל, ש"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה", שכאמור, לא על הפרטים אנו מדברים בזה, אך על הכלל כולו, על היתרון שיש להמצוות שבין אדם לחברו על המצוות שבין אדם למקום. ###### Darkah shel Torah 15:58 [Darkah shel Torah 15:58](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:58) ואמנם כך מחייב השכל וכך מחייבת לנו התורה גופא, אבל סוף סוף הרגש שבנו אומר אחרת; למשל, אין לך עברה יותר חמורה בתורה מלשון הרע ורכילות שנצטוינו ע"ז בכמה וכמה לאוין, ובכ"ז לא יעשו עלינו העוברים ע"ז רושם רע כל כך כמו שעושים עלינו אלה האוכלים מאכלות אסורות וכדומה; ולפעמים גם העוברים על מנהגים שנתקדשו לנו מימי קדם יעוררו בנו גועל נפש יותר מאלה הראשונים. ###### Darkah shel Torah 15:59 [Darkah shel Torah 15:59](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:59) ואמנם גם לנקודת השקפתנו זו יש מקור כמו שאמרו בתוס' שבת (מט, א ד"ה נטלם מראשו) "ואע"ג דאמר בסנהדרין (עד, ב) בשעת גזירת המלכות אפילו על מצוה קלה יהרג ואל יעבור, ואפילו לשנויי ערקתא דמסאניא אסור? היינו משום דבשינוי ערקתא וכו' דומה שמוציא עצמו מכלל ישראל. אבל הכא אינו עושה כלום אלא שאין לו תפילין בראשו שעה אחת והרבה ישראל שאין להם תפילין כמותו". ###### Darkah shel Torah 15:60 [Darkah shel Torah 15:60](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:60) והחסידות שהיא כולה מלאה רגש, וכל יסודה על אהבת ד' שהיא באמת אהבה הדדית, אהבת ישראל להשי"ת ואהבת השי"ת לישראל מקפידה בשביל זה מאד על אלה הדברים ש"דומה שמוציא עצמו מכלל ישראל" עוד יותר משהיא מקפדת על אלה המצוות שהן חובת האדם בכלל ואין לזה דבר עם כלל ישראל דוקא. ###### Darkah shel Torah 15:61 [Darkah shel Torah 15:61](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:61) אבל לא כן המוסריות שבאה מתוך חשבון והתבוננות, הנה גם בזה היא באה מתוך חשבון והתבוננות, וע"כ הם מאריכים גם בע"פ וגם בכתב יותר על מדרגת האדם בכלל על תקון המצות שבין אדם לחברו. ###### Darkah shel Torah 15:62 [Darkah shel Torah 15:62](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:62) והמה לא רק נאה דורשים אך גם נאה מקיימים. ###### Darkah shel Torah 15:63 [Darkah shel Torah 15:63](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:63) מספרים על הגאון רי"ס זצ"ל, שבנסעו פעם אחת עם תלמידיו, והיה יום חורף קר מאד ונכנסו כולם להתחמם מעט באיזו אכסניא, וחפצו לאכול ולא היה מים לנטילת ידים והלכה השפחה להביא מים מן היאור, ובקושי גדול הביאה דלי מים, ולקח כל אחד מתלמידיו מלא כוס גדול מים לקיים מצות נטילת ידים כדבעי; ויתרגז עליהם הגאון הנ"ל ויאמר אתם חפצים לקיים לפנים משורת הדין על חשבון העבודה הקשה שהשפחה עבדה בשבילכם, והוא הראה להם הלכה למעשה, שרחץ רק את ראשי אצבעותיו וחסל. ###### Darkah shel Torah 15:64 [Darkah shel Torah 15:64](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:64) וכן מספרים, שבחורף האחרון לחייו בהיותו בעיר קניגסברג בא אחד הגבירים לבקרו בחליו, וראה את טליתו וכבר היתה אכולת עש, ויחפוץ לקנות לו טלית אחרת, וימאן ר' ישראל לקבל ממנו מתנה זו בשום אופן, ויעתיר עליו הגביר מאד בדברים ויאמר לו כדי לחזק את דבריו "לו הרוחתי כסף מעט הייתי גם אני קונה לי טלית חדשה". ###### Darkah shel Torah 15:65 [Darkah shel Torah 15:65](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:65) וישיב לו ר' ישראל, אמנם כן "לו אני הרוחתי מעט כסף כי אז קניתי לי גם אני". ###### Darkah shel Torah 15:66 [Darkah shel Torah 15:66](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:66) כי טלית שהוא משיגה בתור מתנה מאחרים נחשבת לו למצוה הבאה בעברה. ###### Darkah shel Torah 15:67 [Darkah shel Torah 15:67](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:67) ואמנם הרבה הרבה יש עוד להאריך בזה, אבל כבר די בדברינו אלה לתת איזו דמות לשלש השיטות הללו: לומדות, חסידות ומוסריות. ###### Darkah shel Torah 15:68 [Darkah shel Torah 15:68](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:68) שבאמת מכלל דברינו כבר נתבאר למדי, שאין כוונתינו לומר שיטה זו נאה ושיטה זו אינה נאה, כי על כגון אלו נאמר: אלו ואלו דברי אלקים חיים. ###### Darkah shel Torah 15:69 [Darkah shel Torah 15:69](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:69) ואמנם גם על החסידות וגם על המוסריות קמו מתנגדים בתחילת צמיחתן שהרעישו עולמות והשתמשו בהרבה אמצעים להלחם כנגדן, וגם כוונתם היתה בודאי לשם שמים, בחשבם כי הן קמות להסיר את העם מדרך הכבושה מימות עולם, שהוא למוד התורה נשמת האומה; אבל בהמשך הימים נתמזגו כל אלה ביחד, ואנו רואים בימינו ועינינו מזיגה של תורה וחסידות, מזיגה של תורה ומוסר, ודוקא בהמ"ד של החסידים מלאים תלמידי חכמים כרמון ושם נשמע דוקא הקול תורה שאינו פוסק לעולם. וכן נתמזגה המוסריות עם התורה, עד שכבר קשה הדבר להפריד ביניהן וכותלי ה"ישיבות" שבליטא יוכיחו כידוע. ###### Darkah shel Torah 15:70 [Darkah shel Torah 15:70](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:70) ואמנם זוהי תכונת דרכה של תורה, שלהדרך הזה יש הרבה שבילים ונתיבות קטנים וגדולים המוליכים אליה. ###### Darkah shel Torah 15:71 [Darkah shel Torah 15:71](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:71) ויש שבהשקפה הראשונה נראים השבילים רחוקים זה מזה וגם לפעמים כצרים ואויבים זה לזה, אבל הכל הולך אחרי הכוונה, וכיון שהכוונה היא לשם שמים, מתקרבים השבילים זה לזה ומתאחדים יחד להוליך את ההולך בהם להדרך העולה בית אל, לדרך המלך, דרכה של תורה. ###### Darkah shel Torah 15:72 [Darkah shel Torah 15:72](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:72) ומה נפלא הדבר, כי חז"ל ראו את כל אלה וחשבו את כל השיטות הללו גם עפ"י סדר השתלשלותן וגם עפ"י סדר זמנן, סדר המוקדם והמאוחר, כי מקודם, כאמור היתה הלומדות ואח"כ באה החסידות ולבסוף באה המוסריות. ###### Darkah shel Torah 15:73 [Darkah shel Torah 15:73](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:73) ובכן ראשית כל יעסוק בתורה - לומדות. ###### Darkah shel Torah 15:74 [Darkah shel Torah 15:74](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:74) נצחו מוטב ואם לאו יקרא קש" שהוא חסידות, כי כל עיקרה של החסידות נוסדה על האהבה, על "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך" ואידך כל הדברים המסתעפים מהחסידות הם תולדות ישרות או אי ישרות מהיסוד הזה כאשר פרטנו בזה. ###### Darkah shel Torah 15:75 [Darkah shel Torah 15:75](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:75) נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה, והאם אנו צריכים להראות באצבע שזוהי המוסריות, שכל עיקרה נוסדה על חשבון הנפש, על התבוננות האדם מאין באת ולאן אתה הולך, על אפסיותו לגבי תהום הנצח והאין סופיות שבהויה, על ה"אל תאמין בעצמך עד יום מותך". ###### Darkah shel Torah 15:76 [Darkah shel Torah 15:76](https://torahapp.org/share/book/Darkah%20shel%20Torah/r/15:76) ואמנם כולן מכוונות למטרה אחת, להרגיז את יצ"ט על יצה"ר, אבל אל לנו לשכוח כי בראש וראשונה הוא "יעסוק בתורה" בהיות כי גם שני האמצעים האחרים מתמזגים לאט לאט עם ה"יעסוק בתורה", וסוף דבר הכל נשמע "אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש".