## Darkhei Moshe, Choshen Mishpat

###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:1:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:1:1)

ובתשובת הרא"ש כלל פ"ח פסק דכיון דמודה שקנה הוי קנין אע"ג דהעדים פסולים דקנין א"צ עדים וע"ש:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:2:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:2:1)

וכ"כ נמ"י ס"ק דמציעא ע"א דף ס"א ותמה על הראב"ד שלא השיג על הרמב"ם בזה וע"ש:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:3:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:3:1)

כתב בתשובת מהרי"ו סי' י"ד אע"ג דמהני קנין שלא בפניו היינו דוקא במתנה דודאי ניחא ליה למקבל אבל אם קיבל ראובן קנין למכור ביתו לשמעון בכך וכך והוא שלא בפני שמעון אין הקנין כלום דשמא שמעון לא ירצה לקנותו בכך ואפי' אם ידוע דניחא לשמעון בכך מ"מ שמא חזר בו שמעון ועכשיו אינו רוצה לקנותו ולכן אין בקנין כלום אפי' נתרצה שמעון אח"כ כששמע כו' ואפשר דגם במתנה לא קנה דדילמא לא ניחא ליה במתנה משום שונא מתנות יחיה ולכן אין לחלק בין מתנה למכר ולא קנה בשניהם אא"כ ידעינן דניחא לקונה בקנין זה:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:4:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:4:1)

במרדכי פרק הזהב ע"ד כתב טעם לזה וע"ש. כתב הרשב"א בתשובה סימן אלף י"ח באחד שנטל סודר של חבירו והקנה בו דבר ובעל הסודר חטף ממנו לא הוי קנין דמי שמקנה בסודר חבירו שלא מדעתו לא עשה ולא כלום וכ"ה בתשובת הרמב"ן סימן ק"א:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:5:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:5:1)

ומהרא"י כתב בפסקיו סימן קע"ו דסתם קנין הוי כמעכשיו ובאופן המועיל דבודאי מסתמא אמרינן דבכדי לא הוי עביד:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:6:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:6:1)

ואין דבריו נראין במה שמשמע מדבריו דמותר להקנות בסודר חבירו שלא מדעתו דהא כתבתי לעיל מתשובת הרשב"א דאין להקנות בסודר חבירו שלא מדעתו ודאי אם הוא מדעת חבירו ודאי מהני אע"ג דלא יכול להקדישו מידי דהוי אמתנה על מנת להחזיר דשמה מתנה ה"ה אם משאיל לו להקנות בו מהני כן נ"ל:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:7:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:7:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:7:1)

נראה דשאלה לאו דוקא אלא ה"ה שכירות יש סוברים דלא מהני בהו חליפין והוא דעת התוספות פרק קמא דקידושין ופ"ק דמציעא אבל דעת הרא"ש פ"ק דמציעא דמהני חליפין בשכירות כמו במקח:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:8:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:8:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:8:1)

ובתשובת מהרי"ו סימן ר' מסתפק בדבר ועיין בהגהות מרדכי דכתובות דף תק"נ נוסח שטר חליפין:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:9:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 195:9:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/195:9:1)

ונראה דעכשיו שנהגו לכתוב קנין סודר הוי כמו שכתב דכשר למיקניא: