## Darkhei Moshe, Choshen Mishpat ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:1:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:1:1) כתב מהרי"ק שורש צ"ד ודוקא שמזכיר לשון מתנה אבל אי אמר כך וכך לפלוני בנכסי לאו כלום הוא וע"ש ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:2:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:2:1) ונ"ל ליישב דברי רבינו דלא מיבעיא לדעת הרמב"ם וסייעתו דס"ל דאין חילוק בין לשון זה לשאר לשונות ואפילו אם פי' בהדיא משום מתנה ס"ל דנוטלו משום ירושה כמ"ש המ"מ א"כ ע"כ צריכין לומר דבבן בין הבנים לא עשאו אלא אפוטרופוס דהכי אמרינן בהדיא פרק י"נ וכמו שנתבאר לעיל סימן רמ"ו אלא אפילו לסברת החולקים וס"ל דלא אמרי' דנוטל משום ירושה אלא בלשונות אלו דמשמעות לשון ירושה ולשון מתנה אבל בלשון מתנה לחוד לא אמרינן דנוטל (מלשון) [משום] ירושה וא"כ אין אנו מוכרחים לחלק בלשונות אלו בין בן בין הבנים לשאר יורשים דאפשר לאוקמי הא דאמרינן בבן בין הבנים דלא עשאו אלא אפוטרופוס דמיירי שפיר בלשון מתנה מ"מ נ"ל דס"ל לרבינו דאין לחלק בזה דהא בגמרא לא חילקו בזה לענין הכותב לבנו בין הבנים ואמרו סתמא דלא עשאו אלא אפוטרופוס ואף על פי דמלשון רשב"ם נראה שאפילו בבן בין הבנים נוטלו משום ירושה אפשר דרבינו חולק עליו בזה ולא חש לדברי רשב"ם מאחר שלדעת הרמב"ם וסייעתו ע"כ צריכין לחלק בזה א"כ ס"ל לרבינו דאף לסברת החולקים על הרמב"ם אין אנו מוכרחים לחלק בזה מ"מ הדין דין אמת כן נ"ל דעת רבינו ולא להשוותו טועה: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:3:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:3:1) וע"ל סימן ר"מ שכ"מ האומר תנו מנה לפלוני ולאחר זמן חזר ואמר תנו מנה לפלוני אי אמרינן דצריכין ליתן לו מאתים וע"ש וכב"י בסימן ר"ן בשם תשובת רשב"א ראובן שצוה שתטול בתו כך וכך בנכסיו ולא הזכיר שתטול מחמת נשואיה צריך לתת לה עישור מלבד המתנות עכ"ל: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:4:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:4:1) ועיין בתשובות הרשב"א בסימן תתפ"ז מדין זה: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:5:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:5:1) וז"ל שם ראובן צוה לתת לבתו ך' זהובים ותקנה בהם חגורה ומתה והניחה בן ושאר יורשים לא רצו ליתן כי אמרו שלא צוה לתת לה אלא שתקנה חגורה בהן והואיל שמתה נתבטלה המתנה ופסק דצריכין ליתן לבן דהוה כאילו צוה ב' צוואות תנו לה עשרים זהובים ותקנה בהם חגורה וע"ש שהאריך בזה: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:6:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:6:1) כתב הרא"ש כלל פ"ג ס"ג באחד שצוה ליתן לראובן מנה מן החוב שהשר חייב לו ואם לא יספיק יתן לו משאר נכסיו ופסק שיש לו מנה (מאחד) [מנכסיו] ומה שאמר מן החוב של שר לא אמר אלא ליפוי כח ואם היורשים אומרים שהשר יפרע עדיין או שאינם רוצים להתפשר בדבר מועט זה הכל תלוי בראיית הדיינים וע"ש: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:7:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:7:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:7:1) ודברי הרשב"א הם בתשובות סימן תתקצ"ג וכתבתי בא"ע סימן נ"ג וע"ש כי יש חולקים אדברי הריטב"א ורשב"א כמו שנתבאר שם. כתב הגמי"י פ"ח דגזילה ואבידה מי שנתנו לו מעות להשיא בתו ולא השיאה צריך להחזיר דלא נתנו לו אלא ע"מ להשיאה והרי לא השיאה וזה ג"כ משמע דלא כדברי הריטב"א וע' בהגמי"י הנ"ל: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:8:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:8:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:8:1) וצ"ע דהא אחיו גם מכח אביו הם באים לירש וכמו שיתבאר לקמן בהלכות נחלות בס"ד וא"כ אין חילוק בין אחיו לאחי אביו ואף בין בניו לשאר יורשים אינו נראה מדברי שאר פוסקים לחלק בכך וכמו שנתבאר לעיל ז סימן רמ"ח: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:9:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:9:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:9:1) שפסק שם בשם רשב"א ככל דברי הר"ן וע"ש שהאריך בזה וכתב שם וכ"ש אם אמר מעות או זהוב ואפילו קדמו היתומים ומכרו אח"כ הנכסים ויש להם מעות לא קנו המעות דמיקרי דשלב"ל ועיין בתשובות הרשב"א סימן אלף נ"ה שהאריך בחילוקים בזה וע"ל סימן ס': ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:10:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:10:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:10:1) ונ"ל דהא דקאמר לא סמכה דעתיה לא אמקבל מתנה קאי אלא על הנותן ור"ל דמאחר שהנותן עצמו אינו סומך דעתו שהעכו"ם יפרע לו א"ב לאו למתנה גמורה קמכוין לכן לא קני ולכן אין דוחין דברי הקדמונים ז"ל בלא טעם ברור וכ"פ מהר"ם פד"ו בתשובה סימן נ"ו כדברי רא"ם ומסתפק שם בהלואת עכו"ם בשטר אי יכול להקנותו במתנת שכ"מ וע"ש וכתב המרדכי עוד דאם הלוה טוען אח"כ פרעתי משתבע המקבל שבועת היורשים ח ונוטל וע"ש וע"ל ר"ס רנ"ה ס"ג מדין הלואתי לפלוני ומדין הודאת שכ"מ: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:11:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:11:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:11:1) ובהגהות דב"ב דף רס"ב ע"ב דאם דר בו שעה א' סיים תנאו וע"ש ועיין בא"ע סימן נ"ג מדיני מתנת שכ"מ: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:12:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:12:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:12:1) וכבר נתבאר כל זה בי"ד סימן רמ"ח וע"ש: ###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:13:1 [Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 253:13:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/253:13:1) ע"ל סימן רפ"א מדין הכותב לחתנו שטר ח"ז. כתב הרשב"א בתשובה סימן אלף מ"ג באחד שנתן כל נכסיו לב' בניו ולבתו והתנה שאם ישיאוה בניו או היא תנשא שתטול נדוניא ותסתלק ופסק שזכתה הבת בשליש נכסים ואם השיאה אח אחד ופסק לה בפחות משליש לאו כל כמיניה שלא התנה אלא אם ישיאוה שניהם או אם תנשא בעצמה וע"ש: