## Darkhei Moshe, Choshen Mishpat

###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:1:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/306:1:1)

ובמרדכי פ' האומנין ע"ג דף קמ"ב על אומן שקבל ספר לכתוב ממנו ופסק דהוי ש"ש וחייב בגניבה ואבידה ואם בביתו באו הגנבים וגנבוה פטור דהא שמר כדרך השומרים ואנוס הוא עכ"ל כו' וצ"ע הא נתבאר לעיל סימן שכ"ג דש"ש חייב בגניבת אונסין וא"כ למה פטור בגניבה אע"פ ששמר כדרך השומרים ואפשר שזהו תשובה ס"ל כמאן דפוטר לעיל וא"כ לדעת החולקים לעיל גם כאן חייב:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:2:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/306:2:1)

ואין דבריו נראין דמאחר דהרא"ש והתוס' דחו דברי רש"י מכח דברי הירושלמי אין בנו כח לחלוק ולומר הירושלמי חלק על גמרא שלנו ויש לנו לפרש דברי התלמוד שלנו כדברי הירושלמי ולא לעשות מחלוקת במקום שאינו צריך. ומ"ש שיש לפרש הירושלמי בענין אחר מ"מ מאחר שמסקנת התוס' והרא"ש בפי' הירושלמי בדברי רבינו הכי נקטינן ולכן דברי רבינו שרירין וקיימין כן נ"ל כתב הרשב"א בתשובה סי' אלף צ"ו הנותן מעות לחבירו לכתוב לו ס"ת ונמצא בו טעות וצריך לשכור מי שיגיה אותה אם הם טעיות שדרך הסופרים לטעות בהן אין הסופר חייב כלום אבל טעה כל כך שאין דרך הסופרים לטעות חייב ומ"מ כל כיוצא בדברים תלוי במנהג המקומות אם מנהג המקום שכותבי ספרים מגיהים אותן אף זה צריך להגיה ובסתם המקומות שאין על הסופר להגיה אם עמד והגיה מעצמו חייבין הבעלים לשלם לו עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:3:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/306:3:1)

וכתב המ"מ פ"י מהל' שכירות בשם הראב"ד דאין חילוק בין עבד בשכר או עבד בחנם:


###### Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:4:1
[Darkhei Moshe, Choshen Mishpat 306:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Choshen%20Mishpat/r/306:4:1)

ועיין בתשובת הרא"ש כלל ק"ד סימן ה' הנותן מטוה לארוג וטוען שנחלף לו והאורג מודה שנתחלף אך לא בידיעתו ואינו יודע כמה על מי לישבע וע"ל סי' רצ"ח: