## Darkhei Moshe, Even HaEzer

###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:1:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:1:1)

וע"ל סי' ק"ל אם כתב במקצת הגט בלשון אחד ומקצתו בלשון אחרת וצ"ע על נוסח גיטין שלנו שכולו בלשון תרגום וקצת מלות בו בלשון הקודש ואפשר לחלק בין ב' לשונות אלו ששניהם נתנו בסיני וקרובים בלשון וכלשון אחד דמיא וע"ל סי' ק"ל בזה:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:2:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:2:1)

וכן הוא בסדר גיטין שלנו שצריך ליזהר שיגע כל דבר הצריך ליגע או שלא ליגע כ"ד שאינו ראוי ליגע כס"ת תפילין ומזוזות וכן משמע במרדכי בהגה"ת גיטין ד' תרי"ח ע"ב ועוד האריך בזה מהרא"י בת"ה סי' רל"ו ובפסקיו סי' מ"ה ומשמע מדברי מהרא"י סי' ר"ל בת"ה ובפסקיו סי' מ"ג דאפילו בדיעבד יש להחמיר אם אין אחורי הצ' והיו"ד שעל האל"ף וכדומה נוגעין אע"פ שהתינוק קורא אותו יפה וב"י כתב דאם הוא בטופס פשיטא דכשר דלא גרע מאלו חסר כל האות ואף בתורף יש להכשיר בדיעבד במקום עיגון כיון דתינוק קורא אותו יפה עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:3:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:3:1)

ועיין במה שכתב בי"ד סי' רס"ג:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:4:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:4:1)

ולי נראה דיש להחמיר אפי' בדיעבד אם לא כדרך שכתב הרא"ש בתשובה דלעיל וכן משמע סימן ל"ב בסדר גיטין שלנו:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:5:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:5:1)

מצאתי כתב בשם מהר"י מרפורא שאם הי' של האלף מחובר בב' מקומות כזה ?א שאינו מזיק עוד בשם מהר"י ברי"ן מעשה שנתפשטו האותיות שקורין צופלאסי"ן עד שהיו נראין כדביקות מ"מ היה ניכר שלא היה אלא מלחות הדיו שהיה לבן יותר מגוף האות ונתן הגט לכתחלה ועוד כ' דאין להקפיד אם האריך מ"ם סתומה בסוף השיטה כזה ?ם:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:6:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:6:1)

לפי שבזמן הזה אנו נוהגין בנוסח אחר אעתיק הנה נוסח הגט שכותבין בזמן הזה ואכנה בו שמות והימים והמקומות והזמן כאשר ניתן עכשיו במקום מושבי וכל מי שמתבונן בו יראה וישנה הדברים הנ"ל למי שירצה (נוסח הגט). בשלישי בשבת בשלשה ימים לירח סיון שנת חמשת אלפים ושלש מאות ועשרים לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בקאזמד דמתקריא קאזמירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועל מי מעיינות אנא יצחק המכונה שטאריך בן משה המכונה שטאריך העומד היום בקאזמר דמתקריא קאזמירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילגא ועול מי מעיינות צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי דינה בת ישראל העומדת היום בקאזמר דמתקריא קאזמירז מתא דיתבא על נהר ויסלא ועל נהר וילנא ועל מי מעיינות דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתיהויין רשאה ושלטאה בנפשיכי למהך להתנסבא לכל גבר דיתיצביין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דנן ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל מנחם בן יואל עד נתן בן אברהם עד (עד כאן הנוסח) בשבת בסדר הגט סימן י"ט כותבין בג' בשבת ולא לשבת כי אז אפשר למיטעי שעם השבת קאמר וגבי ירח דליכא למטעי כותבין לירח. לבריאת עולם בבנימין זאב סימן קי"ח מעשה בגט אחר שהיה כתוב בו לבריאת עלמה בה' והכשיר הגט בשעת הדחק משום עיגון ולקמן סימן קכ"ז כתבתי שהוא פסול. שאנו מנין כאן. בסדר גיטין יש כותבין שאנו מנין בו ויש שאין כותבין בו וכן נוהגין וכתב מהרי"ו מינ"ץ בסדרו שמהרי"ל פסל גט שהיה כתוב בו והיה מקום הנהוג שלא לכותבו עכ"ל ולי נראה דבשעת הדחק אין לחוש. אנא יצחק בסדר גיטין סימן ב' לא יכתוב איך אנא פלוני כדעת הרא"ש. בן משה כתב מהרי"ק שורש כ"ו דאי כתב בר פלוני דהגט כשר אף ע"פ שלא נהגו כך ועיין בסדר גיטין טעם למה נהגו לכתוב בן ולא בר. העומד היום בקאזמר וכן הוא בסדר מהר"י מינץ וכתב שם יש מקומות שחוזרין וכותבין כאן ויש מקומות שאין כותבין כאן כלל ועיין במהרא"י בפסקיו סימן רמ"ז אי כתב העומד היום קודם הכינוי אי כשר וכב"י דלכתחילה כותבין העומד קודם וכן הוא בנוסח הרמב"ם והרא"ש ואין אנו נוהגין כן אלא כמו שהוא בנוסח זה וכן הוא נוסח של הרי"ף ועיין במהרא"י. בדלא אניסנא כתב מהרי"ו אניסנא בי' כתב ר"י ?ח"כ אם כתב בדלא אנוס אינו פסול. ושבקית ופטרית ותרוכית כתב בפסקי מהרא"י סימן רי"ח דיש לכתוב לכתחלה שפ"ת ואח"כ פש"ת ואח"כ תש"פ וע"ש הטעם וכב"י דכן יש לנהוג מיהו אם שינה אין עיכוב בדבר. דמתקריא קאזמירז דמתקריא חסר יוד אצל מ' וכן הוא בסדר גיטין סימן ל"ח בשם מהרי"ק ודלא כיש שכתבו דמיתקרי מיהו לא יפסול משום זה כדאיתא בסדר גיטין ומצאתי בתיקון ישן אם כתב דהוית אנתתי ולא כתב מן קדמת דנא הגט כשר דהוית נמי לשעבר משמע עכ"ל ובהגהת אלפסי פרק המגרש דף ת"ר ע"ב דאפי' לא כתב דהוית אנתתי אלא כתב פלונית אנתתי הגט כשר ובתשובת מהר"ד כהן בית ד' אם דלג לכתוב אנת אנתתי הגט כשר:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:7:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:7:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:7:1)

כתב מהרא"י סימן רמ"ג דטוב לכתוב הרי את מותרת לכל אדם בחד שיטה ומיהו אין הגט נפסל משום כך ואפי' לכתחלה נותנין הגט:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:8:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:8:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:8:1)

ובמרדכי פרק המגרש דף תרי"ו ע"ד דכותבין באחד לירח וכן משמע לקמן בדברי הטור דכתב בסדר גיטין ולכל אלו הסברות יש ראיה מן המקרא וע"כ יש נמנעין לתת גט בר"ח דלא ידעי כיצד יכתבו עכ"ל וכן הוא בבנימין זאב סימן כ' והאריך שם בזה:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:9:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:9:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:9:1)

וז"ל סדר גיטין בב' ימים בג' ימים חסר וי"ו בד' בה' בו' בז' בח' חסר וי"ו בט' בי' בכל אלו יכתוב ימים כתב מהר"י מינ"ץ בסדר גיטין שלו אם כתב שלושה ושמונה מלא אין הגט נפסל משום זה:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:10:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:10:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:10:1)

וכן הוא במרדכי פרק המגרש דף תרי"ז ע"ד וז"ל סדר גיטין בשנת חמשת אלפים ואחד ושתים בחד יו"ד ושלש וארבע וחמש ושש ושבעה ושמנה ותשעה ועשר ואחד עשר שתים עשרה ושלש עשרה וארבע עשרה כו' עשרים עשרים ואחת עשרים ושתים כו' בהגהות בסדר גיטין אם כתב חמשה במקום חמש דיעבד כשר כו' מהרי"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:11:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:11:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:11:1)

וכן הוא בתשובת מהרי"ו סימן ע"ב וכן הוא בסדר מהר"י מינץ מיהו לכתחלה נוהגין כדברי הטור דבימים כותבין המנין המועט קודם ובשנים מעשרים ואילך מנין גדול קודם וכן הוא בסדר גיטין ומשמע עוד מדברי מהרי"ו סימן ע"ב ומעשרים ואילך כותבין ג"כ יום ולא ימים:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:12:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:12:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:12:1)

וכ"נ מדברי מ"מ סימן מ"ג לענין שטרות דסתם אדר הוא ראשון וכ"כ בא"ח סימן תכ"ח בהדיא ובתיקון ישן מצאתי דהולכים בזה אחר המנהג ואם שינה מן המנהג הגט פסול לכתחלה דהיינו כל זמן שלא נישאת שיתן גט אחר ועוד שם הראשון יכתוב מלא וי"ו כי רובם מלאים:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:13:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:13:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:13:1)

ובמרדכי פ' המגרש דף תרי"ו ע"ד פסק כדברי הטור וכן הוא בסדר גיטין:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:14:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:14:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:14:1)

וכתב בסדר גיטין פעם אחד נכתב די בחד שיטה ותיהויין בחד שיטה ולא רצה מהרי"ל ליתן אותו גט וה"ה לדי תיצבייין וכן הוא בסדר גיטין של מהרי"ו בשם הר"מ מרוטנבור"ק:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:15:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:15:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:15:1)

וכתב הכלבו וצריך להאריך ו' של וכדו ולא יותר מדאי שלא תהיה נראה כגון:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:16:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:16:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:16:1)

אבל למה דנהיגין לכתבו חסר גם ו' דפטורין ?צריך לארוכי וכן הוא במרדכי:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:17:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:17:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:17:1)

וכ"ה בסדר גיטין של מהרי"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:18:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:18:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:18:1)

כתוב בסדר גיטין סימן מ"ח ליזהר הסופר שאם לא יאריך גגו של ך' של למהך כי אז נראה כד' כי רגל של הך' צריך להיות כפל מן הגג עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:19:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:19:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:19:1)

ע"ל סי' קכ"ה כתבתי כל דינים של נגיעת האותיות:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:20:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:20:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:20:1)

וכן הוא בסדר גיטין שלנו וכן נוהגין ומצאתי עוד בתיקון ישן אם כתב ימחי ביוד לבסוף אין לפוסלו בדיעבד בשעת הדחק עכ"ל וצ"ע דהא לא נמצא כך:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:21:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:21:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:21:1)

וצ"ע בסימן ל"ג דלא משמע כדבריו:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:22:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:22:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:22:1)

ובתשובת הרשב"א סימן אלף ר"ך משמע דאם עשו כן כשר וכ"ה בתשובת הריב"ש סימן נ"ד ובהר"ן פ"ק דגיטין דף תקנ"ח ע"א:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:23:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:23:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:23:1)

וכ' שם דאין לפסול כשכתב ודן די יהוי כולו בשיטה אחרונה אלא דוקא בגט שהאשה מביאה לב"ד שיתירוה להינשא על ידו שמא הוסיף אבל בגט שהבעל נותן לאשה או לשלוחה ואינה משמרתו אלא לראיה אפי' בעידי מסירה היינו מתירין אותה אפילו עיקר התורף בשיטה אחרונה עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:24:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:24:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:24:1)

וכן משמע במרדכי פ"ק דבבא מציעא דף קצ"ה ע"ד דתלינן בטעות אמנם בתשובת ריב"ש סימן קכ"ד משמע דיש לפסול בכה"ג וכן הוא בכתבי מהר"י סימן י"א בשם ר"ת וע"ש וע"ל סוף סי' קכ"ז:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:24:2
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:24:2](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:24:2)

כתב הרשב"א בתשובה סימן אלף קפ"ג על גט שלא כתבו ה' דלהתנסבא אלא כתב לתנסבא וכתב דכשר אפי' לא כתב להתנסבא כלל דהרי כתב בו והרי את מותרת לכל אדם ולא פסלו בגמרא אלא לאתנסבא משום דמשמע לא תנסבא גם שם יש מכשירין כל זמן שאין הבעל מערער כו' וע"ל סוף סי' קכ"ד מדינים אלו:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:25:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:25:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:25:1)

כתב מהרא"י בתשובה סי' כ"ז באם כתב ימים בזו הגט פסול אם לא בשעת הדחק וכן הוא שם סימן ע"ב:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:26:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:26:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:26:1)

ועיין בתשובת מהרי"ו סי' ע"ב דמשמע דיש לכתוב יום וכן הוא בספר כלבו וכן משמע מדברי המרדכי דלעיל וכן הוא בסדר גיטין וכן נוהגין:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:27:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:27:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:27:1)

כתב בסדר גיטין סי' י"ז ניסן מלא אייר בשני יודי"ן וכן הוא שם סי' י"ט ומצאתי כתב בשם מהר"י מולין דפסק ליתן ב' גיטין באייר מכח ספק ויש נמנעין ליתן גט באייר מכח ספק. סיון מלא כמו ניסן עכ"ל תמוז מלא אלול מלא תשרי בחד יו"ד מרחשון בחד ו' וכסלו חסר יו"ד וכן הוא בת"ה סי' רל"ג:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:28:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:28:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:28:1)

כתב בסדר גיטין סוף סי' ל"ח מעשה בגט שלא היה נכתב בו בארבעה אלא ארבעה ימים לירח והכשירו עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:29:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:29:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:29:1)

ובתיקון מצאתי פעם אחת היה כתוב מונין בו ופסל מהרי"ו הגט עכ"ל ונראה דבמקום שנהגו לכתוב כך אין לחוש וכדאי הריב"ש לסמוך עליו:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:30:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:30:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:30:1)

והיה כותבו בלא יו"ד וכן נוהגין וכן מצאתי בתיקון ישן:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:31:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:31:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:31:1)

אבל אינו נ"ל הכרח בדברי הרמב"ם והרא"ש כי לא כתבו רק המשנה המוזכרת פרק המגרש ונראה פירוש המכשירים דאינו ר"ל זה הלשון בעצמו רק ענינו מורה על זה ומה שנמצא בטופס שלהם אינו ראיה כי גם ר"ת כתב לכותבו לכתחילה ומדברי הר"ן פרק המגרש מוכח דלא היה כתוב בנוסח הרמב"ם ובנ"י בפ' האשה שהלך דף תצ"ד ע"א אע"ג דכבר כתב בגט למהך להתנסבא כו' לא סגי עד שיכתוב הרי את מותרת כו' דבלאו הכי דלמא דוקא להתנסבא קאמר אבל לא לזנות והוי כאומר הרי זה גיטך חוץ מזנותיך דלא הוי גט כו' ובהגהות מרדכי דגיטין דף תרי"ו ע"ד פליג וכתב דלהתנסבא אף לזנות במשמע ובמ"מ פ"ד דגירושין ובהר"ן פרק המגרש כתב בשם הרמב"ן דאם לא כתב הרי את מותרת הגט פסול וקרוב לומר שאף אם נישאת תצא וע"ש ועוד האריך בטעמים בסדר גיטין שלנו עיין בת"ה סימן רל"ב טעם על שאנו מחמירים כמה חומרות בגיטין ואיך אנו חוששין להוצאת לעז על גיטין הראשונים:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:32:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:32:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:32:1)

ומצאתי בתיקון ישן אם כתב מינאי מלא אין לפסלו בשעת הדחק:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:33:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:33:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:33:1)

וכ"ה בחידושי אגודה:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:34:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:34:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:34:1)

וכ"ה בתשובת הרא"ש דכל שאין הענין משתנה אין לפסול בחסרון כזה:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:35:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 126:35:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/126:35:1)

וכן הוא לקמן סי' קמ"ז וע"ל סוף סי' קכ"ז כתבתי אם כתב בריאת עלמה בה"א אם כשר ואם כתב אבהתא ואתראי בב' אלפין: