## Darkhei Moshe, Even HaEzer ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:1:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:1:1) ומיהו אנן נוהנין לכתחלה כדברי הפוסקים המצריכים לכתוב שניהם: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:2:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:2:1) הב"י דאריך בדעת רבינו לדקדק מדבריו דפוסל כשלא כתב דק שם האחד ולא כתב כל שום ואין דבריו נראין דודאי פשט דברי רבינו משמע דכשר אם לא כתב רק שם אחד ולא כתב כל שום וחניכה ואף הרמב"ם מודה בזה ואין הכרח בדברי רבינו כלל לדבריו לכן לא כתבתי דקדוקיו וראיותיו על זה ואף כי ב"י כתב אע"פ שנראה דעת רבינו כאשר כתבתי אינו נכון ולבן אין נפקותא בזה לענין הלכתא ועזבתיו: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:3:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:3:1) אבל לדעת רש"י והרמב"ם: פ"ג אינו מותר רק בדיעבד אבל לכתחילה לא סגי לן אפי' בחניכתו הידוע: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:4:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:4:1) וזהו שלא כדברי המדרכי דס"ל דמיירי כעידי מסירה דהמרדכי לטעמיה דס"ל דלא בעינן שיהא ניכר מתוך הגט ולכן כתב שם ריש פרק כל הגט דאפי' לא הזכיר שם האיש והאשה כלל הגט כשר וע"ש אמנם בהגהת אשיר"י פ"ב בשם א"ז דאם לא הזכיר שם האיש והאשה הגט פסול בניה ממזרים וכב"י בסי' זה דכן משמע מדברי התוס' פ"ב (י"ט:) גבי ההוא דשקל ס"ת ויהיב לדביתהו וע"ש: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:5:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:5:1) ועיין בזה בתשובת מיימון סוף אישות: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:6:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:6:1) וכן היא בת"ה סימן רל"ד ובסדר גיטין שלנו דכן נוהגין ועיין עוד בסדר גיטין דאם היה לו שם כינוי מלבד שם דעכו"ם כותבין פלוני המכונה פלוני וכל שום וחניכה דאית ליה: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:7:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:7:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:7:1) וע"ל בסי' זה מומר שעשה תשובה ובא לגרש אין כותבין רק שם דיהודית ואפי' כל שום וחניכה אין לכתוב: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:8:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:8:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:8:1) אבל מדברי הריב"ש סי' קמ"ג לא משמע כדבריו אלא נראה טעמא ?משום דשם עכו"ם הוי כשם טפל ושם דיהדות שם העיקר ולכן פסול כדמוכח דיש סימן זה וא"כ אפשר דאף המ"מ והר"ן מודים בזה: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:9:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:9:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:9:1) ובסדר גיטין שלנו סימן כ דלכתחילה לא יכתבו שום רב אי חכם אלא כותבין פב"פ אע"פ שאחד מהן חכם או רב וכ"כ מהר"י מינץ דה"ה אם אביו קדוש אין כותבין בן הקדוש אלא ב"פ עוד בסדר גיטין דכותבין בן פלוני ולא בר פלוני ואם הוא כהן או לוי יכתוב פב"פ הכהן או הלוי פלונית בת פלוני הכהן או הלוי ואם יש להן כינוי יכתוב כהן או לוי קודם הכינוי וכן יש לנהוג מיהו ראיתי קצת גיטין שכתכו הכינוי קודם ובסי' כ"ז דמהרי"ק כתב אהרן דמתקרי אלעזר הכהן וכתב כן לכתחילה ואולי יש לחלק בין מתקרי למכונה עכ"ל: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:10:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:10:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:10:1) מיהו לכתחילת נוהגין להזכיר אף שם אביו ואפי' כינוייו וכן הוא בסדר גיטין ודלא כדמשמע מרברי מהרי"ק שורש ק"ז רא"צ להזכיר וכב"י בסי' קכ"ח שם כינוי של אב בטופס הרא"ש והרמב"ם ורבינו ירוחם משמע דצריך וכ"כ בטופס הרי"ף שבידינו וכ"כ הר"ן אבל הרמב"ן כתב דמצא בטופס הרי"ף שאינו צריך עכ"ל. ובתשובת מהרי"ו סימן נ"ג דלכתחילה יש לכתוב הכינוי אף בשם אביו אבל אם כבר ניתן הגט א"צ ליתן אחר ותנשא לכתחילה ודבריו אלו נראין ודלא כמו שכתב סי' ק"ק דאף דיעבר יש ליפסל בכה"ג כתב בתשובת הרשב"א סי' תקצ"ה דאם הוא אסופי או שתוקי אין כותבין רק שמו לבד וכן הוא בסדר גיטין. מיהו כתב אם היה לו שם כינוי כותבין הכינוי: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:11:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:11:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:11:1) וכתב בסדר גיטין דכשאבי המגרש מומר כותבין אותו פלוני בר פלוני שם דיהדות ואם הוא כהן כותבין כהן וכתב מיהו כשעולה בתורה או חותם בשטרות יחתום ע"ש אבי אביו ואין לחתום על הגט מי שאביו היה מומר: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:12:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:12:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:12:1) ובתשובת מהרי"ו סי' ק"ך משמע דהוא עצמו נאמן וצ"ע: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:13:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:13:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:13:1) וקושייתו היא במה דקאמר שאין לסמוך על אחרים בשמות ונראה דר"ל האיש ואשה עצמן דאותן אחרים אינן נאמנים אע"ג דהוא מילתא דעבידא לאגלויי אבל אחרים ממש ודאי נאמנים ומ"ש דלא סגי בהכרת פנים ר"ל דאע"ג שיודע שזהו האיש והאשה ומכירין בטביעת עין לא סגי עד שיודע ג"כ בבירור שמותן הן ע"פ עצמו הן ע"פ אחרים כנ"ל וע"ל סי' ק"ך: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:14:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:14:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:14:1) כתב הר"ן פרק השולח דף תקע"א ע"ב דאם היה מקום הכתיבה והנתינה אחד ואין לו שם אלא אחד ובמקום אחר יש לו שם אחר צריך למכתבו לכתחילה ומיהו בדיעבד כשר אע"פ שלא כתב רק שם הכתיבה והנתינה וכן הוא בתוס' והרא"ש בשם הירושלמי: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:15:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:15:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:15:1) ולא נראה כן מדברי הרא"ש פרק השולח ואנן נוהגין כדברי הרמב"ן וצ"ע כפסקי מהרא"י סי' רפ"ב: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:16:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:16:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:16:1) ואין דבריו נראין דמהרא"י לא מיירי בענין זה כלל אלא באדם שנשתנה שמו ע"י חולי שעולה בשתי השמות לס"ת ולכן יש להכשיר ג"כ בגט כדמשמע התם אבל בלאו הכי אף מהרא"י מודה לדברי מהרי"ק ואין לחלק: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:17:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:17:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:17:1) דלא כי"א שכתבו הגהות מיימון שצריך לכתוב שם הקצור כגון אביגיל אביגי: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:18:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:18:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:18:1) וכתב עוד דהמנהג לכתוב יהודה המכונה ליבא אע"פ שנקרא כן ע"ש גור אריה דפי' אריה בל"א ליבא ונ"ל שאנו נוהגין כדברי הכלבו והסמ"ק והל' הגט דמרדכי דף קנ"ו ע"א והגהות מיימון פ"ד דרגילין לכתוב דמתקרי כששם השני בלשון עברי וכששם השני בלשון לעז כותבין המכונה עכ"ל וכן אנו נוהגין ולא חלקו בין אם הלעז הוא פירוש העברי או לא: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:19:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:19:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:19:1) נראה מדבריו דס"ל דכל שנשתנה שמו מצד עצמו כותבין תמיד דמתקרי וכשהכינוי מצד המשפחה כותבין תמיד המכונה ואין נוהגין כדבריו גם פירושו בדברי הפוסקים הוא דחוק ומה שרוצה להכריח מדברי הרי"ף אינו נראה הכרח ואין רצוני להאריך במה שאין בו נפקותא שהרי אין המנהג כדבריו ובסדר גיטין שלנו כתוב בשם הרבה גדולים דאין לכתוב שם הכינוי של משפהה כלל כגון גנ"ש ק"ץ שליינ"ר וכדומה וכן אנו נוהגין וכן ראוי לנהוג משום שכתב בסדר גיטין סי' נ' על גט אחד שהיה כתוב בו חיים המכונה גנ"ש שהוא כינוי משפחה ואמר הרז"ק שהגט אינו כשר כי ע"ש משפחה כותבים החינוך ולא המכונה כי מכונה משמע לשון יחיד וחינוך על כל משפחה כמו שפירש"י פרק המגרש (גיטין פז:) בת"ה סי' רל"ה משמע דיש לכתוב וכל שום וחניכה אף במקום דלא נהיגין לכתוב כן בשאר גיטין לכן נראה שאין לכתוב כלום מהכינוי המשפחה להוציא נפשו מספק ויש לעשות כדברי בעל סדר הגט שכתב סתם שלא לכתבו כלל ואילו הוה דעתו לכתוב שום חניכה היה מפרש כנ"ל: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:20:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:20:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:20:1) ובסדר גיטין משמע דהיו כותבין בלא מתקרי כאשר עולה לס"ת וע"ש סי' ל"ג ומהרי"ו כתב בתשובה סימן קפ"ב דיש לכתוב דמתקרי אע"פ שעולה בשנים לס"ת וע"ש וכ"מ בסדר גיטין אחד ומצאתי עוד שם דאם נתנו לו במילתו שם אחד וע"י חולי נשתנה שמו יש לכתוב דמתקרי אבל אם נתנו לו ב' שמות במילתו יש לכתוב בלא מתקרי ויש לכתוב אותו שם שקורין אותו בו תחילה ובמהרי"ל כתב דיכתוב שם המנהג לבסוף ול"נ אלא כדברי המרדכי דלעיל: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:21:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:21:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:21:1) ובסדר גיטין סי' ל' משמע דכה"ג יש ליתן ב' גיטין: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:22:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:22:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:22:1) וכן נ"ל שלא ליתן ב' גיטין בב"א דאין ברירה בגיטין וכמו שכתבתי לעיל סי' קכ"ב ועוד דהתוספות דסוטה פרק ארוסה כתבו דהמגרש בב' גיטין הוי פסול מדאורייתא ואע"ג דהתם מיירי דמגרש בב' גיטין כשרים אבל כשמגרש מספק ממ"נ אין כאן אלא גט אחד ?לכן נראה דלפעמים שניהם כשרים מדאורייתא אלא כשמחמירין לפעמים מדרבנן וע"כ אין ליתנן בבת אחת מיהו לקמן סימן קל"ב משמע דיכול ליתנן בבת אחת וכן הוא בת"ה סי' רל"ג וכן משמע מדברי ר"י מינץ בסדר גט שלו וטוב לחוש לכתחילה וע"ל באות ש' דאין לתת ב' גיטין אלא כמקום דוחק דכתב בסדר מהר"י מינץ כשנותנין ב' גיטין בזה אחר זה אותו הגמ שנראה שהוא כשר יותר יש ליתנו תחלה עם כל שאלותיו וקריאתו לפני הנתינה ואחר הנתינה ואח"כ יקח הגט השני ויתנהו ג"כ עם כל שאלותיו והקריאה לפני הנתינה ואחר נתינה ויגיד לעומדים בשעת הנתינה טעם כשנותנין ב' גיטין ויאמר לבעל שיהא בדעתו לגרשה בכל אחד מן הגיטין וכתב עוד שם פעם אחת נתן ב' גיטין וסדרן בבת אחת ואמר לבעל שיכוין לפוטרה באותו גט שנכתב כדין ועיין בתשובת מהרי"ו סי' ק"ך במקום שיש לכתוב ב' גיטין ולא ניתן אלא אחר משמע דכשר בדיעבד ולא נראה כן בפסקי מהרא"י סימן י"ד וע"ש. מצאתי כתוב תיקון בה"ג ישן דמומר שעשה תשובה שבא לגרש אין לכתוב בו כלל כל שום וחניכה כמו שכותבין לשאר מומרים דאילו כתבו הוי כאילו אומרים לו זכור מעשיך הראשונים עכ"ל ונראה שמזה למדו שלא לכתוב בגט שום כינוי שהוא גנאי ובושה למתכנה בו משום דאית ביה משום לא תונו ועוד דאין דרך לקרותו בכינוי זה לבר בלא עיקר שמו כנ"ל אמנם בסדר גיטין אחר מצאתי שצריך לכתוב כל שום אפילו היה מומר בילדותו והביא מעשה בזה וכתב שכן הסכימו מהרד"כ ומהרא"ף ובתשובת מוהר"ם פרו"א סי' ל"ה כתב בשם הרבה גדולים דאין לכתוב שם דעכו"ם מאחר שעשה תשובה ולא כל שום וחניכה וע"ש שהאריך בזה ובסדר גיטין שלנו סימן ל"ד כתב מעשה באשה אחת ששמה אסתר והמירה וחזרה וכדי להתנסבה קראה שמה פעסליין ומהרי"ו נתן לה גט וכתב פעסליין אסתר הואיל ולא נשתנה משום חולי אלא לקחה מעצמה שם אחר והורגלו בה בפי כל לכן הקדימו ג"כ אף כי הוא אשכנזת וכן עשה מהר"י מולי"ן מעשה בכיוצא בזה והסכימו עמו שאר גדולים. כתב בתרומת הרשן בסי' רל"ה מי ששמו שמעון בויך או כיוצא בזה דיש לו שם כינוי אבל אין קוראין אותו לעולם בכינוי לבד א"צ לכתוב אותו כינוי מיהו אם העכו"ם מזכירין אותו בכינוי לבר אע"פ שאין ישראלים מזכירין הכינוי לבד מ"מ יש להסתפק אם צריך לכתוב וכל שום וחניכה אע"ג דבשאר גיטין אין כותבין כן וע"ש ול"נ ראין כותבין הכינוי כלל דהא בההיא תשובה מדמה לכינוי משפחה ומאחר דהתם נוהגין שלא לכתוב ה"ה כאן כנ"ל. בפסקי מהרא"י סי' קפ"ה דאם כתב לנקיבה דמתקריית הגט כשר דאע"ג דהמנהג לכתוב מתקריא ומצאתי בתיקון ישן שם כינוי של איש כותבין מכונה ושל אשה מכונה ונראה דאין ר"ל שכותבין אותו בגט נקוד כך אלא של איש קורין בסגול ולאשה בקמץ ומיהו נראה אם כתב לאשה מכונית דכשר כמו דמתקרית: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:23:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:23:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:23:1) ואין נוהגין כדבריו אלא שלעולם כותבין שם העברי קודם וכותבין על הלעז המכונה וכן הוא בסדר גיטין וע"ל סי' זה ובאות שאחר זה לקמן מדין אשה שנשתנה שמה ממה שקראוה בילדותה: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:24:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:24:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:24:1) וכן משמע מדברי מהר"י סי' רי"א וכתב בסדר גיטין סי' ך' שאם נשתנה שמו ע"י חולי ויש לו כינוי מחמת שם השני כותבין שם השני וגם הכינוי שלו קודם שם הראשון כגון משה המכונה ליו"א דמתקריא יצחק ואם היה לו שם כינוי בשם ראשון יכתבנו ג"כ אחר שם הראשון וכ"ע שם דאם נשתנה שמו ע"י חולי לשם לעז הראשון היה לשון הקודש כותבין שם הלעז תחלה וכותבין על חב' דמתקרי'. וכ"ע בסדר גיטין סי' ל"ב דאם נשתנה שמו ב' פעמים מחמת חולי כותבין הכל כגון אנא משה דמתקרי יעקב דמתקרי שמואל ובסי' ל"ג שם ואם יש לו כינוי כותבין גם הכינוי (כתב מהרי"ו סי' ע"א דאם כותבין גט תוך עבורה של עיר כותבין העומדת כאן דתוך עיבורה של עיר כעיר) בסדר גיטין לאשה כותבין דמתקריין פלונית ולאיש דמתקרי פלוני בלא א' הוא לשון זכר וכ"ע שם סי' ל' דהא דכותבין דמתקריא או מתקרי במ"ם היינו שאין רגיל בשם הב' אבל אם הוחזק ורגיל שם בשם הב' ג"כ כותבים אתקריא או דאיתקרי באלף כתב בסדר גיטין סימן כ"א בשם הר"ר הלל דכל שם שיש לספק בו אם כותבין בה' או בא' לבסוף כותבין ה' שבכתוב לא תמצא שום שם ד אלא שסופו ה' ועוד שם סי' ל"ג שם שקורין אותו לפעמים כך ולפעמים כך או שנמצא במקרא מלא או חסר הולכים אחר הרוב, בסדר גיטין פעם אחד אשה היתה נקראת אסתר ודרך צחוק קראו אותה תמיד אסתר המלכה עד לבסוף שהוחזק שמה בפי כל לקרות המלכה לחוד וכן קראו אותה כמה שנים וכתבו בגט מלכה דמתקריא אסתר וכך כתב לעיל דהולכין בזה אחר עיקר השם: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:25:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:25:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:25:1) ובתשובת מהר"י מינץ בבת מומר ונסתפקו אם היה אביה כהן או לוי ונתן מספק ב' גיטין: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:26:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:26:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:26:1) וכן הוא בסדר גיטין מיהו כתב דלכתחילה כותבין הכינוי אצל הבן וגם אצל אביו וכן נוהגין: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:27:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:27:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:27:1) ובסדר גיטין דלא יכתבו אברהם סתם אלא פלוני בן אברהם אבינו וכן בגיורת ולא יכתבו בגט גר משום סכנה ודלא כתשובת הרשב"א סי' תקכ"ה דמשמע דא"צ לכתוב בן אברהם: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:28:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:28:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:28:1) ומוהר"ם פדוו"א סימן ו' כתב שאין להקפיד אם כתב חניכא באל"ף לבסוף אע"ג דנוהגין לכתבו בה' והר"ד כהן האריך הרבה בתשובה בית ד' סי' ח' אם כתב ח' במקום א' בסוף המלה כגון עלמה או רגילכה וכתב שם דכשר וע"ש: ###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:29:1 [Darkhei Moshe, Even HaEzer 129:29:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/129:29:1) מצאתי מהר"ם מינ"ץ ז"ל כתב בגט משולם המכונה זלמן והמכונה זעמל ואע"ג דכינוי זעמל היה רגיל יותר כיון דעיקר הכינוי היה זלמן רק אחר כך ע"ש היופי קראוהו זעמיל. כתב מהר"ם פדוו"א סימן ה' כל שינוי שהוא בדבר שאין לכתבו כלל אין לפסול בדיעבד וגט מומר מקרי דיעבד אפי' קודם שנישאת מאחר שטורח לבקש אחר (וכ"ע סי' י"א נהר שנקרא פ"ו וכתבו פי"א דלא הוי שינוי אבל אי כתבו פואה הוי שינוי דיש נהרות נקראים ל' זכר ויש בל' נקיבה ומ"מ בדיעבד אין שינוי פוסל בדבר שא"צ לכתוב) ועיין עוד חלוקי דיני גיטין בסדר מהרי"ל (ענין כתיבות השמות תמצאנו בסוף הספר):