## Darkhei Moshe, Even HaEzer

###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:1:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/31:1:1)

וכ"כ ר"י נתיב כ"ד ח"ד דמספק צריכה גט ובמרדכי פ"ק דקדושין דף תרכ"ט ע"א משמע דהוה קידושין וכ"כ בתשובת מיימון סוף הלכות נשים אמנם כתב שם בשם מוהר"ם דאם העדים אמרו תחת החופה שהוא של זהב אינה מקודשת לו כנ"ל להלכה אך למעשה אף בזה צריכה גט עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:2:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/31:2:1)

אבל במרדכי פ"ק דקדושין דף תרנ"ט ע"א כתב דאפי' היה קדושין הראשונים קדושי טעות א"צ לחזור ולקדשה דבעילתו קניא וא"צ קדושין אחרים עכ"ל. וע"ל ס"ס זה עוד מדין זה עוד שם במרדכי וז"ל גרסינן בהזהב (מה.) דעתה אצורתא וצורתא עבידא דבטלה ע"ש היאך מקודשת במטבע שיש עליו צורה עכ"ל הגהת שם כתב רבינו ירוחם ריש ח"ד התקדשי לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש או בהיפך בדינר של זהב ונמצא של כסף ואפי' הטעתה לשבח אינה מקודשת פשוט הוא בפ' האיש מקדש וי"א דוקא בשלא הכירה בו כשקבלה אבל כשהכירה בו כשקבלה אפילו הטעתה לגריעותא הוי מקודשת דסברה וקבלה וכ"כ הרא"ש עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:3:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/31:3:1)

וכבר כתבתי בסמוך בשם המרדכי דאם בעלה בקדושין אלו דאין צריכין קדושין אחרים:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:4:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/31:4:1)

נראה דפסק כאביי ורבא דאמרי בגמ' ס"ק דקידושין דחיישי' לקלא בכה"ג ודלא כרב חסדא דפליג התם וס"ל דלא חיישינן לקלא בכה"ג ודלא בב"י שכתב דהרמ"ה כרב חסדא ס"ל כי אינו נכון:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:5:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/31:5:1)

וז"ל רבינו ירוחם ח"א נכ"ב וכתב הרמ"ה הא דכי אכלה הראשונות אינה מקודשת ה"מ דלא אפסיק בין חדא לחברתה שיעור דאיכא למיחש לאמלוכי דמוכחא מילתא דמעיקרא נמי דעתיה אבתרייתא אבל היכא דאפסיק בין חדא לחברתה שיעור דאיכא למיחש לאמלוכי לא מיבעיא כדי דיבור דאיכא למיחש דמעיקרא היה בדעתו לקדשה בראשונה לבד ואח"כ נמלך אלא אפי' לא הפסיק כדי דיבור הפסק היא דקי"ל (נדרים ל) בקדושין תוך כדי דיבור לאו כדיבור דמי הלכך אם יש באחת ש"פ מקודשת ל"ש בקמייתא ל"ש בבתרייתא עכ"ל וכתב עוד דבמקום דאמר בזו ובזו דאמרינן אם אין באחרונה ש"פ דאינה מקודשת לר"י מעות חוזרין כלומר ופורעת מה שאכלה לדברי התוספות אינם חוזרים אלא א"כ חזר בו קודם נתינה האחרונה עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:6:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 31:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/31:6:1)

כתב הרא"ש כלל ל"ה סי' ה' בתשובה קטן שקדש אשה וכשהגדיל נתייחד עמה צריכה ממנו גט דאדם יודע שאין קדושי קטן כלום ובעל לשם קדושין והייחוד דלאחר קדושין הוי כמו ביאה עכ"ל וכ"ה לקמן בטור סימן מ"ג וכתב בתשובת מיימון סוף ספר נשים הא דאמרינן דבועל לשם קדושין דוקא שיודע שהקידושין ראשונים לאו כלום הוו ובטעות היו אבל אי לא ידע ונמצא אח"כ שלא היו קדושיו קדושין לא דמאחר דלא ידע אדעתא דקדושין הראשונים בעל וצריך קידושין אחרים עכ"ל ועיין בדברי המרדכי שכתבתי לעיל ריש סי' זה שנראה שחולק: