## Darkhei Moshe, Even HaEzer

###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 95:1:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 95:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/95:1:1)

וכ"כ הר"ן סוף אע"פ כדברי הרמב"ם וכ"כ הר"ן ריש דייני גזירות ע"ב וכתב דיש חולקין:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 95:2:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 95:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/95:2:1)

וצ"ע לפי דעת הרא"ש דס"ל דאפי' אמרה אשביח לעצמי לא מהני אע"ג דאדעתא דנפשה קא עבדה א"כ אפשר דהוא הדין נשאת והשביחה הנכסים ועיין בתשובת מהרי"ל סי' מ"ו כי כתוב שם דבר תמוה בדין זה:


###### Darkhei Moshe, Even HaEzer 95:3:1
[Darkhei Moshe, Even HaEzer 95:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Even%20HaEzer/r/95:3:1)

וכן הוא במרדכי פרק מי שמת דף רנ"ה ע"א בתשובה שאלמנה שהשביחה הנכסים וטוענת שאחרים הלוו לה מעות והשכירה בהן דהכל ליתומים ואינה גובה לא כתובה ולא מזונות מן השבח גם מה שהניח בעלה לא תגבה בכתובתה כי כבר הוציאה הכל במזונותיה וע"ש כי האריך בזה וכן פסק מהרי"ו בתשובותיו סי' קע"ו ובתשובת מהרי"ל סי' מ"ו לא משמע כן אלא מחשבין ההוצאה על השבח גובה כתובה מהקרן וע"ש. ובהגהות מרדכי דבבא בתרא דף רס"א ע"א דאלמנה נאמנת לומר שכל מה שבידה נשאר לה מבעלה הראשון שהיה לה והאריך שם בתשובה על זה: