## Darkhei Moshe, Orach Chayim

###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:1:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/204:1:1)

ורש"י פירש בגמרא שהם תמרים שבשלום ושרפום החום אבל רבי' ירוחם כתב כלשון רבינו בעל הטור וב"י הביא דבריו ר"ס ר"ב וכתב עליו שלא דק ולא ידעתי למה כ"כ שאע"פ שרש"י פירש בלשון אחר מ"מ רבינו ירוחם כתב כלשון רבינו וה"ל לכתוב ג"כ אדברי הטור שלא דק:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:2:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/204:2:1)

וכ"כ הר"ן פרק ע"פ דף רמ"ט ע"א אלא שכתב דדנין בו לפי טעמו וריחו:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:3:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/204:3:1)

נראה דמ"מ בעינן דזהו הנותן טעם הוא עיקר המרקחת בלא הדבש כמו הומלתא שמשמע בגמ' שהוא זנגביל מרוקח שעושין המרקחת לאכול הזנגבי"ל כמו שמביאין היום זנגביל מרוקח בדבש אלא שהומלתא הוא זנגביל שחוק ומעורב בדבש לכן כתב רבינו אע"פ ששחק מ"מ מאחר דלטעמא עבידא והוא עיקר המרקחת ג"כ מברכין עליו וכן יש לפרש ג"כ דברי הרמב"ם פ"ג שכתב שאם עירב דבר כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר דמיירי נמי בכה"ג אבל כשעיקר הדבר אינו הדבר הניתן לטעמא כמו שהאידנא עושין מרקחת במיני פירות ונותנין שם בשמים לטעמא ודאי אין לברך על הבשמים אע"ג שנותנים שם טעמא כי לא באו שם אלא למתק הקדירה והעיקר הוא הפרי ופשוט הוא לדעתי וכן המנהג:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:4:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 204:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/204:4:1)

כתב אבודרהם וז"ל ולדברי הכל במורבא של אתרוג שחותכים חתיכות גדולות מברכין בפה"ע ומשמע כדברי ב"י שלא נחלקו אלא כשמרוסק לגמרי ואינו ניכר ובתשובת מהרי"ק שורש מ"ג נמי משמע כדברי ב"י דאף כשנימוח לגמרי הם דברי הטור: