## Darkhei Moshe, Orach Chayim

###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:1:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:1:1)

ובא"ז כתוב דטוב ליקח לכתחלה כביצה דכן הוא בירושלמי:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:2:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:2:1)

וע"ל דיתבאר דיוצאים בפירות המבושלים:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:3:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:3:1)

וכ"כ בהג"א פ"ב דביצה ובא"ז:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:4:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:4:1)

כתוב א"ז בע"ה שאינו יודע בטיב עירוב ולא הניח עירוב תבשילין הו"ל כשכח וסומך על אחרים ולא מקרי פושע בכך:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:5:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:5:1)

אבל בא"ז כתב דאין לאומרו וטעות נפל בירושלמי וכ"מ דעת ב"י שאין לאומרו וכן המנהג. כתב מהרי"ל שאם אינו יודע לומר העירוב בלה"ק יאמר בלשון חול:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:6:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:6:1)

כתב מהרי"ו מי שמתענה בי"ט אסור לו לבשל לאחרים דכיון שאינו יכול לבשל לעצמו אסור לבשל לאחרים כמי שלא הניח עירוב דאסור לבשל לאחרים:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:7:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:7:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:7:1)

ואינו נ"ל שיהא דעת רבינו והרא"ש כן שהרי כתב בהדיא ואם אין אחרים שיוכל להקנות כולי דמשמע דלא ברצונו תליא מלתא אלא בדאיכא אחרים צריך להקנות להם:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:8:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 527:8:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/527:8:1)

ובא"ז כתב וצ"ל בדין יהא שרא לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולהוציא מרה"י לרה"ר ומרה"ר לרה"י ואם לא הזכיר כל זה אלא אמר כך בסתם בדין יהא שרא לנא למיעבד כל צרכנא לא עשה ולא כלום עכ"ל: