## Darkhei Moshe, Orach Chayim

###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:1:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/562:1:1)

וכ"ה בהג"א פ"ק דתענית בעינן להמתין עד שיראה ג' כוכבים או עד שהלבנה זורחת בכה ומאירה על הארץ.


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:2:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/562:2:1)

והטור חולק עליו כמ"ש בסמוך לענין תענית שעות וכן דעת הרא"ש ותוספות:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:3:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/562:3:1)

ומדברי הטור למטה משמע כדברי המרדכי והגמיי':


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:4:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/562:4:1)

ונ"ל דמאי דכתב מהר"י דנוהגים להתפלל ענינו אף על פי שאינו משלים הוא הדין אם לא קבלו מאתמול דהא תענית שעות מיהא איתא וכל זה בתענית יחיד דהא בלאו הכי יכול להוסיף בשאלת צרכיו בשומע תפלה כמ"ש לעיל סימן קי"ט אבל ש"ץ לא יאמר ענינו אלא אם קבלו מאתמול ומשלים כן נ"ל וכן נוהגין דוודאי דברי הפוסקים שכל תענית שלא שקעה עליו חמה ושלא קבל עליו מאתמול אינו תענית לענין ענינו עיקר שהרי הם רוב הפוסקים והעיקרים ולדידהו אין מתענין לשעות אלא א"כ משלימין ומה שנוהגים להתפלל ענינו היינו ביחיד מטעם שכתבתי וכ"נ בי' ימי תשובה שהיחיד אומר ענינו והש"ץ אינו אומר ענינו אלא בצום גדליה כשמשלימין וכן עיקר:


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:5:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/562:5:1)

ואין המנהג כן אלא מתפלל כל יום ויום ענינו בתפלת מנחה וכ"פ מהרא"י בכתביו בסימן ק"פ.


###### Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:6:1
[Darkhei Moshe, Orach Chayim 562:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Orach%20Chayim/r/562:6:1)

ול"נ דודאי לדעת המפרשים שכל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמיה תענית לענין עננו קאמר כמ"ש לעיל בודאי דגם בי' ימי התשובה אין להתפלל עננו כשאינו משלים דלא עדיף משאר תענית וראב"ן שהתפלל עננו אפשר דמפרש הא דקאמר לא שמיה תענית לא לענין עננו קאמר אלא לענין שאינו יוצא ידי נדרו כמ"ש לעיל: