## Darkhei Moshe, Yoreh De'ah ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:1:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:1:1) ולא ידעתי מאי קשיא דרבינו לדברי ס"ה קאמר דכתב אע"ג דמעיין מטהר בכל שהו כו' ולהכי כתב דלדבריו לא נהירא שיהא טבילה זו חמורה מטבילת טמאה כנ"ל והוא פשוט ולענין דינא כתב ב"י דהתוספות והרשב"א כתבו בשם ר"ת כדברי ס"ה. ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:2:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:2:1) ובמרדכי פרק השוכר ע"ב סוף הפרק כתב הר"ר אביגדור כהן צלוחית הטעונה טבילה אע"פ שאין בפיה למעלה כשפופרת הנוד שפיה צר למעלה אפ"ה סלקא לה טבילה ור"מ היה מודה להטביל כלי תוך כלי ובלבד שיהיו המים צפין ע"פ החיצון (ושיהא פי החיצון) כשפופרת הנוד גם הורה שיש ליזהר אם מגעיל כלי זכוכית מלא ויתנהו בדלי מלא מים והדלי שקוע בבור שלא יושיבהו על שוליו פן יהיה חציצה מפני כובד הכלי וחוצץ אלא יטהו על צדה ויתגלגל הנה והנה בתוך הדלי בבור וא"ל מ"ש מפרסת רגל האדם העומד בקרקע במקוה ואינו חוצץ דהתם אמרינן דמי מקוה באין לשם טרם יתן רגלו בארץ ודוקא מי מקוה אבל כאן כי נותן הזכוכית בדלי אפילו מלא מים אינו מועיל כי הם תלושין עכ"ל משמע הא דמהני אם לחלח ידו במים היינו דוקא במי מקוה אבל במים התלושין לא ובאו"ה כלל נ"ח כתב דאסור ג"כ לנעוץ סכינים תוך הדלי רפוי ויטבילם אלא יקשרם בדלי רפוי ויטבילם ועוד כתב דהא דמותר להטביל כלי שאין בפיו כשפופרת הנוד היינו שמלא הכלי מים תחילת אפילו שאובים ומהני ע"י נשיקה אבל בלא מים לא עלתה לו טבילה עכ"ל כתוב במרדכי ס"פ השוכר ע"א בת"כ יליף דצריך להעביר החלודה ובסא"ז דאם לא העבירו לא עלתה לו טבילה אמנם מצאתי בתשובה אחרת שאם אין יכול להעביר כל החלודה המעט שנשאר הוי כדבר שאינו מקפיד עליו שאינו חוצץ עכ"ל וכ"ה בהג"מ פי"ז דהמ"א וע"ל סימן קצ"ט ור"ב תשלום דינים אלו. ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:3:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:3:1) שלא יהא במשמע שאר כלים שאינן חייבים בטבילה עכ"ל וכ"כ בהג"א: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:4:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:4:1) וכ"כ באו"ה וכתב דהברזל שקורין בל"א שמו"ף אייזין שמתקנין בהם המצות וכדומה לזה א"צ טבילה הואיל והדבר שמתקנין בו צריך עדיין אח"כ תיקון אבל סכין המיוחד לקלפים אסור לאכול בו עראי אם לא טבלן עכ"ל ובהגהה שם דסכין של שחיטה נהג מהר"ש לטבול וכ"ה בתשב"ץ וטוב לאכול בו מתחילה וה"ה בסכינים שמפשיטין בהם הבהמות עכ"ל. ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:5:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:5:1) ובאו"ה כלל נ"ח דכן נוהגים להטביל בלא ברכה אף אלו המחופים בפנים עכ"ל: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:6:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:6:1) ובמרדכי רחיים של פלפלין שבתוכו מתכת צריך טבילה עכ"ל וז"ל הג"מ ומיהו החסרון המקבל התבלין א"צ טבילה עכ"ל וכתב באו"ה דוקא כגון רחיים של פלפלין שהמתכת בתוכו הוא עיקר (י"ג אבל משפך של עץ ויש בו שפופרת של ברזל א"צ טבילה אע"פ שמשתמש בו דרך הברזל דמאחר שאינו מעמידו בטלה אצל המשפך) אבל משפך של ברזל צריך טבילה וגם ברזאות של מתכת אע"פ שאין שותה מהן עכ"ל: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:7:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:7:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:7:1) האגור בשם מהר"י מולין: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:8:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:8:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:8:1) אמנם באו"ה כתב דא"צ לחזור ולטבלו אלא א"כ הוסיף לנכרי מעות וקנאו ממנו דאז צריך לחזור ולטובלו דאדעתא דהכי לא טבלו לכתחלה עכ"ל: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:9:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:9:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:9:1) באו"ה כלל כ"ח דדוקא כשהחתיכה של מתכת היא של נכרי אכל אם היא של ישראל רק שהנכרי תקנו אפילו אם יתן עליו חתיכת מתכת א"צ טבילה עכ"ל נראה דהוא מפרש דהא דקאמר הכל הולך אחר המעמיד דר"ל הואיל והנכרי נותן המחבת המעמיד חייב באכילה אבל ב"י דחה פי' זה וכתב דעיקר הפירוש הוא הואיל והנכרי מעמידו חייב בטבילה אע"פ שהכסף שתקנו בו הוא של ישראל והביא ראיות הרבה דזה הוא עיקר פי' ובעיני הוא פשוט כדברי ב"י בדברי הריצב"א אמנם המרדכי פרק השוכר כתב דדוקא אם נתן עליו חתיכת מתכת לסתמו אבל תפרו בפתיל מתכות אין בכך כלום שאין זה כי אם מחבר חתיכותיה עכ"ל ומשמע דמיירי דמתקנו בכסף של נכרי דאי אפי' כשהמתכת של ישראל מה בין זו לתפרה בפתיל מתכת מ"מ המעמיד הוא דנכרי וכ"כ ב"י בהדיא דדברי המרדכי מיירי שהמתכת של נכרי עוד כתב המרדכי בשם מהר"ם דכלי שנשבר בין למטה בין מן הצד וניקב בכונס משקה נתבטל לגמרי מתורת כלי ואם תקנו נכרי צריך לחזור ולטובלו עכ"ל: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:10:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:10:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:10:1) כתוב באו"ה כלל נ"א נכרי הנותן כסף לנפח ישראל והישראל קונה ממנו קודם שיגיע ליד הנכרי אפ"ה צריך טבילה ודוקא למ"ד שאם נתן ישראל לאומן נכרי (אין) צריך טבילה אבל לדברי ריצב"א דכתב דצריך טבילה דהולך אחרי האומן נראה דכאן א"צ טבילה עכ"ל: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:11:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:11:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:11:1) ובאו"ה אפי' היה דעתו לשוקעו ביד נכרי וישראל ונכרי שקנאו כלי בשותפות א"צ טבילה ושר ומושל שאנס כלים מיד ישראל ואח"כ החזיר אפי' בחנם צריך טבילה דהואיל ולקחם ממנו בחזקה ואונס הוי כשלו וכשהחזירן הוי כאילו קנה הישראל ממנו אבל אם נגזל ממנו בשדה או נגנב אע"פ שנתייאשו לגמרי מאחר שגנב וגזלן אין רשאי להחזיק בו בפירסום לא נקרא שם נכרי עליו וא"צ טבילה: ###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:12:1 [Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 120:12:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/120:12:1) ונראה דלא עדיף מקטן דלא מהימן עליה רק אם ישראל ראה שטבלן הנכרי עלתה לו טבילה.