## Darkhei Moshe, Yoreh De'ah

###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:1:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:1:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:1:1)

ובתולדות אדם וחוה נתיב כ"ג ח"ד (רבינו ירוחם דף ר ע"ג) מחמיר גם בזה שלא למולו בשבת ועיין בדברי הרמב"ם פרק א' מהלכות מילה (ה"י):


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:2:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:2:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:2:1)

ובהר"ן פ' השולח דף תקע"ו ע"א בכל יום מטעי' ליה ד"ת כדי להכניסו תחת כנפי השכינה עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:3:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:3:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:3:1)

וכתב נ"י פ' החולץ דף תי"ט ע"ב דעבד בעצמו מברך על הטבילה ולא רבו וכ"ה במ"מ פ"ג מהא"ב וע"ל סי' רס"ח איזהו דבר מודיעין לו כשמגייר אותו ועי' מי' רס"ה כשמשחרר אם צריך טבילה וכיצד טובלין אותו:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:4:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:4:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:4:1)

וכ"כ הרשב"א בתשובות סימן שכ"ה דכן נוהגין:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:5:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:5:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:5:1)

כתב בסמ"ג חסידים הראשונים היו נותנים לעבדים מכל תבשיל ותבשיל שהיו אוכלים עכ"ל:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:6:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:6:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:6:1)

וכ"ש אם חבל בו רבו דפטור וכ"כ בתא"ו נתיב י"ג ספר מישרים:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:7:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:7:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:7:1)

בהג"מ פ"ה דה"ע גרסינן בירושלמי אין עבד מקבל מתנה (מרבו אבל מקבל מתנה) לאחר מרבו ומאחר ולרבו וכ"ה בסמ"ג סימן מ"ו מה"ע:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:8:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:8:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:8:1)

ובהגהות מרדכי דף תר"ז משמע דאין לכתוב תנאי בגט שיחרור כמו בגט אשה אמנם בתשובת הרא"ש כלל מ"ה סימן מ"ח כתב דהגט כשר אם מתקיים התנאי וכ"כ בסמ"ג דאין גט שחרור שוה לגט הנשים אלא לדברים אלו:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:9:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:9:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:9:1)

ובמרדכי פרק השולח דף תר"י ע"ב דקונסים לאב ואב צריך לקנות מהאפוטרופוס של קטן וחייב לשחררו וליתן גט עכ"ל אמנם בהר"ן שם דף תקע"ה ע"א לא משמע כן וכן שאר פוסקים לא כ"כ:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:10:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:10:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:10:1)

ודבריו צל"ע מ"ש דאי בשמת וכו' דהא המפקיר עבדו יצא לחירות ואי מת קודם ששחררו היורש כותב לו גט שחרור כמו שנתבאר לעיל ודלמא ה"ג היורש כותב לו גט וכנ"ל:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:11:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:11:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:11:1)

וכ"פ המרדכי דף תר"ד ע"א:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:12:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:12:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:12:1)

בהר"ן פ' השולח דף תקע"ז ע"א ודוקא לגופו כלומר שגופו של עבד יהיה שלו אם לא יפרענו לזמן פלוני כו' אבל הקנה מעשה ידיו לבד לא יצא לחירות עכ"ל ופשוט הוא שם בגמרא:


###### Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:13:1
[Darkhei Moshe, Yoreh De'ah 267:13:1](https://torahapp.org/share/book/Darkhei%20Moshe/s/Yoreh%20De%27ah/r/267:13:1)

ועיין במרדכי בהגהות דגיטין דף תרי"ז ע"א: