## David Zvi Hoffmann on Exodus Chapter 16

###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:7:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:7:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:7:1)

(ב) המן והשליו (טז,... - יא, לו)


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:7:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:7:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:7:2)

**ובקר וראיתם את־כבוד ה**¹, סבור² שהביטוי "וראיתם את־כבוד ה" כתוב דווקא אצל המן ולא אצל השליו, מפני שהמן הינו בריאה חדשה שעל ידיה מופגן כבוד ה' באורח בלתי־רגיל, בעוד שהשליו רק הוסט אל ישראל על ידי רוח־ים, בדרך טבעית, והוא אפוא אינו אלא סימן ואות להשגחתו ית' על העם הזה אשר גאל. - ואולם אנחנו תרגמנו־ביארנו על פי ראב"ע שעל פיו "ובקר" שייך לפסוק הקודם, ואלו פסוקנו מתחיל במלה "וראיתם". משה אומר, בערב תכירו שה' - ולא אנחנו - הוציא אתכם מארץ מצרים, וכך גם תכירו בבוקר, והתיבה "ובקר" באה באיחור רק משום ההכרה שבבוקר עתידה התופעה הנסית להתרחש בעוד זמן זה, כאשר זאת שבערב אמורה לבוא עתה, מיד. ואחר שמשה ניבא להם על שני ניסי ה' הצפויים בזמנים שונים, האחד בערב והאחר בבוקר, הוא מבשר "וראיתם" - מיד תראו את כבוד ה' אשר ייראה לכם, כדי להראות שתלונותיכם עליו ב"ה הן, ולא עלינו.

footnotes:
¹ עד כאן חסר מכתב היד, כאמור (המ').
² צריך להשלים: רמב"ן (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:8:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:8:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:8:1)

**ויאמר משה.** לנאומו הקצר מוסיף משה (אולי אחר הפסקה קצרה), משום ביאור, **בתת ה' לכם,** המשפט "וידעתם... מארץ מצרים" שבנאום הקודם הוא משפט־רישא, פתיחה לאמור כאן. אתם תדעו שה' - ולא אנחנו - הוציא אתכם ממצרים גם על ידי זה שיתן לכם "בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע", וגם על ידי שיראה לכם כי שמע את תלונותיכם - בזה, שיראה לכם את כבודו. תוספת־נאום זו מראה, ש"בקר" שבנאום הקודם אכן שייך למשפט הראשון של נאום זה, ושמשפטו השני שלזה מתחיל "וראיתם", שכן בוודאי הולם "בתת" וגו' את הראשון, ואלו "בשמעו" וגו' - את השני.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:8:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:8:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:8:2)

**בשר לאכל ולחם... לשבע,** כמו למעלה פסוק ג נאמר גם כאן לשון שובע רק בקשר ללחם ולא בקשר לבשר.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:8:3
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:8:3](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:8:3)

**ונחנו מה** חוזר ומבאר את משפט־הסיפא של הנאום הראשון.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:9:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:9:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:9:1)

**ויאמר משה אל־אהרן.** יש להניח שגם למעלה, פסוק ו, משה מדבר אל העם באמצעות אהרן, ואולי כך גם בפסוק ח.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:9:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:9:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:9:2)

**קרבו לפני ה**', כלומר צאו מאהליכם אל מחוץ למחנה, אל תוך המדבר. ייתכן שהיה לפני המחנה מקום מיוחד שנועד לעמוד־הענן המנחה אותם - השוה למעלה יג, כא - והוא הנקרא "לפני ה".


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:9:3
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:9:3](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:9:3)

**כי שמע את תלנתיכם** משמע שהתלונות הופנו אליו ית'.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:10:1)

**ויפנו אל־המדבר,** דהיינו כלפי המדבר, מחוץ למחנה, מקום שם חנה עמוד־הענן.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:10:2)

**כבוד ה'.** אולי זה ברק־אור מיוחד שבישר לעם את נוכחות ה'.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:3
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:3](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:10:3)

**בענן,** מיודע, השוה להלן מ, לד, והוא הענן שכבר הוזכר למעלה יג, כא.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:4
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:10:4](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:10:4)

**נראה בענן,** בענן זה שבו שכן כבוד ה' בלא להיראות, נראה עתה כבוד ה' לכל העם.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:12:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:12:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:12:1)

דיבור זה נאמר לו למשה עוד לפני נאומו אל העם (הפסוקים ו־ז), שכן אף־על־פי שהעם ראה את כבוד ה' רק אחרי נאום משה, כבר שמע מפי ה' את כל אשר היה עליו להשיב לעם על תלונותיו.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:12:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:12:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:12:2)

**בין הערבים.** בפסוקים ח ו־יג - במקום זה - "בערב". ואולי בכולם הכוונה לאחר הצהריים, לקראת ערב. וייתכן שהכתוב חוזר בביטוי זה כאן אל קרבן הפסח, שאותו שחטו לפני כשלושים יום באות הזמן.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:12:3
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:12:3](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:12:3)

**וידעתם** וגו', בוודאי יש להבינו כמו למעלה פסוק ו³.

footnotes:
³ בחלק שאינו בידינו (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:13:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:13:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:13:1)

**ותעל,** עלה לאוויר, כמו למעלה י, יב.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:13:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:13:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:13:2)

**השלו,** שם קיבוצי, כמו "הצפרדע" (למעלה ח, ב) לפי רוב המפרשים מדובר בעוף הנקרא ⁴ Wachtel, ועיין יומא עה ע"ב. לפי תיאוריהם של נוסעים נד השליו באביב בכמויות אדירות מפנים־אפריקה אל הצפון.

footnotes:
⁴ Quail.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:14:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:14:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:14:1)

**שכבת** מן הערבית "סכב" (sakaba = לשפוך, ומכאן: "שכבת־זרע"), דהיינו השתפכות הטל, וזה היה "סביבות המחנה". מן הראוי לציין הוא שהשליו בא להם אל תוך המחנה, שם יכלו לקחתו בלא טורח כלשהו, בעוד שאת הלחם הוצרכו להביא מחוצה לו. לדעת רמב"ן ע"א⁵, "היה השליו עמהם מן היום ההוא והלאה כמו המן... כי מה יתן להם ומה יוסיף להם בשר ליום אחד או שניים". אך אפשר ליישב דעה זו רק בדוחק. לפי פשוטם של דברים היה להם שליו כמזון־בשר רק פעם אחת והוא ניתן להם לפני שניתן המן, משום שהמן היה צריך לרדת להם מן השמים רק בלילה, כדי שימצאוהו למחרת בבוקר. ואולי היה צריך הנס הגדול הזה להתרחש דווקא בלילה, בסתר, ומשום כך גם מחוץ למחנה, כדי להיות סמל למזון שה' מעניק לו לאדם, דבר שהוא כשלעצמו צריך להיחשב כנס נסתר.

footnotes:
⁵ וראה שם: 'וכן דעת רבותינו...', אלא שאין הדבר נאמר כך אצלם במפורש. וראה בענין זה ערכין טו ע"ב רש"י ד"ה בשליו ראשון ותוס' ד"ה התאוו תאוה (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:14:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:14:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:14:2)

**מחספס,** לפי אונקלוס "מקלף", כלומר דבר שהוסרה קליפתו או קשקשיו, ולא מלשון חש"ף - להסיר העטיפה. לפי רד"ק וראב"ע - עגול, ואולי זו גם כוונתו של יונתן בן עוזיאל המתרגם. "מסרגל"⁶. לפי התיאור דלהלן פסוק לא ובמדבר יא, ז שהמן נראה "כזרע גד"⁷, מתאים יותר המשמע "גרגרי"⁸.

footnotes:
⁶ לפי החדשים Knobel,Keith - קרוש, קשה.
⁷ Koriandersamen.
⁸ ואכן כך מתרגם המחבר ז"ל: Koerniges (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:15:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:15:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:15:1)

**מן הוא,** לפי רשב"ם ע"א - מה הוא⁹. ואף כי 'מן' כמלת־שאלה היא ארמית, יש מקום להניח, שהשתמשו בשפת־העם בצורה זו במקום "מה"¹⁰. לדעת רש"י וראב"ע "מן" הוא כמו "מנה"; השוה דניאל א, ה. בתלמוד¹¹ מוצאים את השם "מן" במשמע אוכל, וגם שם נגזרת המלה מן הכתוב בדניאל שם.

footnotes:
⁹ וכן השבעים, יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות" ג' א, ו; הוולגטה ועוד.
¹⁰ אולי כך דווקא לפני ה"א, כדי לא לבטא שתי ה"אין בזו אחר זו.
¹¹ השוה סוכה לט ע"ב (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:15:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:15:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:15:2)

**כי לא ידעו,** ניתן לפרש בדוחק, מכיוון שלא ידעו לדבר זה שם ייחודי, כנוהו בשם הכולל "אוכל", אבל על פירוש זה יקשה מלשון "איש אל־אחיו", שהרי זה מראה בבירור, ש"מן" לשון שאלה הוא.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:15:3
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:15:3](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:15:3)

**לאכלה,** כמו לאוכל, השוה בראשית א, כט.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:16:1)

**זה הדבר.** גם ציווי זה כבר ניתן לו למשה למעלה פסוק ד.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:16:2)

**איש לפי אכלו**, השוה למעלה יב, ד.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:3
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:3](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:16:3)

**עמר.** מלה הבאה רק בפרקנו, וראה דברינו להלן פסוק לו.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:4
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:16:4](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:16:4)

**לקטו... לפי אכלו עמר.** לכאורה הכוונה לומר, שדי לו לכל אדם בעומר אחד. ועוד משתמע מכאן, שעל כל מלקט לכוון ללקט את הכמות הדרושה לו לאנשי ביתו, אף־על־פי שבדרך נס בסופו של דבר לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר¹². אך לפי ראב"ע ע"א היה העומר המנה היומית "למי שהוא גדול בשנים, ולקטנים - לפי אוכלם".

footnotes:
¹² פסוק יח (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:17:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:17:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:17:1)

**המרבה והממעיט.** לפי ראב"ע ליקט כל אחד לפי מספר הנפשות שבאהלו.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:17:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:17:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:17:2)

**המרבה,** משום שנפשות רבות תלויות בו, **והממעיט**, משום שרק מעטים הם אנשי ביתו.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:18:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:18:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:18:1)

**וימדו** וגו' בא אפוא לומר, שכל אחד אמנם מצא בשעת המדידה שנכון העריך את הכמות בשעה שליקט. ברם, אלו כך היה פירוש הדברים, מוטב היה לכתוב בדרך ההפוכה, דהיינו שהמלקט לרבים לא החסיר, אבל היה לו די בשביל כל התלויים בו. על כן אנו מעדיפים את הביאור המקובל, שהיה כאן משום נס¹³.

footnotes:
¹³ רש"י (המ'). אמנם Dillmann, המבאר בראב"ע, מבאר כאן כי "וימדו" איננה מדידה שלאחר הלקיטה אלא מדידה בשעת הלקיטה. ועוד, "העדיף" אין פירושו שהיה לו עודף, ו"החסיר" שהיה חסר, אבל "ולא העדיף המרבה" פירושו, לדעתו, המרבה ללקט לא ליקט יותר מן המידה הראויה לו, וכן "הממעיט לא החסיר" - המלקט למעטים לא לקח פחות מן הקבוע לו. אך עדיין קשה, מדוע לא יאמר הכתוב להיפך: ולא החסיר המרבה והממעיט לא העדיף. וכל זה נראה מיותר, והיה לו לומר: וילקטו איש איש עומר לגולגולת. מכל מקום מוכיח הפסוק כב שבנס מדובר, שהרי לקטו "שני העומר לאחד" בהכרח פירושו שבשעת המדידה מצאו כן, כי אלו היו אוספים לכתחילה ובמתכוון שתי מנות, לא היו הנשיאים צריכים לשאול את משה בנדון. וראה את ביאורו של ראב"ע להלן.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:19:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:19:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:19:1)

בטחונם בה' צריך היה להתבטא בכך, שאיש לא יותיר מן המן ליום המחרת, והנה **אנשים**, כלומר אחדים, אכן הותירו.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:20:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:20:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:20:1)

**וירם** אינו נגזר מן רו"ם (להיות מעל) אלא מן רמ"ם (להתליע), כמו "רִמָּה", כלומר הבאיש והתליע.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:21:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:21:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:21:1)

**וחם השמש.** לפי הגמרא (ברכות כז ע"א) הרי זה אחר השעה הרביעית שליום, להבדיל מן "כחם היום" (בראשית יח, א) שהוא שעת הצהריים, כאשר חם גם בצל.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:21:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:21:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:21:2)

**ונמס** מה שנותר בשדה.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:22:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:22:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:22:1)

**לקטו.** לפי ראב"ע ע"א "לקטו לחם משנה, כי משה ציוה להם לעשות ככה, והם לא ידעו למה... ובאו הנשיאים והגידו למשה כי ישראל עשו כאשר ציוום ושאלו מה יעשו, כי למה ציוה ללקוט משנה, ואיך יוכלו לאכלו". ואולם אם כך, היו הנשיאים צריכים לשאול את משה מיד עם הציווי, ולא רק אחרי ביצועו¹⁴. והערתו־הדגשתו של ראב"ע שנאמר כאן "לקטו" ולא "מצאו", אינה במקומה, שכן להפך, הצורה "מצאו" תתפרש כמו. הם מצאו בשדה, השוה פסוק כז, אבל היה צריך להיות כתוב "ולקטו".

footnotes:
¹⁴ Dillmann סבור שבמקור - בכתב־היסוד A - משמעו של ליקטו הוא: הם לקטו במתכוון, וזאת משום שחוקת השבת קדמה לנתינת המן, ואלו בהקשר הנוכחי צריך לחשוב על לקיטה לא מכוונת.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:23:1)

**הוא אשר דבר** חוזר אל הדיבור הקצר שלמעלה, פסוק ה¹⁵. לפי חכמינו ז"ל¹⁶ נצטוו ישראל על השבת כבר בהיותם במרה.

footnotes:
¹⁵ לפי המבקרים שייך הפסוק ה למקור C, ואלו פסוקנו - למקור A, ועל כן הם חייבים להניח שבמקור A השמיט "העורך" דיבור זה, או שחוקת השבת מופיעה במקור זה כבר קודם לכן. ועל כל פנים עליהם להודות, שבפסוק ה אכן משה נצטוה על ענין השבת, שאם לא כן, אין להבין פסוק זה כלל.
¹⁶ סנהדרין נו ע"ב (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:23:2)

**שבת,** לפי ראב"ע "היתה ראויה להיות שבתת... וכאשר חסרו התי"ו האחת פתחו הבי"ת", וכמו אחת מן אחתת; השוה ביאורנו לויקרא כג¹⁷.

footnotes:
¹⁷ ראה שם עמ' קמא במהדורה העברית (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:3
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:3](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:23:3)

**את אשר תאפו.** לפי ראב"ע מוסב ביטוי זה על העומר אשר יצרכו בערב־שבת, ואלו "את כל־העודף" מוסב על המן הנועד להיאכל בשבת עצמה. אך אל נכון מעיר רמב"ן ע"א, "שאם כן, יאכלוהו בשבת חי, מבלי שיאפו או יבשלו בפרור ועשו ממנו עוגות, כמנהגם". על כן יש לבאר, יחד עם מפרשים אחרים, וביניהם גם רש"י, כי "את אשר תאפו" מוסב על שני העומרים שליקטו, וכוונתו לומר - אפו כל כמה שברצונכם לאפות, "ואת כל־העודף", כלומר כל מה שאינו שייך למזון היום, "הניחו לכם למשמרת עד הבקר'.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:4
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:23:4](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:23:4)

**אפו**, במקום "אפו" (א' בחטף־פתח)¹⁸.

footnotes:
¹⁸ 221d) Ewald). וטענתו של Dillmann ש"הניחו" שבכאן משמעו כזה של "והכינו" שבפסוק ה, פשוט אינה נכונה, שכן "והכינו" שם פירושו להכין בדרכי ההכנה השונות: אפייה, בישול וכיו"ב, ולפי חכמינו ז"ל "הכינו" פירושו - הזמינו (עיין ביצה ב ע"ב ורש"י שם ד"ה והכינו (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:24:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:24:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:24:1)

**ולא הבאיש ורמה** וגו'. כאן סדר התהליך, הפוך מזה שמתואר למעלה פסוק כ - "וירם תולעים ויבאש", וראה שם רש"י ורמב"ן. יש להניח שבאו (בשבת) אל משה כדי לשאול, מה לעשות בנותר, שכן משה עוד לא הודיעם שבשבת לא יימצא מאומה.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:25:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:25:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:25:1)

**אכלהו היום.** ראב"ע ע"א מביא את דעתם של "חסרי אמונה" הלומדים מכאן ששבת מתחילה עם בוקר ונמשכת בלילה שלאחר מכן, והוא מוכיח את "טפשות המפרשים כן". והשוה גם דבריו לבראשית א, ה.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:26:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:26:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:26:1)

**וביום השביעי שבת.** לדעת ראב"ע¹⁹ אין התיבה "שבת" נשוא כי אם תמורה ל"וביום השביעי", ושיעור הפסוק הוא. וביום השביעי, דהיינו השבת, לא יהיה בו, ויש להשלים - 'מן'.

footnotes:
¹⁹ בפירושו הקצר (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:26:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:26:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:26:2)

**בו.** ראב"ע ע"א מבאר חזרה זו על "וביום השביעי" כתוספת ביאור, כמו בראשית ב, יז - "ומעץ הדעת... ממנו". ומסתבר שלא רצה להבין "שבת" כנשוא, כפי שמפרש רש"י (לפסוק כו), מפני שכבר בפסוק הקודם נאמר "שבת היום". ואולם שם רק נאמר "שבת היום לה"', כביכול שבת היא יום זה לו ית' ועל כן לא יוריד בה מן - "היום לא תמצאוהו", ואלו כאן נאמר "וביום השביעי שבת", כלומר - לכם, ועל כן לא תלקטו, כי הרי זו מלאכה, והוא מוסיף "לא יהיה בו", גם אם תרצו ללקט, אין זה אפשרי.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:27:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:27:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:27:1)

**יצאו מן־העם ללקט**, כוונתם היתה ללקט, דהיינו לחלל את השבת, ולא רק כדי לראות אם אמנם יתאמתו דברי משה, וכלשון ראב"ע. "היעמדו דברי משה". ומובן מאליו שגם זה מעיד על חוסר אמונה.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:28:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:28:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:28:1)

**מאנתם.** משה רבנו נכלל כאן בתוך העם, אולי משום שהיה עליו למנוע יציאתם זו של אנשים מן העם, אך השוה פירושו של רש"י ע"א.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:28:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:28:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:28:2)

**מצותי ותורתי.** חוקת השבת כוללת מצוות ותורות רבות - כיצד יש לקדש את היום, מאילו מלאכות יש להימנע, להקדיש את היום לה' וכיו"ב.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:29:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:29:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:29:1)

**ראו כי־ה'** וגו'. בכך שביום השישי ירד לחם־משנה, אפשר לראות כי ה' הוא שנתן את השבת. ואולי יש לבאר כאן "השבת" - המנוחה, כי בדרך כלל נקרא היום השביעי "יום השבת", אלא אם כן מוסבת המלה "שבת" על "יום השבת" שקדם.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:29:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:29:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:29:2)

**אל־יצא.** בכמה מקומות²⁰ מסמיכה הגמרא לפסוק זה את איסור ההוצאה מרשות לרשות, וכאלו כתוב "אל יוציא", כי אכן משמע מן הכתוב. אל יצא בשבת עם כליו ללקוט את המן, כדרך שעושה בימות החול, אך מכיוון שהכתוב מציין את עצם היציאה כדבר אסור, מסמיכים לפסוק זה דווקא את עניין אלפיים האמה של תחום שבת²¹.

footnotes:
²⁰ אך לא מצאתי כן, אף כי בדיוק כך כתב גם בעל 'תורה תמימה' ע"א (אות מה). ועיין ערובין יז ע"ב תוספות ד"ה לאו שניתן (המ').
²¹ מכילתא, וראה רש"י ע"א.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:30:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:30:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:30:1)

**וישבתו**, כלומר, לא יצאו עוד. פסוק לא: פסוק זה ממשיך את התיאור שבפסוק כא, תיאור שהופסק על ידי עניין השבת ומצוותיה. שמו מוסב על "הלחם" שבפסוק כא. מן. ייתכן על שום השאלה הראשונה. נד, בארמית גידא²². צפיהת, בוודאי דבר־מאפה שהיה ידוע בשם זה בשעתו. בבמדבר יא, ח מצוין טעמו כטעם "לשד השמן". לפי רשב"ם ע"א מדובר כאן "בטעמו כשאוכלין אותו כמו שהוא... כמו האגוזים

footnotes:
²² Linseed ,Koriander (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:30:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:30:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:30:2)

קודם טחינה וכתישה מתוקין הם", ושם - בטעמו כשהוא טחון, ככתוב שם "וטחנו ברחים או דכו במדוכה".


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:32:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:32:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:32:1)

**זה הדבר וגו'.** כפי שמראה פסוק לד, ניתן ציווי זה רק אחרי הקמת המשכן, אולי בשנה השניה, כאשר עמדו להיכנס לארץ.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:32:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:32:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:32:2)

**למשמרת,** וצריך להשלים. יהיה.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:33:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:33:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:33:1)

**ויאמר משה אל־אהרן.** מכיוון שעתיד היה המן להישמר במשכן, נצטווה אהרן - הממונה על המקדש - בביצועו של ציווי זה.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:33:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:33:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:33:2)

**צנצנת,** לפי התרגומים. צלוחית, ותרגום יונתן מוסיף "דחפר", דהיינו של חרס.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:34:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:34:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:34:1)

אין כל הכרח לקשור את הרישא "כאשר... משה" אל הפסוק הקודם²³, כי אז לא מתאים "אל משה", אבל הוא קביעה הקודמת את המשפט הראשי המתחיל בוי"ו, כמו למעלה פסוק ו "ערב וידעתם".

footnotes:
²³ כפי שעשה Dillmann.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:34:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:34:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:34:2)

**העדות,** כלומר, ארון העדות.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:35:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:35:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:35:1)

בסוף הפרשה מודגש שנס המן נמשך ארבעים שנה.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:35:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:35:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:35:2)

**עד־באם אל־ארץ נושבת.** אין קביעה זו חופפת בדיוק את הקביעה שבסיפא "עד באם אל־קצה ארץ כנען", שהרי לפי הקביעה הראשונה לא היה מן בארץ סיחון ועוג, ואלו בספר יהושע (ה, יח) מתואר שהמן פסק רק אחר שעברו את הירדן²⁴. צריך אפוא ליישב את הסתירה עם המפרשים הסוברים, כי בעבר־ירדן מזרחה ירד המן רק במידה שתוצרת הארץ לא הספיקה לצרכי העם, ופסק רק עם בואם לכנען²⁵, או נאמר ש"ארץ כנען" הוא ביאורה של "ארץ נושבת", בעוד ש"ארץ סיחון ועוג" נחשבת עדיין למדבר, מכיוון שלא היה שם מזון כדי צרכי ישראל, ושם הוסיף המן לרדת במידת הצורך²⁶.

footnotes:
²⁴ אי־אפשר לקבל את הנחתו של Dillmann, שהקביעה הראשונה מקורה במקור C, ואלו השניה מן A, בשל הטעם הפשוט, ששום "עורך" לא היה מעמיד שתי קביעות סותרות זו ליד זו.
²⁵ ר"ע ספורנו, ראב"ע בפירוש הקצר (המ').
²⁶ חזקוני. ומכל מקום ראה גם רש"י ד"ה אל קצה ארץ כנען (המ').


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:36:1
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:36:1](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:36:1)

**והעמר.** מכיוון שבכל התורה בא לציון עשירית האיפה הביטוי 'עישרון', וזהו אפוא שמה הרגיל של מידה זו, יש להניח ש"עומר" הוא כלי־בית שאף שימש למידה, והוא הכיל בדרך כלל עשירית האיפה ²⁷.

footnotes:
²⁷ (Berthau (Zur Geschichte d.Israel,p.72 קבע על פי "קדמוניות היהודים" ג',ה,ג; ח' ב,ט; ט' ד,ד־ה ועוד, שהעומר הוא 198.51 אינטש מעוקב של פריס, דהיינו 3.939 ל'. לעומת זה הגיע על־פי מלכים א' ז, כג־כו; "קדמוניות היהודים" ג' ו,ו ועל פי קביעת התלמוד שהלוג שוה שש ביצים, לקביעה שהעומר הוא 101.43 אינטש מעוקב פריסי, דהיינו 2.012 ל'. והשוה (Zuckermann,Das jued. Mass-system וכן, Hildesheimer Der erste Bericht der Eisenstaedter Rabbinerschule,.


###### David Zvi Hoffmann on Exodus 16:36:2
[David Zvi Hoffmann on Exodus 16:36:2](https://torahapp.org/share/book/David%20Zvi%20Hoffmann%20on%20Exodus/r/16:36:2)

עתה לא נותר לנו לעסוק אלא ביחס בין המן שבמקרא למן של היום. כבר יוסף בן מתתיהו²⁸ מעיר, ש"עוד כיום מרווה את כל המקום ההוא גשם דומה לזה ששלח אלקים אז כדי להחיות (את העברים) ולעשות חסד עם משה". ראב"ע (לפסוק יג) כותב. "ירקב שם חוי שאמר, כי המן הוא הנקרא בלשון פרס 'תרנגבין' ובלשון ערבי מ"ן ובלשון לעז מנ"א" וכו', כלומר אותו הכופר חוי אלבכי, בן זמנו של רב סעדיה גאון²⁹, כבר ניצל את קיומו של המן הטבעי כדי להכחיש את הנס המקראי. בזמן החדש הרבו נוסעים לספר על המן העכשווי - זהו המיץ המתוק של האשל³⁰. העץ מזיע בלילות הקיץ ועל קליפתו מתהווים גרגרים עגולים לבנים אשר אמנם נמסים בחום השמש. בחודש יולי אוספים הערבים את הגרגרים ומשתמשים בהם כבדבש, ואכן כך הוא טעמם. יש המסבירים את התהוותו של מן זה על ידי עקיצתו של חרק בענפי האשל, אך אין זה הסבר מוסכם. מן זה מצוי בקרבת סיני, אך גם בחלקו הצפוני של המדבר, וגם בפרס ומדי. והנה, גם אם בעניינים מסוימים דומה מן זה למן המקראי, הרי השוני שבין השניים והנפלא שבמן המקראי בולטים כל כך, שכל מאמין בתורת משה יאמין בנס זה, וכפי שכבר ציין ראב"ע לפי המקרא. (א) המן ירד מן השמים יחד עם הטל; (ב) הוא ירד בכמות אשר הספיקה כדי עומר לכל אחד מתוך ציבור של כשני מיליון אנשים מדי יום ביומו, בעוד שכיום אוספים בכל חצי־האי־סיני לא יותר מ-300 ק"ג; (ג) כל אחד לקט עומר אחד; (ד) דווקא בשבת לא ירד; (ה) ביום שישי קיבל כל אחד מנה כפולה; (ו) ביתר הימים התליע הנותר למחרת, בעוד שבשבת הוא נשמר; (ז) טחנו אותו בריחיים וכתשוהו ואפו ממנו עוגות (במדבר יא, ח), דברים שאי־אפשר לעשות במן של היום; (ח) הוא הזין כמו לחם, בעוד שזה של היום אינו מזין. היחס בין המן הנסי והמן הטבעי הוא אפוא כמו היחס בין נס קריעת הים ותופעת גאות ושפל, תופעות טבע דומות, אך אי־אפשר להכחיש את הנס.

footnotes:
²⁸ "קדמוניות היהודים" ג' א,ו.
²⁹ המאה העשירית לספירה.
³⁰ Tamarisko, שהערבים קוראים לו טרפא - Tamaric mamnifera (המ').