## Derekh Pikudekha Chapter 52

###### Derekh Pikudekha 52:1
[Derekh Pikudekha 52:1](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:1)

מל"ת נב **שלא לאכול ולהנות מבשר שור הנסקל**


###### Derekh Pikudekha 52:2
[Derekh Pikudekha 52:2](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:2)

**חלק המעשה**
(א) מצוה נב מל"ת שלא לאכול ולהנות מבשר שור הנסקל כיון שנגמר דינו לסקילה נאסר ונעשה כבהמה טמאה (לאו דוקא כי בהמה טמאה מותרת בהנאה וזה אסור אפילו בהנאה) ואם קדם ושחטו קודם שנסקל שחיטתו כשרה ואעפ"כ אסור בהנאה ואם אכל כזית מבשרו לוקה:


###### Derekh Pikudekha 52:3
[Derekh Pikudekha 52:3](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:3)

(ב) וכן כשנסקל לא ימכור הנבילה ולא יתננו לעכו"ם אפילו במתנה ולא לכלבים וטעון קבורה (ואם שרפו אפרו אסור בהנאה):


###### Derekh Pikudekha 52:4
[Derekh Pikudekha 52:4](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:4)

(ג) מצוה זו נוהגת בזכרים ונקבות:


###### Derekh Pikudekha 52:5
[Derekh Pikudekha 52:5](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:5)

(ד) אין דנין דין שור הנסקל אלא בב"ד סמוכין שנסמכו בא"י ודוקא ב"ד של כ"ג (ואם נסקל השור ע"י ב"ד אחר אינו נאסר בהנאה. וגם אם נגמר דינו ע"י ב"ד אחר ושחטוהו הבעלים בשרו מותר אפילו באכילה נ"ל):


###### Derekh Pikudekha 52:6
[Derekh Pikudekha 52:6](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:6)

(ה) אם לא אכל מבשר שור הנסקל רק נהנה אינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות ואם מכרו הדמים מותרין ומכין אותו מכת מרדות:


###### Derekh Pikudekha 52:7
[Derekh Pikudekha 52:7](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:7)

**חלק הדיבור**
(א) ודאי צריך ללמוד משפטי המצוה ולחדש דינין והלכות כפי שכלו ובפרט במצוה שבטילה בזה"ז והעיון יעמוד במקום קיומה כאשר מבואר הדבר כמה פעמים בקונטרס:


###### Derekh Pikudekha 52:8
[Derekh Pikudekha 52:8](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:8)

(ב) נ"ל דאין שיעור לנהנה ואפשר אפילו נהנה בפחות מכזית אסור ומכין אותו מ"מ. ולפי"ז אם אכל פחות מכזית מכין אותו מ"מ דהרי עכ"פ הנאה איכא. וצ"ע בזה:


###### Derekh Pikudekha 52:9
[Derekh Pikudekha 52:9](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:9)

(ג) שיעור אכילת כזית להתחייב עליו מלקות שאכל הכזית בכדי אכילת פרס נ"ל:


###### Derekh Pikudekha 52:10
[Derekh Pikudekha 52:10](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:10)

(ד) אכל כזית מן שני שורים הנסקלים דהיינו כחצי זית מזה וכחצי זית מזה נ"ל דמצטרפין ולוקה עליהם כיון דהאיסור הוא משם אחד:


###### Derekh Pikudekha 52:11
[Derekh Pikudekha 52:11](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:11)

(ה) הא דכתבנו בחלק המעשה אם עבר ומכר שור הנסקל אחר שנגמר דינו הדמים מותרין. נ"ל דזה דוקא אם מכרו לעכו"ם וא"א להחזירו אבל אם מכרו לישראל מחויב להחזיר הדמים והשור יסקל דהרי ודאי השור אינו נפטר כיון שכבר נגמר דינו בר קטלא היא בכ"מ שהוא. וא"כ אין לך מום במקח גדול מזה ובודאי מחוייב להחזיר הדמים ללוקח. ואפילו ידע הלוקח שנגמר דינו י"ל דהי' סובר דיפטור השור בלקיחתו דלא כ"ע דינא גמירי ואפשר לצדד ולומר אם ידע שנגמר דינו ואעפי"כ לקחו גמר ונתן הדמים לשם מתנה וא"צ המוכר להחזיר וצ"ע בזה. אבל אם לא ידע הישראל הלוקח שנגמר דינו ודאי צריך המוכר להחזיר הדמים ללוקח דהוה מום במקח ודאי כנ"ל:


###### Derekh Pikudekha 52:12
[Derekh Pikudekha 52:12](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:12)

(ו) ועוד מסתפקנא אם מכרו לעכו"ם ויודע שיחזיר לו העכו"ם השור אם יחזיר לו דמיו אם מחויב להחזיר הדמים כדי לקיים מצות סקילה בשור או נאמר כיון שהדמים מותרין הרי זכה בדמים ואינו מחוייב להחזיר:


###### Derekh Pikudekha 52:13
[Derekh Pikudekha 52:13](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:13)

(ז) אם קנאו העכו"ם וא"א לדונו ואח"כ חזר העכו"ם ומכרו לישראל אחר צ"ע אם מוציאין אותו מידו לדונו ונראה לע"ד דודאי אסור בהנאה ואסור לחרוש עמו. דכיון שנאסר פעם אחת בהנאה מאין יבא לידי היתר אבל להוציא מידו לדונו צ"ע ואפשר לומר בזה דאפילו לכתחלה רשאי למוכרו לעכו"ם אחר נ"ל:


###### Derekh Pikudekha 52:14
[Derekh Pikudekha 52:14](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:14)

**חלק המחשבה**
(א) ודאי יכוין במניעה מהנאת שור הנסקל לשמור כאשר צוהו הש"י ובזולת צוואתו ית"ש הי' נהנה ממנו:


###### Derekh Pikudekha 52:15
[Derekh Pikudekha 52:15](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:15)

(ב) אין צריך לכוין לטעם כי אין טעם מפורש בתורה אבל יש להתבונן בטעם המצוה כ"א כפי שכלו. ואתה תבין את אשר כתבנו במצוה הקודמת. שו"ר רמז לשם הראשון דמ"ב ובו נרמז הניצוצין שנפלו בשבירה ממלכין קדמאין ועי"ז באין לאדם התאוות והאהבות רעות והוא המזיק לאדם ובאה הרמז במצוה זו שור המזיק לאדם נאסר בהנאה כי לא הותר מתאוות העוה"ז רק הנאות וצורך לתורה והמותרות הן בהיתר הן באיסור הוא נאסר בהנאה ועיין במצוה הקודמת ויובנו לך הדברים:


###### Derekh Pikudekha 52:16
[Derekh Pikudekha 52:16](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:16)

(ג) מעתה תתבונן אשר הוא תחת חק האפשרי לשמירת המצוה גם בזה"ז. ע"י רמיזתה בקודש. דהיינו כשיפריש האדם א"ע ממותרות עוה"ז בדבר שאין לו מן הצורך להתנהג בהן עפ"י התורה. דהיינו מותרות אכילה ושתיה ומשגל וכיוצא כהנה זה נק' ענף לאזהרת הנאה משור הנסקל בין והתבונן:


###### Derekh Pikudekha 52:17
[Derekh Pikudekha 52:17](https://torahapp.org/share/book/Derekh%20Pikudekha/r/52:17)

(ד) כאשר תתבונן היטב מ"ש במצוה הקודמת הלא תבין את אשר לפניך המצוה הזאת היא נוהגת בין בתם בין במועד כי הנאת המותרות מישך שייכא באיסור הן בדברים הנאסרים לגמרי עפ"י התורה (זה אסור לגמרי) והן אפילו דברים המותרים עפ"י התורה אם הוא מותרות שאינו מן ההכרח ועושה למלאות תאוותו. הנה הוא דבר המזיק ונאסר בהנאה והתורה צוותה דרך כלל. קדושים תהיו. קדש עצמך במותר לך: