## Derush Chiddushei HaLevanah Section 1

###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:1
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:1)

**א) מִדְרַשׁ רַבּוֹת** ¹.

footnotes:
¹ יבאר רבינו אשר דברי המדרש אין פירושו כדברי הש"ס בחולין וגם שונה בפירושו משני מאמרי הזוהר, ועיקר השינוי הוא בזה שלדברי המדרש אין צריך ללמוד שהיה איזה שינוי במצב הלבנה בין שעת בריאתו ולאחריו כלל, אלא שמיד בבריאת המאורות היתה השמש גדולה מהירח, והשינוי הוא רק בענין כינוי הירח שקראו גדול בהשוואה לשמש ושוב קראו קטן, לסיבת היותה קופצת בראש ברצונה להאיר באותה שעה נגד השמש.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
**An Analysis of the Passage from *Midrash Rabbah***


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:2
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:2)

לֹא רָמֵי קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כִּדְרָמֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, כִּי אֵין נִרְאֶה בְּעֵינֵי בַּעַל הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה שֶׁיִּהְיוּ הַכְּתוּבִים סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה כְּלָל, עַד שֶׁאִם הֵם סוֹתְרִים נִצְטָרֵךְ עַל כָּל פָּנִים לָבוֹא לְמִדָּה זוֹ לוֹמַר שֶׁהָיוּ כָּאן שְׁתֵּי יְצִירוֹת זוֹ מְשֻׁנָּה מִזּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא לְמַאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי עַל כָּל פָּנִים. וּמַה גַּם לִשְׁתַּיִם שֶׁמֵּהַזֹּהַר, עִם שֶׁאֵינָם מַרְחִיבִים וּמַגְדִּילִים הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי יְצִירוֹת אֵלּוּ כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי. אָכֵן לִדְהָרַבּוֹת לֹא קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי כְּלָל, כִּי הַכֹּל יְצִירָה אַחַת, וְלֹא בָא שׁוּם שִׁנּוּי בְּרִיאָה בְּגֹדֶל וְקֹטֶן. אַךְ כַּאֲשֶׁר הֵם עַתָּה אֵלּוּ שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת, כֵּן הָיוּ מִלְּפָנִים מֵאָז שֶׁנּוֹצְרוּ וְנִבְרָאוּ.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
This passage does not focus on the apparent contradiction between the phrases, “the two great luminaries” and “the small luminary” as does R. Shimon ben Pazi,¹1. *Tosfos Yom Tov*is referring back to the passage from *Chulin*60b, which he cited previously. because the author of the *Midrash* did not see these phrases as contradictory, and definitely not to the extent that the phrases are to be considered as referring to two separate, distinct stages of creation, as R. Shimon ben Pazi understands the text. Indeed, this interpretation also differs from that found in both the passages from the *Zohar* cited above, which also highlight a difference between the moon’s original creation and its present state – although, according to the *Zohar,* the difference is not as great as R. Shimon ben Pazi maintains. *Midrash Rabbah,* by contrast, does not see the verses as in any way contradictory, but rather as one integral description of the moon’s creation without implying that it underwent a change – that the moon was created as great and then diminished. Instead, the present state of both the sun and the moon is the same as their original state at the time they were created.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:3
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:3)

וּמַה שֶּׁקְּרָאָם תְּחִלָּה שְׁנֵיהֶם "הַגְּדוֹלִים", יוּכַל לִהְיוֹת כִּדְבַר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא (בראשית א טז) שֶׁכָּתַב: וְאִם יִשְׁאַל שׁוֹאֵל, הֲלֹא אָמְרוּ חַכְמֵי הַסְּפִירוֹת שֶׁכּוֹכַב צֶדֶק וְכָל הַכּוֹכָבִים חוּץ מִכּוֹכָב וְנֹגַהּ גְּדוֹלִים מֵהַלְּבָנָה, וְאֵיךְ כָּתַב "הַגְּדוֹלִים"? הַתְּשׁוּבָה; אֵין פֵּרוּשׁ "גְּדוֹלִים" עַל מִדָּתָם בְּגוּפָם, רַק עַל אוֹרָם, וְאוֹר הַלְּבָנָה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ קְרוֹבָה מֵהָאָרֶץ. וְכֵן כָּתוּב "מָאוֹר". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Scripture’s description of both the sun and the moon as “great” can be explained according to the words of R. Avraham ibn Ezra:² commentary to *Bereishis*1:16. If one will ask: The astronomers have stated that the planet *Tzedek*³is the name with which the Sages refer to the planet Jupiter. *Tzedek*means “righteousness.” The Sages referred to Jupiter as *Tzedek,*because in many pagan systems of mythology, this planet was identified with their primary false deity whom the pagans believed was the source for righteousness and justice. and indeed, all the planets and stars aside from *Kochav* and *Nogah*⁴“planet” (or “star”) and *Nogah*(“brilliance”) are the names with which the Sages refer to the planets Mercury and Venus respectively. are larger than the moon, why then are they both described as “great”? In resolution: The term “great” does not refer to the size of the planets, but to their light. The light reflected by the moon is much greater than the light of the other planets and stars because it is much closer to the earth. This is also indicated by the term Scripture uses to refer to them: “luminaries.”⁵

footnotes:
² See Ibn Ezra’s
³ Tzedek
⁴ Kochav,
⁵ I.e., by referring to both the sun and the moon as “great luminaries”, the Torah is emphasizing their light, not their size.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:4
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:4)

כָּכָה גַּם לְפִי זֶה הַמִּדְרָשׁ. וְלָכֵן לֹא הוּקְשׁוּ לוֹ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, שֶׁהֲרֵי גַּם עַכְשָׁו שְׁנֵיהֶם אֲמִתִּיִּים, רוֹצֶה לוֹמַר; מַה שֶּׁנִּקְרְאוּ שְׁנֵיהֶם "גְּדוֹלִים". וְזֶהוּ מִפְּנֵי הַמָּאוֹר שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם. וּמַה שֶּׁנִּקְרָא אַחַר כָּךְ הָאֶחָד "קָטָן", וְזֶהוּ לְפִי שֶׁהוּא קָטָן בְּעֵרֶךְ הַחַמָּה בְּמִדַּת גּוּפוֹ. וְאִי נַמִּי, מִכָּל הָאֲחֵרִים חוּץ מִנֹּגַהּ וְכוֹכָב. וְאִי נַמִּי, גַּם כֵּן בְּמָאוֹר נִקְרָא "קָטָן", וּבְעִנְיַן הָאוֹרָה.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Similarly, with regard to the wording of the *Midrash* cited: There is no contradiction between the verses, and even at the present time both verses are true. Both the sun and the moon are described as “great luminaries” because of the light each one shines forth. Afterwards, the moon is referred to as “small,” because it is smaller in size than the sun. Indeed, the moon is even smaller than all the stars and planets aside from *Kochav* and *Nogah.* Alternatively, the moon was called small because its light is less than that of the sun.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:5
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:5)

אֶלָּא הָא קַשְׁיָא לֵיהּ, לָמָּה יִפְגְמֵהוּ וְיִקְרָאֵהוּ בְּשֵׁם ״קָטָן״ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר גִּדְּלוֹ וְנִשְּׂאוֹ לִקְרֹא בְּשֵׁם ״הַגְּדוֹלִים״ לַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, וְלֹא חָשׁ עַל שֶׁהַיָּרֵחַ קָטָן מִמֶּנּוּ אִם בְּמִדַּת גּוּפוֹ אִם בְּהֶאָרָתוֹ? וְאִם נִתַּן שֵׁם חֲשִׁיבוּת לְמִי שֶׁיִּהְיֶה, אֵין מִן הַדֶּרֶךְ לַחֲזֹר מִשֵּׁם חֲשִׁיבוּת הַהוּא וּלְהַקְטִינוֹ. וְנִיחָא לֵיהּ, שֶׁהָיָה כֵן עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנַס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת נִרְאֵית לָעֵינַיִם בְּמִקְצָת מֵהַשַּׁחֲרִית וּמִקְצָת מֵהָעַרְבִית בְּכַמָּה יָמִים מִימֵי הַחֹדֶשׁ. וּבְעִנְיָן שֶׁעָשְׂתָה כֵן, מִעֵט בִּכְבוֹדָהּ וְלֹא קְרָאָהּ עוֹד "גָּדוֹל" כִּי אִם "קָטָן", כִּי אָחֲזָה מִדַּת הַקְּטַנִּים הַקּוֹפְצִים בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים לוֹמַר 'כָּמוֹנִי כָּמוֹכֶם'.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Nevertheless, the *Midrash* saw a difficulty in the verses: Why would Scripture demean the moon by calling it small after it was already extolled and exalted by being described as “great” together with the sun, even though both its size and light are lesser? Once prominence is ascribed to an entity, it is improper to retract and minimize its importance. Therefore, the *Midrash* explains that it was appropriate for Scripture to do so because the moon “entered into its neighbor’s domain.” What does that mean? As we see, during certain days of the month, the moon can be seen in the sky in the morning and the evening, entering the domain of the sun, as it were. Since the moon does so, Scripture minimized its honor and does not refer to it as great, but rather as small, for it conducts itself in the manner of petty people who flaunt themselves before those who are truly great saying, “I am like you.”


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:6
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:6](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:6)

וְאָמַר רַבִּי פִּנְחָס, בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כְּתִיב כו׳ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי עַל שֶׁמִּעַטְתִּי ¹ כו׳, לֹא מִעוּט בְּמִדַּת הַגּוּף וְלֹא מִעוּט בְּרִבּוּי הָאוֹרָה, כִּי בְּכָל זֶה לֹא נַעֲשָׂה שׁוּם הִשְׁתַּנּוּת, רַק מִעוּט כְּבוֹדָהּ בִּקְרִיאַת הַשֵּׁם.

footnotes:
¹ והרי לשון זה מופיע בדברי ר"ש בן פזי שלומד שהירח נתמעט מגדלו הראשון. וע"ז משני רבינו שבעל המדרש רבה אינו סובר כן והכוונה כאן במיעוט הירח (לא במובן פיזי אלא) הוא בכינוי שכינה אותו "קטן".

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Thus, when R. Pinchas said: “With regard to all other additional offerings… The Holy One, blessed be He, said: “Bring an atonement offering for Me because I diminished the moon,” he was not speaking about diminishing the size or the light of the moon, because there was no change regarding these aspects. God diminished only the moon’s honor by referring to it as “the small luminary.”


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:7
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:7](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:7)

וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ שֶׁחָפַצְתִּי ¹ לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ קְרָאָהּ "קָטָן", עַל שֶׁאָחֲזָה מִדַּת הַקְּטַנִּים הַקּוֹפְצִים בְּרֹאשׁ כֹּל. כִּי הֲלֹא כֹּה דִּבֶּר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא בְּפֵרוּשׁ הָאַגָּדָה דְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת ² הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, הֱבִיאוֹ בַּעַל הָעֲקֵדָה בְּשַׁעַר ל״ז, שֶׁכָּתַב שֶׁהַקִּטְרוּג הַהוּא נֶאֱמַר עַל שְׁעַת הַהַקְבָּלָה ³, שֶׁהַמְּאוֹרוֹת כְּאִלּוּ הֵם עוֹרְכִים קְטָטָה זֶה לְעֻמַּת זֶה בְּרֹחַק חֲצִי גַלְגַּל בֵּינֵיהֶם ⁴, וְאָז שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים אוֹרָה וְזִיו כְּאִלּוּ אָז הַיָּרֵחַ מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלוֹךְ ⁵, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה, מִיָּד בִּנְטוֹתָהּ מֵהַנּוֹכְחִיּוּת הַהִיא, הִתְחִיל לְחַסֵּר אוֹרָהּ, וַהֲרֵי הוּא הַקְטָנָתָהּ ⁶, וְצִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁיָּבִיאוּ קָרְבָּן בְּיוֹם חֶסְרוֹן כָּל אוֹרָהּ. וְרָמְזוּ טַעַם "לְחַטָּאת לַה׳", בַּעֲבוּר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ הוּא הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לְהַמְעִיט אוֹרָהּ, כִּי בְרָאָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

footnotes:
¹ כלומר הרצון שרציתי לומר, דהיינו הפירוש המחודש שמפרש רבינו שמיעוט זה הוא מפני שהלבנה התנשאה ליכנס בתחום השמש.
² שהרי האבן עזרא מפרש גם מאמר ר"ש בן פזי במס' חולין שהקיטרוג והמיעוט אינם כפשוטו. (רק שרבינו לא ס"ל כפירוש זה שם בגמ', ורק במאמר המדרש שלפנינו מפרש כן.)
³ בשעה שחמה ולבנה הן זו כנגד זו (כמו "מקבילֹת הלֻלאֹת". (שמות כו ה))
⁴ בתחילת כל חודש אין הלבנה נראית ברקיע, ובמהלך חצי החודש הראשון היא נגלית יותר ויותר עד שבאמצע החודש היא נגלית לגמרי בשלימותה. כמו כן משך סיבובה ברקיע גדול יותר באמצע החודש מבתחילתה. דהיינו שמתחילת החודש עד אמצע החודש גם גודל גופה נגלית וגם אורך מהלך הלבנה בגלגל הרקיע מתארך עד שבאמצע החודש ישנו מצב שנראית הלבנה נגד כדור השמש ברקיע זו נגד זו כעורכים מלחמה (שעה זו נקראת "שעת הניגוד"). מיד אחרי מצב זה הלבנה מתחילה להתכסות מיום ליום עד סוף החדש שמתכסית לגמרי וכן מתקצר משך סיבובה עד שנעלמת לגמרי (שאז מתחיל "המולד" החדש).
⁵ על פי מלכים א א, ה.
⁶ ומפרש האבן עזרא שכוונת הגמ' שבזה שהלבנה עומדת נגד השמש כנ"ל כאילו בהתרסה זה עצמו פירוש הקטרוג הנזכר, ועל כן מיד אחריה היא מתחילה להתמעט כעונש על זה (ולקמן (שער ה פ"ג) יפרש רבינו סוגיית הגמ' במס' חולין ושם יביא מה שהקשו כמה מפרשים על פירוש ראב"ע).

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Do not question the interpretation I offered for the moon being called “small” – that the moon was described in this manner because it conducted itself in the manner of petty people who flaunt themselves before all others. These explanations are in accord with the interpretation given by R. Avraham ibn Ezra in explanation of the *Aggadic* teachings in Tractate *Chulin* mentioned above,⁶60b does not interpret the diminishment of the moon in a simple sense, but rather that it refers to the moon’s waxing and waning in its phases. *Tosfos Yom Tov*offers a different interpretation of that passage (see page 86ff.), but cites Ibn Ezra’s interpretation here because Ibn Ezra also refers to the moon as boasting and contending with the sun, as it were. as cited in the *Akeidah,* ch. 37,⁷is referring to *Akeidas Yitzchak,*by R. Yitzchak ben Moshe Aramah. This text is often referred to as “the *Akeidah*” who states: The moon’s protests refer to the time of the alignment.⁸ It is as if the luminaries are contesting with each other when they are at opposite ends of their orbits. When they are both filled with light it is as if the moon raises itself up to say “I will rule.”⁹1:5. Ibn Ezra borrows the wording of the verse that refers to Adoniyahu, who, like the moon, attempted to achieve greatness he was not destined for. From that time onward, as soon as the moon departs from that point, its light begins to diminish. This is the diminishment referred to by our Sages. God commanded that a sacrifice be brought on the day that all of the moon’s light is eliminated. The verse speaks of “a sin-offering for God,” since God was the first cause for the light of the moon to be diminished, for He created the moon in a manner that it receives light from the sun and does not possess its own light.

footnotes:
⁶ Ibn Ezra explains that the passage in Chulin
⁷ Tosfos Yom Tov
⁸ The time of the full moon when the sun, the moon, and the earth are all aligned in a straight line. Hence, the disc of the moon is full. Such an alignment occurs every month. When the three bodies are on more or less the same latitudinal plane, a lunar eclipse takes place. Generally, however, they are on different latitudinal planes and hence, such eclipses are rare.
⁹ Cf. I Melachim


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:8
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:8](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:8)

וְעִם הֱיוֹת כִּי בַּעַל הָעֲקֵדָה דָּחָה דְבָרָיו מִפֵּרוּשׁ מַאֲמָר הַנִּזְכָּר, וּכְמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב (שער ה פ"ג) בְּהַגִּיעִי שָׁם בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ, מִכָּל מָקוֹם נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁסְּבָרָתֵנוּ זֹאת לוֹמַר שֶׁעָשְׂתָה מִדַּת הַקְּטַנִּים כו׳ סְבָרָא הוּא ¹. שֶׁהֲרֵי הֶחָכָם הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כֹּה סוֹבֵר בְּעִנְיַן הַקִּטְרוּג שֶׁמִּתְנַשֵּׂאת לוֹמַר אֲנִי אֶמְלוֹךְ.

footnotes:
¹ שאף שרבינו אינו מפרש לקמן דברי הגמ' כן, מכל מקום את דברי המדרש מפרש רבינו כן, ללמד חומר שלילת הנכנס לתחום חבירו.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
True, the author of the *Akeidah* rejected Ibn Ezra’s interpretation of that passage, as I will explain in the appropriate place.¹⁰ Nevertheless, we learn from this that our conception – that the moon conducted itself in the manner of petty people – is a valid approach, for the sage R. Avraham ibn Ezra follows a similar approach, explaining that the moon’s protest was issued because it sought to exalt itself, saying, “I will rule.”

footnotes:
¹⁰ See page 70 below.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:9
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:9](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:9)

וּמָה שֶׁהֻקְשָׁה לְבַעַל הָעֲקֵדָה, שֶׁאֵין לְפָרֵשׁ כֵּן אוֹתוֹ הַמַּאֲמָר כְּדִלְקַמָּן ¹, לֹא יִקְשֶׁה לְעִנְיַן הַפֵּרוּשׁ שֶׁלָּנוּ בְּפֵרוּשׁ זֶה הַמַּאֲמָר, כִּי לִמֵּד אוֹתָנוּ מוּסַר הַשְׂכֵּל בִּשְׁתַּיִם. הָאֶחָד, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֶׂה זֶה, וְאַף שֶׁזֶּה פָּשׁוּט וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִמּוּד, הִנֵּה בְּכָאן נַחְשֹׁב שֶׁכְּבָר הֻרְשֵׁית בְּכָךְ וּכְמוֹ שֶׁמְּבָאֵר וְהוֹלֵךְ, וְעִם כָּל זֶה הֻקְטְנָה בִּכְבוֹד שְׁמָהּ אֲשֶׁר נִקְרָא לָהּ מֵאָז. וְהַשֵּׁנִי, לָמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹרֵם לָזֶה צָרִיךְ לְהָבִיא כַּפָּרָה ².

footnotes:
¹ לקמן מביא רבינו מה שהקשה בעל העקדה על ראב"ע שלכאורה אין מאמר הגמ' מלמדת אותנו שום דבר, ולכן כותב רבינו כאן שלעומת זאת במאמר המדרש אפשר לפרש כנ"ל שהרי מלמדנו שני ענינים גדולים כבסמוך.
² כמאמר הקב"ה הביאו עלי כפרה.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
The questions raised by the author of the *Akeidah* which led him to say that this passage should not be interpreted in this manner (as which will be explained below) do not apply with regard to our interpretation of this passage, for the passage teaches us two insights:
a) that one should not conduct himself in this manner – encroaching upon another’s domain. True, that is a simple concept and seemingly need not be taught. Nevertheless, here, it is important to emphasize because one might think that license was given for the moon to do so, as the passage continues. The passage teaches us that this behavior is unacceptable by showing that as a result of entering into the sun’s domain the honor of the moon’s name was minimized.
b) that the one who causes such conduct requires atonement.¹¹elaborates on this point further in the main text.

footnotes:
¹¹ That God, as it were, required atonement, since He structured the pattern of the moon’s appearance in the sky as such that from time to time it appears in the day, entering the domain of the sun as it were. Tosfos Yom Tov


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:10
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:1:10](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:1:10)

וְעוֹד מִתּוֹךְ כָּךְ אָנוּ לְמֵדִין בְּקַל וָחֹמֶר, מִי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת וְנִכְנָס לְתוֹךְ תְּחוּם חֲבֵרוֹ כַּמָּה גָדוֹל עָנְשׁוֹ מִנְּשׂוֹא, וְאִלּוּ לֹא שָׁמַעְנוּ עֹנֶשׁ לַנִּכְנָס וכו׳ בִּרְשׁוּת, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַגְדִּיל הָעֹנֶשׁ כּוּלֵי הַאי עַל הַנִּכְנָס שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Furthermore, from this narrative, we learn through a *kal vechomer* (*a fortiori* reasoning) that one who enters another person’s domain without permission is deserving of punishment that is too great to bear. Had we not heard about the punishment visited on one who enters another’s domain with permission, we would not know how serious it is to enter another’s domain without permission.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:1
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:1)

וְאָמְנָם, עִנְיַן הַגְּרַם לְעִנְיָן הַכְּנִיסָה בִרְשׁוּת שֶׁהִזְכִּיר בַּעַל הַמִּדְרָשׁ, וְנִרְאֶה לִכְאוֹרָה שֶׁהוּא מַאֲמָר סָתוּר בְּעַצְמוֹ, וְאֵינוֹ כֵן ¹. כִּי נְדַקְדֵּק תְּחִלָּה הֵיכָא רְמִיזָא הַגְּרַם אוֹ הָרְשׁוּת. נֹאמַר ² שֶׁמַּה שֶּׁכָּתוּב (שם פסוק יז–יח) "וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַהַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וְלִמְשֹׁל בַּיוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל וגו׳", שֶׁמַּשְׁמָע וַדַּאי שֶׁזֶּה שֶׁכָּתוּב "וְלִמְשֹׁל" אֵינוֹ מִסֵּדֶר הַהַבְדָּלָה, שֶׁהֲרֵי הַהֶבְדֵּל מוֹנֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא יֹאמַר עַל הַמֶּמְשָׁלָה וּמִשְׁטָרָם שֶׁל אֵלּוּ הַמְּאוֹרוֹת. וְיִקְשֶׁה לְפִי זֶה, הֵיאַךְ יֹאמַר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה לֹא עַל הַיּוֹם נֶאֱמַר וְלֹא עַל הַלַּיְלָה, אֶלָּא עַל הָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ. וְהָיָה אִם כֵּן מֵהָרָאוּי לְקַצֵּר וְלִכְלֹל וְלוֹמַר, "לְהָאִיר וְלִמְשֹׁל עַל הָאָרֶץ". שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחִלָּה אָמַר (פסוק טז) "לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וגו׳", הִנֵּה שָׁם לֹא נֶאֱמַר הַהֶאָרָה שֶׁעַל הָאָרֶץ עַד שֶׁהָיָה יָכוֹל לְכָלְלָם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כָּאן.

footnotes:
¹ סָתוּר בְּעַצְמוֹ, שהרי אין שייך ח"ו איזה טעות וכדומה למעלה עד שנאמר שניתן רשות ללבנה ליכנס בתחום חבירו. וְאֵינוֹ כֵן. כי הטעות היתה מצד שהלבנה טעתה בצווי השי"ת, ומ"מ הכפרה היא על זה "הגרם" ונתינת המקום כביכול לטעות בדברי הקב"ה (וכל זה עשה הקב"ה כדי ללמד ענין זה כמה חמור ענשו של הנכנס לתחומו של חבירו).
² תוכן דברי רבינו להלן: שבפסוק המתאר את "עשיית" המאורות, נאמר שהמאור הגדול הוא לממשלת היום והמאור הקטן לממשלת הלילה, לעומתו הפסוק שמתאר את "תליית" המאורות ברקיע השמים, שם כולל את ממשלת שניהם ביחד כלומר שיש זמן ששני המאורות ישמשו כאחד.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Nevertheless, the concept that the one who causes someone to enter another’s domain with permission requires atonement mentioned by the *Midrash* seems to be self-contradictory.¹² In truth, however, this is not so. To explain: When we search for the first place the concept of causation and license are mentioned, it appears to be the verses,¹³1:17-18. “God placed them in the expanse of the heaven to radiate light upon the earth, to rule during the day and during the night, and to make a distinction between light and darkness.” From the verses, it is clearly evident that although the phrase “to rule” is used, “ruling,” i.e. exercising authority, is not an element of the distinction that is made, because making a distinction is mentioned separately in the verse. Instead, the term “to rule” refers to the sovereignty and dominion of these luminaries. A question thus arises: Why does the verse mention ruling “over the day and over the night”?¹⁴as, “to rule during the day and during the night,” this phrase can also be translated as, “to rule over the day and over the night.” *Tosfos Yom Tov*is basing his question on this second interpretation. The sun and the moon are not ruling over the day or over the night; they rule over the earth and its inhabitants. Therefore, it would have been appropriate to use less words, and say, “to radiate light and rule over the earth.” True, the verse preceding these verses also mentions¹⁵1*:*16. “to rule the day.” Nevertheless, that verse did not mention radiating light upon the earth. Hence, the two concepts could not be coupled in that verse. In contrast, in this verse, it would have been possible to do so.

footnotes:
¹² If God created the sun and the moon in a manner that the moon would enter the sun’s domain, why would He require atonement for the moon’s action?
¹³ Bereishis
¹⁴ Although we originally translated the Hebrew words, limshol bayom u’valaylah
¹⁵ Ibid.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:2
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:2)

וּלְפִיכָךְ דּוֹרֵשׁ בַּעַל מַאֲמָר הַלָּז, שֶׁאָמְרוֹ "וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה", הוּא לְבָאֵר שֶׁמַּה שֶּׁאָמַר (שם) "וַיַּעַשׂ וגו׳ לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וגו׳ לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" שֶׁעִם שֶׁכָּךְ הָיְתָה הָעֲשִׂיָּה, אָמְנָם הַנְּתִינָה שֶׁאַחַר כָּךְ בָּרָקִיעַ הָיָה בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ מֶמְשָׁלָה לִשְׁנֵיהֶם יַחַד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. אֶלָּא שֶׁלֹּא בָא מְפֹרָשׁ אִם הַמְּכֻוָּן עַל אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּהְיֶה לּוֹ הַמֶּמְשָׁלָה הַזֹּאת הָאָמוּר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְאֵיזֶהוּ שֶׁכִּוֵּן אֵלָיו, אוֹ שֶׁהַמְּכֻוָּן גַּם עַל שְׁנֵיהֶם, שֶׁעִם שֶׁיֻּחַד הַיּוֹם לַשֶּׁמֶשׁ וְהַלַּיְלָה לַיָּרֵחַ, עִם כָּל זֶה, לֹא כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא כָּל הַיּוֹם, כִּי מִקְצָת מִן הַיּוֹם אוֹ מִקְצָת מִן הַלַּיְלָה יִשְׁווּ יַחַד.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
For this reason, the author of this Midrashic passage postulates that the statement, “to rule during the day and the night,” explains the previous verse, “God made the two great luminaries; the great luminary to rule the day, and the small luminary to rule the night.” True, God originally made the luminaries, each one with a separate dominion. When, however, God “placed them in the expanse of the heaven,” He allowed for the possibility that both luminaries would rule together, during the day and during the night. Nevertheless, the verse does not explicitly state whether the intent was that one of them would be ruling during the day and during the night, nor does it specify which one would be given this sovereignty. Perhaps the intent was that both luminaries were given sovereignty to rule during the day and during the night. True, the day was allotted to the sun and the night to the moon. Even so, it could be said that neither the entire night nor the entire day was allotted to either one, and so the luminaries would share dominion during part of the day and part of the night.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:3
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:3)

וּכְבָר נִמְצָאִים מִדְּרָשִׁים רַבִּים ¹ לַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהִרְחִיבוּ לוֹמַר שֶׁהַנִּבְרָאִים בְּו׳ יְמֵי בְרֵאשִׁית הָיָה לָהֶם בְּעַצְמָם עִנְיָן מְכֻוָּן. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פֶּרֶק ה): "אֲנִי אֵל שַׁדַּי", אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לְעוֹלָמִי דַּי, שֶׁאִלּוּלֵי כֵן, הָיוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ נִמְתָּחִים וְהוֹלְכִים.

footnotes:
¹ רבינו מביא להלן כמה דוגמאות מדברי חז"ל לענין זה, שיש כוונת מכוון אחת בעצם בריאתם, ושוב כוונה מיוחדת אחרת באופן וסדרי שמושן בעולם.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
There are many *Midrashim* from our Sages that emphasize that the creation during the Six Days of Creation had a unique purpose, but the present form of certain entities is different.¹⁶is explaining that just as the sun and the moon were created with a particular potential but afterwards, as they were placed in the heaven to function, that potential was adapted somewhat, so too we find other examples where the fundamental potential of a created being was modified so that it could function in a structured world. For example, on the verse,¹⁷17:1. “I am the Almighty *Shaddai,*” our Sages commented,¹⁸5:8. “I am He who told My world ‘enough.’”¹⁹can be read as *she-dai,*“that is enough”. Thus, the *Midrash*is explaining that the verse in *Bereishis,*“I am the Almighty *Shaddai,”*should be understood as meaning, “I am the Almighty *She-dai*, He Who told the world ‘enough’.” Had He not done so, the heavens and the earth would be endlessly expanding.²⁰

footnotes:
¹⁶ Tosfos Yom Tov
¹⁷ Bereishis
¹⁸ Bereishis Rabbah
¹⁹ God’s name Shaddai
²⁰ I.e., when they were created, heaven and earth had the potential to endlessly expand. However, God limited that potential.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:4
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:4)

וְאָמְרוּ עַל הַמַּיִם (פִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פֶּרֶק ה עַיֵּן שָׁם), כְּשֶׁיָּצָא הַדָּבָר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "יִקָּווּ הַמַּיִם", הָרִים וּגְבָעוֹת נִתְפָּרְדוּ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְנַעֲשֵׂית עֲמָקִים עֲמָקִים עַל תּוֹכָהּ שֶׁל אֶרֶץ, וְנִתְגַּלְגְּלוּ וְנִקְוּוּ הַמַּיִם שָׁם, "וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים". מִיַּד נִתְגָּאוּ הַמַּיִם וְעָלוּ לְכַסּוֹת אֶת הָאָרֶץ כְּבַתְּחִלָּה, עַד שֶׁגָּעַר בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְבָשָׁן וכו׳.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
And with regard to the water, the Sages stated:²¹ch. 5; consult that source. When the utterance,²²1:9. “Let the waters be collected,” was pronounced by the Holy One, blessed be He, the mountains and the hills separated²³differs slightly. over the surface of the earth and a series of valleys were made reaching the depths of the earth. The waters naturally flowed into them and were collected there, as indicated by the verse,²⁴1:10. I.e., at first there was one watery mass. After God commanded the water to be collected, these valleys were made, and the watery mass was separated and collected into separate seas. “He called the gathering of the water, seas.” Immediately thereafter, the waters rose up in pride and sought to cover the earth as was their original state until the Holy One, blessed be He, rebuked them and subdued them.

footnotes:
²¹ Pirkei d’Rabbi Eliezer,
²² Bereishis
²³ The wording in the standard published text of Pirkei d’Rabbi Eliezer
²⁴ Bereishis


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:5
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:5](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:5)

וְעוֹד אָמְרוּ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה שם) "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא", עָבְרָה עַל הַצִּוּוּי. שֶׁאָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי", מַה הַפְּרִי נֶאֱכָל אַף הָעֵץ נֶאֱכָל. וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵן, אֶלָּא "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵץ עֹשֶׂה פְּרִי", פְּרִי נֶאֱכָל וְאֵין הָעֵץ נֶאֱכָל וכו׳.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Similarly, our Sages²⁵5:9. commented on the verse,²⁶1:11. “Let the earth produce vegetation,” that the earth violated God’s command. The Holy One, blessed be He, commanded the earth to sprout forth “fruit trees that yield fruit,” implying that the actual tree would be able to be eaten. The earth did not do this. Instead, “the earth produced vegetation… trees yielding fruit,”²⁷1:12. the fruit was edible, but the tree was not edible.

footnotes:
²⁵ Bereishis Rabbah
²⁶ Bereishis
²⁷ Ibid.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:6
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:6](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:6)

אַף כָּאן מִתּוֹךְ מַה שֶּׁפָּגַם בַּיָּרֵחַ לְקָרְאָהּ ״קָטָן״ אַחַר שֶׁכְּבָר קְרָאָהּ ״גָּדוֹל״, לָמַדְנוּ שֶׁנֶּעֶנְשָׁה עַל עָבְרָהּ אֵיזֶה עִנְיָן, וּכְמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ בַּאֲדָמָה שֶׁנִּתְקַלְּלָה כו׳ עַל עָבְרָהּ הַצִּוּוּי כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י ז״ל.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
In this instance as well, from the fact that Scripture demeaned the moon by calling it “small” after first calling it “great,” the *Midrash* understands that the moon violated God’s intent, just as the earth was cursed because it violated a Divine command, as *Rashi* states.²⁸ commentary to *Bereishis* 1:11.

footnotes:
²⁸ See Rashi’s


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:7
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:7](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:7)

עַל כֵּן, הַמִּדְרָשׁ הַנִּזְכָּר חִפֵּשׂ וּמָצָא זֶה שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁאָמְרוֹ "וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה", שֶׁהוּא הוֹרָאָה שֶׁיִּהְיוּ יַחַד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, הַיְנוּ אוֹ מִקְצָתוֹ אוֹ שֶׁאֶחָד יִהְיֶה מֶמְשַׁלְתּוֹ גַּם בַּגְּבוּל שֶׁל הַשֵּׁנִי כָּל הַיּוֹם אוֹ כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא. וְהִנֵּה סוֹבֵר בַּעַל הַמַּאֲמָר שֶׁהַמְּכֻוָּן הָיָה עַל הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא בְּמַה שֶּׁהִיא גְּדוֹלַת הַגּוּף בְּכַמָּה מִן הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ, אַף שֶׁהִיא בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לָאָרֶץ, מִתּוֹךְ שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּמִתְרַחֶבֶת מִשֶּׁטַח הָאָרֶץ מְאִירָה מִמַּעַל לָאָרֶץ גַּם כֵּן, אֶלָּא שֶׁצֵּל הָאָרֶץ מַחְשֶׁכֶת וּמוֹנַעַת הָאוֹר.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Therefore, the *Midrash* sought to find a matter in which the moon deviated from God’s intent and it focused on the point we mentioned, that “to rule during the day and during the night” is a directive that the sun and the moon should function together during the day and the night. As we mentioned before, there are two possible explanations for this: a) that they should function together for part of the time, or b) that one should have sovereignty even in the domain of the other, also ruling the entire day or the entire night. The author of the *Midrash* maintains that the intent that one of the luminaries was given sovereignty in the time allotted to the other refers to the sun because it is many times larger than the earth. Thus, even at night when the sun is found below the earth’s horizon, its light shines around the earth, since it is larger than the sphere of the earth. Nevertheless, the sun is not visible because the shadow of the earth blocks its light and causes darkness.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:8
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:2:8](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:2:8)

וְאֶחְשֹׁב אֲנִי שֶׁזֶּהוּ כַּוָּנַת רֵישׁ לָקִישׁ, בְּפֶרֶק אֵין דּוֹרְשִׁין, (חגיגה יב:) שֶׁאָמַר שִׁבְעָה רְקִיעִים הֵם וְאֵלּוּ הֵן׃ וִילוֹן וכו׳, וִילוֹן אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם אֶלָּא נִכְנָס שַׁחֲרִית וְיוֹצֵא עַרְבִית. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י ¹׃ נִכְנָס שַׁחֲרִית לְתוֹךְ תִּיקוֹ, וְהָאוֹר נִרְאֶה. יוֹצֵא עַרְבִית מִתִּיקוֹ וּמִתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה מִן הָאוֹר, וַהֲרֵי הָעוֹלָם חָשׁוּךְ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת (שם ד"ה נכנס), הֵיאַךְ נִרְאֶה הַכּוֹכָבִים כו׳, וּמַסְּקִי׃ נִכְנָס שַׁחֲרִית בָּעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ אוֹרָה יוֹצֵא. וְיוֹצֵא עַרְבִית מִן הָעוֹלָם, וּלְכָךְ הַכּוֹכָבִים נִרְאִים ². נִרְאֶה שֶׁהוּא הַצֵּל הַמַּחְשִׁיךְ ³, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ הַוִּילוֹן וְנִכְנָס שַׁחֲרִית לְמַטָּה מִן הָאָרֶץ וּמַחְשִׁיךְ שָׁם, וְיוֹצֵא עַרְבִית מֵעַל לָאָרֶץ וּמַחְשִׁיךְ שָׁם, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא צֵל בְּעָלְמָא, וְנִרְאִין הַכּוֹכָבִים. וְנִמְצָא, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַצֵּל מוֹנֵעַ אֶת הָאוֹר, אֲבָל לֹא מִפְּנֵי כֵן יִמְנַע מֶמְשַׁלְתּוֹ וּמִשְׁטָרוֹ, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יִמְנְעוּ הֶעָבִים כֹּחַ הַשֶּׁמֶשׁ וּפְעֻלָּתוֹ, עִם שֶׁמַּאֲפִילִים וּמַחְשִׁיכִים גַּם כֵּן הָאוֹרָה בְּמִקְצָת.

footnotes:
¹ עיין מהרש"א (ח"א שם ד"ה וילון) שהאריך בפירש"י ותוס'. ועיין ביאורי הרד"ל על פרקי דרבי אליעזר פרק ג סוף אות מו. ועיין עוד בהערה הבאה.
² המפרשים הרבו לתמוה בפירוש דברי התוס', וז"ל השפת אמת: פי' רש"י לתוך תיקו וממילא האור יוצא ותוס' פי' דנכנס בעולם לכן יש אורה, וקשה דא"כ משמש טובא, ומאי קאמר דאינו משמש כלום. ונראה דבלא"ה תמוה, דהא האור מן השמש, וכן הקשה בטורי אבן. לכן נראה לפרש דאין העולם יכול לקבל אור השמש רק ע"י פריסת הוילון, לכן גם לשיטת התוס' אינו משמש רק להסתיר רוב האורה, ועי"ז יכולין לקבל אור השמש, ואף על גב דעננים מכסין הכוכבים אבל השמש שאורו רב אינו מתכסה ע"י העננים, ומאיר גם באמצעית הוילון עכ"ל. וגם המהרש"א שבהערה הקודמת כתב, לולא דבריהם נ"ל לפרש באופן אחר. והנה רבינו דרך מיוחדת לו לפרש דברי התוס', שהכוונה בוילון הוא על צל כדור הארץ, ועפי"ז נתיישב מה שהקשו הנ"ל.
³ כלומר צל כדור הארץ שהוא מתפשט יותר מגוף הכדור. וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ הַוִּילוֹן שתפקידו להיות מסך מסתיר, כך צל הכדור מסתיר קרני השמש שלא יאירו בלילה מעל הארץ אלא בחצי הכדור למטה. וְנִכְנַס שַׁחֲרִית לְמַטָּה מִן הָאָרֶץ, הוילון הוא בשחרית נכנס למטה כדי שיאיר השמש למעלה אבל לא למטה מן הארץ - וּמַחְשִׁיךְ שָׁם, וְיוֹצֵא עַרְבִית מֵעַל לָאָרֶץ, וכנ”ל שהכונה לצל הכדור ובערבית הוא מעל הכדור כדי להחשיך על הארץ.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
I maintain that Reish Lakish alluded to this concept with his statement in Tractate *Chagigah:*²⁹12b. “There are seven heavens: The first is *Vilon*³⁰means “curtain.”*… Vilon* serves no function. It enters in the morning and departs in the evening.” In his commentary, *Rashi* explains: “**It enters in the morning –** In the morning, *Vilon* enters its sheath, allowing light to be seen.³¹, the *vilon*is like a curtain which when it emerges, prevents light from reaching the world. **And departs in the evening –**In the evening, *Vilon* departs from its shield and spreads below the light, causing the world to become dark.” *Tosafos* questions *Rashi’s* statements, asking: If *Vilon* prevents light from reaching the earth, how are the stars visible? *Tosafos,* therefore, offers a different interpretation: In the morning, *Vilon* emerges into the world, and light becomes visible from it. At night, *Vilon* departs from the world. Therefore, the stars become visible. Thus, it appears that *Tosafos* interprets *vilon* as a shadow which causes darkness,³²explanation, *Tosfos Yom Tov*is equating the *vilon*with the shadow of the earth. like a curtain. In the morning, it enters below the earth and causes darkness there and in the evening, emerges above the earth and causes darkness there. Nevertheless, since *vilon* is only a shadow, the stars are visible. Thus, although the shadow prevents the sun’s light from being seen, it does not stand in the way of the sun’s sovereignty and rule. This is comparable to the clouds, which do not hold back the power of the sun and its effect on the earth even though they obscure and dim the light of the sun somewhat.

footnotes:
²⁹ Chagigah
³⁰ In modern Hebrew, vilon
³¹ According to Rashi
³² With this explanation of Tosafos’


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:1
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:3:1)

אָמְנָם כֵּן הַיָּרֵחַ כְּמוֹ הַמַּיִם, שֶׁנִּתְגָּאוּ וְרָצוּ לַחֲזֹר וּלְכַסּוֹת הָעוֹלָם, כֵּן בְּגַאֲוָתָהּ שֶׁל הַיָּרֵחַ כִּוְּנָה הַמְּכֻוָּן אֵלֶיהָ. וְעִם שֶׁמַּעֲמָדָהּ לֹא הָיָה בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה נִרְאֵית מִקְצָת יוֹם שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, עִם כָּל זֶה שִׁרְבְּבָה קוֹמָתָהּ, וְאוּלַי נִתְקָרְבָה לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, וְקִיְּמָה בְּעַצְמָהּ מַאֲמָר "וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה", אָז פָּגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שְׁמָהּ. אָמְנָם לֹא גָעַר בָּהּ, וְלֹא בִטְּלָהּ מִמַּחְשַׁבְתָּהּ כְּמוֹ שֶׁגָּעַר בַּמָּיִם. שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהָיָה לָהּ פִּתְחוֹן פֶּה, וְהוּא יִתְבָּרֵךְ הָיָה הַגּוֹרֵם בְּמַה שֶּׁלֹּא פֵרֵשׁ לְהֶדְיָא מִי יִהְיֶה הַמּוֹשֵׁל, אִם גַּם שְׁנֵיהֶם אוֹ אֶחָד בִּלְבָד, לָכֵן הִנִּיחָהּ בְּמַצָּבָהּ הַהוּא.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Despite the sun having been given sovereignty, the moon conducted itself like the water mentioned above.³³cited above. Just as the water rose up in pride and sought to return and cover the entire earth as it had before, so too, the moon in its pride interpreted the Divine charge to give sovereignty to one of the luminaries in both the day and the night as directed toward itself. Although the moon was not made in a manner that would permit it to be visible during part of the day and during the evening, nevertheless the moon still thrust itself forward and perhaps approached the light of the sun so that it would “rule during the day and the night.” Therefore, the Holy One, blessed be He, demeaned its name. Nevertheless, God did not rebuke the moon as He did the water, nor did He nullify its thought, because the moon had room for justification: it could have claimed that God was the cause of its actions in that He did not explicitly clarify which of the luminaries would be the one that would rule both during the day and the night, or whether both of them would. Therefore, God left the situation as it was, without undoing the moon’s initiative.

footnotes:
³³ I.e., as mentioned in the passage from Pirkei d’Rabbi Eliezer


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:2
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:3:2)

וְאִי נַמִּי, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהוּא כְּעִנְיָן שֶׁאָמַרְתִּי לְעוֹלָמִי דַּי כו׳ כְּדִלְעֵיל, שֶׁכֵּן גַּם כָּאן, לוּלֵא שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ הָיָה קוֹרְאָהּ "קָטָן", הָיְתָה הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת, עַד שֶׁתִּהְיֶה נִרְאֵית כָּל הַיּוֹם. וּמֵאָז שֶׁקְּרָאָהּ בְּשֵׁם "קָטָן", תֵּחַת בָּהּ כְּמוֹ גְעָרָה, וְעָמְדָה בַּאֲשֶׁר הִיא שָׁם. וּמִכָּל מָקוֹם לְאָחוֹר לֹא נָזוֹרָה, הוֹאִיל וְשָׁמְעָה אָמְרוֹ יִתְבָּרֵךְ "וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה" בִּסְתָם, וְהוּא יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ, לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא הֱשִׁיבָהּ אָחוֹר, כִּי אִם אַף גַּם זֹאת עַל שֶׁקְּרָאָהּ "קָטָן", וְהוּא הָיָה הַגּוֹרֵם, בִּקֵּשׁ לִמְצוֹא דְּבַר חֵפֶץ לְפַיֵּס הַלְּבָנָה, לֵאמֹר, הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Alternatively, it is possible to say that, as explained above, in the interpretation of the *Midrash* that states,³⁴5:8. “I am He who told My world ‘enough,’” had God not called the moon “small,” it would have continued to proceed and approach the status of the sun to the extent that it would be visible throughout the day. Calling the moon “small” affected it as a rebuke would, and caused it to halt and remain in its immediate position. Nevertheless, the moon did not return to its initial state, since it had specifically heard God say that the luminaries should rule “during the day and the night.” Even though He called the moon “small,” God also did not force the moon to return to its initial state, for He had been the cause for its act. Indeed, as reflected in the words, “Bring an atonement offering for Me,” God sought to find a way to appease the moon.

footnotes:
³⁴ Bereishis Rabbah


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:3
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:3:3)

וְעִנְיַן הַפִּיּוּס הַזֶּה, וְהַלָּשׁוֹן הַדָּחוּק, שֶׁאָמַר "כַּפָּרָה", וְגַם "עָלַי", זֶה יִהְיֶה מְקוֹם בֵּאוּרוֹ בְּסוֹף הַמַּאֲמָר דְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת. כִּי שָׁם פֵּרֵשׁ בּוֹ גַּם הָרִי״ף עַל זֶה הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁהֲבִיאוֹתִיו לְמַעְלָה, וַאֲדַקְדֵּק עַל פֵּרוּשׁוֹ, וְאוֹדִיעַ דַּעְתִּי, בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
The appeasement granted the moon – and the difficult wording used by our Sages who speak of “atonement” and it being “for Me” – will be explained at the end of the passage from *Chulin* cited above. There, I will focus on the interpretation advanced by Rabbeinu Yitzchak Alfasi mentioned above, and make known my understanding of it.


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:4
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:3:4)

וְאָמַר, מָה אִם זֶה שֶׁנִּכְנַס בִּרְשׁוּת כו׳, הַיְנוּ כְּפִי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַלְּבָנָה, שֶׁסָּבְרָה שֶׁנִּתַּן לָהּ רְשׁוּת:

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
The passage in *Bereishis Rabbah* then concludes with an ethical lesson: “Now, if the moon entered the sun’s domain with license from God…,” alluding to the idea that the moon thought it was acting with license.³⁵proceeds to state, that one should be careful not to enter the domain of another person.

footnotes:
³⁵ The ethical lesson is, the Midrash


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:4:1
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:4:1)

וַאֲנִי טֶרֶם וְקֹדֶם שֶׁאֶכָּנֵס בְּבֵאוּר מַאֲמָר שֶׁאַחֲרֵי זֶה, אֶחְשֹׁב לְהַמְלִיץ עַל הָעִנְיָן זֶה שֶׁכִּוְּנוּ לוֹ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמַּאֲמָר שֶׁהַלְּבָנָה נִכְנֶסֶת הָיְתָה בִּתְחוּמָהּ שֶׁל הַחַמָּה, בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא בַּחֲבַקּוּק ג׳ (יא), שֶׁאָמַר "שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה". וְעִם הֱיוֹת שֶׁאֵין בה״א מַפִּיק, וְגַם רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ, בִּמְדוֹרֵיהֶן ¹, כָּל תֵּבָה שֶׁצְּרִיכָה למ״ד בִּתְחִלָּתָהּ הֵטִיל לָהּ ה״א בְּסוֹפָהּ, וּפֵרְשׁוּהָ עַל מִלְחֶמֶת גִבְעוֹן כְּתַרְגּוּמוֹ. עַד כָּאן. וְאַף הָרַדַ״ק כָּתַב, שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ בְּמִלְחֶמֶת יְהוֹשֻׁעַ כו׳ זְבֻלָה בַּשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם זְבוּל וּמָעוֹן לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם", זְבֻלָה הַה״א נוֹסֶפֶת כְּה״א לַיְלָה, כִּי הַמִּלָּה מִלְּעֵיל. עַד כָּאן. וּכְלוֹמַר, שֶׁאֵין הה״א סִימָן הַנְּקֵבָה, שֶׁכֵּן לַיְלָה גַּם כֵּן לָשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַנַּחַלְמָה כו׳ בְּלַיְלָה אֶחָד". וְאִם כֵּן הַה״א נוֹסֶפֶת, מִכָּל מָקוֹם לְפִי דֶּרֶךְ הַמִּדְרָשִׁים נִדְרָשִׁים הַנּוֹסָפוֹת גַּם כֵּן. וְכֵן יֵשׁ לְדַקְדֵּק, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ׳וְיָרֵחַ׳ בְּוא״ו, וְגַם הָיָה לוֹ לוֹמַר ׳עָמְדוּ׳. וְאַף שֶׁעָמַד יְכוֹלִין לִפָּתֵר כְּמוֹ "בָּנוֹת צָעֲדָה", שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר, כָּל אַחַת וְאַחַת. כָּךְ כָּאן, עָמַד כָּל אֶחָד מִשְּׁנַיִם אֵלּוּ. מִכָּל מָקוֹם יָכוֹל הַדּוֹרֵשׁ לִדְרוֹשׁ, לָמָּה לֹא כָּתַב עָמְדוּ. וְלָזֶה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁ׳שֶּׁמֶשׁ׳ הָאָמוּר כָּאן, הוּא כְּמוֹ קְרִיאָה, לוֹמַר מַה שֶּׁאֵרַע בַּשֶּׁמֶשׁ. וְעִם הֱיוֹת שֶׁנִּמְצָא בַּכְּתוּבִים שֶׁמֶשׁ בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא" "וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ", הִנֵּה כְּמוֹ כֵן נֶאֱמַר "אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו", "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה". עַד שֶׁקְּרָאָהּ הַכָּתוּב גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְיֹאמַר הַכָּתוּב שֶׁאֵרַע עִנְיָן בַּשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא זֶה שֶׁהַיָּרֵחַ עָמַד זְבֻלָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, הַיְנוּ נִכְנַס בִּתְחוּמָהּ וּגְבוּל שֶׁלָּהּ.

footnotes:
¹ לדעת מפרשי התנ”ך מתפרש מקרא זה על הנס שאירע בימי יהושע שאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון, ופירוש “זבולה” הוא מדור השמש והירח שעמדו במקומן על פי דברי הנביא, אולם רבינו מבאר כמה דיוקים וייתורים שבהמקרא שאומרים דרשני, ודורש באופן אחר בעניינו שהירח עמד בזבול (מקום וגבול) השמש וכו’.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Before I will begin explaining the next passage,³⁶that follows. I would like to draw a possible connection between the statement of our Sages that the moon entered the domain of the sun and the words of the prophet Chabakuk,³⁷3:11. “The sun and the moon stood in their domains.” In that verse, the *hei* of the word *zevulah,* translated as “in their domains,” is written without a *mapik* (i.e., a “diacritic,” a mark indicating that the letter should be read as a consonant).³⁸advances the**interpretation of *zevulah*as “its (the sun’s) domain.” He prefaces his statements by saying that were that to be the interpretation, the *hei*should be written with a *mapik.*Hence, he agrees that this is not the simple meaning of the verse. Nevertheless, according to the approach of *derush,*there is room for the interpretation that he will advance. Thus, *Rashi* comments on that word:**In**their**domains** – Whenever a word requires a *lamed* at its beginning, a *hei* may be used at its end. The verse refers to the actions of the sun and the moon during the war against Givon, as reflected by the *Targum.*”³⁹10:12. Similarly, *Radak* comments on that verse: **The sun**and the**moon** – In the war of Yehoshua…. **In**their**domains** – In the heavens, which serve them as a domain and as a home, as it is written:⁴⁰10*:*13. “And the sun stood in the center of the sky.” The word *zevulah* contains an extra *hei*, like the *hei* of the word *lailah*, for the word is accented on the penultimate syllable. *Radak* is saying that the *hei* at the end of the word *zevulah* is extra and does not connote the feminine, just as the word *lailah* is masculine, as reflected in the verse,⁴¹41:11. Hebrew words ending with the letter *hei*are often feminine. However, this does not apply when the word is accented on the penultimate syllable. In such words the *hei* is called “extra,” i.e. it serves no grammatical function. Thus, although the noun *lailah,*“night,” ends in a *hei,*since the word is accented on the penultimate syllable, it is quantified by *echad,*the masculine form of the number one.**Thus, we see that *lailah*is masculine, not feminine. “And we dreamt… on one night.” However, the way of the *Midrashim* is to give explanations even to extra letters.⁴² will proceed to explain, in the mode of *derush*, the *hei* may be understood as feminine possessive. Also, the phrase, “The sun and the moon” requires explanation because the words are written without the connecting letter *vav,* i.e., without the word “and”*.* Also, the term *amad,* “stood,” requires explanation because seemingly, it should have been written with a plural form. True, the singular form could be interpreted as meaning, “each stood individually,” as in the verse,⁴³49:22. See the commentaries of *Rashi*and *Ibn Ezra,* who explain that the singular form of the verb “strode” is used with “maidens”, which is plural, for the reason *Tosfos Yom Tov*offers here in the main text. “Maidens strode,” where a singular verb is used for a plural noun to imply that each one strode individually. Here, too, the intent is that both the sun and the moon stood individually. Nevertheless, there is room to explain, following the mode of *derush,* why the plural form is not used. Therefore, I maintain that the word “sun” in this verse can be understood as an introductory phrase, as if to say, “Let me tell you what happened concerning the sun.” Now, there are places in Scripture where the word “sun” takes a masculine form, as in the verses, “the sun emerged,”⁴⁴19:23. and “and when the sun sets.”⁴⁵22:7. However, there are other verses, e.g., “If the sun shines upon him,”⁴⁶22:2. and “And as the sun was setting,”⁴⁷16:17. where the word “sun” takes a feminine form. Thus, the word *zevulah* could be understood as meaning “the sun’s domain.” Thus, the verse could be interpreted as meaning, “The sun – the moon stood in its domain,” i.e., to borrow the wording of our Sages mentioned above, the moon entered the domain and sphere of the sun.

footnotes:
³⁶ I.e., before beginning the interpretation of the passage from the Zohar
³⁷ Chabakuk
³⁸ As will shortly be stated, Tosfos Yom Tov
³⁹ See Yehoshua
⁴⁰ Ibid.
⁴¹ Bereishis
⁴² As Tosfos Yom Tov
⁴³ Ibid.
⁴⁴ Bereishis
⁴⁵ Vayikra
⁴⁶ Shmos
⁴⁷ Bereishis


###### Derush Chiddushei HaLevanah 1:4:2
[Derush Chiddushei HaLevanah 1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Derush%20Chiddushei%20HaLevanah/r/1:4:2)

וְאוֹמֵר אֲנִי עוֹד, שֶׁאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ בְּסֵדֶר בִּרְכַּת הַמְּאוֹרוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת "קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וכו'". וְיוּבַן כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁ"קָּרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר", שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ׳וְזָרַח אוֹר׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ". וְגַם עוֹד, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר ׳אוֹר׳ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁשָּׁם לֹא אָמַר ׳וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ אוֹר׳. אֶלָּא פֵּרְשׁוּ בוֹ זֶה הָעִנְיָן, שֶׁ"קָּרָא לַשֶּׁמֶש" וְהִנֵּה "יִזְרַח אוֹר" אַחֵר, וְהוּא הַלְּבָנָה שֶׁנִּכְנְסָה בִּתְחוּמָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, וְרָאָה זֶה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ כָּעַס וכו׳ וְהִתְקִין ¹ "צוּרַת הַלְּבָנָה" שֶׁאָמַר לָהּ דַּי, וְעָמְדָה בְּזוֹ הַצּוּרָה שֶׁהִיא, שֶׁאִלּוּ נִתְקָרְבָה יוֹתֵר הָיְתָה בְּלִי סָפֵק עַל צוּרָה אַחֶרֶת:

footnotes:
¹ כאן המקום להעיר מהנוסח (נזכר בטור או"ח סימן רפ"א ועוד) ראה "והקטין" צורת הלבנה.

**The Cycles of the Renewal of the Moon. Trans. Eliyahu Touger, 2017:**
Moreover, I maintain that the Men of the Great Assembly alluded to this concept in the wording they used for the blessing for the luminaries in the *Shabbos* Morning Prayers, *kara lashemesh vayizrach or,* which is usually translated as, “He called to the sun and it shined forth light.” However, if that were to be its meaning, the phrase should have read *vizarach or,* as in the verse,⁴⁸1:5. “and the sun shines.” Moreover, it is unnecessary to mention the word “light.” It is self-understood; thus, the verse cited previously does not mention the word “light”. Instead, I maintain that the subject of the phrase “and it shined forth light” is not the sun mentioned in the preceding phrase, “He called to the sun.” Instead, it refers to the moon, which entered the domain of the sun and shined forth light. The sun responded in anger, and as a result, God “looked and ordained the form of the moon,”⁴⁹281, which cites a variant version of that hymn. Instead of והתקין צורת הלבנה, “ordained the form of the moon,” it reads והקטין צורת הלבנה, “reduced the form of the moon.” i.e., He told the moon, “Enough.” Accordingly, it retained the form the moon had at that time. Were the moon to have continued to draw closer to the sun, it undoubtedly would have had a different form.

footnotes:
⁴⁸ Koheles
⁴⁹ See also Tur, Orach Chayim