## Divrei David on Rashi, Numbers

###### Divrei David on Rashi, Numbers 21:1:1
[Divrei David on Rashi, Numbers 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20David%20on%20Rashi/s/Numbers/r/21:1:1)

דרך האתרים, דרך הנגב שהלכו בה מרגלים. תיקן בזה מה שתלה המלחמה של עמלק בזה, ע"כ אמר שכ"ז שסבבו במדבר בתוך מ' שנים ולא הלכו הדרך השייך לא"י לא אכפת להם, אלא שאחר ארבעים שנה הלכו דרך המרגלים לא"י לפיכך וילחם. והד"א פירש דרך התייר הגדול דהיינו הארון כמ"ש בב"ר, ולפ"ז אמר הכתוב חוצפתו של עמלק שראה גדולתן של ישראל שהלך הארון לפניהם דרך ג' ימים ואפ"ה וילחם בישראל וכמו שעשה בשעת יציאת ישראל ממצרים כמו שפירש"י בפרשת בשלח משל לאמבטי רותחת, והרא"ם פירש פירוש אחר דחוק:


###### Divrei David on Rashi, Numbers 21:9:1
[Divrei David on Rashi, Numbers 21:9:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20David%20on%20Rashi/s/Numbers/r/21:9:1)

נחש נחשת כו' לשון נופל על לשון. צריך ביאור מה מעלה יש בזו שלשון נופל על לשון. ונ"ל דיש לדקדק במ"ש הקב"ה עשה לך שרף מה פירושו, אם נחש שהוא שרף כמ"ש הנחשים השרפים ששורפים את האדם, זה לא שייך אלא בנחשים חיים שנושכים אבל אין שייך כאן בעשיית משה שבודאי לא יהיה חי ויוכל לשרוף אלא יעשה דוגמא בעלמא, ותו למה לא אמר עשה לך נחש, וזה היה קשה למשה ג"כ וחשב שזה כמו שמצינו בריש יחזקאל שנאמר שם נחושת קלל שפירש"י שם נחושת מזוקק וקלוי באש, וע"כ אמר הקב"ה שיעשה שרף כלומר נחושת שהוא שרוף באש והוא מזוקק באש, ע"כ אמר ויעש משה נחש נחושת דהיינו נחושת מזוקק מתוך נחושת ע"י אש, לז"א לשון נופל על לשון, דר"ל מבחר שבנחושת כמו אדיר אדירנו דהיינו אדיר בחיר שבאדירים, כנ"ל נכון בס"ד:


###### Divrei David on Rashi, Numbers 21:22:1
[Divrei David on Rashi, Numbers 21:22:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20David%20on%20Rashi/s/Numbers/r/21:22:1)

אעברה בארצך, אע"ף שלא נצטוו לפתוח להם בשלום שהרי כתיב בפרשת שופטים כי תקרב אל עיר וגו', היינו במקומות הרחוקים אבל לא במקומות אשר בא"י וסיחון הוא מלך האמורי ואמורי הוא אחד מז' אומות של א"י, מ"מ י"ל שאותן אמוריים דסיחון אין בכלל שאר האמוריים של א"י שהרי אם הניחם סיחון לעבור לא היתה מלחמה כלל בארצו, תדע שהרי שאר אמוריים הם בכלל לא תחיה כל נשמה וכאן פתחו עמהם בשלום והיאך עשו איסור אלא שי"ל דאפי' בא"י גופיה אין איסור של לא תחיה אלא בשעה שכבר התחילו להלחם, והא ראיה דאמרי' דג' כתבים שלח יהושע לא"י אחד כל הרוצה להשלים יבא וישלים. וכבר האריך הרא"ם בדבר זה:


###### Divrei David on Rashi, Numbers 21:23:1
[Divrei David on Rashi, Numbers 21:23:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20David%20on%20Rashi/s/Numbers/r/21:23:1)

ולא נתן סיחון וגו', אמר להם כל עצמי איני יושב כו'. מתרץ בזה דלמה יצא סיחון להלחם בישראל הלא די לו במה שלא הניחם לעבור דרך ארצו כמו שעשה מלך אדום, ע"כ אמר שהיה הוא שומר שלהם, ע"כ הוצרך להלחם שלא ילכו דרך אחר לא"י משא"כ במלך אדום שלא ביקש רק לשמור עצמו:


###### Divrei David on Rashi, Numbers 21:34:1
[Divrei David on Rashi, Numbers 21:34:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20David%20on%20Rashi/s/Numbers/r/21:34:1)

אל תירא אותו כו' שמא יעמוד לו זכותו, ואע"ג דפירש"י לעיל שנתכוין שיהרג אברהם וישא את שרה מ"מ נמשך ממעשיו דבר טוב שהודיע לאברהם מן המלחמה, וכ"כ התוס' בפרק האשה (נדה ס"א):


###### Divrei David on Rashi, Numbers 21:35:1
[Divrei David on Rashi, Numbers 21:35:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20David%20on%20Rashi/s/Numbers/r/21:35:1)

ויכו אותו, משה הרגו, דקשה הול"ל ויכו אותו עד בלתי השאיר לו שריד ממילא הכל בכלל, אלא דקמ"ל דיש בהכאה שהכוהו לעצמו שלא כהכו את בניו ועמו, דהיינו בהכאה שלו היה משה לבדו משא"כ בבניו ועמו שהכום ישראל: