## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings Chapter 10

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:1:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:1:1)

**ברכות אחרות ודברים אחרים הרבה שאין בהן פתיחה ולא חתימה תיקנו חכמים דרך שבח והודייה להקב"ה כמו ברכות התפילה שכבר כתבנום ואלו הן הבונה בית חדש והקונה כלים חדשים בין שיש לו כיו"ב בין אין לו מברך בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.** ועיין בכ"מ ובפי' לר' דוד ערמא"ה ז"ל וז"ל שאין בהם פתיחה ולא חתימה הלשון כמדומה לי שמשובש. ושמעתי מי שתירץ הב' פתיחה וחתימה והלשון מצורף וההכרח ממה שכתב הרב בפ' הבא ואלו הברכות שאמרנו וכו' והלשון דחוק ונראה לדחוק שחוזר לדברים אחרים ואלו הן פי' הברכות והדברים אחרים פירשם בסוף הפרק וזה נראה האמתי עכ"ל. וכן חשבתי כמו"כ טרם רואי דבריו כי ברכות אחרות דבר בפ"ע ודברים אחרים וכו' בפ"ע ועל אלה שניהם ידבר ומפרש ראשונה ברכות אחרות ואמר ואלו הן וכו' ואח"ז יפרש ודברים אחרים וכו':
**ובכ"מ** שם ואע"ג וכו' דקא משני כחא דהתירא וכו' כלומר שא"צ לברך לישנא דהתירא לא שייך שפיר באין צריך לברך וכו' עיי"ש. ונראה דלענין ברכה דשייך ל"ת לא הוי להתירא שא"צ לברך כמ"ש מה"ט לומר בספיקו שלא יברך. וכמ"ש בצל"ח ריש ברכות בדרבנן כחא דאיסורא עדיף לא שייך בכה"ג כחא דהתירא:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:2:1)

**וכן הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו וכו' ואם ראהו לאחר י"ב חודש מברך בא"י מחיה המתים הרואה פרי המתחדש משנה לשנה בתחילת ראייתו מברך שהחיינו.** עיין בשו"ע או"ח בסי' רכ"ה סעיף ב' מי שלא ראה את חבירו מעולם וכו' אע"פ שהוא נהנה בראייתו אינו מברך שהחיינו וכו' ועיין במג"א דכיון שלא ראהו אינו אוהבו כ"כ עיי"ש:
**ועיין** בטור או"ח בסי' תל"ב בבדיקת חמץ שכתב ובעל העיטור כתב איכא מאן דמברך שהחיינו דהא מזמן לזמן קאתי. ואיכא מאן דאמר דלא בריך דהא לא קבע ליה זמנא דהא מפרש בים ויוצא בשיירא ודעתו לחזור אפי' מראש השנה צריך לבדוק ומסתברא רשות היא ומאן דבעי מברך וא"א הרא"ש כתב שאין מברך שהבדיקה היא צורך הרגל ואסמכינן אזמן דרגל עיי"ש. ובב"י שם הקשה דמספק לא לברך וכתב דיש להקשות ממאי דאיתא במסכת עירובין על קרא חדתא רשות ותירץ דקים להו שהיה מתחילה התקנה לברך באם ירצה עיי"ש:
**והנה** בטעם מחלוקת הנ"ל י"ל דהנה בקרא חדתא וכיו"ב דמברכין על הבא מזמן לזמן נראה דאין הברכה על הדבר רק על הזמן שכן ענין הברכה שהחיינו וכו' לזמן הזה. ובכל חילוק הזמן הניכר ונפרד ע"י הדברים יחדשם הזמן קבעו ברכה על הזמן וכן קראו רז"ל ברכה זו אומרים זמן דנראה דעיקר הברכה על הזמן ולא על הדבר רק ע"י הדבר ניכר ונראה הבדל חלקי הזמן ועל כל הבא מזמן לזמן קבעו ברכה על חיותינו עד הנה. ולפ"ז י"ל כמ"ש ז"ל בבדיקת חמץ דשייך לפעמים בר"ה וא"כ אינו דבר הנקבע בכל פעם בזמן ולא הוי מזמן לזמן תמיד. אבל כל דבר דלא שייך לומר דמשום שמחה על הגעת הדבר בלבד תיקנו ברכה זאת דלא מסתבר לומר שיהיה עיקר הברכה על שזכה לאכל ולראות קרא חדתא רק על הזמן חיותינו מברך כמ"ש. אבל במצוה שמצינו מי שהקריב מנחות בפעם הראשון מברך שהחיינו במסכת ברכות דף ל"ז ע"ב או בלא הביאו ימים רבים זה המברך על שזכה לקיים המצוה נ"ל דלא על הזמן בלבד מברך רק על המעשה המצוה בעצמה בעשות אותה ונפק"מ דאם מברך רק על הזמן בלבד צריך שיהיה מזמן לזמן כמו במברך על חבירו בלא ראהו והכירו מעולם וא"כ בפעם הראשון לא הוי הבדל בין זמן לזמן דהפרד מזמן לזמן צריך התחלה והפסק ואח"כ התחלה וזה לא שייך בפעם הראשון אבל במצוה די"ל דמברך שהגיע לעשות הדבר מצ"ע וע"ז מברך שהחיינו י"ל כן למ"ש אפי' בפעם הראשון וזה י"ל טעם הסוברים שיברך בביעור חמץ שהחיינו אף דלא הוי כ"כ מזמן לזמן דימצא דאפי' מר"ה יברך מ"מ יברך שהחיינו דהוי על הדבר מצ"ע דבכה"ג שייך לברך בכל עת ועת וי"ל דה"ט דמחלוקת הנ"ל וטעמא דמברך על רעהו צריך שיכירו מתחילה ואף דלראות אדם גדול דהוי בגדר מצוה וי"ב דשייך הברכה על הדבר לא חילקו בזה.
**והנה** רבינו לא כתב דצריך שיכירו מתחילה וראהו מזמן לזמן כי סתם לשונו. ועיין במג"א בסי' כ"ב ס"ק א' שכתב בבגד ציצית שאינו מברך על המצוה כיון דאינו בא מזמן לזמן והקשה מכסוי הדם ומילה ופדיון הבן דמברך שהחיינו עיי"ש. ולמ"ש בכל הני דמברך על הדבר ואפילו בפעם הראשון מברך שהחיינו ול"צ שיהיה מזמן לזמן. אבל בטלית דנוהג תמיד בו המצוה בכל עת ועת לא שייך שהחיינו רק על הבגד בלבד כן נראה לענ"ד. ובמסכת ברכות הנ"ל נראה כמ"ש דאפי' בפעם הראשון מברך אף דלא הוי מזמן לזמן. ועיין בהל' תמידין ומוספין פ"ז הי"ח שפי' בכהן שמקריב חדש וא"כ אין משם ראיה. ועיין בתוס' שם בד"ה היה בשם רש"י בכהן שלא הקריב מנחה מעולם עיי"ש. וזה כדברינו:
**והאי** דמברכין בקנה כלים חדשים ובנה בית חדש הנה כיון דהיה לו כלים מעיקרא ודירה כמו כן הוי כדבר הנולד מזמן לזמן ושייך ברכה על הזמן ומ"ש שיהיה דבר חשוב כי בלא זה לא הוי היכר המבדיל בין זמן לזמן הניכר ויש ליישב קושית הבה"ג בכלים ובונה בית דלא הוי מזמן לזמן עי' תוס' סוכה מ"ו ע"א ועיין בב"ח או"ח סי' כ"ט שכתב לחלק בספק ברכה אקב"ו לשהחינו דברכת שהחינו מברך על שמחת לבו אין עובר על ל"ת אם שמח על שהחיהו וקימהו ה' עד הזמן הזה משא"כ לומר אקב"ו על ספק עיי"ש. וכיו"ב כתב בסי' תל"ב ולהלכה כתב שאין להכנס לזה עיי"ש וצ"ע בכל זה. ועיין בתוספות סוכה דף מ"ו ע"א בד"ה העושה ומנחות ל"ב ע"ב בד"ה ואלו עיי"ש שדבריהם נוגעים במ"ש ובברכת שהחינו וקימנו נראה שהיה כוללת קיום האומה הנרדפה בכל דור ודור ומנפלאות ה' קיומה וע"ז מברכין בכל הבדל וחילוק הזמן שהחינו וקימנו. ועיין בסימן רכ"ג סעיף א' ובמג"א ס"ק ג' דהוי שהחינו ברכת רשות ועיין בסי' רכ"ה ובמג"א שם:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:2:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:2:2)

**שלאחר י"ב חודש מברך בא"י מחיה המתים.** לא נאמר מלכות בברכה זאת. ובבאר היטב בשם שו"ת פנים מאירות סי' ס"ו משום דבתפילה הוי בלי מלכות עיי"ש. ולמ"ש לעיל בפ"א ה"ה בטעם למה ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה דמלכות מורה על כי הית"ש ויתעלה לא בלבד הסיבה הראשונה גם פועל ברצון והכל מאתו יצא עיי"ש. וא"כ במחיה המתים אשר בו נאמר כי המיתה והחיים הרע והטוב הכל ממקור אחד יצא וטוב מאוד זה מות כי מה' לא תצא רע וא"כ ברכה זאת מפורש האמונה הרמה ונשגבה בלעדי שנזכר בה מלכות:
**והנה** זה כי משונה ברכה זאת דהוי רשות בקרא חדתא כדאי' במסכת עירובין דף מ' כנראה דתליא בשמחת לב האדם וגם שלא יברך ולבו בל עמו זה המתאונן על ימי חבלו וי"ב אבל לברך על המצוה יברך כל איש שהחיינו כל ישראלי אשר ברכת ה' בפי' כן בלבבו לשמוח במצות וכמה חכמה עמוקה בזה כי נתנו ברכה זאת בלבד ברשות וחילקו גם בזה לענין וענין דבר ודבר כן נראה לענ"ד. והנה רבינו לא כתב דהוי בפרי המתחדש רשות ועיין בכנה"ג ובמג"א הביאו בסי' רכ"ה סק"ו וחולק עליו עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:3:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:3:1)

**שמע שמועה טובה וכו' וחייב אדם לברך על הרעה בטוב נפש כדרך שמברך על הטובה בשמחה שנאמר ואהבת וכו' ובכל מאודך ובכלל אהבה היתירה שנצטווינו בה שאפילו בעת שיצר לו יודה וישבח בשמחה.** הנה אמר על הרעה בטוב נפש. ולא אמר בשמחה כמו שאמר על הטובה בשמחה ומסיים בעת שיצר לו יודה וישבח בשמחה וא"כ הו"ל לברך על הרעה כדרך שמברך על הטובה בשמחה:
**אבל** לא אמרה התורה דבר ולא פקדה נגד הטבע של בני האדם וביותר הנאמר לכל איש ואיש לא בלבד להמורם מבני האדם גדולי המעלה כנחום איש גם זו ור' עקיבא וחביריו ולא תצוה התורה לכל אדם שישמח בעת צרת נפשו בצרתו ולהיפוך אמרו רז"ל ג' לבכי וכו' אף שמצווה לומר ברוך דיין האמת ואמרינן ע"ז וצריך לממרינהו בשמחה ובחר רבינו לומר ולפרש כי בטובת נפש שלא ירע בנפשו להתרעם על מדותיו יתעלה ונפשו תהיה בטוב ולא ברע חלילה להרהר אחרי מעשי ה'. ואמר כי על הרעה יברך בטוב נפש כדרך על הטובה בשמחה כמו ששם יאמרו בשמחה כן בזה בטוב נפש. אבל זה בלבד ההבדל כי בהטובה ישמח בהטובה אבל ברעה אין מצווה לשמוח בהרעה רק בטוב נפש יהיה נפשו לא תגרע באמונה ואהבה להית"ש ויתעלה ואשר מצווה גם בעת הרעה כאשר סיים רבינו כי אף בעת שיצר לו יודה וישבח בשמחה השבח והודייה יאמר בשמחה בעת הטובה ישמח בהטובה ג"כ ובעת הרעה אף כי אין מצווה לשמוח בהצרה אבל ישמח בעת כי יודה וישבח אשר תהיה בשמחה השבח וההודאה לה' וכבר העירו גדולי המפרשים ז"ל בהבדל הצווי לכה"ג מלכהני הדיוט באבל כי ימות להם קרובים שאר בשרם כי לא תצוה התורה גדולות ונפלאות רק לאנשי מעלה יתירה. ולכן אשר אמר בעת שיצר לו אינו סותר מאמרו בשמחה:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:3:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:3:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:3:2)

**שנאמר ואהבת וכו' בכל מאודך.** במשנה במסכת ברכות שם בכל מדה שהוא מודד לך [הוי] מודה לו עיי"ש. ובשורש ישע שורש מאד וז"ל או יאמר מאד לשון מדה כמו מדד כי גם אות הכפל יתחלף באות הנשימה עיי"ש ואחרי שנכלל בלשון לא הביא רבינו האי בכל מדה וכו':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:5:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:5:1)

**ירדו גשמים אם יש לו שדה מברך שהחיינו ואם היה שלו ושל אחרים מברך הטוב והמטיב וכו'.** עי' בכ"מ דדעת הרא"ש אפי' בלית ליה שותפות בקרקע עבור כי הטובה לאחרים עיי"ש ולדעת רבינו והרי"ף דסבר כותיה דמפרשים כפשוטו שותפות ממש ועיין ברש"י שם דמפרש כהרא"ש ונראה דעיין בטור ושו"ע בסי' קע"ה דאיתא הטוב לדידיה ומטיב לאחריני עיי"ש. ולדעת רבינו נאמר שלא לחלק הטוב והמטיב וכי על שניהם ביחד נאמר כי לא נתקנו רק על הטובה הבאה גם להאחרים:
**וזה** כי מענין הברכה כי יברך האדם חסדי ה' וטובו לא בלבד אשר הטיב עמו גם מה שמטיב עם אחרים וכל באי העולם. בלעדי זאת כי בזה יתרבה השבח והלול כבוד ה' גם הטוב הנראה באחרים וברבוי בכל באי העולם ימלא מכבוד ה' לבבינו בכל הנראה בהבחן מאתנו כאשר אנחנו רואים חסדי ה' כי לא יעזוב את העני וחלוש כח מדוכה ביסורים ליתן לו די מחסורו והנחה לצערו כי יאריך ימים ובכלות כוחו ה' לא יעזבנו ובזה אנו רואים כי טוב ה' לכל והעני לחמו לחם עצבים לו ומתאונן על רוע גורלו כי התאוה על יותר נטוע בלב האדם יש לו מנה וכו' ומזה אשר לא שפרה נחלתו. ולכן ברכת הטוב והמטיב למען תהיה בנפש מרגשת יוכלל בה כמו כן מחסדי ה' על הכל כל באי העולם כי אז תמלא נפש כל בוחן חסדי ה' המרובים בכל הטבע כולה כמ"ש המליץ "מארז הלבנון עד אזוב השדה כולמו יעידון ויגידון כי טוב ה' לעולם חסדו" וכי גם על אלה אשר פגעה בהם הדין נמתק ברחמים גדולים. וקבעו ברכה כזאת אשר בכל עת ועת לברך כזאת ובעת כי ישתוק יראה כמעלים עיניו מחסדי ה' ועבור כי אין ביד האדם ככה בחרו בעת כי יגיע הטוב לו ולאחרים אז הברכה בזמנה אז נאה לברך על טובת ה' לכל באי העולם ולכן ביש לו שדה בשותפות הזמן המסוגל ולא בעת כי הגשם לו ולאחרים אשר נוגעים בנחלה עמו הן ככה יברך תמיד מחסדי ה' לכל ולא תיקנו רק בעת כי הטובה הבאה לו גם לשותפו או לרעהו השותף עמו בסעודתו וכמ"ש כי תיקנו בכל פעם הברכה בעת הנכון ע"י מקרה ופעולה מצרנית ומענינה לה. וגם מענין ברכת הטוב והמטיב בצירוף טובת האחרים להתעורר אהבת האדם בטובת והצלחת אחרים ועבור זה תיקנו ברכה מיוחדת:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:8:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:8:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:8:1)

**ארבעה צריכין להודות וכו' והולכי דרכים כשיגיעו לישוב וכו'.** טור בסי' רי"ט דייק מדברי רבינו דלאו דוקא מדבר והביא הירושלמי דכל הדרכים בחזקת סכנה וביד המלך כתב דלשון כשיגיעו לישוב נראה דבמדבר נאמר עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:8:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:8:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:8:2)

**וכיצד מודה וכיצד מברך עומד ביניהן ומברך ברוך וכו'.** ובכ"מ צ"ע מנ"ל עיי"ש ובחי' מהרמב"ם כת"י הנדפסים בתחילת ספר מעשה רוקח שם וז"ל בענין ברכת הגומל ואומר בשם אבא מארי ז"ל שראוי שיהיו השומעין יושבין והמברך עומד לפי שאמר הכתוב ובמושב זקנים וכו' והלכה למעשה נושיב התלמידים כשנברך זאת הברכה כמו שהיה הוא ז"ל סובר ועושה עכ"ל:
**והנה** ארז"ל ותרי מנייהו רבנן כי ברכת הטוב והמטיב אשר היא ברכה על חסדי ה' בעולם אשר רק חכמי לב ידעו לבחון כזאת ולכן יהיה במושב חכמים כי השכלה לרוב בישיבה אשר מסוגלת ביותר לעיון ולכן נאמר במושב זקנים ובערך הזה ובסדר הזאת לעשותו כנודע כי הסדר מעורר על תכלית הנעשה והנאמר להעיר כי יש לנו להתבונן למען להבחין חסדי ה' המרובים ולכן נבחר מושב חכמים לזה ועי' בהל' ת"ת בפ"ד בראשונה הרב יושב ותלמידיו עומדין עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:10:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:10:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:10:1)

**הרואה בתי ישראל וכו' הרואה קברי ישראל מברך וכו' אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין והוא עתיד להקים אתכם בדין לחיי עוה"ב וכו'.** יש להבין למה נאמר כל הברכה על הדין ולא על הרחמים והנה בעוה"ב שם מקום המשפט והדין ואין רחמים בדין אבל אשר יצר וכו' זן וכלכל למה לא נאמר ברחמים ונראה כי הדין הוא האמת ומשפט צדק ורחמי ה' המה ג"כ בדין להיות אמצעי' להביא את האדם לקו היושר לכן יחוס על יציר עפר שוכן בתי החומר וגם דרך רשעים צלחה הכל בדין ובצדק משפטו ואף ברחמים גדולים כמ"ש רז"ל שיתף הרחמים לדין על שא"א להתקיים בלעדי שניהם ביחד אבל בלתי סותרים זא"ז והרחמים כמ"ש אמצעים להדין טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך. הטוב יעיר ויורה הדרך וכן הדין היסורין מטיבין לבו של אדם והכל בדין ובצדק ובעוה"ב מקום המשפט והדין וחלילה העונשין שם כמו"כ אינן לנקמה כמ"ש בס' עשרה מאמרות בפי' הגיהנם כלה וכו' כמ"ש לעיל בהל' תשובה עיי"ש. הדין שם לרחמים גדולים לזכך הנפשות ולא לעולם יטור ולכן בראות קברי ישראל הברכה לאלה אשר בעלמא דקושטא בעולם האמת והדין הוא האמת הברכה על הדין והאמת ולכן נאמר בברכה דיין האמת כי הדין והאמת הנגלה והרחמים האמצעים לדין אמת הנסתר ובראות מקום ישיני עפר הברכה המעוררת לב האדם על הדין להודות ולשבח לשופט צדק ועושה הכל בדין ובירושלמי מכות פ"ב ה"ו למה הוא טוב שהוא ישר למה הוא ישר שהוא טוב עיי"ש ומובן עם מ"ש לעיל:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:11:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:11:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:11:1)

**הרואה ת"ר אלף וכו' ואם ישראל הם ובארץ ישראל אומר וכו' חכם הרזים וכו'.** עיין בכ"מ למה נקיט רבינו בא"י וכתב דכעולא דאמר נקטינן דאין אוכלסא בבבל והקשה מר' חנינא דבריך וכו' על רב פפא וכו' חכם הרזים דהוי בחו"ל וכתב דס"ל כעולא דפליג עיי"ש:
**ועיין** בצל"ח שכתב דחכם הרזים כדאיתא שם שאין דעותיהן שוות וה' יודע דעת כולם. מנין ת"ר אלף כולל כל החכמה בבני אדם לרבויים ודוקא בא"י דאוירא מחכים ולא בבבל ור' חנינא אשר ראה חכמת לב רב פפא וכו' גדולה שכוללת הכל בירך גם בבבל עיי"ש ועי' בעין יעקב שמפרש שאין אוכלסא בבבל שלא זכו לזה עיי"ש נראה ששם בלתי מצוי רבוי כ"כ ביחד ולזה לא שייך נקטינן וכו' וכמ"ש בצל"ח מובן ונראה כי בא"י משם תצא תורה ולה היתרון בסמיכה ועבור השנים וכיו"ב גם בברכה זאת ידה עליונה על שאר הארצות:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:11:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:11:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:11:2)

**מלכי ישראל אומר שנתן מכבודו וגבורתו ליראיו מלכי או"ה מברך שנתן מכבודו לבו"ד.** בגמ' שלפנינו איתא מלכי ישראל שחלק מכבודו וכו' מלכי או"ה שנתן מכבודו וכו' לא נאמר וגבורתו והחילוק בישראל נאמר שחלק ובאו"ה שנתן וכמו"כ בחכמי ישראל נאמר שחלק ובחכמי או"ה שנתן עיי"ש בגמ' נ"ח ע"א ובשו"ע בסי' רכ"ד כמו שלפנינו בגמ':
**והבדל** בין נתן ושחלק מובן כי החלק מורה ביותר בערך להדבר שנחלק ממנו אף כי חלילה לומר שווי וערך לכבודו יתעלה עם כל זה מדרך הלשון כן כמ"ש ז"ל דברה התורה כלשון בני אדם ולשון רבינו וגבורתו במלכי ישראל אשר להם הגבורה מה' אשר עושה חיל והוא הנותן עוז כנאמר החל רוח ה' לפעמו וכיו"ב הרבה אשר רוח ה' החליף איש לא נודע לגבור בארץ לאיש חיל:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:15:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:15:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:15:1)

**על ההרים וכו' הרואה את הים הגדול וכו'.** עי' בכ"מ ובמג"א בסי' רכ"ח ס"ק א':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:16:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:16:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:16:1)

**ששים וכו' פועלי אמת ופעולתם צדק וכו'.** ולפנינו סנהדרין מ"ב ע"א פועלי אמת שפעולתן אמת ובתוס' שם דאית דגרסי פועל אמת ואהקב"ה קאי דלגירסא הראשונה (על) עליהם קאי כמ"ש ברש"י פועלי אמת שאין משנים את סידורם עיי"ש ובתוס' שם דהמשך הלשון וללבנה אמר וכו' מסכים להנוסחא פועל אמת ובמעשה רוקח מביא נוסחא גם ברבינו פועל אמת ופעולתו צדק ועיין בב"י או"ח סי' תכ"ו בשם הר"י שם וברי"ף ס"פ תפילת השחר הגירסא כמו כן פועל אמת שפעולתו אמת עיי"ש גם בסוף כל מה שברא ליתא שם:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:17:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:17:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:17:1)

**וצריך לברך ברכה זו מעומד שכל המברך על החודש בזמנו כאלו הקביל פני שכינה וכו'.** ועי' נכבדות בזה ברבינו יונה במס' ברכות ס"פ תפילת השחר עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:18:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:18:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:18:1)

**הרואה חמה ביום תקופת ניסן של תחילת המחזור וכו'.** ועיין בתוספתא ברכות פ"י דאי' את החמה ואת הלבנה ואת המזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית ר' יהודה אומר המברך על החמה זו דרך אחרים ועי' במפרש שם שכונתו כשמברך תמיד להחמה בכל יום שנראה כעובד להשמש ומתפלל ומודה לה ומפרש גם המשך לשון התוספתא שם שמסייע לפי' הזה עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:23:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:23:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:23:1)

**הנכנס לבהמ"ד וכו' ואל אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חבירי וכו'.** ועיין במעשה רוקח שאהבת הנצחון הביא ככה עיי"ש. ובמהרש"א בעין יעקב בח"א כתב וישמחו בי חבירי על כי לא אכשל בדבר הלכה שזו אחת ממ"ח מדות שבו נקנת התורה משמח את הבריות עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:26:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Blessings 10:26:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Blessings/r/10:26:1)

**כללו של דבר וכו'.** כי העבר נקבל באהבה ונודה לה' ולעתיד התפילה ובקשה ולבטוח בה':