## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision Chapter 3

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:1:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/3:1:1)

**המל מברך וכו' ואבי הבן מברך וכו' להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ומצוה על האב למול בנו יתר על שמצווין ישראל שימולו כל ערל שביניהן לפיכך אם אין אביו אין מברכין אחרים ברכה זו ויש מי שהורה שיברכו אותה בי"ד או אחר ואין ראוי לעשות כן.** עי' בראב"ד ובהגהות מיימוני אות ג' כדעת רבינו וכתב דמשום תוספת מצוה לאביו ברכה זאת ולא לשלוחו כשאין אביו שם דאז הוי המל כשליח לשאר מצות דלא מצינו ברכה כזאת עיי"ש:
**ונראה** דברכת להכניסו וכו' משום דמצות מילה בלעדי זאת שהיא כשאר מצות מצוה בפ"ע גם מענינה על האב אשר כנאמר באברהם אבינו ע"ה למען יצוה את בניו אחריו וכריתות ברית זה לשמור דבר ה' ותורתו אשר על האב להכניס בנו בברית הזה ובזה לא הוי המל שלוחו רק על מעשה המצוה ולכן לדעת רבינו כשאין האב כאן לא שייך ברכה להכניסו והסוברים הבי"ד משום דעל הבי"ד כמו"כ האבות להורות לישראל ועליהם ג"כ מוטל ועל כל ישראל העריבים זה לזה. ובראב"ד בי"ד או מיוחד שבעם. ומ"ש ונהגו שהסנדק מברך י"ל כמ"ש מטעם עריבים וכו' שייך ברכה זו גם על אחרים וכמ"ש לעיל לכן אמרינן כן תכניסהו וכו' כמ"ש ז"ל דעל האב ללמדו וכו':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:3:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/3:3:1)

**ואח"כ מברך וכו' צוה להציל וכו'.** עיין בש"ך יו"ד סי' רס"ה ס"ק ד' שי"ל צוה בחיריק ובמעשה רוקח כתב דמנהג במקומו לומר בפתח עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:4:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/3:4:1)

**המל את הגרים מברך וכו' למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית שאלמלא דם הברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.** עיי' בפ"א ה"ז ונוסח הברכה וכמ"ש דתיקנו להטיף משום דבגרים מצוי הנימולים תיקנו בכולם כן עי' בר"ן וכיו"ב ומורה דקיי"ל כדעת הסוברים בגר המהול צריך להטיף דם ברית ועי' בתוס' שבת קל"ה ע"א בד"ה לא וברא"ש שם והנה האי הטפת דם ברית דנאמר שאלמלא דם ברית עיין ברש"י שבת דף קל"ד ע"א בד"ה ה"ג ראיתיו שהיה ירוק הצצתי בו ולא היה בו דם ברית תרתי לגריעותא חדא דאי מהול ליה לא נפק מיניה דמא והטפת דם ברית מצוה כדכתיב גם את בריתך (זכריה ט׳:י״א) ועוד דמסוכן הוא משום חולשא שלא נוצר בו עדיין דם עכ"ל וכנראה בדם ברית מעיקרי המילה ולכן בגר מהול דאי אפשר במילה הטפת דם ברית צריך ולפ"ז יש להבין מ"ש נולד מהול לדעת בה"ג מגר מהול וצ"ע ובנולד מהול כדאיתא רק משום ערלה כבושה צריך הטפה ולשון הצצתי בו ולא ראיתי בו דם ברית ולא אמר סתם ולא ראיתי בו דם זה הכריח רש"י לומר כן דדם ברית מצוה ג"כ והנה י"ל דוקא בעת מילה הוי הטפת דם למצוה אבל א"כ מ"ט בגר דלכו"ע צריך הטפה ובנולד מהול רק משום ערלה כבושה ומנ"ל בגר בהטפה בלא מילה דהוי מצוה לפי זה אמנם בזכרי' ט' שם כתב ברש"י בדם בריתך בזכות דם הברית שנזרק עליכם בסיני הנה דם הברית אשר כרת עכ"ל וברד"ק כתב ברית מילה ובתרגום שם אף אתון די על דמא אתגזור לכון קים פרקית יתכון משעבוד מצראי וכו' עיי"ש. ונראה דעל שניהם נאמר בדם ברית דם מילה ודם שנזרק עליהם בסיני וכמ"ש רז"ל בילקוט (יחזקאל ט״ז:ו׳) מתבוססת בדמיך בזכות דם פסח ודם מילה תגאלו ממצרים וכו' עיי"ש. ודם האות כי אנחנו נותנין דמים עבור ה' ותורתו וגם דם בינינו יוכיח על זה וי"ל בדמיך חיי וכו' ואשר אומרים בשעת מילה כי חיותנו וקיומינו בגלות החל הוא כי בכל נפשינו דבקנו בה' ובתורתו ושפכנו דמים עבורם וכן נאמר להילד הרך הנימול כי בדמיך חיי ויהיה לאיש נאמן לה' ולתורתו. והנה כנאמר בסיני בקבלת התורה היה בדם וכדאי' במס' יבמות מ"ה מאן דס"ל בגר מילה וטבילה דומיא דאבותינו וא"כ במהול מקודם עכ"פ בהטפת דם אפשר לו כדאי' שם דאין למדין מאמהות אפשר משאי אפשר במהול כבר א"א ג"כ אבל בהטפת דם ברית אפשר ונדע כן מבדם בריתך וכו'. ולמ"ש מצות מילה בפ"ע דהוי בנו שכבר נכנסנו ע"י אבותנו להיות עם ה' אבל בהגר היא כמו הטבילה להכניס תחת כנפי השכינה ולא מטעם מצוה ולפ"ז אף הטפת דם ברית מטעם זה וי"ל למצוה בשעת מילה לא נדע כן רק בקבלת עול המצות מצינו כן ולכן רק שמא ערלה כבושה צריך הטפה ובגר אף דלא שייך ספק זה צריך הטפה אבל מדברי רש"י דגם בכל מילה הטפת דם מצוה וא"כ צריכין לחלק דבכל מילה לא הוי מצוה רק בשעת מילה ולא בנולד מהול ורק משום שמא ערלה כבושה רק בגר הוי מצוה בפ"ע ג"כ להכניס תחת כנפי השכינה וצ"ע ועיין בר"ן שכתב ג"כ בשם הרמב"ן וז"ל דבכה"ג כולהו מודו שמברך וכו' להטיף דם ברית מן הגרים או מן העבדים שאין הטפה זו מספק אלא ודאי שאנו חייבין להטיף מהם דם ברית להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ובה נכנסין תחת כנפי השכינה וכו' עכ"ל ועי' מ"ש בדעת רבינו בברכה בהטפת דם בגרים עיי"ש:
**ואם** יברך להכניסו וכו' בגרי' עי' בהראשונים ז"ל ובכ"מ ה"ה ובמ"ש לעיל בברכה להכניסו וכו' ובעבד שייך יותר בזה מבגר ואולי כשבא לגייר שייך ג"כ להכניסו וכמ"ש לעיל:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:6:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/3:6:1)

**גר שמל קודם שנתגייר וקטן שנולד כשהוא מהול כשמטיפין ממנו דם ברית אי' צריכין ברכה וכן אנדרוגנוס וכו' מפני שהוא אינו זכר ודאי.** ועי' בכ"מ והנה בנולד מהול משום ערלה כבושה נראה דהוי על המיעוט כן ומש"ה פליגי י"ל שדומה לדמאי דרוב וכו' כדאמרינן בפ' במה מדליקין עיי"ש אמנם בגר שמטיפין משום ודאי ובאין נולד מהול מברכין וצונו למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית כמ"ש רבינו בהל' ד' וא"כ למה לא יברך בנמול כבר ותירץ הכ"מ צ"ע ובר"ן כתב דרבינו מסופק לדינא אם צריך להטיף עיי"ש ויקשה עוד הרי בלא נימול אומר וצונו וצ"ל דעכ"פ לא שייך לא תשא דהברכה על המילה ג"כ וי"ל כיון דבנולד מהול לא תיקנו החכמים ברכה וגם מהול לא שכיח ובלא שכיחא לא תיקנו ברכה ויש לפרש בזה הכ"מ שכתב דגר כשהוא מהול לא עדיף מקטן שנולד כשהוא מהול עיי"ש ובלתי מובן בקטן הוי ספק ובגר ודאי וכמ"ש י"ל דכיון דלא תיקנו בקטן מהול בגר ג"כ לא תיקנו משום דלא שכיח ונראה דמה"ט שתיקנו לומר ולהטיף בשאינו מהול נראה שלא תיקנו במהול דאל"כ כמ"ש ז"ל דיש שנימולים הו"ל לתקן בנימולים ולא בשאינן נימולים ומזה בנימולים לא תיקנו ברכה כזאת וצ"ב ונראה די"ל שברכה שלא מצינו שתיקנו רז"ל אין מברכין וה"ט גם על נולד מהול ורק באנדרוגינוס כתב שאינו ודאי ועי' בראב"ד ובכ"מ ובתשובות רבינו שהביא ובמ"ש לעיל בפי"א מהל' ברכות עיי"ש ובמ"ש רבינו בתשובה זאת דכל ברכות דרבנן ומ"ש לעיל בפ"א מהל' ברכות דיש מהסוברים ברכת המצות מדאורייתא עיי"ש ועי' בפ"ג מהל' מגילה הל' ה' ובהמ"מ ובלח"מ שם מ"ש בזה:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:8:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/3:8:1)

**מאוסה היא הערלה וכו' וגדולה המילה וכו'. בא וראה כמה חמורה וכו'.** שינה לומר גדולה וחמורה כי דבר הנמאס וחמור לא יחשב למעלה המקיימה אבל במילה אף כי לעובר עונש גדול על כל זה למקיימה מעלה גדולה וזכות גדול עבור זה כמרז"ל הנ"ל בזכות מילה וכו' וי"ב בכמה דוכתי:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:8:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Circumcision 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Circumcision/r/3:8:2)

**מצות התורה וכו' ועל מילה נכרתו י"ג בריתות וכו'.** בפי' משניות במס' נדרים ל"א כתב רבינו י"ג בריתות בדיבור אחד כנאמר בסוף פרשת לך ואח"ז ויעל מעליו ה' עיי"ש. הנה אם לא במקום אחד נאמר כי יסופר מברית הנאמר אז אבל בדיבור אחד מורה על הכפל בי"ג פעמים על גודל מעלתו וחומר שבה ואשר עליה נאמר בדמיך חיי וכמ"ש לעיל: