## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions Chapter 3

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions 3:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Human%20Dispositions/r/3:2:1)

**צריך האדם שיכוין לבו וכל מעשיו כולם לידע את השם ב"ה ויהיה שבתו וקומו ודבורו הכל לעומת זה הדבר, כיצד כשישא ויתן או יעשה מלאכה ליטול שכר לא יהיה בלבו לקבוץ ממון בלבד אלא יעשה דברים האלו כדי שימצא דברי' שהגוף צריך להם מאכילה ושתיה ישיבת בית ונשיאת אשה, וכן כשיאכל וישתה ויבעול לא ישים על לבו לעשות דברים הללו כדי להנות בלבד עד שנמצא שאין אוכל ושותה אלא המתוק לחיך וכו' ואוכל דרך רפואה וכו'.** ובה"ג מפרש שא"א שיבין ויסתכל בחכמות והוא רעב וחולה וכו' עד שיהיה שלם לעבוד את השם וכו' בכלל "לידע את השם" ג"כ שיהיה ביכלתו לעשות מצות המעשיות ודעת רבינו ז"ל כי תכלית מצות המעשיות לבוא לקרבת אלוקים שנכלל בלשון "לידע את השם ברוך הוא" כי המעשים הטובים מעירים הנפש להרגשות טובות שהמה עניני אלוקות והדמות אליו שנצטונו ע"ז כמ"ש.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions 3:2:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions 3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Human%20Dispositions/r/3:2:2)

**ולא ישים וכו' להנות בלבד.** פירש דבריו בזה לא כי הנאה אסורה לו ורז"ל לא אמרו רק אסור להנות בלא ברכה, והנאה מעורר על חסדי ה' וטובו, ורבינו הקדוש שאמר יגעתי וכו' ולא נהנתי וכו' זה גודל העונג אשר היה לו מיגיעתו בעשר אצבעות בתורה לא הניח מקום בו להנות מהנאת הגשמי כי בטבע עונג גדול מגרש הקטן ממנו הרבה, ולא נחייב לכל אדם שיהיה כמו רבינו הקדוש המורם ומוקדש מבני עליה אשר המה מעטים ולכן כתב "להנות בלבד" כי יצרף עם הנאה התכלית הנרצה וראשית עשיתו תהיה עבור התכלית הנרצה והנאה הבאה אח"ז מותר לו וטוב לו אם ירגיש בהנאתו כי טוב ה' ולעולם חסדו.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions 3:2:3
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Human Dispositions 3:2:3](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Human%20Dispositions/r/3:2:3)

**וכן כשיבעול לא יבעול אלא כדי להברות גופו וכדי לקיים את הזרע לפיכך אינו בועל כל זמן שיתאוה אלא בכל עת שידע שהוא צריך להוציא ש"ז כמו דרך רפואה או לקיים את הזרע.** ובראב"ד שם ע"ז, "וי"א וכן למצות העונה אם היא מקפדת" עכ"ל, ועי' בכ"מ ע"ז, ומלשון אם היא מקפדת נראה דס"ל דיכולה למחול עונתה, ועי' בט"ו מאישות ה"א ברמב"ם ומל"מ שם ועי' בב"ש סי' א' ס"ק א' עיי"ש ויש לישב.