## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 10

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:1:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:1:1)

**מי שהתפלל ולא כיון את לבו יחזור ויתפלל בכונה ואם כיון לבו בברכה ראשונה שוב אינו צריך וכו'.** ועי' לעיל בפ"ד הט"ו. ואם התפלל בלא כונה חוזר ומתפלל בכונה וכו'. בפ"ד ה"ז מהלכות ק"ש ובראב"ד וכ"מ ובלח"מ שם. "ואם כיון וכו'" עי' מ"ש לעיל בפ"א ה"ב דמזה דתפילת השבח עיקר התפילה דמדאורייתא לרבינו ומדרבנן לרמב"ן ולכן באבות כונה לכו"ע עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:1:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:1:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:1:2)

**מי שטעה וכו'. ואם טעה באחת האמצעיות חוזר לתחילת ברכה שטעה בה ומשלים תפילתו על הסדר וכו'.** עיין בכ"מ שאינו מפרש אמצעית אין לו סדר כרש"י ועי' מ"ש לעיל בפ"ב ה"ב שכתב רבינו בכל תפילה וכו' ברכות אלו על הסדר וכו' דתפילות מקודם היו ידועים מכנה"ג ובימי רבן גמליאל רק הסדר נשכח וכי מחוייבים להתפלל על הסדר דוקא כנראה במסכת מגילה עיי"ש. ועי' בטור בסי' ק"א דאם התפלל כולם בכונה חוץ מאבות ג"כ אינו יוצא מדינא וזה מסכים למ"ש כי השבח העיקר תפילה ועיין בשו"ע שם דבזה"ז אינו חוזר עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:1:3
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:1:3](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:1:3)

**וכן ש"ץ שטעה כשהוא מתפלל בקול רם על דרך זה הוא חוזר.** ועי' בכ"מ ובהגהות מיימוני דבירושלמי ש"ץ ששגר שתים ושלוש ברכות אין מחזירין אותו וכו' ועיין בירושלמי שם בפ' אין עומדין ה"ג והנה שם פי' הפני משה שהשמיט הברכה ולא אמרה כלל ואפ"ה לא החזירו עיי"ש. ונראה שהיו הכל בקיאין והתפללו בלחש דבלא"ה ודאי צריך להחזיר להוציא שאין בקיאין וצ"ע. ונראה דרבינו מפרש לא שלא אמר ג' ברכות כלל רק שגמגם בהם כנראה מלשון שגור שבמרוצות לשונו לא אמרה כהוגן וכנראה שאי' שם תניא ופליג לכל אין מחזירין אותו חוץ ממי שלא אמר מחיה מתים ומכניע זדים ובונה ירושלים אני אומר שמא מין הוא שמואל הקטן וכו' ואשגיר מכניע זדים וכו' שרי משקיף וכו' אמרי ליה לא שיערו החכמים בך עיי"ש. ובבלי כ"ט שם איתא שכחה והשקיף בה ב' וג' שעות ולא העלהו וכו' ואמאי לא העלהו והאמר רב יהודה וכו' טעה בכל הברכות וכו' בברכת הצדוקים מעלין אותו וכו' נראה דטעה היה ולא כי לא אמרו כלל וא"כ אין מזה ראיה בשכח לגמרי שאינו חוזר:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:2:1)

**אבל אם טעה ש"ץ כשהוא מתפלל בלחש אני אומר שאינו חוזר וכו' והוא שלא טעה בג' הראשונים שאם טעה בהם לעולם חוזר כמו שיחיד חוזר.** ועיין בכ"מ ובלח"מ. ונכבדות בזה בספר מרכבת המשנה עיי"ש שכתב דתפילת הש"ץ בראשונות הוי שנוי מטבע להיחיד ורבינו שתיקן משום שלא ידברו בשיחה בטילה שלא יתפללו בלחש רק הכל עם הציבור כמוזכר במכתביו ובמהרל"ח בקונטרס הסמיכות תיקן לומר בקול רם ואתה קדוש כמנהג הספרדיים עודנו עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:3:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:3:1)

**ש"ץ שטעה ונבהל ולא ידע מהיכן יתחיל ושהה שעה יעמוד אחר תחתיו וכו'.** ועי' בכ"מ דשעה שתים ושלש דאיתא בגמרא לאו דוקא ובלח"מ כתב דשמואל הקטן שהתקינו המתינו ב' שעות עיי"ש. ובמרכבת המשנה כתב דלשון שעה אינו שעה ממש רק זמן מה עיי"ש וכיו"ב ברבינו יונה ריש פ' אין עומדין דשעה בכ"מ זמן מעט רק לא אותו דחסידים הראשונים שהיה שוהין שעה וכו' עיי"ש ובש"ך יו"ד סי' שפ"ט ס"ק ד' עיי"ש וברמב"ם פ"א ה"ח מעבודת יו"כ אבל לשון השקיף בה שתים ושלש שעות לא נראה רק על שעה ממש דבשעה מעט לא שייך ב' וג' שעות. ונראה כמ"ש בלח"מ ובספר מעשה רוקח הקשה דג' שעות הוי הפסק כדי כולו וכן הקשתי מעצמי ואמרתי דכה"ג לא הוי הסח הדעת משום דחוזר לזכרו והוי כמו גביל לתורא ומצאתי בס' הנ"ל כמו כן שכתב כן:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:3:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:3:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:3:2)

**ואם טעה בברכת האפקורסים אין ממתינין לו וכו'.** ובירושלמי פ' אין עומדין ה"ג לכל אין מחזירין אותו חוץ ממי שלא אמר מחיה מתים ומכניע זדים ובונה ירושלים אני אומר מין הוא. ובטור בסי' קכ"ו הביאו ועי' בב"י בשם רבינו יונה דבאלו אם מין הוא יאמר אותם אבל בברכת אפקורסין לא יקלל א"ע עיי"ש. ועיין בטו"ז שם. ונראה דעת הבבלי שאין להוציאו מחזקתו כשנוכל לומר דנוטה ביותר שטעה ועיין מ"ש בהל' ה':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:5:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:5:1)

**האומר איני יורד לפני התיבה מפני שבגדי צבועין אף בלבנים לא יעבור באותה תפילה וכו'.** עי' בראב"ד ובכ"מ. ובלח"מ כתב שמא הרהר תשובה וכו' עיי"ש. נראה משום שראינו שאינו חושש עכשיו לזה מסתבר ששב. ובטורי אבן במסכת מגילה כ"ז הקשה ממ"ש ברמב"ם בפ"ב מהל' שחיטה ה"ו בשוחט לגומא בשוק ואם שחט לגומא בשוק אסור לאכול משחיטתו עד שיבדקו אחריו שמא אפיקורס הוא עיי"ש. ותירץ ע"ז שפי' כמ"ש בר"ן אף דלא הוי דבר ידוע למינים שעושין רק משום שחייש למאי דלא חיישינן יש לחוש שמא מינות בו ולכן רק באותה תפילה בלבד משא"כ בגומא דהוי דבר ידוע שהוא מעשה המינין פסול לעולם בלי בדיקה עיי"ש:
**ועי'** בב"י בסי' נ"ג בשם רבינו יונתן אפי' נתן אמתלא שהוא עושה דרך כבוד וענוה לא מהני ומובא בשו"ע שם. ונראה שהוציא כן מלשון אף בלבנים דשייך אמתלא אפ"ה לא יעבור. וא"כ י"ל משו"ה רק באותה תפילה משום דשייך אמתלא והאי דלא מהני אמתלא בזה ובטעה בולמלשינים כמ"ש רבינו יונה במחיה מתים לא אמרינן דלא יעבור י"ל דשם הוי כהוכחה שאינו משום מינות כמ"ש שם. אבל מ"ש בין אותה תפילה לאחרת. ונראה מזה כמ"ש בלח"מ כל זמן שאין עושה מעשה בודאי למינות אין מחזיקין אותו לרשע לעולם ואמר שמא לא היה רק כאמתלא שאמר ושמא שב וכיון שלא נתחזק לפסול מהני ספק ספיקא להכשירו. ועי' בפר"ח בסי' קכ"ו שכתב בטעה בברכת הצדוקים ג"כ אין פסול רק לאותה תפילה עיי"ש. וגם שם י"ל שמא טעה ושמא שב ובס' מעשה רוקח כתב בטעה בולמלשינים פסול לעולם עיי"ש. והאי דמעבירין באותה תפילה מספיקא ולא משוינן בעלמא מספק לרשע נראה בתפילה שצריך להיות זקן ופרקו נאה וזה עכ"פ לא הוי מוחזק בכשרות דאתרעי חזקתו לשעתא:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:6:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:6:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:6:1)

**מי שנסתפק לו אם התפלל אם לא התפלל אינו חוזר ומתפלל אלא אם כן התפלל תפילה זו על דעת שהיא נדבה שאם רצה יחיד להתפלל כל היום תפילת נדבה יתפלל וכו'.** ועי' בשו"ת הרשב"א בסי' צ"א שכתב לר' יוחנן דרשאי לחזור ולהתפלל בנדבה ואין כאן משום מוציא שם שמים לבטלה צריך לחזור דכיון שרשאי ספיקו כודאי שהרי אפי' בודאי לא התפלל אינו מחויב רק מדרבנן וא"כ כשנסתפק ורשאי למה לא יחזר ואם אינו חוזר כמראה בעצמו שאינו חושש לתפילה לפיכך צריך הוא לחזור ולהתנדב עיי"ש ובפר"ח בסי' ק"ז הקשה עליו למה יהיה צריך לחזור בספק דרבנן עיי"ש ובמקום אחר כתבתי דיש לחלק בדרבנן בכה"ג דאם קיימה הוי מקיים דאורייתא ברשות ומדרבנן הוי חובה בזה לא אזלינן לקולא דלא שייך תירוצם ז"ל לרמב"ם דהוי בכל דרבנן דאורייתא מלא תסור למה בספיקו לקולא וכתבו דרבנן הקילו בעצמם עיי"ש. אבל בכה"ג דבקיומם קיים דאורייתא נאמר דלא הקילו בספיקם וזה הנראה בדברי הרשב"א כיון דליכא לא תשא וא"כ י"ל בתפילה בהתפלל קיים מצוה דאורייתא ברשות וביותר לרמב"ם תפילה דאורייתא רק בלי שיעור ובהוסיף הכל מדאורייתא ועכ"פ קיים דאורייתא ברשות וכמ"ש וכן נראה מלשונו עיי"ש ועי' שכתב שיתנה אם לא התפלל יהיה חובה ומובא בב"י ובשו"ע שם. והנה כמ"ש לעיל בסוף פ"א דמשו"ה לא שייך לא תשא בנדבה דבזה שהוסיפו לתקנו נגד הקרבנות בכלל זה להתנדב ג"כ עיי"ש. אבל בתורת חובה אין רשאי וא"כ לפ"ז בקרבן שמחויב בחובה אין יוצא במאי שמביא בנדבה ולפ"ז לא קיים חיובו ונשאר בספיקו לענין חובה ומשו"ה נראה כמ"ש ברשב"א שיתנה שאם לא התפלל יהיה חובה גם י"ל דאף נגד קרבן חובה לא יצא מ"מ עיקר חיוב דתפילה כמ"ש בצל"ח הנ"ל דמתחילה תיקנו תפילה ואח"ז נגד הקרבנות עיי"ש. ועכ"פ תיקן בהנדבה עיקר תקנתא ושאני בקרבן חובה שהוא על דבר ידוע והקרבן דוקא ע"ז ואין יוצא בנדבה וכאן אין יוצא נגד התמידין בנדבה וצריך לתנאי אבל בעיקר תקנתא דרבנן קיים בכל גונא:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:7:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:7:1)

**מי שטעה והתפלל של חול בשבת וכו' אבל במוסף פוסק אפי' באמצע הברכה וכו'.** עי' בכ"מ ובסי' רס"ח בב"י וטור ושו"ע ובמג"א שם. ובתוס' במס' ברכות כ"א ע"ב בד"ה עד בשם הירושלמי דמשמע שם שהיו רגילין לומר י"ח ברכות שלימות במוסף של חול ובחוה"מ וכתבו מיהו אנן סמכינן אהא דאמרינן דף כ"ט תמני סרי תיקן תשסרי לא תיקן והביאו בתוספתא כמנהגינו וגם בירושלמי י"ל דט"ס הוא עיי"ש. וכן דעת רבינו:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:10:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:10:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:10:1)

**טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא וכו'.** בהגהות מיימוני פסקו בה"ג ובשאלתות דכל היכא דטעה ולא הזכיר דבר שחייב להחזיר כדי להזכיר יכוין דעתו לתפילתו של ש"ץ מתחילה ועד סוף ויוצא יד"ח ואע"פ שבקי הוא כדאמר רשב"ג בשילהי ר"ה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי עיי"ש בתוס' עכ"ל. ועיין במס' ברכות דף כ"ט ע"ב בד"ה טעה שכתבו אף דאמרינן התם לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות דאניסי היינו כשלא התפלל כלל עיי"ש ובתוס' במס' ר"ה ל"ד בד"ה כך עיי"ש. ויש לפרש למ"ש ז"ל דשכחה הוי אונס עיין יו"ד בסי' רל"ב סעיף י"ב. אבל כנראה בעם שבשדה דאנוסין עוד שאין יכולין להתפלל מטרדות וי"ב. אבל זה שטעה אינו אונס עתה אף שהיה אונס בשכחה. ובתוס' במס' ר"ה הנ"ל כתבו דאפי' להפי' עם שבשדות ששומעין הש"ץ יוצאין עם כל זה יש לחלק בין טעה והתפלל ללא התפלל כלל. ונראה שלא לומר שאר הברכות שהתפלל כבר לבטלה או הראשונה לבטלה הוי כאונס גם השתא כיון דאפשר בש"ץ יוצא:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:13:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:13:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:13:1)

**עשרה ימים שמר"ה וכו' טעה וחתם בהם בברכה שלישית האל הקדוש חוזר לראש וכו' טעה וחתם בעשתי עשרה מלך אוהב צדקה וכו'.** היה כתוב בנוסחה מקדם בשתים עשרה עי' בשו"ת הריב"ש בסי' תפ"ה בזה עיי"ש. ועי' בראב"ד שיוצא בדיעבד ולרבינו צ"ל דחמיר ממי שלא הזכיר המאורע בחנוכה וענינו וכיו"ב. ואולי הוי כשנוי מטבע בזמן האז שתיקנו שיחתום ככה:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:15:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:15:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:15:1)

**שכח ולא התפלל מנחה בע"ש וכו' וכן ביו"ט שכח לא התפלל מנחה בשבת או ביו"ט מתפלל במוצאי ערבית שתים של חול מבדיל בראשונה ואין מבדיל בשניה. ואם הבדיל בשתיהן או לא הבדיל באחת מהן יצא. אבל אם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה חוזר ומתפלל שלישית מפני שהראשונה לא עלתה לו מפני שהקדימה לתפילת ערבית וכו'.** במס' ברכות דף כ"ו ע"ב בגמ' טעה ולא התפלל וכו' לא הבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי ורמינהו וכו' מפני שיכול לאמרו על הכוס קשיא. ובתוס' שם בד"ה טעה שהוכיחו מהאלפסי דס"ל דצריך לחזור ולהתפלל גם בלא הרויח בתפילתו כמו בשכח יעלה ויבוא בר"ח דבלילה יתפלל של חול מדהביא אוקימתא דגמ' ובמהרש"א הקשה דמאי נילף מהגמ' ומאי נדע מאלפסי יותר מהגמ' וכתב משום דבגמ' אסקי בקושיא עיי"ש וברא"ש דקושיא פרוקא אית לה. ולכאורה תמוה דמאי מקשינן ורמינהו וכו' דהרי י"ל דשאני בזה דגליא דעתיה שאינו רוצה לצאת בקמייתא כמ"ש ברש"י ועי' בתוס' ובמהרש"א בזה:
**וי"ל** ע"ז דבלא"ה יקשה דלמה לא יצא כלל כשהקדים ההשלמה דמ"ש מכמה דברים דתדיר קודם ואפ"ה אם הקדים השאינו תדיר יצא וראיתי במעדני מלך ובטו"ז בסי' ק"ח ס"ק י' שעמד ע"ז ובמעדני מלך השיג על הלבוש שכתב הטעם משום תדיר דבדיעבד בלתי מעכב עיי"ש. ועי' בתוס' מנחות ל"ח ע"א בד"ה ואם דסדר בלתי מעכב עיי"ש:
**ונראה** די"ל בטעמא שלא יקדים ההשלמה אחד משום דחובה קודם משום תדיר גם י"ל כמ"ש ז"ל דכיון שלא התפלל כתיקונה תפילת המוצאי שבת לא הוי השלמה כמו בלא התפלל בע"ש דצריך להתפלל בליל שבת שתים כשל שבת ואף דבהתפלל י"ח בשבת יצא היינו כמ"ש דרק משום טירחא ביטלו י"ח בשבת ותפילת שבת במוצ"ש אינו יוצא להשלמה לשל שבת. והאי בהתפלל בראשונה בהבדלה א"צ להבדיל בשניה זה משום דכבר אזלא חובת הבדלה והוי אח"ז ההשלמה כתיקונה כפי סדר התפילה אז כשאר תפילת החול ובהתפלל בנדבה ב' פעמים במוצ"ש ג"כ אינו מבדיל בשניה וכללא דהשלמה צריך שתהיה כפי סדר ותיקון התפילה בזמן שהשלימה ובלא"ה לא מהני. ועי' בסי' ק"ח סעיף ט' בראש חודש בשכח בער"ח צריך לומר בהשלמה בלילה כר"ח עיי"ש:
**ונפק"מ** בין הטעמים דלטעמא דתדיר יוצא אם הקדים כמ"ש ולטעם השני דהוי כמ"ש בתר"י וי"ב דבלא הוי השלמה כתיקונה כל התפלה כשנוי מטבע ואינו יוצא כלל. וא"כ בזה שהבדיל בשניה דגילה דעתו שאין רוצה שישלימה בה רק בראשונה לא יצא בשניהם. ובגמ' כדמקשינן כמאן דלא צלי דמי כפי' השני שכתבתי ופי' ורמינהו וכו' דיוכל לאומרו על הכוס בתפילת מוצ"ש גופה אם לא הבדיל א"צ לחזור משום שיוכל לאומרו על הכוס וא"כ לא שייך לומר דהשלמה הוי שלא כתיקונה. ונשאר רק משום דע"י גלוי דעתו בהבדלה בשניה דהקדים ההשלמה נגד מעלת התדיר ומה"ט למה נאמר כמאן דלא צלי דמשום תדיר מהני בדיעבד. והנה עיין בטו"ז שכתב בסי' ק"ח ס"ק י' דמעלת חובת שעתיה גדולה ממעלת התדיר עיי"ש וגם במעדני מלך כתב משום פשיעה פעם אחרת עיי"ש. וא"כ עכ"פ חדשות נלמד מהרי"ף שהביא נגד הקושיא בגמ' אשר פירוקא צריך חיפוש ועי' במג"א ופר"ח בסי' הנ"ל בשכח לא שייך גליא יוצא ולמ"ש צ"ע דמטעם גליא בלבד לא שייך שאין יוצא בדיעבד לפי המסקנא ולטעמא אחרינא לא מהני שכחה וכמ"ש ז"ל באומר שכיון בראשונה לחובה צ"ע למ"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:15:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:15:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:15:2)

**וכל המתפלל שתי תפילות אפי' שחרית ומוסף לא יתפלל זו אחר זו אלא ישהה בין תפילה לתפילה כדי שתתחונן דעתו עליו.** במס' ברכות דף ל' ע"ב כמה ישהה בין תפילה לתפילה רב הונא ור"ח חד אמר כדי שתחונן דעתו עליו וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו מאן דאמר כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב ואתחנן אל ה' ומ"ד כדי שתתחולל דעתו עליו דכתיב ויחל משה. וברש"י כמה ישהה וכו' מי שיש עליו לחזור ולהתפלל וכו' או משום מוספין וכו' שתתחונן. שתהא דעתו מיושבת לערוך דבריו בלשון תחינה שתתחולל. לשון חילוי והיא היא אלא בלישנא בעלמא פליגי עכ"ל:
**ונראה** כי ויחל בתפילה מתוך פחד ואימה מלשון חיל. וכן יהיה התפילה באימה ויראה. וואתחנן הבקשה וצריך להכין ע"ע ולהעיר האימה בלבבו וגם על מה שיבקש וזה סידור הבקשה ובראשונה נאמר שיתחולל ועל שניה שיתחונן ואף דתפילות סדורות לנו מכנה"ג עם כל זה הסידור לראות ולהתבונן מה יתפלל שלא יבוא לידי טעות וגם כמ"ש ברש"י שתהיה דעתו מיושבת להעיר האימה ועל סידור התפילה ולכן בחר רבינו כדי שתתחונן שכולל שניהם יחד:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:16:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 10:16:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/10:16:1)

**אסור לו וכו' יתפלל עמו בלחש וכו' ועונה קדושה וכו'.** עי' במרכבת המשנה שמפרש לשון ועונה עמ"ש לעיל משמו דיחיד אומר בכל פעם ואתה קדוש וכו' ולכן במתפלל עם הש"ץ אומר נקדש בראשונה וע"ז נאמר עונה ואח"ז אתה קדוש ולא חשיב הפסק עיין שכתב שרבינו פי' כן בגמ' זה שא"ר יהושע בן לוי אין יחיד אומר קדושה: