## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing Chapter 14

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:1:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:1:1)

**בשחרית במוסף ובנעילה הכהנים נושאים את כפיהם אבל במנחה אין נשיאות כפים מפני שבמנחה כבר סעדו כל העם ושמא שתו הכהנים יין ושכור אסור בנשיאות כפים אפילו ביום התענית אין נושאין כפיהן במנחה גזירה מנחת תענית מפני מנחת כל יום.** בסה"מ עשה כ' היא שצוה הכהנים לברך את ישראל והוא אמרו יתעלה כה תברכו את בני ישראל וכו' עכ"ל ובפ' ט"ו הי"ב כל כהן שאינו עולה לדוכן אע"פ שבטל מצות עשה אחת הרי זה כעובר על שלש וכו'. והנה בהל' תפילה התחיל מ"ע להתפלל וכו' ועי' בלח"מ פ"א מהל' תפילה למה לא כתב כן בק"ש עיי"ש וגם כאן לא כתב מ"ע על הכהנים לברך וכו':
**ועי'** בתוס' במס' מנחות דף מ"ד ע"א בד"ה כל כהן שכתבו דוקא כשאומר לו עלה כדאיתא בספרי ובתרגום בבלי נמי מתרגמין אמור להם כד תימור להון עיי"ש. ועי' בה"ח ובטור או"ח בסי' קכ"ח ויקרא לו אחר וכו' תנא אמור להם מכאן שהחזן אומר להם אמרו פי' שמקרא אותם וכו' ועוד שם ואם אינו נושא וכו' עובר וכו' והוא שיהיה בביהכ"נ כשקורא כהנים וכו' אבל אם אינו שם אינו עובר וכו' ועי' בב"י בשם הרא"ש ובשם הר' מנוח כתב דדוקא על שלשה עשה אינו עובר אבל בעשה דכה תברכו עובר אף בשאינו קורא אותו ובב"י כתב שאין נראה כן משאר הפוסקים ועיין בפר"ח שם עיי"ש. והנה אולי מה"ט לא כתב מ"ע וכו' דהכהנים אינם מחוייבין בעשה כל זמן שלא נקראו ועל ישראלים אין המ"ע וצ"ע עוד דהו"ל לכתוב דהוי במ"ע כשנקראו. והנראה אף דלא הוי מ"ע על ישראל מ"מ להקרות אותם להביא הכהנים לידי קיום המ"ע וגם להתברך מהם. אבל הוי בכלל מצוה מדרבנן על הישראלים להקרות או גם מדאורייתא ויהיה בכלל אמור להם החיוב על הישראל לאמר להם וא"כ הוי מ"ע על הישראל ג"כ וזה לא נתפרש וצ"ע. ואח"ז ראיתי בהפלאה כתובות כ"ד מדבר בזה עיי"ש:
**והנה** בהאי דשיכור פסול מדוכן כדאיתא במס' תענית דף כ"ז ע"א אסמכתא ומדרבנן ולקולא שם עיי"ש. ויש להבין דהנה בעלמא לא גזרו גזירה לגזירה כמו כאן מנחה בתענית אטו מנחת כל היום. ועיין בפר"ח בסי' קכ"ט ס"ק א' שכתב במנחה אפי' אם עלה ירד מדכתב רבינו בהל' ב' במנחה יו"כ אינו יורד נראה במנחה דעלמא יורד ובס' מעשה רוקח מדקדק מדכתב רבינו במנחה יו"כ דחומר כרת לשתיה ולא נקיט תענית דעלמא ומכ"ש יו"כ נראה דוקא ביו"כ אינו יורד ע"ש. והנה בלא נקראו לא הוי ביטול מ"ע בקום ועשה אבל כנראה אף בקראו ירדו וצ"ע בזה ועי' בסי' קצ"א בפועלים ובמג"א שם עיי"ש. ובסי' קכ"ט במג"א בס"ק ד' ובאליה רבה שם עיי"ש:
**והנה** מ"ש מגזירה לגזירה נראה מסכים למ"ש בטו"ז בסי' רנ"ב ס"ק ז' באו"ח דאם צד אחד קרוב שיהיה לא הוי בכלל גזירה לגזירה ועיין כיו"ב בתוס' במס' שבת בתוס' ישנים דף כ"א ע"א בד"ה וא"ת ובר"ן במס' ביצה דף כ"ח ע"ב בענין אין מראין סכין לחכם ביו"ט עיי"ש. וכה"ג דידן כדאיתא בגמ' שכרות שכיחא וכמ"ש רבינו שכבר סעדו וכו' וא"כ לא הוי בגדר ספק השקול ובכלל גזירה אחת:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:2:1)

**במד"א וכו' וכהן שעבר ועלה לדוכן במנחת יוה"כ הואיל והדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול היה לפיכך הורידוהו.** נראה מזה כמה חמור החשד דבמנחה דעלמא כנראה אף בקראו דהוי ביטול מ"ע וכמ"ש ז"ל משום אמור להם החיוב על הישראל לקרותו וביטלו משום הגזירה אטו חשש שכרות ולא חשו על ביטול נשיאת כפים ומשום חשד שרו. והנה מלשון התרגום שהביאו ז"ל כד תימור להון לא נראה דהוי המצוה להקרות הכהנים על הישראל אבל בלשון אמור להם דאיתא בגמ' דהוי עשה נראה דהוי מצוה עליו וצ"ע. ועי' בס' ישועות יעקב שם ס"ק כ"ה שהביא ראיה מירושלמי במס' נזיר המובא בתוס' במס' סוטה ל"ח ע"ב בד"ה כל כהן מהו שיטמא אדם לנשיאת כפים אחוי דר' אבא אמר וכו' בשם ר' אחא מטמא כהן לנשיאת כפים שמע ר' אחא אמר אנא לא אמר כלום וכו' אלא כיון דאמר וכו' כל כהן שעמד בביהכ"נ ואינו נושא את כפיו עובר בעשה וסבר למימר עשה דוחה לל"ת אמר אנא לא אמרית וכו' עיי"ש. ושם לא היה אמרו להעלות ונראה כדעת הר' מנוח דבלא קראו ג"כ עובר בעשה דכה תברכו עיי"ש. ולמ"ש י"ל דטעה וסבר דאמור להם עשה על ישראל. ואם באמת נאמר כן טעה בהאי דסבר דדוחה לעשה ול"ת. ומצאתי בהפלאה במס' כתובות דף כ"ד ע"ב בד"ה דאיסור עשה שכתב דמ"ע דנשיאות כפים על הישראל כמו על הכהן והביא ראיה מיבום דבתורה על היבם והוי על שניהם עיי"ש. ועי' ברשב"א בשו"ת ובאבודרהם דדעת הראב"ד ביבום דלא הוי רק עליו בלבד ולא על היבמה עיי"ש. אמנם מביא בשם ס' החרדים דמצוה ג"כ על הישראל להתברך עיי"ש וא"כ לפ"ז ליכא ראיה מהירושלמי לדעת הר' מנוח הנ"ל. אבל לפ"ז בישראל יהיה החיוב ביותר מבכהן דכהן יוכל לפטור א"ע שלא ליכנס לביהכ"נ כמו דאיתא בירושלמי ובפוסקים ועי' חולין דף קל"ג ע"א ולפרוש כפיו עדנא אניס ליה ועיין ברש"י שם וישראל מחויב לקרוא לכהן ולהיות מתברך. ונראה דאם אין כהן אחר גם על הכהן המ"ע להביא א"ע לידי קריאה וברכה והנה בלא"ה אמרינן במס' מנחות ענשיתו אעשה וכמ"ש בתוס' וסמ"ג וברא"ש בכמה דוכתי דיש להביא א"ע לידי חיוב מ"ע ורק באניס ליה עדנא א"צ להביא א"ע. ונראה להביא א"ע לידי עשה לא שייך עשה דוחה לל"ת כדאי' בירושלמי דסבר כן דדוקא בעשה דהוי בחיוב דחי וכדאיתא אי אמרה לא בעינא וכו' במס' כתובות דף מ' וביותר למ"ש ז"ל בטעם הדחיה דלא נאמרה הל"ת במקום עשה בכה"ג נאמר להיפוך דלא נאמרה העשה במקום ל"ת דל"ת חמיר כדאי' במס' יבמות בפ"ק בסוגיא דעליה עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:3:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:3:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:3:1)

**כיצד וכו' ומתחילין יברכך וכו'.** עיין בכ"מ שיברכך מתחילין מעצמם וכמ"ש ז"ל שבזה לא שייך לטעות בתחילת הקריאה. ובשו"ת הרא"ם סי' ג' פי' דגם יברכך בקריאה ועיין בפר"ח בסי' קכ"ח בזה. ובס' להר' דוד ערמאה ז"ל על הרמב"ם כתב וז"ל וכן המנהג בארץ הצבי והוא מנהג יפה שלא להפסיק בין הברכה למלה הראשונה עכ"ל. וצ"ע אם הוי הפסק בשתיקה מועטת כ"כ ועי' בשו"ע או"ח בסי' קס"ו סעיף א' ואם שהה כדי הילוך כ"ב אמה מקרי הפסק ובמג"א שם ס"ק ג' ועיין במג"א בסי' קפ"א ס"ק ו' דבכדי אין מפסיקין כלל עיי"ש. וי"ל כיון דבתחילה לא שייך טעות א"כ הוי כבכדי שאין להפסיק כלל:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:7:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:7:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:7:1)

**כשיהיו הכהנים וכו'.** בהגהות מיימוני והיה מורי רבינו רגיל לומר בשעה שאומרים וישמרך ויחונך ושלום רבש"ע אני שלך וחלומותי וכו' עיי"ש:
**וביד** המלך תמה שלא הביאו רבינו עיי"ש. ונראה כי אינו מדינא וכנראה כי רק מהר"מ ז"ל נהג כן בפ"ע ולכן לא הביאו. והנראה בענין זה להבינו לפי פשוטו נביא לשון הגמ' במס' ברכות נ"ה ע"ב אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוה יתבי בהדדי אמרי כל חד מנן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה פתח חד מנייהו ואמר האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי היא ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידיהו ולימא הכי רבש"ע אני שלך וכו' ומסיים בהדי דעני ציבורא אמן. ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יה"ר מלפניך שתשים עלינו שלום עכ"ל הגמ' שם:
**והנה** כבר כתבתי במקו"א בענין ברכת כהנים שנאמר כה תברכו וכו' ואני אברכם "ועי' פט"ו ה"ו" ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה שאין קיבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקב"ה שנא' ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. הכהנים עושים מצותם שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך ישראל כחפצו והוא מירושלמי בפ' הנזיקין עיי"ש:
**הברכה** נאמרה מהכהנים מורי התורה להודיע ענין הברכה האמיתית ואל מה נשא לבבינו ומה נבקש מה'. כי בלעדי הידיעה מה הברכה השלימה עליה נקוה לא תנוח נפש האדם בכל הטוב הבא לו כי יבקש חדשות כדרכי המון העם בסכלותם יבחרו הטוב המדומה אשר לא תשבע נפשם ואין אדם מת וחצי תאותו בידו כמ"ש רז"ל לכן על הכהנים שמהם תצא תורה לישראל "שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" והמה יורו מה הברכה הישראלית וזה הנאמר "כה תברכו [את] בני ישראל אמור להם יברכך וכו' ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" והברכה יברכך וכו' יאר ה' וכו' עד שלום סדר ברכת ה' השלימה וזאת לדעת למען בעת תבוא עלינו להנות מאורה כי בלעדי הידיעה מהטוב אשר נקבל לא ניהנה ממנה כמ"ש רז"ל חיבה יתירה נודעת לו. "ואני אברכם" ממכם תצא תורת הברכה ועלי לברכם הברכה תצא מאתי. וכמ"ש הראשית הידיעה לידע ולהבין מהו הטוב האמתי והברכה העליונה עליה נכסף וברכת עשו ויעקב בלתי שוים:
**והנה** על החלומות ארז"ל שהם הרהורי דיומא עי' במס' ברכות בפ' הרואה שם בהנ"ל ולב דואג ומפחד תמיד גם כי ישכב וישן רעיוניו סליקו על משכבו באימה ופחד כאשר אמר איוב בצערו "וחתתני בחלומות ומחזיונות תבעתיני" איוב ז':
**ופחד** ואימות הנפש כי ירבו באדם יביאו לחולי כמ"ש רז"ל אנחה משברת גופו של אדם גם לחולי המרה השחורה העצבות מסיבת החולי וחולי ופחד ועצבות המה סיבות זה לזה כנודע ורפואת שניהם הבטחון בה' ובחסדו כמ"ש רז"ל על פחדו בציון חטאים במס' גיטין כל המפחד חוטא עיי"ש. וברכת ה' הנשמע מפי הכהנים בברכת כהנים יסלק כל הדאגות וצער הנפש אשר חלומות הרעים כמ"ש עדות על נפש דואגת ובלתי בוטחת בלב שלם בה' ולכן בלבבו פחד תמיד וחסרון שלום הנפש ומנוחה מקור הפחד וחלומות המבהילות הוא. ובברכת כהנים יתאמץ רוחו לבטוח באדון השלום מלך שהשלום שלו והמברך את עמו בשלום ועבור כמ"ש העצבות חולי הגוף והנפש המה לכן נאמר רפאם כחזקיה וכו'. ואם טובים המה וכו' אם המה הערה עליונה כמ"ש רז"ל כי חלומות אשר המה חלק שישים מנבואה בברכת כהנים יבקש ויתחנן כי הערה העליונה משמי מרום גבוה על כל גבוה תשים שלום בקרבו ושים שלום בנפשו ולבבו להתגבר על כל רעיון והרגשה מביאת פיזור נפש ופחד. והבוטח בה' חסד יסובבנו תרום נפשו ותשמח רוחו ושלום השקט רעיון ימצא ועי' ילקוט שיר השירים ג' אפי' אדם רואה בחלומו שחרבו שלופה ונתונה על צוארו משכים בבוקר והולך לביהכ"נ ורואה את הכהנים נושאין את כפיהם והחלום הרע מתבטל ממנו וכו' עיי"ש. שם על מפחד בלילות וכו':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:9:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:9:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:9:1)

**כיצד ברכת כהנים במקדש וכו' וכשישלימו כל העם עונים ברוך ד' אלוקים אלוקי ישראל מן העולם עד העולם.** ועי' בכ"מ ועי' בס' קרית ספר שתמה מאוד שהוא נגד הגמ' מפורשת במס' תענית ט"ז דהעם עונין בשכמל"ו וכמ"ש ברש"י במס' סוטה דף מ' ע"ב ובתוס' שם עיי"ש:
**ועי'** במעשה רוקח שכתב לתרץ דבאמת ראוי לומר ברכה שנאמרה ברוך ה' וכו' אלא בברכת כהנים שאין לכהנים להוסיף על ברכה המפורשת בתורה נאמרה מהעם ובמס' תענית שם בתענית הש"ץ אומרים והעם עונין בשכמל"ו עיי"ש והנה זה התירוץ המובחר ממה שראיתי ע"ז אף שגם בזה יקשה לומר שמטעם זה כתב רבינו כן כנראה מסוגיא דמס' סוטה דלאו אברכת כהנים קאי וצ"ע ובהל' תענית פ"ד הט"ו כתב רבינו כרש"י הנ"ל וכדאיתא במס' תענית הנ"ל:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:10:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:10:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:10:1)

**ואומר את השם ככתבו והוא השם המפורש האמור בכל מקום ובמדינה אומרים אותו בכנויו הוא בא"ד שאין מזכירין את השם ככתבו אלא במקדש בלבד ומשמת שמעון הצדיק פסקו הכהנים מלברך בשם המפורש אפי' במקדש כדי שלא ילמוד אותו אדם שאינו חשוב ושאינו הגון ולא היו חכמים הראשונים מלמדין שם זה לתלמידיהם ובניהם ההגונים אלא פעם אחת לשבע שנים כל זה גדולה לשמו הנכבד והנורא.** ובס' יד המלך הקשה דמס' קדושין ע"א ע"א איתא שהיה שם שתים עשרה עיי"ש וכתב דבירושלמי במס' יומא וקדושין איתא שם ארבע עיי"ש ולא מצאתי כן בירושלמי. ועיין ברא"ש במס' יומא בפ' יו"כ סי' י"ט וז"ל ורב האי אמר לא בשם הזה היה אומר כה"ג אנא השם אלא שם בן שנים וארבעים אותיות ועדיין מצוי בישיבה בקבלה ונודע לחכמים ואין נראה לי דברי רב האי בזה כיון דילפינן בגז"ש מעגלה ערופה הזכרת השם של ארבע אותיות אלא כמו שנכתב בפסוק הוא מזכיר אלא שמזכירו ככתבו והוא נקרא שם המפורש והוא מקורו לכל השמות כי כולן נאצלין ממנו ועליו נאמר ההוגה וכו' דאין להזכירו בגבול וכו' עכ"ל. וברש"י במס' סוטה ל"ח פי' ג"כ ככתבו ביו"ד ה"א עיי"ש:
**ובקרבן** העדה הקשה במס' יומא בשם בן ד' מאי בקיאות שלא ידעו מהם שם עיי"ש. ועי' במס' קדושין דאיתא בשם בן ארבע שלא היו מלמדין וברש"י שם לקרותו בכתיבתו ופי' עיי"ש. וכן נראה בלשון רבינו כאן שלא ילמוד וכו' על דרך זה. ונראה כי הלשון ככתבו נראה דקאי על בן ארבע והחילוק רק ככתבו במקדש וכמו במדינה בכנוי שג"כ על בן ארבע בכנוי ומה דאיתא במס' קדושין הנ"ל בראשונה שם בן י"ב אותיות היו מוסרים אותו לכל אדם משרבו הפרוצים היו מוסרים אותו לצנועים שבכהונה והצנועים שבכהונה היה מבליעין אותו בנעימות אחיהם הכהנים וכו' עיי"ש א"כ נראה שעיקר מצותה בשם בן ארבע רק להצנועים נמסר לקרוא בשם שתים עשרה ג"כ ורבינו כתב לפי העיקר המצוה דלכל היא. ועי' בפי' משניות במס' סוטה לרבינו שם עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:10:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:10:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:10:2)

**משמת שמעון הצדיק וכו'.** במס' יומא דף ל"ט ע"ב אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק וכו' ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם וברש"י מלברך ברכת כהנים את העם בשם המפורש שלא היו כדאי עכ"ל ועיין בתוס' במס' סוטה דף ל"ח ע"א בד"ה הרי לפי שלא זכו לגלוי השכינה עיי"ש. כיו"ב במס' מנחות ק"ט ע"ב:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:11:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:11:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:11:1)

**אין ברכת כהנים נאמרת בכ"מ אלא בלה"ק שנאמר כה תברכו וכו' כך למדו מפי השמועה ממשה רבינו ע"ה כה תברכו בעמידה כה תברכו בנשיאת כפים וכו'.** עי' ביד המלך שחקר לדעת רבינו בדיעבד בישיבה וכיו"ב מהני דתוס' כתבו מלעמוד ולשרת בדיעבד לא מהני כמו בעבודה ולרבינו מכה וכו' לא נדע כן ולמה בחר בכה ובגמ' אמרינן אח"ז משאר לשונות [דרשות] עיי"ש:
**ונראה** דרבינו ס"ל דעל כרחך הוי דאורייתא דאל"כ האיך אמר רב נתן אינו צריך דכתיב לעמוד ולשרת וכו' הרי האי לעמוד אמרינן במס' תענית כ"ו דהוי אסמכתא וכה י"ל דהוי דאורייתא ואם גם כה י"ל דהוי אסמכתא מ"מ מדמיון לעמוד ולשרת היה נראה אף בדיעבד פסול כמ"ש בתוס' ואם הוי מדרבנן למה לא יהני בדיעבד וא"כ עדיף לומר מכה. ומזה יליף רבינו דהוי מדאורייתא מהלכה למשה מסיני וכמ"ש בהקדמתו על ש"ס דמצינו אסמכתות על דאורייתא מהלמ"מ וא"כ הוי אפי' בדיעבד פסולה ומשו"ה אמר ר"נ דאינו צריך דלעמוד ולשרת הוי אסמכתא ראוי ביותר ובכ"ג בדיעבד לא מהני:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:12:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:12:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:12:1)

**אין הכהנים רשאין בכ"מ להוסיף ברכה על ג' הפסוקים וכו' לא בקול רם ולא בלחש שנאמר לא תוסיפו על הדבר וכו'.** הוסיף רבינו על לשון הגמ' לא בקול רם וכו' דהנה בלאו דלא תוסיפו מכה וכו' דדרשינן כמה דברים שתהיה ברכת כהנים בלי שנוי והוספה ג"כ נגד לשון כה וכו' וע"כ לא תוסיפו וכו' הנאמר בגמ' אף דבקול רם הברכה נגד העם הוי בכלל כה וכו' שדרשו פנים אל פנים מלשון אמור להם. אבל בלחש נראה כתפילה בפ"ע וגם זה אסור משום לא תוסיפו:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:13:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:13:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:13:1)

**כשמחזירין וכו' וכן כל פינות שיהיה אדם פונה לא יהיה אלא על דרך ימין.** ועי' בס' באר שבע במס' סוטה דף ט"ו בד"ה כל פינות וכו' עיי"ש ובפר"ח בסי' קכ"ח ס"ק י"ז:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:14:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Prayer and the Priestly Blessing 14:14:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Prayer%20and%20the%20Priestly%20Blessing/r/14:14:1)

**במקדש מברכין ברכת כהנים פעם אחת ביום אחר תמיד של שחר באין ועומדין על מעלות האולם וכו'.** ועי' בכ"מ ובתוס' במס' סוטה דף ל"ח ע"א בד"ה וכתב כתבו דה"ה במוספין ובתמיד של בין הערבים עיי"ש: