## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 16

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:2:1)

**וכן עמוד וכו' סלע שבים היה גבוה י' אם היה רחבו מד' טפחים עד סאתים הואיל ומותר לטלטל בכולו אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו היה יתר מסאתים אע"פ שהוא רה"י הואיל ואסור לטלטל בו אלא בד' אמות ככרמלית הרי זה מותר לטלטל מתוכו לים ומים לתוכו שזה דבר שאינו מצוי הוא ולא גזרו בו.** עי' בהמ"מ דרבינו לא התיר אלא מסלע לים אבל ביתר מסאתים בכרמלית שביבשה אסור לטלטל מתוכו ולא כן דעת התוס' וראב"ד ורשב"א עיי"ש ובלח"מ עמד ע"ז היכי דייק כן מלשון רבינו עיי"ש ובאמת רבינו כתב כלישנא דגמרא:
**אמנם** יש לעיין בדעת רבינו דהנה בתוס' שם בד"ה מ"ט שכתבו להתיר בגינה לכרמלית כתבו ואין לחלק בין סלע דהתם דלא שכיח שהרי כל עיקר גזירה זו שלא יבוא לטלטל בכולה והאי טעמא שייך נמי הכא עיי"ש ועי' במהרש"א דמפרש אף דבגמ' מחלקין בין לא שכיח משום הקושיא דמאי שנא בתוכו למתוכו וכתב כיון דהתירו דכה"ג דאית למיזל בתר גזירה דילמא יתירו לטלטל בו, עשו לא פלוג עיי"ש ולכאורה יקשה לומר לא פלוג בכה"ג דהוי לא שכיח להתיר בהשכיח אבל ברש"י נראה מסכים לדעת התוס' אלא דדעתו גם ביבשה יותר מסאתים מוקף שלא לדירה לכרמלית ג"כ לא שכיח שכתב וז"ל שם במס' עירובין ס"ז ע"ב בד"ה מתוכו לים לא שכיח ולא גזרו רבנן במלתא דלא שכיחא ואע"ג דבשאר רה"י לכרמלית גזרו רבנן הני תרתי כחדא יותר מסאתים ומתוכו לכרמלית לא שכיח עכ"ל והנה לרש"י שכתב משום דלא גזרו בלא שכיח יקשה דהרי נראה בגמ' דלאו מהאי טעמא שרי אלא כדאי' מ"ט דילמא אמרי רה"י גמורה היא ואתי לטלטולי בכולהו וכו' ולרש"י בלא"ה בלא שכיח לא גזרו והנה לתוס' יש לפרש לאו דהוי לא שכיח כלל אלא דחשו ביותר לאיסורא דשכיח טפי לגזור בו מהלא שכיח כל כך כמו זה אבל לרש"י דלא שכיח כלל ולא גזרו וא"כ למה צריכין לטעמא דגמ' הנ"ל והנה שכיח פי' מצוי ולתוס' יש לפרש זה מצוי וזה בלתי מצוי אבל לא דלא שכיח כלל וא"כ היה שייך גזירה בשניהם אלא דא"א ובחרו בהמצוי ביותר אבל לרש"י דפי' לא שכיח כלל למה לטעמא אחרינא והיה נראה לדעת רש"י כדמקשינן ומאי שנא ומתרצין תוכו שכיח מתוכו לים ומים לתוכו לא שכיח נאדו מטעם הנאמר בראשונה דילמא אמרי רה"י וכו' אלא בלא שכיח לא גזרו ולדעתו לאו דוקא סלע בים וכמ"ש בכל יותר מסאתים לכרמלית ועי' בריטב"א שדעתו דוקא בים דלא שכיח עיי"ש:
**והנה** רבינו כתב דבר שאינו מצוי ולא גזרו בו ולא כתב כבגמ' ג"כ בשאינו יתר מסאתים שכתב הואיל ומותר וכו' ולא משום דשכיח נראה מלשונו ג"כ משום דבלא שכיח לא גזרו כמ"ש ברש"י ולדעת המ"מ דאזיל לדעת הסוברים דוקא בים הוי לא שכיח ומדלא נקיט סתם כרמלית כדרכו בכה"ג לפרש דבריו וא"כ היה נראה דעתו רק בלא שכיח התירו כמ"ש וביבשה הוי שכיח אלא דלכאורה יקשה הרי רבינו כתב ג"כ טעמא דגמ' דילמא יאמרו וכו' דמשו"ה מחלקין כמ"ש הואיל ומותר לטלטל בכולו אין מטלטלין וכו' וא"כ נראה דזה שאין מצוי אינו עיקר הטעם להתיר ועל כרחך צריך לפרש שאינו מצוי כמ"ש לעיל שאינו שכיח כ"כ כמו לטלטל בתוך הכרמלית וא"כ לכאורה אין הכרע אם ס"ל דוקא בים הוי לא שכיח דילמא ס"ל כרש"י או כדעת הסוברים דגם בלא שכיח התירו ולדעת התוס' למ"ש מהרש"א י"ל כיון דבאמת שניהם שכיחי אלא דזה מצוי יותר מזה וא"כ שייך שפיר לא פלוג דבלא"ה יקשה ג"כ למה חששו שמא וכו' בלא שכיח ועי' בס' ישועות יעקב סי' שמ"ו ס"ק ב' שהשיג על המבי"ט שכתב להתיר אף מרה"י לקרפף יותר מסאתים עיי"ש וכן נראה מלשון רש"י דוקא לכרמלית ליותר מסאתים כמ"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:4:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:4:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:4:1)

**מקום שלא הוקף לדירה וכו'.** עי' בתוס' במס' עירובין כ"ג ע"ב בד"ה איכא עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:5:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:5:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:5:1)

**מקום שהוקף וכו' וגדרה לשם דירה וכו'.** בהמ"מ שעמד ע"ז בדעתו לקרפף ואינו סמוך לבית דירה האיך יאמר שגדרתו לשם יועיל והוא מכוין לדבר שא"א עיי"ש ועיין במרכבת המשנה דרבינו אמר ע"פ תוספתא פ"ב דעירובין כלל אמר ר' שמעון בן אלעזר כל אויר שהוא תשמיש לבית דירה או סהר או חצר או מוקצה אפי' בה י' כורין מותר וכל בית דירה שתשמישו לאויר כגון שתשמישו לאויר כגון בורגנין שבשדה יותר מבית סאתים אסור עכ"ל הרי כשמתכוין לשם דירה וסהר ובית עצים תשמיש בגוף הקרקע עכ"ל ועי' בב"ח בסי' שנ"ח עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:7:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:7:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:7:1)

**מקום שהוקף שלא לשם דירה שיש בו בית ג' סאין וקירו בו וכו'.** ועי' בראב"ד ומ"מ ולח"מ ועי' במרכבת המשנה דרבינו גורס אויר קירויו מתירו כלומר שהוא ניתר ע"י קירויו ואין גורס כשלפנינו מייתרו וכפי' רש"י ע"ז אלא כגירסת הבעה"מ וכן גריס אויר מחיצות מתירו ומפרש מתירו כפשוטו ולא כבעה"מ שמפרשו כמו מייתרו ובהא דאמר ר' זירא מודינא וכו' גריס ע"כ דאויר חצר מייתרו וכו' עיי"ש שמיישב דעת רבינו לפי שנוי הנוסחות ועי' בב"ח בסי' שנ"ח שכתב ג"כ בשנוי הנוסחות הנ"ל כן ומצוין במרכבת המשנה:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:12:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:12:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:12:1)

**יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה וכו' עד בית סאתים מותר לטלטל בכלו וכו'.** ועיין ברש"י שם שדעתו דוקא בשתי בלי ערב או להיפוך אמרינן כן אבל במחיצה מעלייא כמה דבעי עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:13:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:13:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:13:1)

**ג' שהקיפו כדי צרכן וקנו שביתה ואח"כ מת אחד מהן הרי הם מותרין לטלטל בכולהו קנו ב' שביתה ביתר מסאתים ואח"כ בא להם ג' אסורין וכו' שהשביתה היא הגורמת ולא הדיורין.** הנה בגמ' עירובין י"ז ע"א אי' בהאי שלשה ומת אחד שנים ונתוסף אחד שבת גורמת ובעירב דרך פתח ונסתם הפתח שבת הואיל והותרה הותרה ורבינו בהל' עירובין בפ"ג הל' כ"ה בעירב ונסתם הפתח כתב כלישנא דגמרא כיון שהותרה הותרה וכאן כתב שהשביתה גורמת:
**ונראה** דבגמ' מחלקים בלשונם דהרי נראה אף דהקילו בשיירה מ"מ מצינו במחיצה בעלמא להלן הל' כ"ב מחיצה הנעשית בשבת הרי זו מחיצה ובשיירה בנתוסף אחד בשבת לא מהני להתיר להם בבחרו מתחילה יותר מסאתים ומשו"ה אי' בגמרא בזה ששבת גורמת אשר רבינו מפרש ששביתותו גורמת דתליא בהכנסת שבת כפי ששבת מתחילה בדרך שיוכל לטלטל משא"כ להלן בהל' עירובין ג"כ כלישנא דגמ' כיון שהותרה הותרה ועיין בתוספת במסכתא עירובין צ"ג ע"ב בד"ה לא תימא עיי"ש ודף ע' ע"ב ברש"י בד"ה והקיפו באיזה ענין אמרינן מדנאסרה לשבת נאסרה ועיין בירושלמי בפ"ק דעירובין ה"י שכתבו בנתוסף אחד כבר נכנס שבת באיסור ויש מקום לפרש בטעמא למה בזה אמרינן שבת גורמת לקולא ולחומרא ובמחיצה שנעשית בשבת לא אמרינן כן וע"ע בתוס' עירובין מ"ב ע"א בד"ה ומטלטל ועי' עירובין כ' ע"א יבשו מים וכו' ובתורת חיים שם בד"ה יבשו עיי"ש ומ"ש בשם ירושלמי שם:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:22:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:22:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:22:1)

**מחיצה וכו' ומחיצה הנעשית בשבת הרי זו מחיצה ואם נעשה בשגגה מותר לטלטל בה באותה שבת והוא שתעשה שלא לדעת המטלטל אבל וכו'.** ועי' בהמ"מ שמדמה למ"ש רבינו בהל' אח"ז וכתב וידוע שיש לחלק בכאן בין לדעת בין שלא לדעת לשוגג ומזיד עיי"ש שכתב דדעת הרשב"א בשוגג אפי' מתכוין העושה לטלטול מותר לטלטל בה נראה שמפרש בהל' אח"ז לדעת ושלא לדעת כמ"ש רבינו יונתן דהוי כמחיצה במזיד וע"כ כונתו דיש לחלק דשם שניהם המטלטל העושה הקיבוץ והבני אדם המתקבצים עושין המחיצה משא"כ המטלטל לא עשה כלל והנה בעושה מחיצה במלאכה דאורייתא יש לדמותו למ"ש רבינו בפ"ו הל' כ"ג ואם בשל בשוגג למ"ש יאכל בין הוא בין אחרים אבל בו ביום אסור לכו"ע עיי"ש ועי' בפ"ג בשכח ושיהה עיי"ש ובתחומין למי שהובא בשבילו ומכ"ש בכה"ג שנעשה ברצון המטלטל וא"כ הוי מזיד על שלא מזהיר העושה ועבר על לפני עור דראוי לקנסו:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:23:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:23:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:23:1)

**מותר לעשות מחיצה של בני אדם בשבת שיעמוד זה בצד זה ובלבד שלא ידעו אלו העומדין שבשביל לעשותן מחיצה העמידן ולא יעמיד אותן אדם שהוא רוצה להשתמש במחיצה זו אלא יעמיד אותן אחר שלא לדעתו.** עי' בהמ"מ ובכ"מ ובלח"מ ועל הקושיא מאי שנא מסוכה שכתב רבינו בהל' סוכה אפי' בדעת העושה כתבו ז"ל דלמדו מגינה שם כמ"ש בכ"מ ולפ"ז יש לחלק בסוכה דהקילו ועי' במג"א בסי' שכ"ג ס"ק י"ד:
**והנה** בהטעם דצריך שיהיה שלא לדעתם ברבינו יונתן שם וז"ל והנהו דעבדינן מנייהו מחיצה בעינן שלא ירגישו בדבר כלומר שלא ידעו שלשם מחיצות אדם משים אותם שם והוי מחיצה שנעשה בשוגג דהוי מחיצה אפי' להקל לטלטל שאם ירגישו הוי נעשית במזיד ולא הוי מחיצה אלא להחמיר וכו' ורב חסדא שנתכוין לכך לא היו ממנין אותן וכו' אלא שנסתבב הדבר על ידו ואין מזיק לנו כונתו להתחשב כמחיצה שנעשית במזיד לפי שהרי ר"ח לא היה מסדר האנשים בידיו אלא מאליהן נעשין שנתקבצו עליו לתמוה עליו או לנחמו על שהיה מצטער עכ"ל ובטו"ז בסי' שס"ב ס"ק ג' תמה מאוד דאם נדמהו למזיד א"כ ר"ח שאמר לעשות מחיצה היה במזיד עיי"ש ובאליה רבה כתב ע"ז שר' יונתן בעצמו מתרץ את ר"ח כנ"ל מ"מ למ"ש רבינו יונתן יקשה עוד דנהי דלא שייך לקנוס משום העושים והמטלטלין היה שלא לדעת מ"מ האיך עבד ר"ח כיון דבמזיד אסור ודאי ר"ח לא היה מכשילם לעבור איסורא ודוחק לדמותו לספק ערלה בפ"ק דקדושין דאי' ספוקי מספקי אהדדי עיי"ש:
**וראיתי** בס' תורת חיים שם שכתב שם דף מ"ד לדעת דכיון שהעומד שם יודע שלשם מחיצה העמידהו שם לא יברח והו"ל כמחיצה קבוע לכך אסור ובהמה דקתני נמי בכה"ג מיירי שהיתה קשורה בחבל ולא תברח והשתא הוי אדם ובהמה דומיא דכלים דקתני ליה בהדיה דכלים כקבועין דמי עכ"ל ובזה מובנים ג"כ דברי רבינו דגם העושה אין לידע דא"כ יראה הוא שיעמדו והוי קבוע ע"י ורב חסדא אף שראה שיתקבצו מ"מ לא היה משתדל שיעמדו זמן מה אלא הניח על המקרה שיעמדו עד שיבוא להתחום משא"כ המשתדל בעצמו עבור זה ודברי רבינו עולים יפה על דרך זו דע"י אחר לא הוי אוהל קבוע באופן שכתב לר"ח:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:24:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 16:24:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/16:24:1)

**אילן שהיה מיסך על הארץ וכו' וקושרן בארץ וכו'.** עי' בתוס' יו"ט בפ"ז מ"ח ממס' עירובין שעמד על לשון קושרן בארץ דבלתי מוזכר בגמ' גם כתב שאין לו מציאות ומגיה מקושרין כאחת עיי"ש ובס' מעשה רוקח כתב דישנו במציאות שמחזקו ע"י יתד וגם רבינו כתב מעצמו לעשותו שלא ינוד עיי"ש: