## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 22

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:2:1)

**מפני מה אסרו חכמים להכנס במרחץ בשבת מפני הבלנין שהיו מחמין חמין בשבת ואומרין מערב שבת הוחמו לפיכך גזרו שלא יכנס אדם למרחץ בשבת אפי' להזיע וגזרו שלא ישתטף כל גופו בחמין אפי' בחמין שהוחמו מערב שבת אבל פניו ידיו ורגליו מותר בד"א בחמי האור גזירה משום מרחץ אבל בחמי טבריה וכיו"ב מותר להשתטף כל גופו ואסור לרחוץ במים חמין שבמערות מפני שהמערה יש בה הבל ויבוא לידי זיעה ונמצאת כמרחץ.** ובלח"מ עמד עמ"ש רבינו בחמי טבריה מותר להשתטף והרי אפי' רחיצה מותר ובמי מערות כתב אסור לרחוץ ולדידן דלא כר' שמעון אפי' להשתטף אסור עיי"ש ועיין במרכבת המשנה דמי מערות דמיירי נמי כחמין חמי טבריה מותר לשטוף דלא שייך זיעה ומדכתב במערות אסור לרחוץ ממילא דבחמי טבריה דלא שייך זיעה מותר לרחוץ ג"כ עיי"ש:
**והנה** דעת רבינו כהרי"ף דזיעה אסור גם בחמי טבריה ועיין ברשב"א שם ובר"ן מה שהקשו עליו ולכאורה לישנא דגמ' במס' שבת מ' ע"א ועדיין היו רוחצין בחמי האור ואומרין בחמי טבריה רחצנו אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן ראו שאין הדבר עומד להן התירו להן חמי טבריה וזיעה במקומה עומדת וברש"י שאין הדבר עומד שלא היו ציבור יכולין לקבל מתוך שאסרו להם את הכל. במקומה עומדת לאיסור עכ"ל נראה דאיסור זיעה במקומה כמעיקרא עומדת בין במים חמים ובין בחמי טבריה וכן מצאתי בס' ישועות יעקב בסי' שכ"ו שדקדק כן וברשב"א שם הקשה לדעת הרי"ף ורבינו דהרי זיעה משום רחיצה אסרו ובחמי טבריה מותר מאי ענין לאסור בזיעה עיי"ש ונראה לדעת הרי"ף ורבינו איסור זיעה הוי מצד עצמה גזירה כמו דאי' בתחילה היו רוחצין וכו' מע"ש התחילו הבלנין להחם בשבת ואמרו מע"ש הוחמו וכו' והתירו את הזיעה ועדיין היו רוחצין בחמין ואומרין מזיעין אנחנו וכו' לאו דגזרו זיעה אטו רחיצה דהוי גזירה לגזירה ועי' בתוס' ע"ב בד"ה מעשה עיי"ש אלא החשש שמא יחמו בשבת לצורך זיעה ויאמרו מע"ש הוחמו שייך בזיעה כמו ברחיצה ומה שהכריח לרשב"א לומר בזיעה לא שייך שמא יאמרו עי' מ"ש בדף מ' ע"א בד"ה התחילו דלא שכיח שיעברו במזיד עיי"ש וברש"י ל"ט ע"ב בד"ה הכלי עיי"ש דנראה לרשב"א דבכה"ג לא שייך לחוש בזיעה וגם מדהתירו זיעה אחרי איסור רחיצה אבל לדעת הרי"ף ורבינו החשש שמא יאמרו וכו' שוה וכנראה בפשוט לומר כן אלא דגם מעיקרא לא רצו לאסור הכל והתירו הזיעה דנחוץ ביותר וכמ"ש בתוספות ל"ט ע"ב בד"ה ובה דביו"ט הבערה דזיעה מותר מדאורייתא משא"כ דרחיצה דרחיצה אינו שוה לכל נפש משא"כ הזיעה עיי"ש:
**אלא** דיקשה א"כ כשהתירו משום שראו שאין עומדין בדבר היה להתיר ג"כ ביותר זיעה מרחיצה כמו מעיקרא שאסרו רחיצה ולא הזיעה י"ל דכיון שהתירו הרחיצה בחמי טבריה הוי אפשר לעמוד בלי הזיעה והאי דלא התירו ביותר הזיעה י"ל דאם התירו הזיעה היו אומרים כדאיתא שם שהיו רוחצין בחמין והיו אומרים מזיעין אנחנו וכו' א"כ עשו שניהם טוב לאסור הזיעה וגם הרחיצה במקום שמזיעין שהוי ניכר לכל להולך במרחץ כזה לא שייך שיאמרו וכו':
**ונראה** משו"ה נקיט רבינו ואסור לרחוץ וכו' ויבוא לידי זיעה ונמצאת כמרחץ להעיר ע"ז שע"י זיעה יבוא ג"כ לרחיצה ויעבור על שניהם והנה כתב רבינו ומותר להשתטף דלא נאמר דאף דמותר לרחוץ להשטיף אסרו משום דאפשר לעמוד בדבר אבל במשתטף אין לחוש כלל בחמי טבריה והתירו רחיצה וגם להשתטף ולא כזיעה דאסרו אף דנוטה ביותר להתיר מרחיצה מטעם שכתבנו ועל קושית הרשב"א ולח"מ דא"כ ל"צ לאוקמי כר"ש דגם לכו"ע להשתטף במי טבריה מותר עי' במרכבת משנה מר' יהודה דאמר בחמין אסור נראה אפי' להשתטף אלא דקיי"ל בזה כר"ש כנראה מסוגיא דכירה הנ"ל ועי' בירושלמי בפ' כירה מובא במרכבת המשנה דנראה כדעת הרי"ף ורבינו עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:4:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:4:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:4:1)

**מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפוג צינתן וכן מניח פך של שמן כנגד המדורה כדי שיפשר ולא שיחם וכו'.** ועי' בהמ"מ דדעת י"מ דצריך שיהיה בשלא יהיה אפשר להחם אלא לפשר בלבד ולא כן דעת רש"י ודעת רבינו למ"ש הה"מ ועי' ברשב"א במס' שבת דגם הסוברים דצריך שלא יהיה אפשר אלא לפשר הוי כן מדרבנן שלא יבוא לידי בישול עיי"ש ועי' מ"ש לעיל פ"ט ה"ג עיי"ש:
**ויש** לעיין לדעת דשיהה לא הוי מעשה וא"כ יהיה כל בישול דתחילתו בהתר ע"ד לפשר ואח"ז הוי שיהה בלבד ועי' שבת קנ"ג ע"ב דהוקשה לעבודה זרה דוקא במעשה חייב חטאת עיי"ש והנה בתוס' במס' שבועות י"ז ע"א מחלקין בין תחילתו בהתר לא הוי שיהה מעשה ועי' בתוס' יבמות דף צ' ע"ב בד"ה כולהו ובמל"מ בהל' ביאת מקדש פ"ג הי"ט עיי"ש:
**והנה** בהניחו עד שיבשל שמא מתחילה היה בדעתו רק לפשר צ"ע אם אמרינן הוכיח סופו על תחילתו לענין זה וביותר לענין התראה דלא יהיה התראת ספק והנה לדעת החינוך בשאין בו מעשה כשאפשר במעשה הוי לאו שיש בו מעשה עיין במל"מ בהל' מלוה ולוה בפ"ד ה"ו עיי"ש וימצא במבעיר וסומך לאש דכיון דעובר על הבערה או בעבר כדאי' להלן קמ"ה ע"ב מליח הישן וקולייס וכו' שהדחתן וכו' ושם הדיח מאי א"ר יוסף חייב חטאת עיי"ש וצ"ע בכל זה ועכ"פ צריך שיהיה אפשר באותו אופן במעשה ועיין במס' מנחות דף נ"ו ע"ב כמעשה שבת וכו' ובמג"א בסי' רנ"ב בסופו עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:5:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:5:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:5:1)

**אמבטי של מרחץ וכו'. מיחם שפינה ממנו מים חמין וכו'.** עיין בכ"מ ובטו"ז או"ח בסי' שי"ח ס"ק י"ח עיי"ש מ"ש ע"ז:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:16:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:16:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:16:1)

**נשברה לו חבית וכו' ולא יקלוט ואח"כ יזמין וכו' ואם הערים בדבר זה מותר.** נראה דוקא בדעבד מותר ועי' במג"א בסי' של"ה ס"ק ב' שכתב אפי' לכתחילה מותר לדעת רבינו עיי"ש ועיין במרכבת המשנה מ"ש בשם הירושלמי עיי"ש ונראה בהאסור משום חשש שכחה במותר בהערמה לא שייך שכחה ועיין בספר מקור חיים הל' פסח סי' תמ"ח ס"ק י"א בהערמה בדאורייתא עיי"ש ועי' ביצה י"ח ע"א:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:18:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:18:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:18:1)

**מנעל וכו' ואין מגרדין לא מנעלים ולא סנדלין חדשים אבל סכין אותם ומקנחין את הישנים וכו'.** עיין בהמ"מ מה שהקשה ע"ז ובמרכבת המשנה דבתוספתא דמס' שבת כדברי רבינו ועי' מ"ש בזה:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:18:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:18:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:18:2)

**כר או כסת שהיה עליהן צואה או טינוף מקנחו בסמרטוט ואם היה של עור נותנין עליהן מים עד שתכלה.** ועיין בהגהות מיימוני ובהמ"מ בהל' י"ט ובתוס' בכ"ד בזה:
**ועיין** בשעה"מ שהקשה על דברי התוס' במס' שבת קי"א ע"א בד"ה האי מסוכרייתא וכו' שכתבו וא"ת דאמר וכו' ואמר נמי במס' ביצה י"ח גבי טבילת כלים בשבת דנדה מערמת וטובלת בבגדיה ולא גזרינן דילמא אתי לידי סחיטה וכו' עיי"ש והקשה דשם במס' ביצה מעיקרא הקשו בגמ' נגזר דילמא אתי לאטבולי בעינייהו ומשני שאני התם מתוך שלא התירו לה אלא ע"י מלבוש זכורה היא עיי"ש וא"כ מהאי טעמא לא שייך שמא יסחוט ג"כ עיי"ש ונראה לדעת התוס' לומר דוקא בהאי דתטבול בבגדיה לגזור שתטבול בעינייהו שייך שפיר מתוך שלא התירו וכו' זכורה היא משום דטבילה במעשה אשר יזכירה בפעם אחת ובכל מקום דאי' כה"ג הוי הדבר המדכר בשעת עשות המעשה אבל בנדה שטבלה דחשש שמא יסחוט הוי שעות אח"ז אחרי הטבילה דסר כבר הדבר שיזכירה ושייך שכחה וביותר כמ"ש לעיל בפ' הקודם בזמן מרובה שייך שכחה:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:23:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:23:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:23:1)

**הצובע וכו' והתופר מאבות מלאכות לפיכך אסור למלאות הכר והכסת החדשים במוכין גזירה שמא יתפור אבל מוכין שנשרו מן הכר או מן הכסת מחזירין אותן בשבת.** ברש"י שבת מ"ח ע"א כתב דהוי כמשוי מנא ועי' במג"א בסי' ש"מ ס"ק י"ד שהביא ב' טעמים שם עיי"ש ולדעת רבינו יש להבין מ"ש חדשות או ישנות מחשש שמא יתפור ונראה משום דלא תפרן עד עתה אין לחוש שיתפרן עכשיו אבל מטעם שוי מנא י"ל לרבינו אין לחלק בין חדשות לישנות:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:24:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:24:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:24:1)

**הקורע מאבות מלאכות לפיכך מי שנסתבכו בגדיו בקוצים מפרישין בצנעה ומתמהמה כדי שלא יקרע ואם נקרע אינו חייב כלום שהרי לא נתכוין ומותר ללבוש בגדים חדשים ואם נקרעו נקרעו פוצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע.** בירושלמי כלל גדול דף כ"ח ע"א ובקרבן העדה בצנעה שלא יראה אדם שנראה כמתקן עיי"ש והנה יקשה דבכ"מ החשש מחזי כמתקן שייך גם על העושה ולא על הרואה בלבד ובמקום אחר במס' ביצה כתבתי מה שיש ליישב בכמה דוכתי בזה וראיתי במרכבת המשנה שמפרש שלא יהיה נראה כקורע עיי"ש והנה בהל' כ' כתב רבינו דכל הנאסר משום מראית עין אפי' בחדרי חדרים אסור וי"ל דאם נפרש דמחזי כמתקן הוי מדרבנן וגם כקורע במתכוין שלא ע"מ לתפור הוי מדרבנן אבל יקשה דילמא יחשדו שקורע ע"מ לתקן גם כמ"ש בתוס' בכמה דוכתי דאפי' בדרבנן חיישינן למראית עין כדמוכח בכמה דוכתי וכמ"ש בש"ך יו"ד בסי' פ"ז ס"ק ו' עיי"ש ולמ"ש במג"א בסי' רמ"ד ס"ק ב' נראה בדבריו שדרכן תמיד לעשותן בבית לא שייך לאסור בחדרי חדרים אטו בפרהסיא עיי"ש וצ"ע אם הוי כה"ג בכלל זה די"ל לקרוע ולתפור בגדים ולתקנם הוי לרוב בבית וא"כ לא שייך לאסור בחדרי חדרים:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:24:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:24:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:24:2)

**ואם נקרע אינו חייב כלום שהרי לא נתכוין.** והנה לא כתב שאינו קורע ע"מ לתפור וראיתי במעשה רוקח שעמד ע"ז וכתב די"ל דוקא דרך השחתה דהוי מקלקל פטור אבל בכה"ג לא הוי דרך השחתה דחושב לתפרו אח"ז ואף דקורע באונס מ"מ הוי קורע ע"מ לתקן עיי"ש ועי' ברש"י ביצה ל"ד ע"א בד"ה ואין חוששין שמא תקרע אפי' נקרעת לא אכפת לן דאין זה קורע ע"מ לתפור עכ"ל ונראה דשם דע"כ לא אכפת ליה בהקריעה לומר שיתפרו דאין אונס ע"ז משא"כ בכה"ג דאונס ע"ז להסיר הקוצים וצריך שלא יתכוין בודאי ולכן לא כתב רבינו שהרי לא נתכוין רק בנסתבכו בגדיו ולא בפוצעין וכו' שכתב אין חוששין וכו':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:25:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:25:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:25:1)

**התוקע חייב משום בונה לפיכך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין אותן ולא מחזירין גזירה שמא יתקע וכו'.** ובהמ"מ הניח בתימה דמחובר לקרקע בלא תקע חייב משום בונה עיי"ש וכן נראה לכאורה במס' שבת קכ"ב ע"ב והנה דעת הרי"ף במס' שם כדעת רבינו שכתב דלת של שידה וכו' ניטלין ולא מחזירין של לול של תרנגולין לא נוטלין ולא מחזירין שמא יתקע ובר"ן שם כתב דשמא יתקע קאי על שידה וכו' דלא מחזירין עיי"ש וא"כ לרבינו ג"כ יש לפרש כן דלשונו כלשון הרי"ף אמנם בהמ"מ לא נראה כן גם בב"י או"ח בסי' ש"ח כתב לתרץ [דהא] דאיתא קסבר כיון דמחברי בקרקע וכו' דאפשר לומר דס"ל כן אבל כיון דלמסקנא דאמרינן שמא יתקע ל"צ לומר כן משום דכיון דהוי כלי לא נפקע שם כלי בהתחברו בקרקע ובב"ח כתב דלמסקנא דאמרינן שמא יתקע חזר ממאי דאמרינן מעקרא משום בנין ובמרכבת המשנה פ"י הי"ד כתב משום דלא אמרינן תלוש וחיברו כמחובר דמי עיי"ש ובאמת דברי הב"ח ומרכבת המשנה נכללין במ"ש בב"י הנ"ל ועי' בטו"ז בסי' ש"ח ס"ק ט':
**ובלח"מ** הקשה למה נוטלין בדלת שידה וכו' דהוי כסותר עיי"ש י"ל דסותר אין אסור אלא ע"מ לבנות וכיון שאין מחזירין לא הוי ע"מ לבנות ואף דמדרבנן אסור לא גזרינן אלא על מאי דאסור מדאורייתא:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:29:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Sabbath 22:29:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/22:29:1)

**כל אוהל משופע שאין בגגו טפח וכו'. כילת חתנים שאין בגגה טפח הואיל שהיא מתוקנת לכך מותר לנטותה וכו'.** עיין בשו"ת נוב"י מהדו"ב חלק או"ח סי' ל' עיי"ש: