## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah Chapter 1

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:1:1)

**קריאת המגילה בזמנה מ"ע מדברי סופרים והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים.** כתב רבינו שהיא תקנת הנביאים ולא תקנת אנשי כנה"ג כמ"ש בברכות והבדלות וטבילת עזרא וכיו"ב אע"פ שהיו מכללם נביאים חגי זכריה ומלאכי כנודע ולמה במגילה כתב כן. וראיתי בס' ידי אליהו שכתב ע"ז שלא היו אותם התקנות כמו תקנה זאת להוסיף יו"ט על מועדי ה' ואלמלא היו בכללם נביאים לא היו אנשי כנה"ג יכולין לתקן תקנה זאת וכמו דאיתא בברייתא במס' מגילה דף י"ד ע"א מ"ח נביאים וז' נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה וכו' הרי יחסו התקנה לנביאים וגילו לנו דהוי כמו הוספה נפלאה על דברי תורה וזה דמפשט המקרא נראה שמרדכי ואסתר תיקנו תקנה זאת ככתוב ויכתוב מרדכי את הדברים האלה וכו' וכן ותכתוב אסתר וכו' העיקר התקנה היה מהנביאים וכנה"ג ומרדכי עמהן שאין כח ביד יחיד לתקן תקנה זאת וזה שאמרו רז"ל במס' מגילה דף ז' ע"א שלחה אסתר לחכמים קבעוני לדורות וברש"י ליו"ט ולקריאה ונסתפקו בדבר משום קרא דהלא כתבתי לך שלישים עד שמצאו מקרא מן התורה כתוב זאת זכרון וכו' הרי שתקנה היה מאנשי כנה"ג ואחרי שהסכימו כתבו אסתר ומרדכי עיי"ש. הנה מ"ש דהוי תקנה נפלאה משום הוספה על מועדי ה' שביד הנביאים בלבד לתקן כן הן רבינו מדבר כאן מקריאת המגילה. גם מ"ש דיפה כח הנביאים מה שאין ביד כנה"ג. והרי לדין והלכה חכם עדיף מנביא ובמס' מגילה ב' ע"ב מנצפ"ך צופים אמרום והכתיב אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר וכמ"ש בזה רבינו בהל' יסודי התורה בפ"ט והנה בסמ"ג עשה דרבנן ל' כתב שהדלקת נר בשבת חובה ועיקר ציוויה מפי הנביאים שצוו לכבד את השבת והדלקת נר נאה הוא עיקר הכבוד ומברכין עליו אשר קדשנו וציונו וכו' דגבי נביא כתיב אליו תשמעון וגם בכלל דלא תסור הוא עיי"ש. דבריו מובנים ונתפרשים במ"ש בהל' עירובין א' דירמיה הזהיר על עירובי חצירות דרבנן מפי ה' עיי"ש. וא"כ כונתו דכבוד שבת מפי ה' אשר הזהיר ע"י הנביא לשמוע דברי החכמים ולא כי הם חידשו מפי ה'. וזה לא שייך בחנוכה שלא היו נביאים ושם הברכה וציונו משום לא תסור כדאיתא במס' שבת בפ"ב ובמגילה לא מצינו מוזהר בפי נביא מפי ה'. ונהפך מצינו (אף אמרה) [אי אמר] לי יהושע בן נון וכו' ועי' במס' תמורה ט"ז ע"א שלש אלפים הלכות נשתכחו וכו' לא בשמים היא וכו' אלה המצות וכו' והחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו וכו' עיי"ש וגם כדאיתא שם שדרשו וכו' כששלחו לחכמים וא"כ מה"ט היה ביד החכמים כמו בכל דברי תורה וא"צ חיזוק מנביאים ממה שנדרש ממדות שהתורה נדרשת בהם ועי' בטורי אבן מגילה י"ט ע"ב בד"ה ר"י שכתב דמגילה דנאמרה לקרות ברוה"ק הוי כמו של תורה וצ"ע ועי' מ"ש בשם הסמ"ג דלא שייך בזה ואם כונתו דחמיר צ"ע דלא מצינו בספיקו להחמיר. והנראה לומר דהנה מ"ש בידי אליהו דבמגילה נראה דמרדכי ואסתר כתבו ועי' מ"ש לקמן בהל' י"א במס' ב"ב דף ה' דאנשי כנה"ג כתבו מגלת אסתר ומלשון ויכתוב מרדכי ותכתב אסתר בלתי מכריע ע"ז ולשון המגילה מורה שנכתבה לא ממרדכי ואסתר בעצמם וכמ"ש רז"ל לא פחתו וכו' שהנביאים כתבו ומה שפרטו הנביאים מתוך הכנה"ג ולא עשו כן בעלמא בשאר תקנות נראה ונסמך ממה שאמרו רז"ל במס' מגילה דף ז' ע"א אסתר ברוה"ק נאמרה עיי"ש וזה מפי הנביאים שהיה שם בתוך אנשי כנה"ג. ורבינו כלשון הגמ' יחס ג"כ תקנה זאת להנביאים ונוכל לפרש מ"ש והדברים ידועים שהיא מתקנת הנביאים על המגילה שנכתבה מהם אחרי שקדם דמצות עשה מדברי סופרים או כמו דאיתא שם נאמרה לקרות ולא נאמר לכתוב ועי' בתוס' שם בד"ה נאמרה אם מכתב מדרבנן עיי"ש. ולרבינו מרוה"ק הקריאה עכ"פ כדמוכח בגמ' ומפי הנביאים ורבינו יסד דברים על הגמ' הנ"ל:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:1:2)

**והכל חייבין בקריאתה אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים ומחנכין את הקטנים לקרותה.** והנה אם נשים מוציאין אנשים ברש"י במס' ערכין דף ג' ע"א בד"ה לאתוי נשים שחייבות במקרא מגילה וכשירות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתם עכ"ל ועי' בתוס' שם בד"ה לאתוי דדעת הבה"ג אינו כן והביא תוספתא דפטורין ומחלק בין לשמיעה דלשמוע מחויבים משום שגם הם היו באותו הנס וכיו"ב בתוס' במס' מגילה דף ע"א בד"ה נשים. ובהגהות מיימוני כאן וכתב דמה"ט לא שייך אתי דרבנן ומפיק דרבנן הואיל ואין חייבין בקריאה אלא בשמיעה וסיים דמס' ערכין משמע דחייבין בקריאה וכתב דדעת רבינו כרש"י שלא הוציא אלא חש"ו עיי"ש וכיו"ב במ"מ בה"ב:
**ועיי'** בטורי אבן במס' מגילה דף ד' ע"א שכתב דלא נתברר החילוק בין חיוב שמיעה לחיוב קריאה עיי"ש ועי' בשו"ע בסי' תרפ"ט סעיף ב' בהג"ה די"א אם האשה קוראה לעצמה מברכת לשמוע מגילה שאינה חייבת בקריאה בשם המרדכי שם:
**והנה** בחיוב השמיעה וחיוב קריאה מצינו כעין זה בתקיעות שופר עי' מ"ש לעיל בפ"א ה"א מהל' שופר ומה שמצינו בר"ה לשמוע קול שופר וביובל לתקוע וכתבתי שם דיש לחלק בין ר"ה דעיקר מצות שופר בר"ה לזכרון לנו בפ"ע וזה בשמיעה בלבד והשומע יוצא בזכרון בזה משא"כ ביובל התקיעה החירות ולפרסמו ע"י התקיעה והמצוה לא לשמוע אלא להשמיע וא"כ המצוה לתקוע. וכיו"ב נאמר במגילה דמצוה לפרסם הנס ומצותו ברבים וא"כ הפרסום ע"י הקריאה והברכה על מקרא המגילה שממצותה לקראותה. וכמ"ש בתוס' שם דמשום שהם היו באותו הנס אף במצוה דאורייתא אין מחויבים אלא מדרבנן. וכיון דבמצות מגילה השמיעה והקריאה. והקריאה משום מצוה לפרסומא ניסא דעת בה"ג לפרש התוספתא לחלק דבשמיעה מחויבים הנשים שאף הן היו באותו הנס משא"כ הקריאה פרסומא ניסא דהוי מצוה בעלמא ג"כ בהלל כמו במגילה כדאי' בפ"ב דמס' ברכות דהוי מצוה בפ"ע דאין נוגע במגילה דוקא בזה נשארו כמו בשאר מצות שהז"ג דפטורות. והנה לפ"ז י"ל כמ"ש לעיל בפ"א מהל' שופר למ"ש ברא"ש דמוציאין משום ערבות בשם הפרי מגדים דלאו משום שליחות וכמ"ש שם ובמ"א בזה. וי"ל באנשים חיוב הקריאה וא"כ בשמיעה צריך להוציאו ידי קריאה אם משליחות או מערבות ובלתי די לומר שומע כעונה משא"כ אשה כמ"ש ברא"ש דלא שייך ערבות ודי לה בשמיעה ואינה מוציאה אנשים כיון דלאנשים קריאה ולהוציאה בזה שאין האשה בכלל ערבות ודוקא היכא דשייך שומע כעונה י"ל דמוציאה ומובן מ"ש בהגהות מיימוני ג"כ עמ"ש וצ"ע ועי' מ"ש לעיל בהל' שופר ועי' בטורי אבן שם מ"ש בדברי התוס' שכתבו משום באותו הנס מדרבנן ונפק"מ בזה עיי"ש. ועי' בפר"ח בלקוטים בסי' תרפ"ח עיי"ש ובשו"ת תרומת הדשן בסי' רס"ו ובפר"ח בסי' תרפ"ז עיי"ש. ועי' מ"ש לעיל בהל' ב' עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:3
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:1:3)

**ואפי'כהנים בעבודתן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה. וכן מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה ק"ו לשאר מצות של תורה שכולן נדחין מפני מקרא מגילה ואין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין שהפוגע בו קוברו תחילה ואח"כ קורא.** והנה בר"ן שם ישראל במעמדן וכו' מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה אע"פ שיש שהות ביום לעבוד עבודה ואח"כ לקרות אפ"ה מבטלין מעבודתן כדי לשמוע מגילה בציבור ומיהו דוקא בשיכולים אח"כ להשלים העבודה הא לאו הכי ודאי אין מבטלין העבודה דאורייתא משום מגילה דרבנן וכו' עכ"ל. ובב"י בסי' תרפ"ז בשם הרא"ם שכתב על דברי הר"ן וכן נראה גם מדברי הרמב"ם שכתב חוץ ממת מצוה שאין לו קוברין שהפוגע בו קוברו בתחילה ואח"כ קורא דמשמע אי איכא שהות אין ואי לא לא דאל"כ ואח"כ קורא למה לי עכ"ל ובב"י ע"ז וכך פי' דבריו כיון שהרמב"ם כתב שמה שאמרו דמת מצוה ומקרא מגילה מת מצוה עדיף הוא לענין קדימה אבל לא שתתבטל מקרא מגילה מפני מת מצוה א"כ ה"ה דכשאמרו מבטלין מעבודתן בשביל מקרא מגילה לא ביטול ממש קאמר אלא קדימה וכו' עכ"ל. ועי' בטו"ז ובמג"א שם שהשיבו ע"ז דמצינו דכבוד הבריות דוחה לגמרי עיי"ש:
**ונראה** לענ"ד לדעת הר"ן ורא"ש דהבעיא בגמ' מת מצוה ומקרא מגילה הי מנייהו עדיף לאו במוטל בבזיון דהוי איסורא דאורייתא ודוחה פסח וכיו"ב פשיטא דאין מקרא מגילה דוחה למת מצוה אלא במונח בעיר וכיו"ב והבעיא לענין קדימה וכן בעבודה ושאר מצות דאורייתא רק לענין קדימה. והאי דלענין לדחות לגמרי ע"י הקדימה דמת מצוה למקרא מגילה מסתבר לומר כמ"ש בהאי דמשום כבודו מותר להלינו דלא שייך דמשום כבודו יהיה מותר לבזותו דאיסור הלנה משום בזיון המת. אלא כיון שהלינה לכבודו לא הוי השיהה בזיון דאין השיהה עבור עצלות ונהפוך לכבודו. כמו כן אם השיהה משום הדין המעכב הקבורה מיד לא מקרי השהיה בזיון דוקא שיהוי בעצלות מקרי בזיון וקלות ראש נגד המת ולא אם העיכוב עבור איסור ומצוה שלא יתבטלו וכל זה שלא יתבטלו המצוה או יהיה איסורא ע"י שיהיה מיד. אמנם היכא שלא יתבטל המצוה לא שייך לומר שיקדימו המצוה ולא הוי בזיון להמת כיון דהשיהוי בשביל להקדים המצוה זה לא ניתן לומר משום דע"ז לנו למודא מהתורה להחשיב כבוד המת שלא להקדים מצוה אחרת והקדימה מכבוד המת עצמו וא"כ בהקדים מצוה אחרת פוגע בכבוד המת לפי דעת התורה ובזה יש להבין דברי הרא"ש ורמ"א ומ"ש שדעת רבינו כן:
**ועוד** בר"ן שם שכתב דלאו דוקא מת מצוה דמסתמא קתני בברייתא דמבטלין ת"ת להוצאת המת וסתמא משמע אכולה מתים אלא משום דאיירי בעבודה במת מצוה נקיט בהא ג"כ מת מצוה ואח"ז כתב אי נמי י"ל דברייתא רשות קתני דאי בעי מבטל וכיון דלשאר מתים רשות לגבי מצוה חובה עכ"ל. הנה הרשות וחובה בלתי מובן דמלאחותו נפקא לן דמת מצוה חובה ומזה לשאר מצות וכיו"ב ורשות מנ"ל. וי"ל דלמ"ש במת מצוה אם במונח בבזיון דוחה לגמרי המצוה ואם לאו הקדימה במת מצוה. והנה שאינו מת מצוה היכא דיש קוברין אחרים שאין מבטלין מצוה מ"מ זה העוסק במצוה שאפשר לקיים אח"ז עכ"פ אינו מקיים המצוה דכבוד המת והברירה בידו לקיים ב' מצות זה אח"ז וצ"ע בעוסק במצוה בעלמא. ובת"ת דהוי בכל פעם ביטול מצוה לגמרי לפי שעה וצ"ע:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:2:1)

**אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא ידי חובתו והוא שישמע מפי שהוא חייב בקריאתה לפיכך אם היה הקורא קטן או שוטה השומע ממנו לא יצא.** בטורי אבן במס' מגילה י"ט ע"ב בד"ה חוץ מחש"ו הקשה למאן דס"ל במס' ברכות דף כ' דהרהור כדיבור דמי אמאי חש"ו אין מוציאין את אחרים משום שאין מחויבין בדבר הרי אפי' בשומע ממי שמחויב אינו יוצא אלא בשומע מה שמוציא מפיו דאל"כ לאו כלום הוא וכששומע ממי שאינו מחויב דל קריאה אפ"ה יהיה יוצא ע"י הרהור דנפשיה ותירץ משום דבעינן שיקרא מתוך המגילה וגם מדילפינן במגילה י"ח אתיא זכירה זכירה. וזכירה בפה עיי"ש ולמ"ש לעיל בהל' קודמת דבאנשים צריך קריאה וא"כ בשומע אינו יוצא משום ששומע בלבד אלא דהוי שלוחו או מטעם ערבות להוציאו מקריאה דלא שייך במי שאינו מחויב דלא שייך ערבות וכיו"ב. אלא למ"ש בטורי אבן שם בד"ה ר"י וכו' דחוץ מחש"ו קאי ג"כ על נשים עיי"ש ולמ"ש לעיל לדעת הבה"ג בנשים די בשמיעה וא"צ בקריאה וא"כ בנשים יהיה שייך קושית הטורי אבן וי"ל כמ"ש שם וביותר מ"ש בחש"ו שאינו בכונה ולא בערבות עיי"ש:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:3:1)

**מצוה לקרות את כולה ומצוה לקרות בלילה וביום וכל הלילה כשר לקריאת הלילה וכל היום כשר לקריאת היום וכו'.** במס' מגילה י"ט ע"א במשנה ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא יד"ח ר"מ אומר כולה. ר' יהודה אומר מאיש יהודי ור' יוסי אומר מאחר הדברים האלה. ובגמ' תניא רשב"י אומר מבלילה ההוא אמר ר' יוחנן וכולן מקרא אחד דרשו ותכתוב אסתר וכו' את כל תוקף מ"ד כולה תוקפו של אחשורש מ"ד מאיש יהודי תוקפו של מרדכי ומ"ד מאחר הדברים האלה תוקפו של המן. ומ"ד מבלילה ההוא תוקפו של נס:
**הנה** במגילה נאמר "ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תוקף לקיים את אגרת הפורים הזאת שנית" נאמר את כל תוקף ובלתי מפורש מאיזה תוקף ומצאו רז"ל לאמר מ"ד כולה תוקפו של אחשורש וכמ"ש ברש"י ומתחילתה היא מדברת עד סופה והן בסיום המגילה "וכל מעשה תוקפו וגבורתו וכו'" נאמר למען נדע מזה גדולות מרדכי כנאמר אח"ז "ופרשת גדולת מרדכי אשר גידלו המלך וכו'" גם מגודל הנעשה בזמן ההוא לידע גודל ותוקף המלך אשר שפך חמתו עלינו ושב מחרון אפו והשיבו אל אויבינו. ומעשה אבות סימן לבנים שאמרו רז"ל נתקיים בהנעשה אז לאבותינו גם לבניהם אחריהם עד כהיום הזה:
**הן** להיות עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב עם בתוך עם זה הדבר הקשה אשר הכביד את עול גלותינו ואויבינו ימצאו להלשין עלינו בכל עת כהמן אשר אמר ודתיהם שונות מכל עם וכמ"ש בס' יוסף אומץ כי מדתינו להיות משונה מהעמים ולא להדמות להם. וביותר כן במלכי קדם שהיו מושלים בממשלה בלתי מוגבלת כרצונם ואות נפש כאשר אמר מלך עריץ אחד "העם אני" וברוחם החיים והמות ומי יאמר להם מה תעשה ומה גם אשר הוסיף אהוב המלך ויעצו החביב לאמר "ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שוה להניחם" בתוך עם אשר מצאו עון עלינו על פירוד דרכינו מדרכיהם ובמלך קשה ועז שומע ומאמין לכל דבר ודברים כאלה היוצאים מאיש היושב בראשונה במלכות וכבר חרה אף המלך ונגזר עלינו כלה ונחרצה אשר זה כי חיינו ופרינו בארץ תחת מושל כזה בשלום ובהשקט עד כי בא המן עלינו. ועד אז ומרדכי יושב בשער המלך כמו חנניה מישאל ועזריה ודניאל במלך נבוכדנצר הן זה מהשגחת ה' עלינו וביתר שאת ויתר עז להפוך לב המלך עלינו לטובה ולשפוך חמתו על אויבי נפשינו. לכן לידע גודל הנעשה אז לידע תוקפו של המלך הגוזר עלינו ככה מלך אשר אין דבר יוכל לעשות נגד רצונו אין חק אשר יגבול אות נפשו הוא ישמע כי יש עם גרים ותושבים עושים נגד חוקים ורואים בכל אשר יעשו להיות משונה מדרכיו ודרכי עמו זה אשר יגדיל ויפליא הנעשה אז לאבותינו זה דעת האומר כולה תוקפו של אחשורוש:
**ומ"ד** תוקפו של מרדכי:
**גם** מרחמי ה' עלינו תמיד כי בכל עת ועת עמד לנו גואלים אנשי השם אשר מצאו חן בעיני מלכים עריצים והמה עמדו לנו בעת צרותינו הליצו טוב בעדינו. ואין דור מעת כי גלינו מארצינו כי לא היו איזה יחידי סגולה קרובים וגדולים ומהם באו לתוקף ועוז כמרדכי היהודי וכנאמר ופרשת גדולת מרדכי וכו':
**תוקפו** של המן:
**כמ"ש** למעלה זה אשר עמד נגדינו היה הראש ומשנה להמלך העז הזה לכן סיפור תוקפו של אויב הרשע מגדיל ומפליא טובת ה' עלינו אז:
**תוקפו** של נס:
**כמ"ש** בס' יוסף אומץ בטעם מצות הקריאה בפורים ולא כן בחנוכה כי בחנוכה הנס גילה לכל כי הנעשה היה נס נגלה. אבל בפורים מבלי כי נקרא כל הסיבות ומסובבים הנאמרים מבלילה ההוא וכו' לא יפליא בעינינו כ"כ כי מלך כזה ישנה דעתו עבור אהבת אשה טובת שכל. רק אחרי כי נראה בהקריאה במגלת ספר מעשה ושתי ובגתן ותרש ומרדכי השומע ומציל המלך ממות. ובלילה נדדה שנת המלך וכו' מזה נדע תוקף הנס לכן מבלילה ההוא חובת הקריאה למ"ד הנ"ל להראות גודל הנס ולהלכה לקרות כולה להיות גלוי לכל כל התוקף הנאמרים:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:3:2)

**ומצוה לקרות בלילה וביום וכל הלילה כשר לקריאת הלילה וכל היום וכו'.** עיי' במג"א בסי' תרפ"ז ס"ק א' שכתב אע"ג דק"ש עד חצות במגילה דעיקר מצותו ביום לא גזרו עיי"ש. וזה אינו עולה לדעת רבינו שכתב להלן שאינו מברך שהחיינו ביום נגד דעת התוס' שכתב דמברך שהחיינו גם ביום משום דעיקר המצוה ביום. והנה י"ל דגם לרבינו עיקר מצותו ביום ואפ"ה ס"ל דברכה בלילה מתחילת החיוב פוטר של יום. גם י"ל לדעתו כמ"ש במג"א שם בשם הרא"ם בפי' לסמ"ג דאיידי דחביבא ליה לא אתי למפשע ולא גזרו. והנה יש לעיין בה"ט דבלא קרא עד לאחר חצות הרי נראה שאין חביב עליו כ"כ שעבר על זריזין מקדימין. וצ"ל כשעבר באונס ובאונס גם בק"ש קורא ויותר נראה דגם במגילה כן כמו בק"ש אלא שא"צ לפרשו מאחר שכתב כבר שכהנים מעבודתם וכו' וכמ"ש לעיל דקודמין לכל המצות מזה להקדימו לכתחילה. אלא בעבר ולא קרא במזיד עד חצות תליא בדעת הסוברים שאין קורא כלל בק"ש עי' ברבינו יונה ריש מס' ברכות ובשאגת אריה סי' ב':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:3
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:3:3)

**ומברך קודם וכו' וביום אינו חוזר ומברך שהחיינו וכו'.** ועי' בהמ"מ ובהגהות מיימוני מהסוברים דעיקר חיוב הקריאה ביום ומשו"ה מברכין שהחיינו גם ביום וכ"כ בתוס' דף ד' ע"א בד"ה חייב דעיקר פרסומי ניסא ביום עיי"ש:
**והנה** כנראה מסוגיא דמס' מגילה י"ט ע"א נראה דעיקר המצוה ביום שם בבן כרך שהלך לעיר דאמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי י"ד אבל אין עתיד לחזור בליל י"ד קורא עמהן וכו' דפרוז בן יומא נקרא פרוז וכו' וברש"י בליל י"ד קודם עמוד השחר עיי"ש הרי בהולך בתחילת היום מקרי כבר פרוז בן יומא דמקצת היום ככולו וכיון שכבר בא לחיוב דיומא ולמה לא בלילה דהוי ממקצת היום דהרי לא כתיב יום בזה ונאמר ג"כ מקצת היום ככולו כשהיה בלילה שם דמיתור דקרא ילפינן דפרוז בן יומא הוי פרוז ומ"ש תחילת היום מתחילת הלילה ועל כרחך דביום הוי עיקר החיוב ומצוה בפ"ע כמ"ש בתוס' ולדעת רבינו צ"ל לפ"ז אף דביום מעיקר המצוה אפ"ה יוצא בברכת שהחיינו בלילה משום דעם כל זה הוי מצוה אחת אף שאין דומה ממש למצות סוכה שכתב בהמ"מ. ועי' בטו"ז בסי' תרפ"ח ס"ק ו' עיי"ש. ומובן מגילה ז' ע"ב ר"א תנא ארבעים זמנין דסעודת פורים בלילה לא יצא משום דנפק"מ ג"כ לענין שהחיינו ביום דעיקר פורים ביומא הוי:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:8:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:8:1)

**בשני ובחמישי וכו' ואם אין שם עשרה בני אדם תקנתו קלקלתו וכו'.** ועי' בראב"ד ועי' במרכבת המשנה דבירושלמי פ"א ה"ד מפורש כלשון רבינו עיי"ש שהתפלא ע"ז. והנה בהמ"מ ציין הירושלמי וכתב בירושלמי הוא זה לפי' גירסת רבינו עיי"ש נראה דתליא בגירסא:


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:10:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:10:1)

**בן עיר שהלך לכרך או בן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה קורא עם אנשי המקום שהוא שם וכו'.** בטורי אבן במס' מגילה דף ב' באבני שוהם שם הקשה לפי מה שהקשו בתוס' במס' יבמות י"ד ע"א בד"ה כי דבמגילה דבעיר אחת היה לבני [העיר] בי"ד ולבני הכפרים היו מקדימים לימי הכניסה דשייך לא תתגודדו בעיר אחת ותירצו ע"ז דבני הכפרים היה קורין בעירם והביאו ראיה מירושלמי וא"כ הוי כשתי עיירות דלא שייך לא תתגודדו. ועי' ברא"ש שם והקשה מסוגיא דמגילה י"ט דבן עיר שהלך לכרך אם עתיד לחזור למקומו קורא כבמקומו ואם לאו וכו' והרי שייך לא תתגודדו:
**ונראה** לענ"ד דהנה נראה דלא שייך לא תתגודדו ברובא דאמרינן אחר הרבים להטות אלא כה"ג דב"ש וב"ה דב"ש מחדדי טפי רוב חכמה וב"ה רוב מנין וכמחצה על מחצה דמי ועל כרחך לא דמשום לא תתגודדו אלא שהמקילין יחמירו ולא שהמחמירין יקילו ויעשו לפי דעתם איסור חמור מהלאו דלא תתגודדו כמו שם בצרת ערוה וכ"ז היכא דשייך להחמיר אבל בכה"ג דבן כרך בעיר דאיזה שיעשה כאחרים עשה שלא כשורה ויבטל המצוה כשלא עשהו בזמן הנקבע. אלא דיקשה היכא תיקנו מתחילה בכה"ג דשייך לא תתגדדו וע"ז תירצו בתוס' דתחילת התקנה היה זה במקומו וזה במקומו וא"כ כיון שמתחילה תיקנו כהלכה עכשיו שבן כרך בא לעיר לא שייך לומר שיבטל המצוה כתיקונה משום לא תתגודדו דלא נאמר רק להחמיר ולא לבטל המצוה ונראה דהאי דמחלקינן בין עיר אחת לב' עיירות דדווקא בעיר אחת שייך להחמיר ולא בב' עיירות דכי מסוף עולם עד סופו ידע כל עיר שלא יעשו בעיר בעולם בדרך אחר ועל כרחך לא נאמר לא תתגודדו על דרך זה וממילא תיקנו שפיר במגילה בשתי מקומות שונות אמנם י"ל דוקא כה"ג דערוה דחמיר מלא תתגודדו שייך לומר כמ"ש דלא שייך לא תתגודדו אלא להחמיר והיכא דלא שייך כן לא שייך לא תתגודדו. אבל מגילה דרבנן וביותר קביעת הזמן מוטב לעבור ע"ז מלעבור על לא תתגודדו דמדאורייתא. אלא דיש לעיין בזה אם במצוה מדרבנן דמדאורייתא הוי רשות שייך לא תתגודדו מדאורייתא וי"ל רק מדרבנן וא"כ שייך במגילה ג"כ לומר כמ"ש גם אם נאמר דהוי מדאורייתא בדרבנן ג"כ מכל מקום י"ל כה"ג דאי אפשר לעשות כאחרים אם לא שיבטל המצוה כתיקונה לא שייך לא תתגודדו כלל שאין מתכוין לעשות אגודות רק כשאפשר שיעשה כאחרים שייך כן וצ"ע ועי' במג"א בסי' תצ"ג ס"ק ו':


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:11:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Scroll of Esther and Hanukkah 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Scroll%20of%20Esther%20and%20Hanukkah/r/1:11:1)

**עיר שהוא ספק ואין ידוע אם היתה מוקפת חומה וכו' קוראין בשני הימים וכו' ומברכין על קריאתה בי"ד בלבד הואיל והיא זמן קריאתה לרוב העולם.** ועי' במל"מ מ"ש בשם הר"ן בזה עיי"ש. ובס' טורי אבן במס' מגילה דף ה' ע"ב בד"ה חזקיה האריך לומר דמגלת אסתר דברוה"ק נאמרה כדברי קבלה דספיקו לחומרא עיי"ש וצ"ע וגם במ"ש ז"ל לחלק בין דברי קבלה גלוי מלתא על הדאורייתא או כמו דאי' בכמה דוכתי גמירי וכו' ואסמכוהו וכו' לדברי ותקנת הנביאים בלבד. ועי' מ"ש לעיל בהל' א':
**ועי'** עוד במ"ש בהג"ה מל"מ בענין שלא להחמיץ המצוה עי' עוד בזה במג"א בסי' כ"ה ס"ק ב' ובמג"א בסי' תכ"ו ס"ק י"ג ובשו"ת ב"ח סי' פ' בזה עי' שם וע"ע בשו"ת שבות יעקב בח"א סי' ל"ז ובח"ב בסי' ל' ועי' בענין שנוי הזמנים שעמד עליהם הר"ן ורמב"ן בשו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רצ"ז מה שכתב בזה עיי"ש ליישב קושית הר"ן על הרמב"ן וכתב כי להרוג וכו' הי' ג"כ על אשר שבו לא"י מבבל והיו יושבים במוקפי חומה ומשום כבודה דארץ ישראל תלוהו במוקף מיהושע בן נון אף דמוקפין בא"י היו מעטים הרבה נגד המוקפים מימי אחשורוש בחו"ל בזה חשו לכבוד הארץ עיי"ש: