## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study Chapter 1

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:1:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:1:1)

**נשים ועבדים וקטנים פטורים מת"ת, אבל קטן אביו חייב ללמדו תורה שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם, ואין האשה חייבת ללמד את בנה שכל החייב ללמוד חייב ללמד.** ויש להעיר למה נקט קטנים פטורים ומאי שנא בכל המצות דלא כתב כן דפשיטא דקטנים לאו בני חיובא המה ורק על אביו במילה ופדיון ובת"ת ובהם לא כתב רבינו דקטנים פטורים רק בת"ת, ונראה דהנה חיוב הת"ת הוי ללמוד לידע וגם המצוה ללמוד בכל יום ויום לקיים והגית וכו' דלאו משום לידע דגם במה שידע כי ילמוד מקיים מצוה זאת והקטן פטור ממצוה זאת ולאו מחיובא דאביו שהקטן ילמוד בכל יום ואם עבר יום ולא למד שנאמר שעבר אביו ע"ז אלא רק המ"ע ללמדו לידע רק ללמדו המצוה ולא שילמוד.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:1:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:1:2)

**ואין האשה וכו'.** ויש לעיין דהנה פיטור האשה מללמד את בנה ילפינן במס' קדושין דף כ"ט ע"ב ולימדתם ולמדתם כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד וכל שאינו מצווה ללמוד אין מצווה ללמד ושם בעמוד הקודם ילפינן כמו כן למעט אשה בהחיוב למול בנה מקרא עיי"ש, ועיין בס' המקנה שם שעמד בהחקירה בזה דהנה איכא תרי קראי חד לחיוב על כל ישראל מהמול לכם כל זכר וחד לחיוב האב על הבן וא"כ י"ל דאב מחויב יותר מכל ישראל ואשה אינה בכלל זה אבל הוי עכ"פ כמו כל ישראל עיי"ש מה שכתב ע"ז, וגם אנכי לענ"ד כתבתי שם ועמדתי ע"ז והנה האי עיונא איכא בת"ת דגם כן כמ"ש רבינו ה"ב דהוי מצוה על כל חכם וחכם וכו' ובפ"ב ה"א מושיבין מלמדי תינוקות וכו' וכל עיר שאין בה וכו' מחרימין וכו' עיי"ש.
**והנה** אם הוי חיובא על אחרים ללמד בן אחר כמו במילה דקרא ע"ז נראה כמו דמצוה על כל חכם ללמד כן על אחרים להשתדל לבוא לידי הלמוד כמו במילה וכיו"ב, וא"כ נ"ל דאף האשה בכלל זה, ובאמת במס' קדושין איתא והיכא דלא מהליה אבוה מחייבי בי דינא לממהלי דכתיב המול לכם כל זכר עיי"ש, ונראה דעל הבי"ד המ"ע ולא על כל יחיד ויחיד כמו דמצינו חיוב בזה על הבי"ד ועי' בסה"מ שורש ה' ברמב"ן בשם הספרי שם עיי"ש, אבל ברא"ש במס' חולין פ' כסוי הדם סי' ח' כתב וז"ל אבל אם אין האב רוצה למולו כל ישראל חייבין למולו עיי"ש.
**והנה** בפדיון לא מצינו שגם הבי"ד מחויבין לפדותו בשאין אב ועי' בשו"ע יו"ד סי' ש"ה סעיף ט"ו ובש"ך ס"ק כ' עיי"ש, ובתלמוד תורה צ"ע במ"ש דנראה יותר דהוי אכו"ע ועי' להלן לחלק בשכר בין בנו לאחר ופדיון בכל פעם בשכר, ועי' קידושין כ"ט ע"ב כל שאחרים מצווין ללמדו וכו' לשון אחרים נראה אכו"ע, והנה עיין במג"א בסי' שמ"ג ס"ק א' שכתב אמו אינה מצווה להפריש הקטן מאיסורא עיי"ש, ועי' ברש"י במס' חגיגה דף ב' ע"א במשנה בד"ה איזה קטן וכו' אבל מכאן ואילך אע"פ שאינו חייב מן התורה הטילו חכמים על אביו ואמו לחנכו במצות עכ"ל, ועי' בשיטה מקובצת נזיר דף כ"ט בשם תוספי רא"ש לחלק בין יש לו אב עיי"ש, ונראה דתליא בהנ"ל אם האשה עכ"פ בכלל כו"ע במה שמחויבין לעשות לבנה וצ"ע.
**ובהגהות** מיימוני בשם מהר"מ ז"ל דכופין להאב לשכור מלמד כמו דאמרינן בעלמא בפריעת בע"ח וכו' סוכה ואינו עושה כופין אותו וכו' עיי"ש ובשו"ע סי' רמ"ה סעיף ד' בהג"ה, ועי' בס' מחנה אפרים הל' ריבית סי' א' שהקשה ע"ז דבחיוב ת"ת ליכא שעבוד נכסים והאיך נחתינן לנכסי אפי' שלא בפניו ועי' בהג"ה שם דבכל מצות התורה איכא שעבוד נכסים למ"ד דס"ל שעבודא דאורייתא עיי"ש מ"ש בזה, ועי' בסי' רמ"ה סעיף ד' ובנה"כ שם עיי"ש.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:2:1)

**כשם שחייב אדם ללמד את בנו כך הוא חייב ללמד את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך, ולא בנו ובן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אע"פ שאינם בניו שנאמר וכו' א"כ למה נצטוה על בנו ובן בנו, להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חבירו.** ועיין בכ"מ ובלח"מ, ובכ"מ כתב דאפי' לבן בן בנו והאי דלא כתיב לזרעך שלא נאמר הבנות בכלל ועי' בפר"ח שהקשה הא מלמדתם את בניכם דרשינן ולא בנותיכם עיי"ש, ועיין בתוס' ב"ק ט"ו ע"א בד"ה השוה שכתבו אף דכל התורה בלשון זכר נאמרה ואשה בכלל זה בשלא נאמר לשון איש מפורש דאז צריכין לרבוי כמו שהביא שם עיי"ש, וא"כ כמו כן בני ובניכם הוי כמו איש ואף דהוי כמפורש זכר עם כל זה מהני רבוי לכלול גם אשה בהם וכמו כן אם יהיה נאמר מפורש לזרעיך יהיה נכלל אף אשה ולא היה מוציא אותה מלשון בניכם, ועי' עוד בפר"ח שכתב דמזרעכם לא היה נודע להקדים בנו לבן בנו עיי"ש, ואם נאמר לבן בתו ג"כ פטור א"כ לא מצי למכתב ולמדתם לזרעכם דהוי בן בנו בכלל ובכ"מ מסופק בזה, ולמ"ש בתוס' דלחומרא דרשינן טעמא דקרא וכדאי' בגמ' כל המלמד בתו תורה כאלו מלמדה תפלות וכמ"ש ז"ל בטעמא שאשה אינה מסוגלת ללמוד תורה וא"כ זה לא שייך לבן בתו ומסתברא דהוי בכלל חיובא דאבי אביו.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:2:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:2:2)

**וא"כ למה נצטווה וכו'.** כ"כ בה"א מזה דחיוב ללמד אכו"ע אבל לא בשכר וא"כ לא שייך באשה כמ"ש לעיל.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:3:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:3:1)

**וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו ואינו חייב ללמד בן חבירו אלא בחינם.** ועי' בלח"מ אם הוי חיוב מדאורייתא ללמד בנו עיי"ש, ולענ"ד ודאי הוי מדאורייתא כמו סוכה ולולב ושאר מצות אשר נקנים רק בממון ועי' במס' ב"ק דף ט' עד שליש במצוה עיי"ש, ולהיפך זה דלאחרים בחינם צריך טעם ונראה דכל מצות סוכה וכיו"ב הוי על עצמו אבל במה דהוי לזכות את אחרים לא מצינו היכא דאיכא הפסד ממון דכמו במילה דליכא ממון ובפדיון לא מצינו דמדינא על הבי"ד לפדותו ונראה משום הפסד ממון לא הטילה התורה על אחרים ועי' בסי' ש"ה ובש"ך ס"ק פ' הנ"ל.
**גם** למי אשר יתן שכרו מחויב ללמדו כמוהו בחינם ומוטל החיוב עליו וא"צ ליתן לו שכר והלה פשע, ובזה צ"ע אם יפטור עבור זה, ולדעת הסוברים דלא מהני שליחות בפדיון ודוקא האב שתורה עשהו לשליח ועי' בסי' ש"ה סעיף י' וא"כ אין ראיה מפדיון ועי' בש"ך ונקודות הכסף שם ודגול מרבבה, ומכ"מ לא מצינו שחייבו התורה בהוצאות ממון לזכות לאחרים.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:3:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:3:2)

**מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמוד קודם למעשה מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה מביא לידי תלמוד.** לשון וכן וכו' נראה כי ללמוד עם בנו ועם אחרים הוי בכלל מעשה ועי' בכ"מ בפ"ג ה"י שכ"כ בפי' משניות במס' אבות דללמד הוי מעשה עיי"ש, וא"כ אמר מק"ו אם לאחרים דהוי מעשה מחויב מכל זה לעצמו דהוי תלמוד דגדול ממעשה בכ"מ, ועי' שעמדו ז"ל על לשון וכן, ועי' מ"ש בה"ד.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:4:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:4:1)

**היה הוא רוצה ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה הוא קודם לבנו ואם היה בנו נבון ומשכיל להבין מה שילמוד יותר ממנו בנו קודם ואע"פ שבנו קודם לא יבטל הוא שכשם שמצוה עליו ללמד את בנו כך הוא מצווה ללמד עצמו.** והנה למ"ש בהל' הקודמת בדעת הרמב"ם דללמוד בעצמו קודם לבנו משום דתלמוד גדול ממעשה ובבנו מעשה וא"כ אף שבנו נבון ביותר לפ"ז יוקדם הוא לבנו, דהנה בלמוד בעצמו עם בנו הוי שניהם תלמוד ומעשה אבל לשכור אחרים ללמוד עמו הוי רק מעשה בלבד ונראה דמשו"ה סיים אע"פ שבנו קודם לא יבטל הוא וכו', ופי' קודם כמו דאיתא במס' כתובות דף צ' דיש קודם לגמרי ויש קודם וגם זה אחרי זה וא"כ כיון דעכ"פ גם האב קיים התלמוד שייך קודם בבנו במעשה בהמובחר.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:7:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:7:1)

**היה מנהג המדינה ליקח מלמד שכר נותן לו שכרו וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה וכו'.** ועי' ברש"י קדושין דמכאן ואילך ילמד לעצמו ובכ"מ ומשמע לי דמכאן ואילך אין חייב ללמדו אפי' בחינם עיי"ש ובלח"מ כתב דבחינם צריך ללמדו אף מכאן ואילך עיי"ש, ולא ידעתי האיך מוכיח מלשון רבינו דמכאן ואילך אפי' בחינם לא ועי' בשו"ע בסי' רמ"ה ג"כ איתא רק בשכר לא ואיככה נפרנס האי דמס' אבות פ"ה בן עשר למשנה דודאי לא אמרו על הקטן שאין מחויב מצד עצמו במצות ולא ציוו לקטן ועל כרחך על אביו, והנה אם לא הוי מצוה על אביו משנה וגמ' בחינם א"כ מכ"ש לא על אחרים ובשכר אסור וא"כ ממי ילמדו והרי מה אני וכו' מורה שילמדו ושיהיה בחינם דאם בחינם אינו מצוה לא היתה התורה אסרה בשכר רק דנראה משום דבחינם הוי מצותיה, וכן ראיתי בסדר משנה מרב אבא בר יעקב דלא מחדדן שמעתא במס' קדושין שם ושם הוי גמ' והוי ללמוד בנו רשות ולעצמו חיוב מדאורייתא וא"כ אף בבנו זריז יותר ממנו הוא יוקדם וא"כ בחינם מחויב בכל עיי"ש.
**הנה** החיוב ללמוד בנו נראה אף כשיגדל ואם אין לו לשלם הוי מחויב לשלם שכר למודו בעבורו, אמנם יש לעיין בזה דהנה מנ"ל שרק למקרא בשכר והשאר בחינם ונראה דהאי דעשר למשנה אינו מחיוב מדאורייתא רק דמסדר הלמוד כן ומדאורייתא רק החיוב ללמדו בעודו קטן בלבד ואין שיעור לת"ת ובמקרא בלבד ג"כ יצא יד"ח דלא נאמר מה שילמדו ובהראיון בהלמוד במקרא יצא ידי ולמדתם אבל אם נאמר גם כשיגדל החיוב על אביו כשאי אפשר לבנו ללמוד מעצמו וא"כ מאי שנא מקרא ממשנה וגמ' דלזה בחינם ולזה בשכר, והנה דעת הכ"מ על בחינם ג"כ כיון שאינו מחויב רק עד שיגדל בן עשר למשנה אינו מדינא וחיובא על אביו לדעתו, ולדעת הטור ושו"ע נראה דהוי מחיוב על אביו בחינם כשהוא ראוי לזה דלא יגרע מאחרים כשיגדל ללמוד עמו ונראה דגם הכ"מ מודה לזה רק דס"ל דלא הוי רק כחיוב לכו"ע ללמד כמ"ש רבינו בה"ב ולא משום דהוי בנו ונפק"מ להקדים בן בנו למקרא לבנו למשנה וכיו"ב.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:7:2
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:7:2](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:7:2)

**עד שיקרא תורה שבכתב כולה וכו'.** ועי' במעשה רוקח בשם הפר"ח דבגמ' אי' רבא אומר מקרא זו תורה וברש"י ולא נביאים וכתובים עיי"ש, ולמ"ש לעיל לכאורה באם למד עם בנו הקטן התורה בלבד עד שיגדל וילמד השאר מעצמו יצא דהרי גמרא איתמר בן חמשה עשר ועל כרחך על עצמו כשיגדל ילמד כן מעצמו, וא"כ י"ל דתורה בלבד די, וראיתי בב"ח בסי' רמ"ה שכתב דרבינו מפרש מקרא זו תורה דלא נימא מקרא פי' כמו ויבינו במקרא אלו פסקי טעמא כדאי' מגילה ג' אלא פי' תורה שבכתב ונכלל בזה כל שבכתב כולה גם נו"כ עיי"ש, והגר"א ז"ל בשו"ע שלו כתב שאמר מקרא זו תורה שלא נפרש כדאי' במס' קידושין דף מ"ט ע"ב מאי תורה מדרש תורה עיי"ש, אבל בכל שבכתב בכלל מקרא.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:8:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:8:1)

**כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה וכו' ואפי' בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.** ובלח"מ עמד ע"ז שלא כתב דיוכל לפטור בק"ש שחרית וערבית כדאי' במס' מנחות צ"ט עיי"ש.
**ועי'** בר"ן במס' נדרים דף ח' ע"א בד"ה והלא שכתב דק"ש פוטר נפשיה מהמפורש בתורה לא ימיש וכו' דשייך מושבע ועומד וכו' אבל ושננתם במדרש חכמים דד"ת יהיו מחודדין בפיך לא נפטר עיי"ש וברש"י שם כתב גם משננתם פטור עיי"ש, והנה אם והגית וכו' ג"כ נפטור בק"ש ומדברי הרמב"ם נראה דצריך לקבוע זמן ואין יוצא בק"ש משום והגית ובקביעת זמן די כדאיתא במס' ברכות הנהג בהם מנהג דרך ארץ, ובמס' ברכות דף כ"א ע"א דמקשינן למאן דס"ל ק"ש לאו דאורייתא מבשכבך ובקומך א"ל אביי האי בד"ת כתיב וא"כ לדידיה יוצא בד"ת בק"ש אבל למאן דס"ל ק"ש דאורייתא י"ל דאין יוצא בק"ש דלא נדע דבשכבך ובקומך בלבד יהיה יוצא ידי ת"ת וברמב"ם דעתו דק"ש דאורייתא ונ"ל דלא ס"ל כלל האי דאי פטיר נפשיה בק"ש ועכ"פ לקיים ושננתם וכנראה אף והגית וכו' לא, ועי' בס' שו"ת שמן רקח ח"ב סימן י' לאאזמ"ו הגאון ז"ל עיי"ש.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:12:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:12:1)

**כיצד וכו' קורא בג' מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבע"פ, ובג' אחרים מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר, ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב ופירוש בכלל תורה שבע"פ, והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן וכו'.** דברי קבלה קורא לנביאים וכתובים, ודברי שמועה שכתב "תורה שבכתב ודברי השמועה" קרי כן המשנה ועיין בירושלמי פאה פ"ב אמר (ר"י) [רבי זעירא] בשם ר' יוחנן אם באת הלכה תחת ידיך ואין אתה יודע מה טיבה אל תפליגנה לדבר אחר שהרי כמה הלכות נאמרו למשה מסיני וכולהן משוקעות במשנה ודרכו של רז"ל להקרא הלמ"מ מפי השמועה.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:13:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/1:13:1)

**אשה שלמדה תורה יש לה שכר, אבל אינו כשכר האיש מפני שלא נצטוית וכו' ואע"פ שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב נשים אין דעתן מכוונת להתלמד וכו'.** הנה האי שלא ילמד כמ"ש מדרבנן ובתורה נמצא ולמדתם את בניכם ולא בנותיכם שא"צ ללמד ומדרבנן איסורא, ועם כל זה בלמדה מעצמה יש שכר לה כי היא יצאה מהרוב שאין דעתן מכוונת להתלמד וכו', וכמ"ש בפני יהושע במס' ר"ה [טז:] דכל טעמא דאיסורא היה מעולם ולא נתחדש לא שייך מדרבנן והוי בל תוסיף דמדהתורה לא גזרה אין לגזור עוד עיי"ש, ולכאורה היה נראה דהאי דרובן דעתן אין מכוונת וכו' בטבע כל הנשים מעולם ואולי האי ג"כ תליא בזמנים כמו שאמר רבן גמליאל תלמיד שאין תוכו כברו אל יבוא לבהמ"ד בעת כי רבו המינים לא היה רוצה לגלות דברי תורה לפניהם שלא יהפכו דברי אלוקים חיים לדעתם ואולי כיון בזה רבינו שכתב "אלא הן מוציאות ד"ת לדברי הבאי לפי עניות דעתן" ובקל מובן החילוק שכתב בין תורה שבכתב לשבע"פ וארז"ל שלכן לא כתבו הבע"פ משום המינין ורוב מה שפקרו היה בתורה שבע"פ, ומ"ש בכתב ג"כ לכתחילה לא וכמ"ש שלא תבוא לידי בע"פ, והם ז"ל כתבו אטו בע"פ אבל כנראה שלא תבוא לבע"פ כי מצרנים המה ומצוי לה ללמוד, ודרשו ע"ז אני חכמה שכנתי ערמה כיון שנכנס בו חכמה נכנס בו ערמימות במס' סוטה המובא בלח"מ עיי"ש, ערמה נגד דברי ה' מצינו בראשונה והנחש היה ערום וכמ"ש רז"ל שבא להתוכח על דברי ה' כי החכמה מביא עיון לכל צד ורק ההולך בתום לבב ובדעה נכונה לא יכשל לצד האחר הנקרא ערמה ולכן לקלי דעת כנשים אשר האשה הראשונה נלכדה בערמת הנחש ומצאה הערמה משכן בלבבה כן כל קלי הדעת יהפכו דברי התורה וצדיקים ילכו בה וכו', ועי' להלן פ"ד ה"א אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון וכו' עיי"ש, עי' בב"ח בסי' רמ"ו שכתב דמחגיגה ג' דאיתא נשים לשמוע נראה בכתב מותר עיי"ש ועי' בירושלמי שם פ"א מ"א דאיתא ר' אלעזר דלא כבן עזאי עיי"ש, ועי' יפה מראה שם וצ"ע על הב"ח.