## Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study Chapter 2

###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:1:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/2:1:1)

**מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכו'.** בלשון רבינו יש להעיר דהנה בגמ' ב"ב כ"א ע"א איתא התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא וכו' ותיקן וכו' בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר וברש"י פלך הרבה מדינות בפלך אחד, וברמב"ם הקדים מדינה לפלך וגם כנראה כי אז תיקנו בקודם בכל מדינה וכאשר ראו כי לא יספיק תיקנו גם בכל עיר ועיר, וא"כ הו"ל לרבינו לכתוב רק מושיבין בכל עיר ועיר דאם בכל עיר ממילא בכל מדינה ובגמ' רק כסדר התקנות נקטו, ובשו"ע סי' רמ"ה סעיף ז' מושיבין וכו' בכל עיר ועיר וכו' והוא לשון הטור, ואולי י"ל דהנה כמ"ש בתוס' שם בד"ה סך מקרי דרדקי דפחות מכ"ה אין בני העיר יכולין לכוף זה את זה להשכיר להם מלמד עיי"ש, וזה משום דאפשר להוליכם לעיר אחרת, אבל אם לא יהיה בכל המדינה כ"ה ילדים ביחד ואז יבטלו מלמודם וע"ז נאמר דשיעור כ"ה הוי רק בעיר אבל במדינה ובפלך צריך להיות בכל פעם מלמד תינוקות להוליכו שם היכא דאיכא פחות מכ"ה וכן נראה מלשונו מושיבין בכל וכו' ובכל וכו' דנראה דבעיר ובמדינה ופלך בכולמו מושיבין, ומסברה כן דעכ"פ כיון דאיכא מספר כ"ה בכל המדינה כופין עכ"פ שיהיה במקום אחד, ובכל עיר שיש שם יותר מכ"ה על השאר נאמר ג"כ להוליכו לעיר אחר רק דתיקנו ריש דוכנא ועי' הל' ה', ועי' בשו"ע סי' רמ"ה סעיף ט"ו די"א אפי' בפחות מכ"ה צד יש לכוף אותם והיא דעת הנמוק"י במס' ב"ב עיי"ש.
**וראיתי** בס' מעשה רוקח שכתב דט"ס נפל בספרים וצריך להקדים פלך למדינה דכן מוכח בגמ' בתחילה תיקנו בפלך ואח"ז במדינה ועיר ועי' בסדר משנה בזה. ומ"ש לעיל נראה בגמ' דאי' ג"כ מדינה ומדינה ועיר וכו' דהיה מתקן בשניהם ביחד וכמ"ש לעיל. והנה שם בגמ' התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש כי מציון תצא תורה ועדיין וכו' התקינו וכו' בכל פלך וכו' נראה מעיקרא היה שהכל יביאו בניהם לירושלים שמשם תצא תורה וכמ"ש בתוס' בד"ה כי לפי שהיו רואין שם קדושה גדולה והיה מכוון יותר ללמוד תורה וליראת שמים, עיי"ש רק אח"ז משום שהיו וכו' רק מי שהיה לו אב מעלהו תקנו בכל פלך וכו'.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:2:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/2:2:1)

**מכניסין את התינוקות להתלמד כבן שש כבן שבע וכו'.** ובכ"מ והא דתנן בפ"ה דאבות בן ה' למקרא איכא למימר דמשמע לרבינו דהיינו בן ה' שלמים שנכנס בשנת שש עיי"ש, ועיין בפ' ט"ו מהל' אישות ה"ב ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן שבע עשרה וכו', ובהמ"מ שם ובמס' אבות איתא בן י"ח לחופה וכתב ונ"ל שאם הנוסחא הכתוב בה י"ז היא אמיתית שפירושה משעברה שנת י"ז והוא בן י"ז שלימים ומ"מ האמיתית היא לפי דעתי מבן י"ח כלשון המשנה ופי' משנכנס לכלל י"ח עיי"ש, ודברי הכ"מ תליא בשנוי הנוסחאות שם ועי' בב"ש בסי' א' ס"ק ג' עיי"ש ועי' בס' סדר משנה למה לא כתב רבינו בן עשר שנה למשנה עיי"ש.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:4:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/2:4:1)

**מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות וכו'.** ועי' בכ"מ שכתב באיש שאשתו עמו אבל באשה בכה"ג לא ועי' במעשה רוקח שכתב שמקשים ממ"ש ברמב"ם פכ"ב מאיסורי ביאה שא"צ שתהיה אשתו בביתו ותירץ ע"ז דעם כל זה שייך אשתו משמרתו כשהיא בעיר עיי"ש, ועי' בפר"ח דדעת הרב המגיד שאפי' באשתו בעיר אחרת מותר עיי"ש.


###### Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:7:1
[Divrei Yirmiyahu on Mishneh Torah, Torah Study 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Divrei%20Yirmiyahu%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Torah%20Study/r/2:7:1)

**אחד מבני מבוי וכו' וכן מלמד וכו' שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצידו כדי שיבואו תינוקות אחרים לו או שיבואו מתינוקות של זה אצל זה אינו יכול למחות בידו שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.** ובגמ' איתא דקנאת סופרים תרבה חכמה ורבינו נקיט ה' חפץ וכו', ונראה דה' חפץ וכו' טעמא למה נתיר קנאת סופרים אשר בלעדי זאת הקנאה ממדות הנמאסות אבל להגדיל תורה הוי כמו מתוך שלא לשמה בא לשמה, ונקיט שיבואו תינוקות אחרים לו או שיבואו וכו' מזה אצל זה וכו' משום דבדבר אחר גם בראשונה נאמר ולא יחלק החנוני קליות וכו' להרגיל וכו' במס' ב"מ ס' ע"א ובזה מותר, ונראה ממה שכתב שאין יכול למחות בידו, אבל אם יהיה כן לכתחילה צ"ע והנה בחינם כבר מדובר בתה"ד מובא בדרכי משה סי' רמ"ה אות ז' ועי' בשו"ע שם ואף שמביא הפסד לאחר נכון ורשאי וכתב ע"ז אנו בושים שמקבלין שכר וכו' עיי"ש, אבל אם גם הוא מקבל שכר יש קצת לעיין מ"מ נראה כיון דבחינם הוי למצוה מהמובחר להרבות תורה גם בשכר גם להמלמד אין בו עול וצע"ק.