## Dor Revi'i on Chullin Daf 140a

###### Dor Revi'i on Chullin 140a:1:1
[Dor Revi'i on Chullin 140a:1:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/140a:1:1)

דף ק״מ ע״א גמר׳ אי טרפה בהדי׳ כתיב ופרש״י נו״ט לא יאכל לטמאה בה ובהגהות מהרש״ש קמתמה דהרי האי קרא לענין טומאה אזהיר כמו שפרש״י בעצמו שם עה״ת ולמה סגי לי מקרא דבשר בשדה טרפה ל״ת. ואני אומר דיפה כתב רש״י ז״ל מקרא דנבלה וטרפה דאזהיר על טומאת נבלות עוף טהור דיש במינו טרפה שמעינן דשייך טרפה בעוף, אבל מקרא דבשר בשדה טרפה לא שמעינן דסתמא דקרא בבהמה איירי דפי׳ המקרא הוא בשר בשדה מן הטרפה דבשר לשון זכור אבל קאי על הבהמה שנטרפה ואח״כ שחטה שלא נאכל מבשר של הבהמה הטרפה. ולכן רק מקרא דנו״ט לא יאכל לטמאה בה נדע דבעוף טהור יש במינו טרפה ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 140a:2:1
[Dor Revi'i on Chullin 140a:2:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/140a:2:1)

ע״ש טרפות מחיות נפקא הניחא למ״ד טרפה חיה וכו׳. עיין במה שכתבתי בריש פרק אלו טרפות בזה.


###### Dor Revi'i on Chullin 140a:3:1
[Dor Revi'i on Chullin 140a:3:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/140a:3:1)

ע״ש בגמ׳ בשלמא עוף טמא וכו׳ אלא עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא הא צפור הוא, כדאמר ר״כ תקח לך ולא לכלביך. בח׳ ק״ז ז״ל הביא קושי׳ מספר שיחת חולין דנילוף דאזלינן בתר רובא ממה דאמרה תורה תקח לך ולא לכלביך, ואי דלא אזלינן ב״ר, דלמא הביצים שתחתיה נגמרה לאחר שנטרפה אמה, והיא נשלחת וא״א לבדקה ע״י טעינה שניה. והנה קושי׳ זו היא במחכ״ת שיחת חולין ויותר מזה שיחה בטלה, כי ביצים טרפות אינם פטורין משה״ק, דהרי במשנה רק רובץ על ביצי עוף טמא, ולא ביצי טרפה פטור, ורק באפרוחים טרפות קתני בברייתא דפטור, ובביצים מוזרות קתני במתני׳ דלקמן דפטור ומשום דאינן בני קיימא דהיינו שאינם יכולים להוציא אפרוחים, דעיקר הביצים לגדל אפרוחים, ומאחר דביצות טרפה מגדל אפרוחים כשרים, וכאשר פסק הרמב״ם בפ״ג ממ״א הי״א אפרוח שנולד מביצת טרפה מותר שאין במינו טמא עכ״ל, אין למעט מתקח לך ולא לכלביך דהרי שפיר ראוי לך לגדל אפרוחים ואין שום פוסק הזכיר ביצים טרפות אלא אפרוחים טרפות ומטעם לך ולא לכלביך. ותדע דמתני׳ דיבר מביצי עוף טמא ולא מביצי טרפה והברייתא דיברה מטרפות נקטה אפרוחים ולא ביצים וזה ברור ואמת.


###### Dor Revi'i on Chullin 140a:3:2
[Dor Revi'i on Chullin 140a:3:2](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/140a:3:2)

ולפי האמור יש לתמוה גם אתוס׳ דעיל ס״ד ע״א ד״ה שאם רקמה שכתבו דביצה דשרי׳ ולא הוה אבמה״ח ידעינן מתקח לך ולא לכלביך, והוא פלא שוב ראיתי בח׳ הר״ן ז״ל שכ׳ ביצים מוזרות שאין אפרוח נולד מהם ובדספנא מארעא ואצ״ל אם הביצים נוצר בהם אפרוח שזה אינו חייב לשלח דכיון דהביצים אסורות קרי בי׳ תקח לך ולא לכלביך, אלא שי״ל שאם הי׳ יכול לשום הביצים תחת עוף אחר חייב לשלח עכ״ל, ושמחתי כעל כל הון וכמוצא שלל רב שכוונתי לדעת קדשו והוא האמת דכל שראוי להוציא מהן אפרוח אף שאסורים באכילה שפיר קרינן בי׳ לך ולא לכלביך ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 140a:3:3
[Dor Revi'i on Chullin 140a:3:3](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/140a:3:3)

ובגוף הקושי׳ יותר הי׳ להמקשן להקשות למה לא יליף מחלב דהתירה התורה כדיליף בבכורות דף ו׳ ע״ב, ודלמא הפרה טרפה הוה, אבל לפי מה שביארתי בסוגי׳ דרוב מהיתר איסורים לא מצי למיליף כלל, דילמא מכח ספקא לקולא וכמש״כ מחלב וביצים דלדעת הרמב״ם אין בהם אלא איסור בלא מלקות כחצי שיעור, דודאי פשיטא דספקא שלהן עכ״פ מה״ת מותרין ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 140a:4:1
[Dor Revi'i on Chullin 140a:4:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/140a:4:1)

ע״ש עוף טמא רובץ וכו׳, בשלמא עוף טמא וכו׳, כדאמר ר״כ תקח לך ולא לכלביך, ה״נ תקח לך ולא לכלביך, והיכא איתמר דר״כ אהא דתני׳, אם טרפה חייב בשילוח אפרוחים טרפות פטור משילוח, מנה״מ אר״כ דאמר קרא תקח לך ולא לכלביך עכ״ל הגמ׳, ותמיה לי, למה העמיד ר״כ דרשתו דלך ולא לכלביך על הברייתא ולמעט אפרוחים טרפות, ולא על המשנה דעוף טהור רובץ על ביצים טמאים, שוב ראיתי שהת״ח הקשה בזה ותרוצו אינו מספיק דהרי מדקתני דנוהג בטהור ולא מטמא נמי נשמע דבטרפה חייב.


###### Dor Revi'i on Chullin 140a:4:2
[Dor Revi'i on Chullin 140a:4:2](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/140a:4:2)

אבל מה שנראה לפע״ד בזה דלפי מה שכתבתי למעלה בפ׳ רה״ג קל״ז ע״ב, על הא דדרש תתן לו, לו ולא לשקו, דאע״ג דלו ולא לאורו בתרומה לא דרשינן, וכן ונתן לכהן ולו לכלביו גבי מתנות זרוע ולוה״ק נמי לא דרשינן, דלרמב״ם חייב אף בטרפה במתנות, מ״מ לו ולא לשקו דרשינן, ומשום דלא ממעטינן אלא מין שאינו ראוי׳ להיות נוהג בו, אבל ממעטינן דבר שרק במקרה אינו ראוי לנתינה כי מסתבר דלא פלוג התורה לפטור מהפרשת תרומה ע״י שאירע סיבה שנטמא הטבל או לפטור ממתנות ע״י שנמצא הבהמה טרפה דעל העוף דיבר הקרא, אבל לו ולא לשקו דממעטינן מין שאינו ראוי לבגדים, כגון שער שור עיי״ש לעיל, וא״כ קשה איך ממעט כאן מתקח לן ולא לכלביך אפרוחים טרפות דדוקא ביצי עוף טמא יש למעט שהוא מין טמא, אבל לא אפרוחים טרפות דרק ע״י סיבה נטרפו. אבל י״ל דשאני הכא דעוף טהור שיהי׳ רובץ על ביצי עוף טמא בלי עשיית אדם אלא ממילא דהרי באינו מזומן דיבר הכתוב, הוא כמעט מן הנמנע, והמשנה דקתני דין זה הוא על מציאות רחוק אם אירע שאדם הושיב עוף טהור של הפקר על ביצי עוף טמא של הפקר. אבל לדרוש הקרא ע״ז במקום שיש למעט אפרוחים טרפות שהוא עכ״פ יותר שכיח, ודאי עדיף לדרשו ע״ז, וממילא נדע גם דין זה דביצי עוף טמא, ולא שייך כאן לומר דדבר שהוא רק במקרה אין למעט דאדרבה האי מקרה הוא היותר שכיח מן המין טמא דהוא לא שכיח כלל שיזדמן כן. וכדי להשמיענו זאת לכן העמיד ר״כ דרשתו על הברייתא שדיברה מאפרוחים טרפות ולא על המשנה שמיירי מביצי עוף טמא וזה נכון מאוד בס״ד ודו״ק.