## Dor Revi'i on Chullin Daf 56b

###### Dor Revi'i on Chullin 56b:1:1
[Dor Revi'i on Chullin 56b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/56b:1:1)

ע״ב גמר׳ דרסה וטרפה בכותל, אר״א בר אנטיגנוס משום ראבר״י אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה, במס׳ ביצה לא גרסינן האי ״אחת זו ואחת זו״ וכן נראה מפרש״י שם שכתב ״הכי גרסינן״ ומסתמא להא כיון לאפוקי דלא נגרוס אחת זו ואחת זו, וכן נראה מדלא מפרש כאן מידי, דאהיכי קאי האי אחת זו ואחת זו. וראיתי בפ׳ ר״ג בגליון ש״ס ווילנא שמפרש כלומר בין שדרסה או טרפה או ריצצתה וכו׳, ופי׳ זה אינו מתקבל מכמה טעמים כמובן. אבל לפע״ד נראה לקיים הגירסא, עפ״י שיטת הרמב״ם שביארנו והיא דמשנה דא״ט בבהמה תנא דין נפולה בבהמה, ומיירי שעמדה דאין דרך הבהמה שנפלה מן הגג ולא נשתבר שום אבר, שאינה יכולה לעמוד ותהי׳ מסוכנת, וכאן בעוף קתני ומפרכסת משום דכך דרכה שע״י רציצה כזו תהי׳ גוססת, והיא צריכה מעל״ע לצאת ממסוכנת בידי האדם, אבל הן בבהמה שעמדה ולא הלכה אחר הנפילה והן עוף שלא שהה מעל״ע אחר הרציצה, תנא בברייתא דצריכין בדיקה משום ריסוק אבר שניכר, וזו פי׳ המתקבל על האי דאחת זו ואחת זו, דקאי על שני דיני המשנה, אבל רש״י לשיטתי׳ לא מצי גרס לי׳ ולפרש כן, דלדעת רש״י כל מה ששנה בח״ט בבהמה, סתם טרפה אין לו בדיקה כמו דרוסת הזאב, דס״ל שאין לו בדיקה, וה״ה בנפלה מן הגג כן הוא ולכן לרש״י צריכין לפרש גם שם דלא עמדה, אע״פ דלא קתני ומפרכסת, אלא דרש״י מפרש שם דשחטה מיד, אבל בסוגי׳ דנפולה כתבתי דלא הועיל בזה מידי, דכל שלא נתברר לן דאינה יכולה לעמוד לא נחזיק ריעותא, וקשה מאד לומר דהלכה כך אתא, דנפלה מן הגג ושחטה מיד ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 56b:2:1
[Dor Revi'i on Chullin 56b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/56b:2:1)

ע״ש במשנה רי״א אם ניטלה הנוצה טרפה, עיין בסי׳ נ״ט בב״י דלמאן דפסק כר״י משום דס״ל דהיינו כגלודה בבהמה ושם חכמים דר״מ פוסלין, אלא דקשה למה שנה רבי לעיל בלשון חכמים, וכאן קאמר רי״א בלשון יחיד, ולכן באמת הרי״ף והרמב״ם ז״ל השמיטו טרפות זו בעוף, ומה שכתבו התוס׳ דלכן לא חשב לוי ביתר עליהן עוף, גם ניטלה הנוצה משום דבפלוגתא לא קמיירי ולא זכיתי להבין, דהרי מאן דפסק כר״י ע״כ משום דסובר דניטלה הנוצה הוא לעומת גלודה בבהמה, ואין כאן יתר וצ״ע ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 56b:3:1
[Dor Revi'i on Chullin 56b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/56b:3:1)

תוס׳ ד״ה אבל היפך בהם טרפה, בכלל נקובי דמתני׳ הוא דטעמא משום דסופו לינקוב ולירקב עכ״ל, מלשון הגמ׳ לא משמע כן, דהרי מביא ראי׳ מקרא דהוא עשך ויכוננך, ודרש מלמד שברא הקב״ה כונניות באדם, שאם נהפך אחת מהם אינו יכול לחיות, וכן נראה מפרש״י שכתב שאם ירדו מבסיסן שוב אינם מתיישבים, ולא מטעם שסופן לינקוב, וכן כתב הרמב״ם ז״ל בפ״ו הט״ו וז״ל ״בני מעיים וכו׳ ואם נתהפכו אע״פ שלא ניקבו טרפה, שא״א שיחזרו כמות שהיו אחר שנהפכו ואינה חיה״ עכ״ל, הרי מפורש אומר דבבני מעיים שאינם במקומם אין הבע״ח יכול לחיות, ולא מטעם שסופו לינקוב. וראיתי למעיו״ט על הרא״ש, שהביא דברי התוס׳ דמשום סופו לינקוב טרפה, וכתב וכן הרמב״ם כתב זה הדין גבי דיני הנקובים בפ״ו מהל״ש עכ״ל, ובמחכ״ת כי רב הוא, שגגה רבה ראיתי כאן דודאי לא אתא ההלכה רק על ניקבו הדקין, אבל ניטלו הדקין מק״ו טרפה, כי רק חסר בתולדה ס״ל לרמב״ם לא הוה בכלל ניקב אבל כל שניקב טרפה מכש״כ ניטול, וא״כ יפה סידר נהפכו ב״מ בין הנקובים, אבל לא מטעם דסופו לינקוב כתוס׳ אלא דכל שאינו במקומו הוה כניטל, וניטול ק״ו מניקב טרפה והתוס׳ שלא ירדו לזה, המה נפלאים ממני.


###### Dor Revi'i on Chullin 56b:3:2
[Dor Revi'i on Chullin 56b:3:2](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/56b:3:2)

ואולי יש להמליץ בעד התוס׳ דלא מיסתבר להם סברת רש״י ורמב״ם דא״א להחזירם כמות שהיו, דזאת לא נשמע מקרא, מה תאמר דכל שהחזירם בידים אנו חוששין שלא החזירם על מקומם יפה. עיין בדברי חמודות ברא״ש אות רע״ד דעות בזה, סכ״ס כיון דיש במציאות להחזירם יפה למה יטרוף בזה, דהרי כל דאפשר דבדרי לה סמי וחיה, אינה טרפה אפילו לא בדרו לה כלום, ולכן סברו דכל שנתהפכו פ״א שם במקום ההיפוך, נחלשה העור וסופו לינקוב ולרקוב, אבל דעה זו דוחק גדול ודעת רש״י ורמב״ם, דלהכי אתא קרא לומר דכל שנהפכו פ״א שוב אינו יכול לחיות אפילו ע״י חזרה, דאל״כ פשיטא דבב״מ מהופכים אינו יכול לחיות ודו״ק.