## Dor Revi'i on Chullin Daf 98b

###### Dor Revi'i on Chullin 98b:1:1
[Dor Revi'i on Chullin 98b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/98b:1:1)

ע״ב גמר׳ ומי ילפינן מינה והתני׳ זה היתר הבא מכלל איסור זה למיעוטי מאי וכו׳, והתוס׳ הקשו דהרי שפיר קאמר זה למיעוטי שאר איסורי תורה דאין מבטלין לכתחלה, ועיין בראש יוסף ז״ל שכתב דהתוס׳ סברו דביטול איסור לכתחלה אסור מה״ת, וכדעת הראב״ד ז״ל והוא אמת וצדק דאחרי רבים להטות בקושי התירו התורה, ומהיכי תיתי נתיר לכתחילה לבטל, ועיין בפתיחה מה שהארכנו בזה, אלא דלפ״ז יש לישב קושי׳ התוס׳, דהכי פריך דאי נימא דילפינן מהכא ביטול ס׳ או ק׳ דעדיף מרובא וכאשר הסביר הרמב״ם ז״ל דנאבד בעוצם מיעוטו והוה כמאן דליתא, א״כ נימא דלבטל בס׳ שרי גם לכתחלה עכ״פ מה״ת, דניהו דביטול חד בתרי לא, אבל בס׳ שפיר דמי אף לכתחלה, וזה נכון מאד, אולם בלא״ה נראה לפע״ד ליישב קושי׳ התוס׳ דהרי ביטול איסור לכתחלה אפילו הוא דאורייתא, ע״כ אינו אלא דעבד איסורו בביטולו, אבל לא שיהי׳ התערובות אסור אחר שביטל, וא״כ כל זאת לא שייך אלא בכוונתו לבטל, אבל הכא דמצוותי׳ בכך לבשלה בהדי האיל, וליתנה אח״כ לכהן, לא שייך כלל לומר דעבד איסור בביטולו, ואין זה דומה לשאר איסורין כמו איסורי מלאכת שבת, דאף שלא בכוונה חייב במקום דאיכא פסיק רישא דהכא עיקר האיסור כוונת הביטול כדי לאכול האיסור ע״י תערובות והמעשה של הביטול בלי כוונה זו אין בו איסור של כלום (ותדע דאל״כ איך מצינן למילף טעם כעיקר מגעולי עכו״ם דאפילו אי טעם כעיקר לאו דאורייתא שפיר ציותה התורה להגעיל כלי ב״י כדי שלא יתן הבלועה טעם במתבשל דהרי הוא כמבטל איסור לכתחלה ומנ״ל דאם בישל בלא הגעלה דהתבשיל נאסר, וניהו דאינו כוונתו לבטל מ״מ הוה פסיק רישא וכמבטל בכוונה, ולכן אמרה תורה להגעיל אבל לא לאסור בדיעבד כשבישל בלא הגעלתן) ומ״מ קאמר בגמ׳ דזרוע בשלה חידוש הוא ופרש״י ז״ל לכתחלה התיר לבטל איסור דניהו כיון דציוה כן לבשלה יחד ודאי דלא עבד איסורא כלל כנ״ל אבל מ״מ על האי מצוה לבשל יחד שפיר קאמר חידוש הוא דציותה תורה לבשל איסור עם היתר ודו״ק היטב.