## Dor Revi'i on Chullin Daf 48b

###### Dor Revi'i on Chullin 48b:1:1
[Dor Revi'i on Chullin 48b:1:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/48b:1:1)

ע״ב גמר׳ איתמר מחט שנמצא בריאה וכו׳ לימא בהא קמיפלגו דמר סבר חסרון בפנים שמיה חסר ומ״ס לא שמיה חסר, יש להעיר, איך קס״ד דבחסרון בפנים קמפלגו דאז הו״ל לאיפלוגי בפשט דחסרה ריאה שבמשנה, אי חסרון בפנים קאמר וכרבנן או חסרון בחוץ וכר״ש כדלעיל, והנלפענ״ד דודאי גם בס״ד ידע דנקט פלוגתא זו במחט בריאה כדי להשמיענו דמאן דמכשרי לא חששו לשמא דרך הושט נכנס המחט לריאה, אבל הי׳ ניחא לי׳ לומר דגם דרבנן טרפאי מודים דסימפוני נקט ואתאי, אלא טרפי מטעם חסרון בפנים דש״ח לדידהו דאז בקל נוכל להכריע כהני דמכשרי, מפני דחוץ מהני כבר יש לנו רבים דס״ל דחסרון בפנים לא שמיה חסר, דלעיל התירו ריאה שנשפכה כקיתון מעשה רב והי׳ שם ר״ח ור״נ וכל גדולי הדור ושתקי לי׳ וכן ריאה שנימוקה התיר ר״נ ותני׳ כוותי׳ ולית כאן ספק לקבוע ההלכה כמכשירין, אבל אי נאמר דדוקא במחט פליגו, והני דטרפו חששו משום דרוב נבלעים דרך הושט, והוא פלוגתא חדשה בין הני תרי כתות של שלשה שלשה, לא ברירא לן ההלכתא כיון דהוא באיסור דאורייתא, אע״ג דר״י מן המתירין ולגבי ר״ל הלכתא כוותי׳ מ״מ בשיש עוד חולקין בדבר אין זה כלל לפסוק כר״י נגד ר״ל להקל בדאורייתא והרי תראה דרש״י ז״ל לא סגי לי׳ לקבוע הלכתא כרבנן דמכשרי עד דמצא עוד טעם משום דר״א ור״א בשיטתייהו דמכשרו אזלו ומעתה הכי פירושא, לימא דבחסרון בפנים פליגו, ר״ל דמטעם חסרון בפנים טרפו הני שלשה ממילא נדע דאין הלכה כמותן אלא כהני דמכשרי ומסיק דפליגו בסימפוני נקט ואתאי והוא פלוגתא חדשה, אלא דמ״מ סכמינן אמאן דמכשרי כמש״כ רש״י ז״ל, ועתה תראה כי לא לחנם קבע רש״י ז״ל כאן ההלכה שאין דרכו בכך, משום דשייך זאת לפשט הסוגי׳ כנ״ל, ובכ״מ שתמצא ברש״י קביעת הלכה יש טעם מיוחד בדבר, כי רש״י לא העמיד חבורו אלא לפרש השקיל וטרי׳ ולא לקבוע הלכות ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 48b:2:1
[Dor Revi'i on Chullin 48b:2:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/48b:2:1)

ע״ש גמר׳ האי לחברו אתמר, ופרש״י שקשה ואינו מגין אבל להדי בשרא הבשר שהוא רך נכנס בנקב, ואני תמה דמ״ש מקרומי הריאה שנקבו דלא אמרינן שהבשר סותם מפנים ובפיה״מ במשנה באמת כתב והגיע הנקב לבשר הריאה, ושאלתי השוחטים ואמרו לי דבהרבה מקומות לא תבצבץ הריאה אף שנקרעו הקרומים, ועמדתי משתומם, דאם כן הוא אז ודאי כיוון הרמב״ם לזה במה שכתב והגיע הנקב לבשר הריאה, אלא שבחבורו לא הזכיר כלום מזה וצ״ע.


###### Dor Revi'i on Chullin 48b:2:2
[Dor Revi'i on Chullin 48b:2:2](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/48b:2:2)

אבל מה דקשה יותר מזה הוא, דפריך מהדורא דכנתא שניקב להדי חברי׳ דמגין עליה, ואמר ר״א טרפות קמדמית להדדי, אין אומרים בטרפות זו דומה לזו שהרי חתכה מכאן וטרפה וחתכה מכאן וחיה, והוא בעיני כספר החתום, דהתם בטרפות עצמה ודאי אין לדמות, דהרי ראינו חידוש נגד השכל דחותך למטה במקום צומת הגידין טרפה, ולמעלה ממנה כשרה, אבל כאן מהגנה המדובר, ושפיר מצי לחקור ולדרוש מ״ש דבהדורא דכנתא מגין ובסימפוני לא מגין, והו״ל להשיב כי הכנתא רך וסותם והסימפון קשה ואינו סותם כאשר כתב רש״י ז״ל, ולא לעשותו חק שאין להרהר אחריו והוא פלא והפלא בעיני עד שנלפע״ד דזאת הי׳ מכריח את הרמב״ם ז״ל לפרש הא סוגי׳ באופן אחר, דז״ל בפ״ז ה״ג ״אחד מסימפוני הריאה שניקב אפילו ניקב לחברו טרפה״ עכ״ל וכבר תמה עליו הראב״ד וכל הבאים אחריו, דזה נגד הסוגי׳ דאמרה דדוקא להדי׳ חברי׳ טרפה, אבל להדי בשרא כשר, ולפע״ד דהרמב״ם מכח קושי׳ הנ״ל היה מפרש הסוגי׳ הכי, דהא דמשני האי לחברו אתמר אין הכוונה כפרש״י דחברי׳ קשה ולא מגין אבל בשרא מגין, דאדרבה בשרא דספוגי אינו מגין כמו בניקבו הקרומים בחוץ דאינו מגין (ועיין בלב אריה ז״ל שנתעורר ג״כ על זו) אבל קבלה היתה בידם דניקב הסימפון דוקא להדי חברי׳ טרפה, אבל להדי בשרא לא, ולא משום דזה מגין וזה לא מגין, אלא דהאי טרפות כן נמסר, ופריך על זה מהדורא דכנתא דמגין ולמה לא מגין גם הסימפון על חברו, ע״ז מתרץ לו דאין לדמות טרפות להדדי דכאן הטרפות כן הוא דלהדי חבריו טרפה ולא מהני הגנה דסמפון, ולהדי בשרא אע״ג דספוגיי ולא היה ראוי׳ להגן מ״מ אינו טרפה מאיזה טעם שיהי׳ שלא נתגלה לנו כמו בחתיכת הרגל דאנו רואים ג״כ דבר שמתנגד לשכלנו, דחתכה מכאן וטרפה וחתכה מכאן וכשרה, ומה שכתב הרמב״ם דאפילו ניקב לחברו אין ר״ל דלהדי בשרא מכש״כ דטרפה אלא אפילו להדי חברו די״ל דאיכא הגנה מ״מ טרפה, כי כן נמסר האי טרפות, וידעתי דהלשון עדיין דחוק והוא נגד הכלל שכתבנו בהקדמה דבלשון הרמב״ם אין לדחוק אבל אין כלל שאין בו חוץ ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 48b:3:1
[Dor Revi'i on Chullin 48b:3:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/48b:3:1)

ע״ש גמר׳ האי מחטא דאישתכח בחתוכא דכבדא וכו׳ א״ל ר״א אלו אישתכח בבשרא כה״ג הוה טריף מר וכו׳, ויש לתמוה דשאני דאישתכח בבשרא דלא חיישינן כלל דאתא דרך בליעת הפה, אלא אמרינן דמחוץ אתא ע״י חיכוך בכותל או בקרקע, ועיין ברא״ש דאפילו בקופא לצד החלל מכשרינן משום דע״י שמחתכת אף הקופא עוברת דרך עובי העור בבשר וא״כ איך מדמה מחט בכבדא, דודאי דרך בליעת הפה אתא לתוך הגוף למחט בבשר הירך, ולא עוד אלא דבעצמו מסיק דסתם מחט בכבדא טרפה משום דרוב נבלעים הם דרך הושט ורק באלימתא ובקופא לבר מכשיר, ואיך קמתמה על מר ברי׳ דר״י דסבר למיטרפי, ודחי לי׳ באלו אישתכח בבשרא דאין לזה שום דמיון להאי דינא, וצע״ג בעיני ודו״ק.


###### Dor Revi'i on Chullin 48b:4:1
[Dor Revi'i on Chullin 48b:4:1](https://torahapp.org/share/book/Dor%20Revi%27i%20on%20Chullin/r/48b:4:1)

רש״י ד״ה נקובי נקיב, בסה״ד והלכתא כהנך רבנן דמכשרי וכו׳ ועוד דקם לי׳ בשיטתייהו ר״א ור״א וכו׳ עכ״ל, וקשה לי איך נשמע מהא דר׳ אשי דאית לי׳ כרבנן דמכשרי, דהא בכבדא בקופא לגיו מש״ה מכשיר משום דא״א דעבר בקופא את הכבד שהוא קשה ולכן אמרינן דרך סימפונות אתא, אבל בריאה דרכיך דלא מחלקינן בה בין קופא לבר או לגיו, מצי להיות טרפה לר״א, דאפשר דסבר כרבנן דטרפו, משום דרוב נבלעים דרך הושט, ויל״י ודו״ק.