## Drisha, Choshen Mishpat

###### Drisha, Choshen Mishpat 341:1:1
[Drisha, Choshen Mishpat 341:1:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/341:1:1)

שאינו יכול כו' טעמו דס"ל דדין שאלה כדין הלואה והביא ראיה מהא דתניא טלית שאולה עד ל' פטורה מציצית ורש"י מחלק דוקא הלואה דלהוצאה ניתנה אבל שאלה דחוזרת בעין חוזר מיד וההוא דטלית מיירי כשלא תבעה המשאיל להחזיר לו אפ"ה לאחר ל' חייב בציצית מפני מראית העין מפני שאין דרך להשאיל יותר מל' יום ולכך צריך לעשות לה ציצית והביא ראיה לדבריו ע"ש וא' מראיותיו הוא מהא דתניא המשאיל חלוק לחבירו לילך בו לבית האבל אין רשאי לשאלו עד שיצאו ימי [האבל וברגל עד שיצאו ימי] הרגל ובמשת' עד שיצאו ימי המשתה משמע הא סתמא אפי' קודם שיצאו ימי הרגל והמשתה נוטלו ע"כ ולעד"נ דאין ראיה כ"כ מזה דר"ת לא אמר אלא בשואל סתם משא"כ זה דשאלו לילך לבית האבל ואינך דלא מיקרי שאלה סתם כ"כ אלא מיעוט דלא השאיל לו אלא לילך לבית האבל או למשתה וקמ"ל דל"ת דבהליכה א' סגי וכדעת הרמב"ם בסמוך וק"ל:


###### Drisha, Choshen Mishpat 341:4:1
[Drisha, Choshen Mishpat 341:4:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/341:4:1)

וא"א ז"ל הביאו (ראיה) בל' אחר כו' מדכ"ר שהרא"ש הביאו בלשון אחר ולא כתב לישנא דמשתמע שהרא"ש פליג על הרמב"ם נראה לומר דאינו מוכרח שיהיה חולק על הרמב"ם דאפשר דמ"ש הרמב"ם גבי אבל עד שילך ויחזור היינו כמו עד שיצאו ימי האבל דקאמר הרא"ש דכל ימי האבילות הוא שוהה שם ולבסוף הוא חוזר וכן מ"ש הרמב"ם במשתה כל אותה ימי המשתה יום הוא יום א' וה"ה כל ימי המשתה אם הם רבים ובזה נתיישב דל"ת דברי ש"ע דידיה אדידיה דבי"ד סי' ש"מ סל"ה כתב דברי הרא"ש להלכה ובמ"ש א"ש אבל מדברי מור"ם מוכח דלא ס"ל זה שכתב כאן דברי הרא"ש בשם י"א ובי"ד כ' אדברי המחבר דבח"מ סי' שמ"א לא פסק כן ובאמת שאינו מוכרח וק"ל:


###### Drisha, Choshen Mishpat 341:8:1
[Drisha, Choshen Mishpat 341:8:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/341:8:1)

ודוקא שלקח ממנו בקנין כו' כרש"י אבל לא קאנו מיניה מכי אהדר' כלתה קנין דמשיכה ראשונה אכל נ"י כ' דיש מהאחרונים [דס"ל] דאם משך ע"ד שיהא שאול לו לעולם באותה משיכה קנאה לאותה שעה ולכל השעות שהוא צריך לו אבל רב אלפס פי' בשם גאון כו' עכ"ל וק"ק לפי דעת האחרונים למה קאמר רב מרי והוא דקנו מיניה הא במשיכה סגי וא"ל דר"ל דבקנין בסתם סגי ובמשיכה עד דיפרש דמושך אדעתא דלעולם דאם כן מאי הקשה לרש"י דילמא גם רש"י מודה בזה היכא דפירש ודוחק לומר משום דלטעמי' דרש"י דכתב דקנין משיכה ראשונה כלתה ה"ט שייך גם כן כשפירש ומש"ה הצריך דוקא קניא (דאל"כ) [דא"כ] לא הו"ל לנ"י לסתום דבריו אלא לפרש לכן היה נראה דהמשך דברי נ"י כך הוא לפי פירש"י דפי' דבטובו קאמר קשה ל"ל קנין הא גם במשיכה סתמא סגי דהאומר השאילני בטובו כאילו פירש דבריו וקאמר כל זמן שהוא טוב והיינו לעולם וא"כ אפי' משיכה מהני אבל לפי' רב אלפס ניחא דבטובו ר"ל בטובתך ולפי נדבת לבך (לך) ואין זה שאלה לעולם בפי' אלא ברמז ונשמע לב' פנים ומש"ה הקשה [הרא"ש] דכיון דא"ל בטובתך אינו מוכח כלום גם הקנין שעשה לו אינו מתקנהו ודומה לפלוגתא זו דהרי"ף והרא"ש כ"ר בשמם ג"כ בא"ע סי' צ"ב בדין אס קנו מידו בעודה ארוסה שאין לו דין ודברים בנכסיה כו' שהרמב"ם והרי"ף ס"ל שהקנין מועיל למה שאין במשמעות הל' והרא"ש חלק עליהם ע"ש:


###### Drisha, Choshen Mishpat 341:9:1
[Drisha, Choshen Mishpat 341:9:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/341:9:1)

וכן פי' הרמב"ם כו' עיין ל' הרמב"ם בב"י וכתב עליו וז"ל ועל הרמב"ם ליכא לאקשויי מה שהקשה הרא"ש על הרי"ף עכ"ל ונראה דר"ל דהרמב"ם פירשו בדוקא כשאמר כן לאיש שידוע דרכו ומנהגו שאינו מקפיד בדברים כאלו שהרי כתב בפי' שר"ל כפי טובת לבך שאינך מקפיד כו' וכשאמר כן סתם לאיש כזה סתמא כפירושו דמי משא"כ הרי"ף דלא פי' כלום ומשמע דס"ל דמהני ל' זה אם אמר כן לכל אדם:


###### Drisha, Choshen Mishpat 341:10:1
[Drisha, Choshen Mishpat 341:10:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/341:10:1)

לחפור בו כרם זה כו' ויש להקשות הא כ"ר בסימן ש"ח ושי"א דאפי' כי אמר זה יכול לשנות למלאכה כמותה ואפשר לומר דכוונתו דאם שינה באחר וקלקל הכלי חייב ולה"ק שאינו רשאי לשנות ר"ל וממילא נשמע אם שינה חייב באונסי' ובזה אפי' הרא"ש מודה דכשנתקלקל מצא קפידא מקום לנוח ונחה וכמ"ש גבי ספינה סי' שי"א ובסי' ש"מ דאם שינה ומתה חייב אע"ג דגבי שוכר ושינה מהר לבקעה פטור (כל שלא מתה או נתקלקל מחמת אותה מלאכה עצמה) שואל שאני דכיון דכל הנאה דידיה אסור לו לשנות כלל וחייב באונסין וכן צ"ל בסמוך (בסי' שמ"ב) ומש"כ שם בדרישה ע"ש ולפ"ז הא דכ"ר אפילו אם הוא כמוהו ל"ד קאמר אלא אלא אפי' קל וקטן ממנו וכמ"ש בר"ס ש"מ בשם המ"מ וכן בגמרא אמרו האי דאושלן מרא למרפק ביה פרדיסא מרפיק ההוא פרדיסא משמע אבל אחר לא אפי' אם קל וקטן ממנו: