## Drisha, Choshen Mishpat

###### Drisha, Choshen Mishpat 61:6:1
[Drisha, Choshen Mishpat 61:6:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/61:6:1)

תשובה כך נהגו פה וכו' לכאורה ק' מה השיב לשואל שגם הוא יודע שבטוליטול' המנהג כן וא"ל שכן השיב שכך נהגו מכח מנהג בעלמא אבל לא מכח דינא וכדמשמע בת"ה ר"ס של"א דגם בטוליטולא לא היה אלא מנהג בעלמא לא מכח דינא דאכתי קשה דלא השיב לשואל מידי דגם השואל יכול להיות דידע זה גם ל' שכך נהגו לא משמע כן דהו"ל להשיב אינו אלא מנהג בעלמא ובת"ה שם לא בא לומר דהרא"ש השיב לו כן ע"ש גם מה שהשיב לו בענין הנאמנות משמע שם בל' השואל שגם הוא היה ידע זה ולא הזכיר נאמנות בשאלתו כ"א לתמוה ממנו על דלא הלכו בטוליטולא אחר השטר גם לענין הרשאה וע"ז לא השיב לו כלום ואף ששם בכלל ס"ב דין ו' כ' טעם למנהג טוליטולא והוא דמדכללו יחד לכל מוציאי שטר זה יהודי ועכו"ם ועכו"ם לא זכה לגבות בזה ומדהא ליתא הא נמי ליתא ע"ש ובזה מיושבים ב' הדברים מ"מ בתשובה זו שכתב אח"כ שם דין ז' לא כ' בה שום טעם ולא השיב מידי לכ"נ כמ"ש בפרישה ע"ש:


###### Drisha, Choshen Mishpat 61:7:1
[Drisha, Choshen Mishpat 61:7:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/61:7:1)

לא הייתי פוסק כו' ועמ"ש לעיל סימן י"ד וסימן ק"ו דמשמע לי לכאורה מתשובת הרא"ש דאם כ' לו בשטר לשלם לו ההוצאה דחייב לו לשלם הוצאת שליחות ההזמנה לדין דכל תנאי שבממון קיים ודוקא בהוצאה עד הכפל דקראו כאן קנס בעי ב"ד חשוב:


###### Drisha, Choshen Mishpat 61:16:1
[Drisha, Choshen Mishpat 61:16:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/61:16:1)

אין פה טענה כו' שם בתשובה כלל ס"ח כ' טעם הדבר ז"ל אין לפסול השטר בעניות הלוה דשמא לא ידע בשטרות שהניח אביו עד הנה שבא השטר לידו כדאמרינן הרי שהיתה דסקיא של אביו מופקדת ביד אחר כו' ע"ש ולא ימלט ל' תשובה זו מט"ס וגמגום שמ"ש בעניות הלוה צ"ל המלוה ומ"ש דשמא לא ידע בשטרות שהניחם אביו תימה הלא מיירי בשאלה זו שראובן בעצמו היה המלוה דהיה חי והוציאו על יורשי הלוה וצריכין לדחוק וליישב דאגב דנקט ל' הגמרא דפז"ב לראיה דמיירי בדסקיא של אביו ל"ד קאמרי דה"ה אם היו שטרותיו מופקדים ביד אחר והיה הנפקד במדינת הים דג"כ יכול להתנצל דלא היה יכול לתובען עד שבא הנפקד ומטו השטרות לידו וכמש"ר לעיל בסי' כ' ע"ש נקט נמי הרא"ש בתשובה זו בריש דבריו לא ידע בשטרות שהניח אביו ואף דשם צ"ל ידוע שהם ביד אחרים וכמ"ש שם שאני התם דמיירי דאמר מתחלה אין לו שטר לראיה משא"כ הכא וראיות הרא"ש משם אינו אלא שמצינו שיכול לומר לא ידעתי משטר זה מתחילה ורבינו קיצר וסמך על הפשיטות ועיין מ"ש לעיל סימן ך' וק"ל:


###### Drisha, Choshen Mishpat 61:18:1
[Drisha, Choshen Mishpat 61:18:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Choshen%20Mishpat/r/61:18:1)

כמו שרגילין כו' כן הוא שם בתשובה וכן הוא בספרי הטור הישנים וכן הגיה מ"ו רש"ל בספר הטור שלו תיבת ולא במקום אלא והם לא כתבו העידנו על עצמו שחייב לזה כך וכך כמו שנוהגין לכתוב בכל מיני שטרות וגם לא כתבו ל' והודה בפנינו כמ"ש בשטרי ההודאות ואף על פי דבתחילת התשובה כ' שזה נוסחו ביאור מה שהודה בפנינו כו' צ"ל דהשואל כ"כ להרא"ש ולא נתת לחלק בין דא. לדא והרא"ש ראה ודקדק בכתב ההודאה גופא ומצא שלא היה כתוב בו אלא מה שהודה במעמדנו ואינו מוכח מיניה שא"ל אתם עדים משא"כ אילו היו כותבין בפנינו הודה דהכי דייק תלמודא בפז"ב (דכ"ט) מל' מתני' דל' הודאה בפנינו משמע שבא לפניהם בכיון ויחדם לעדים על הודאתו. כנ"ל לפי גירסא הנזכרת. גם י"ל דתוספת תיבת ביאור מה שהודה הוא מפסיד מ"ש אח"ז שהודה בפנינו דלשון ביאור מורה שהיה חשבון בעלמא. וכן צ"ל בש"ע ס"י דשם כ' ל' ביאור מה שהודה בפנינו ולא נזכר אח"כ שהודה במעמדנו. אך קצת דוחק בעיני לשבש ולמחוק הספרים הנדפסים ועוד דלפ"ו הו"ל לכללו ולכתוב בבבא אחת דלא נכתב העידנו על עצמו ולא בפנינו כו' כיון דבשניהם ר"ל שלא העידם על עצמו. ועוד לפ"ז נצטרך לדחוק במ"ש שלא היה כתוב ולא הודה לפנינו דהא בתחלת התשו' כ' שהודה לפנינו עכצ"ל לכאורה כמ"ש בפרישה ואף שבתשו' כ' שם ולא הודה לפנינו אפשר דשם נפל ט"ס שהרי בלא"ה יש שם גם שאר טעות וצריך להגיה מיהו בש"ע גם כן כ' ולא הודה בפנינו וקיצר לשונו שם משמע דגירסא ולא הוא עיקר. גם מדכתב הרא"ש והטור והש"ע כמו שרגילין לכתוב בשטרות כו' כמ"ש בשטרי הודאות משמע דכמו מה שרגילין לכתוב בשטרות דקאמר ר"ל דכ"כ לחיזוק השטר כן מה שכותבין בשטרי הודאות דקאמר י"ל שכ"כ לחיזוק השטר ודוק: