## Drisha, Even HaEzer

###### Drisha, Even HaEzer 107:1:1
[Drisha, Even HaEzer 107:1:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/107:1:1)

ויצא עליו ש"ח מוקדם למתנתה הא דקאמר מוקדם אע"פ שגם בשוה למתנתה כבר נתבאר בסימן ק"ב שדוחין כתובת אשה מפני ב"ח כשזמנן שוה וי"ל דשאני הכא דנעשית מתנה ומתנה מיחשב בכל מקום כמכר אבל אין לומר משום נדוניא שלה כתב מוקדם שבנדוניא שלה מחשבת כבעל חוב כמו שכתב לעיל סימן ק"ב לדעת הרמב"ם ובית יוסף כתב שם שכן הדין לכולי עלמא והנדוניא לא מחלה אף שכתב לה מתנה. וכתב הריטב"א שהכל לפי ראות הדיינים שאם נראין הדברים שכוונתו היה להפסידה לא אבדה כתובתה דאנן סהדי שאילו ידעה לא מחלה:


###### Drisha, Even HaEzer 107:2:1
[Drisha, Even HaEzer 107:2:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/107:2:1)

לאשתו נשואה לא אבדה כתובתה ואין חילוק בין כתב לה כשהיה בריא או ש"מ ואפילו קנו מידו לא מהני וכ"כ בש"ע וכתב המ"מ דלא אמרינן דהיא אפוטרופוס אלא א"כ וכו' מבואר בד"מ:


###### Drisha, Even HaEzer 107:3:1
[Drisha, Even HaEzer 107:3:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/107:3:1)

ומה ששייר לצורך בית המדרש וגם להניח בעד נפשו אינו שיור כו' עד ואינו משייר כלום מחדש ועוד כו' ק"ק דפתחו בתרתי בשייר לב"ה ובעד נפשו וסיים בחדא דלא שייר מחדש ואח"כ כתב "ועוד כו' ועדיין לא השיבו כלום אמאי דשייר בעד נפשו ונראה דבכלל דבריהם שאמרו שלא שייר כלום מחדש כ"ש שהשיבו שלא שייר כלום בעד נפשו שהרי מת ולא שייר כלום ובודאי לא כיון לשייר דבפני עצמו אלא רצה לומר זה שהניח לצורך ב"ה יהיה שיור בעד נפשו ואח"כ אמר ועוד כלומר אף א"ת שכיון לשיור בפני עצמו מ"מ לא שייר ומה שכתב כי כבר היה חייב בראשונה לב"ה והיו הנכסים משועבדים רצה לומר מאחר שכבר חייב נפשו לזה אע"ג דלא שיעבד אז נכסין בפירוש לזה ממילא היו משועבדים נכסיו לזה משעת הנדר: