## Drisha, Even HaEzer

###### Drisha, Even HaEzer 144:1:1
[Drisha, Even HaEzer 144:1:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/144:1:1)

אין (אונס בגיטין אע"ג דטענת אונס בכל התורה טענה מעלייתא גבי גט אמרו חז"ל שלא תועיל משום תקנת צנועות ותקנת פרוצות תקנת צנועות דאי אמרת לא ליהוי גט זימנין דלא אנוס וסברה דאנוס ותדאוג להנשא ותשב עגונה ומשום פרוצות זימנין דאנוס והיא תאמר לא אנוס ותלך ותינשא ובניה ממזרים. וא"ל כיון שהגט בטל מן התורה היך יתירו חכמים לעלמא י"ל משום דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש והכא אפקעינהו רבנן הקידושין מיניה כיון שלא התנה בפירוש חוץ כ"פ):


###### Drisha, Even HaEzer 144:2:1
[Drisha, Even HaEzer 144:2:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/144:2:1)

דגזרינן מת אטו לא מת והא דלעיל בריש סימן קמ"ג גבי אם אמר ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי ר' זוז לאחר ל' יום ומת בתוך ל' דסבר רבינו שם דאינו גט כלל בתוך ל' ולא גזרינן מת אטו לא מת דגם בלא מת יאמרו שהגט בטל בתוך ל' יום ויש לחוש שתקיים התנאי קודם כלות ל' יום י"ל דהתם לא שייך לומר שיאמרו שאף אם לא מת בתוך ל' הוי גט בטל כמו במת. יאמרו כך ומה בכך דהא אי אפשר לומר דתתייבם ושם איירי דהבעל עמה בעיר והא הבעל יהיה חי ואיזו חורבה יכול למיפק מיניה לאפוקי הכא יכול למיפק מיניה חורבה דמיירי שהבעל אינה עמה בעיר דהא אם לא אבא קאמר שיאמרו אם לא מת גם כן הוי גט בתוך י"ב חדש ותינשא לאחר ושמא הבעל יבא בתוך י"ב חדש ותהיה א"א. א"נ הכא התנאי תלוי באיש גזרינן וחיישינן שמא יבא הבעל בתוך י"ב חדש ולכך לא תינשא אבל לעיל סימן קמ"ג התנאי תלוי בה ולכן לא שייך למגזר מידי דהא לא תקיים תנאה:


###### Drisha, Even HaEzer 144:3:1
[Drisha, Even HaEzer 144:3:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/144:3:1)

עד שיעבור חמשה עשר יום כ"כ הרא"ש והר"ן בשם רבינו חננאל וכתבו דלא ידעו מניין לו אבל הרמ"ה פליג וכתב דכי היכי דלאחר שבת הוי מחצית הזמן שבין שבת לשבת הכי נמי לאחר הרגל הוי מחצית הזמן שבין רגל לרגל וכ"כ הרי"ף בתשובה זה לשונו ראובן נשבע לשלם לשמעון אחר הפסח רואין כמה יש בין פסח לעצרת ויש לו מחצית ימים שבינתיים כמו בשבוע שמחלקין מקצתו לפניו ומקצתו לאחריו ולפי זה אם ישבע לפרוע לאחר הסוכות יש לו זמן שלשה חדשים ולפני שנה ולפני חדש ושבוע לא אתפרש ולכאורה משמע דלפני שלו כלאחר וכדאמרינן גבי שבת אבל בירושלמי לא משמע הכי עד כאן לשונו הר"ן ס"פ מי שאחזו ע"ש ונראה לי שדעת הרי"ף הוא כדעת רבי' חננאל שבסמוך אבל הרא"ש שחולק ארבינו חננאל וסבירא ליה שאם אמר הרי זה גיטך אחר השבוע שמתגרשת מיד אחר השבוע הוא הדין לענין החוב צריך לפרוע מיד אחר הרגל:


###### Drisha, Even HaEzer 144:4:1
[Drisha, Even HaEzer 144:4:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/144:4:1)

ויראה שהוא מפרש דברי הרמב"ם כו' עד ואינו נראה כו' באמת שיש לתמוה על המאור הגדול הרא"ש איך לא שם לבו למשמעות לשונו דהרמב"ם ולכאורה היה נראה שגם הרא"ש מפרש דברי הרמב"ם כמו שמפרשם רבינו אלא שהרא"ש הבין דברי הרמב"ם שכוונתו שיכולין לכתוב כל השנה השמינית ואין להם לכותבו משם ואילך ועל זה פליג הרא"ש שפירוש זה אינו נכון כו' רצה לומר שאינו נכון שיכתבו כל השנה אלא יכתבו מיד ואינן רשאין לכתוב כל השנה כך היה נראה לכאורה שכך הוא כוונתו ואם כן אין בהשגת דרבינו ממש. אלא דרבינו דייק ל' הרא"ש קצת דאין לשונו משמע שכך כוונתו שאם כן הוה ליה לומר ואין כותבין אלא מיד אחר השבוע אבל מדכתב כותבין מיד אחר השבוע משמע שהוא מפרש דברי הרמב"ם שאין רשאין לכתוב כל זמן שלא יעבור שנה ראשונה אחר השבוע ועל זה כתב דאם צוה לכתוב כו' כותבין מיד ואין צריכין להמתhן עד שיעבור שנה ראשונה:


###### Drisha, Even HaEzer 144:5:1
[Drisha, Even HaEzer 144:5:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/144:5:1)

והוי גט ישן זה ל' הגמרא וליחוש שמא פייס ופירש"י שמא פייס ונתייחדה עמו ובעל והו"ל גט ישן ואע"ג שאם נתגרשה בו תינשא לכתחילה כמו שיתבאר ריש סימן קמ"ח הכי קאמר היכי קאמרינן הרי זה גט דמשמע גט שראוי להתגרש בו לכתחילה ליחוש שמא יבא הבעל ויערער ויאמר שפייס והוה ליה גט ישן אמר רבה באומר נאמנת עלי שלא פייסתי וכפי' זה פירש רבינו אבל הרשב"א והר"ן כתבו דאין נראה להם אלא כמו שפירש הרי"ף בתשובה דהכי קאמר ליחוש שמא פייס בדברים ומחלה התנאי ור"ל שאף אם יעבור ל' יום מכנגד פניה לא איכפת לה ואיננה מבקשה להתגרש מחמת זה וביטל הגט וכ"כ הרמב"ם עכ"ל ב"י ונראה שזה שכתב בשם הרמ"ה בסמוך זה לשונו ואינו יכול לבטל התנאי ואין צריך להאמינה כו' שג"כ ס"ל דאביטול התנאי קאי פיוס דאל"כ ביטול תנאי מאן דכר שמיה:


###### Drisha, Even HaEzer 144:6:1
[Drisha, Even HaEzer 144:6:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/144:6:1)

מעכשיו אם לא אעבור וקשה למה שינה הרמ"ה את לשונו דמתחילה אמר כל זמן שאעבור ומסיים ואמר א"ל מעכשיו אם לא אעבור כו' ונראה ליישב קצת דהרמ"ה אורחא דמילתא נקט דסתם מי דמגרש במעכשיו ודאי איזה שנאה יש ביניהם שאינם יכולין לדור יחד לכן תלה הגט באם יבא ויראה פניה ור"ל הואיל שיש שנאה ביניהם אין דרך שנאה להתבטל אלא שאם ירחיק ממנה דאז דרך שנאה להתבטל ולכן קאמר אם אראה פניך בתוך ל' יהא גט דאז ודאי לא יתבטל השנאה ואם לא אראה פניך ל' יום לא יהא גט כי אולי יתבטל השנאה אבל אם לא אמר לה מעכשיו מסתמא אינו מגרשה מכח שנאה אלא שהוא רוצה לילך לדרך רחוקה והיא מבקשת שישב אצלה ולא תשב עגונה כ"כ ולכן קאמר לה שלא ירצה לעגן אותה ואם לא יבא עד זמן פלוני יהא גט ותינשא לאחר כדי שלא תשב עגונה: