## Drisha, Even HaEzer

###### Drisha, Even HaEzer 43:1:1
[Drisha, Even HaEzer 43:1:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/43:1:1)

צריכה גט . משמע דוקא כשבא עליה או יחד עמה משהגדיל צריכה גט אבל אם כשלא בא עליה או בלא יחוד אינה צריכה גט וכ"כ הרא"ש בהדיא בתשובה כלל ל"ה דין ה' וז"ל קטן שקדש אשה וכשהגדיל שלח לה סבלונות וגם נתייחד עמה אם היא צריכה ממנו גט תשובה צריכה ממנו גט ולא בשביל קידושין שקידושי קטנה לאו כלום הוא וגם לא בשביל הסבלונות אלא בשביל היחוד ומביא שם ראייה לדבריו ואף על גב דגבי קטנה משהגדילה הוו קידושיה קידושין אע"ג דלא בא עליה או נתייחד עמה כדמשמע בסמוך שכ' אבל אחר שתגדיל חלין הקידושין ואינה צריכה קידושין אחרים וממילא משמע דצריכה גט וכ"כ רבינו לקמן בסימן קנ"ה וז"ל הביאה סימנים אחר י"ב שנה ולא בעל אח"כ הוו ספק קידושין ואם בא להוציאה צריכה גט מדרבנן.היינו משום דתקינו רבנן קידושין לקטנה ולכן כשתגדיל חלין הקידושין וצריכה גט מדבריהם וכ"כ הרמב"ם בפי"א מהל' גירושין וז"ל קטנה שלא מיאנה והגדילה ואף על פי שלא בעלה משנעשית י"ב שנה ויום אחד ה"ז אינה ממאנת שהרי הגדילה וצריכה גט מדברי סופרים שהרי לא בא עליה אחר שהגיע לימי נערות כו' ונמצאת שאינה צריכה גט אלא מנשואי קטנה שהן מד"ס עכ"ל:


###### Drisha, Even HaEzer 43:2:1
[Drisha, Even HaEzer 43:2:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/43:2:1)

ומיהו תקינו לה קידושין ע"י אחיה כו'. בדפוס ב"י וגם בנוסח של קלף כתב תקנו לה "נשואין ואותה גירס' נראה לכאורה עיקר ועל פי' מ"ש נ"י ביבמות פרק בית שמאי דף תמב ע"א על מתני' דתנן שם ז"ל איזהו קטנה שצריכה למאן כל שהשיאתה אמה או אחיה לדעת' "השיאוה שלא לדעתה אין צריכה למאן וכתב שם נ"י ע"ז ז"ל על הא מתניתין דקתנ' "שהשיאוה ולא קתני שקדשתה כתב תשוב' ה"ר יודא בר ברזילי לריא"פ ז"ל דקידושי קטנה אינה כלום ואין קידושין מועילין אלא לאחר נישואין ואז צריכה למאן אבל בקידושין לחודייהו אין צריכה מיאון והקשו עליו דהא תנן בית הלל אומרים אחד ארוסות ואחד נשואות ממאנים ואמרינן לקמן איזהו מיאון כל שאמרה אי אפשי בקידושין שקדשני אמי ואחי כו' עד אלמא כיון דמקדשה מעיקרא בלחוד צריכה מיאון והרמב"ן הראה פנים להעמיד דברי הרב ז"ל דכל הני דמוכחן דארוסה צריכה למאן דוקא שקבלה היא קידושין אבל כשקדשוה וקבלוה אמה ואחיה אפילו לדעתה אינה מקודשת כלל א"צ מיאון לפי שלא מצינו שתקנו חכמים שליחות לקטן אבל כשהכניסוה לחופה אף על פי שקבלו הם הקידושין ה"ז צריכה למאן. והיינו מתניתין דקתני שהשיאתה אמה ואחיה ולא קתני שקדשתה והיינו נמי דאמר רבי חנינא כל שאינה יכולה לשמור קידושיה א"צ למאן דמשמע שהיא מקבלת אותם דכשהיא מקבלת אותם ויודעת לשמור קידושיה צריכה מיאון ופי' בקידושין שקדשני אמי ואחי ר"ל הם פתוני לקבל הקידושין כ"כ בשמו הרשב"א והריטב"א עכ"ל נ"י ולקמן בסימן קנ"ה כתב רבינו ג"כ דגם מן הארוסין צריכה מיאון אבל לא נזכר בדברי רבינו האי חילוק בין קבלו היא לקבלו אמה ואחיה. מ"מ נראה ליישב חילופי הגרסאות במאי דכתבתי דספרים דגרסי' דתקנו לה נישואין כו' דמשמע דוקא נישואין ולא קידושין משום דמיירי רבינו כשקבלו אחיה ואמה הקידושין וכדמסיק לישנא שהשיאה לדעתה משמע שהן קבלו הקידושין רק שהסכימה ונתנה דעתה לזה ולספרים דגרסי קידושין איירי כשקבלה היא עצמה הקידושין וגם כשמקבלת הקידושין יש לה דעת לשמור על כל פנים לא תקנו לה חכמים נישואין אא"כ בהסכמת אמה או אחיה וכשיסכימו ומקבלת היא בעצמה הקידושין עדיף ואלים טפי ממה שקבלו אמה או אחיה הקידושין. ולשון המיאון בשניהן שוה אי אפשי בקידושין או נשואין שהשיאוני אמי ואחי ר"ל שפתוני וכמ"ש לעיל בלשון נ"י ודו"ק:


###### Drisha, Even HaEzer 43:3:1
[Drisha, Even HaEzer 43:3:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Even%20HaEzer/r/43:3:1)

ע"י אחיה ואמה כו' . כתב רמ"א שב"ד יכולין לפסוק להשיא את הקטנה (נדוניא וכל שצריכה לבעל כהגון לה ויש להן רשות כל שהוא לתקנתה ולטובתה. כ"פ) כמו שיש רשות לאחיה ולאמה ויכולין להתנות שאם תמאן תאבד כל אשר לה אבל אין להם רשות להשיא את הקטן עכ"ל (בשם נמוק"י בפ' חרש. כ"פ):