## Drisha, Orach Chayim

###### Drisha, Orach Chayim 382:1:1
[Drisha, Orach Chayim 382:1:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Orach%20Chayim/r/382:1:1)

עיין בב"י שכתב בד"ה ואם אינו רוצה כו' ז"ל וכ"כ הרא"ש שם ז"ל כותי שהיה רגיל להשכיר ועתה אינו רוצה להשכיר אין שוכרין ממנו בע"כ ולא שייך למילף שכירות מעירוב עכ"ל ואח"כ מביא בשם מרדכי דשוכרין מאשתו בע"כ וגם בשם רשב"א בתשובתו שוכרין מאשתו אפי' משכירו ולקיטו וא"כ יש לתמוה על הרא"ש ז"ל למה כתב אין למילף שכירות מעירוב והלא בעירוב ג"כ דינא הכי הוא דאין מערבין בע"כ אלא דוקא מדעת אשתו כמ"ש רבינו בסי' שס"ד וגם ב"י ז"ל שם הביא בשם התוס' והרא"ש דאין מערבין בע"כ אלא מדעת אשתו כו'. כתב ב"י בד"ה ומ"ש וכן אם ישראל וכותי ז"ל וכתב בהגהות אשר"י ר"פ הדר אם יש מב"ב כותים אפילו יו"ד ודרים עמו בבית צריך לשכור מכולם ע"כ וצריך להעמיד כמו שהעמידו התוס' ההיא דר' יוחנן דירושלמי דלא תיקשי ליה משכירו ולקיטו עכ"ל עיין בהגהות אשר"י פרק הדר דף קכ"ג עד דה"ה בירושלמי כו' דכתב שם ג"כ תירוצם של תוס' ונ"ל דמדכתב צריך לשכור מכולם דייק הלשון צריך דמשמע דלא סגי בלאו הכי וק"ל וא"ל מנ"ל להעמיד כך דלמא ההגהות אולי לטעמייהו שכתבו והביא ב"י לעיל סימן זה בד"ה וזה תקנתם דאין שוכרין שלא מדעת אדון אם הוא רוצה לשכור ולכך צריך הישראל לשכור דא"כ קשה מ"מ למה הוצרך להשכיר מכולם לשכור מאחד ואידך ליהוי כשכירו ולקיטו לכך צ"ל שכולם שותפים בבית או כל א' יש לו מקום מיוחד דכל א' הוי כב"ב:


###### Drisha, Orach Chayim 382:2:1
[Drisha, Orach Chayim 382:2:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Orach%20Chayim/r/382:2:1)

שתי חצרות זו לפנים מזו לא שנא דר ישראל וכותי בפנימית וישראל בחיצונה ל"ש ישראל וכותי בחיצונה וישראל בפנימית בפ' הדר א"ר יהודה אמר רב ישראל וכותי בפנימית וישראל בחיצונה בא מעשה לפני ר' ואסר כו' וב"י הביאו ואע"ג דמסיק התם אמר רב הונא בריה דרב יהושע ולעולם כראב"י וכר"ע דאמר כל רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה וע"ש וא"כ לדידן דקי"ל כרבנן דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה ונדחו דברי רב ולמה פסק רבינו כדברי רב י"ל לפי שסובר רבינו למאי דמסיק שם פרק הדר (עירובין דף ע"ה) אמר רבי אלעזר כותי הרי הוא כרבים ומסיק דטעמא הוא משום דסתם כותי אי איתי' דאגורי מיפעי פעי פירש"י מיפעי פעי קלא אית ליה והני לא אוגיר ומאן דלא ידע סובר דאין דריסת הרגל אוסר כו' ולפ"ז הא דרב יהודה אמר רב מיתוקמא אפילו כרבנן דאמרי רגל המותרת במקומה אינה אוסרת דשאני הכא דמיפעי פעי ואפילו רבנן מודו בכותי דאסר מטעם גזירה דר' אליעזר דשייך גם התם ונדחו דברי רב הונא בריה דרב יהושע ובזה יתיישבו דברי הגהות אשר"י שמביא ב"י בסימן זה וז"ל כתבו בהגהת אשר"י פרק הדר דב' חצירות זו לפנים מזו וישראל וכותי בפנימית וישראל בחיצונה ישראל מותר בפנימית כו' וכיון דישראל מותר הוי רגל המותרת במקומה לרבנן דקי"ל כוותיה ואינו אוסר עכ"ל דהגהה סברי כרב הונא בריה דרב יהושע דמוקי להא דרב דאסור אליבא דר' עקיבא אבל אנן דקי"ל כרבנן הוי רגל המותרת במקומה ואינו אוסר כנ"ל. ואב"י קשה דהביא הגהות אשר"י זו סתמא כאן אמ"ש רבינו בלי פלוגתא ופשט דדברי רבינו ופסקי דהגה"א סותרין זה את זה: