## Drisha, Yoreh De'ah

###### Drisha, Yoreh De'ah 187:1:1
[Drisha, Yoreh De'ah 187:1:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/187:1:1)

(ואם יש לה מכה באותה מקום תולין כו' וכתב הג"מ ומרדכי ודוקא שלא בשעת וסתה תולין במכתה להקל ואומרים טהורה היא אבל בשעת וסתה טמאה מחמת דם וסתה ואין תולין במכה אבל הרמב"ם והרשב"א מתירין ג"כ שם דוסת דרבנן עיין בב"י עכ"ה):


###### Drisha, Yoreh De'ah 187:2:1
[Drisha, Yoreh De'ah 187:2:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/187:2:1)

שדם וה יוצא ממנה הרשב"א פירש כשהאשה אומרת מכה יש לי אף שאינה מרגשת ויודעת שדם זה בא משם אז אנו תולין ואמרינן ודאי בא משם וטהורה אבל הג"מ כתבו שצריכה שתאמר האשה גם שהדם בא משם ב"י ע"ש. ולעד"נ שגם ה"מ אינו מצריך שתאמר זה הדם בא מהמכה אלא שיש לה מכה שמוצאת דם וכ"כ מהרא"י בת"ה סימן מ"ז שדי בכך והביאו ב"י בסי' זה בסופו ע"ש ולפ"ז מ"ש רבינו שדם זה יוצא ממנה ר"ל אנו תולין שיוצא ממנה אע"ג דלא אמרה היא דבר זה ודו"ק:


###### Drisha, Yoreh De'ah 187:3:1
[Drisha, Yoreh De'ah 187:3:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/187:3:1)

ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל אלא תולין מן הסתם לומר שאינו משונה כתב ב"י ודברי רבינו נראין כסותרין זא"ז כו' עיין בב"י שמביא דברי הרא"ש שכתב ז"ל ואם יש לה מכה תולין לעולם במכתה בסתם עד שיודע לנו ע"פ חכם שהראת לו דם ראייתה קודם שאירע לה אונס ע"פ עצמה כו' כן הוא באשר"י דף פ"ה סוף ע"א נלע"ד דט"ס הוא וצ"ל או ע"פ עצמה וה"פ לעולם תולין בסתם במכתה אם לא שאינו סתם והיינו שיודע לנו ע"י חכם שהראת לו דם נדתה כמה פעמים קודם שראתה עתה מחמת תשמיש והוא מעיד ואומר שדם זה דומה לאותה דם נדתה שהיתה רגילה לראות או שהיא עצמה אומרת שדם זה דומה לדם שהייתי רגיל לראות בימי נדה ואז אינו מקרי סתם וטמאה ומסיק וכתב אבל מן הסתם קודם שנודע לנו ע"פ עצמה שדם זה משונה כו' ר"ל ל"מ אם היא אומרת ברי לי שדם זה אינו דומה לדם נדותי פשיטא דתולין להקל אלא אפי' אינה אומרת כלום שאינה יודעת אם דומה או לא דזהו סתם אפ"ה תלינן להקל ורבינו ג"כ לא נקט בלשונו אלא רישא וסיפא דדברי הרא"ש דתולין להקל בסתם ובל' בסתם רימז לנו הא אם היא או החכם אומרים שדומה לדם נדתה טמאה וסיים כלשון הרא"ש שכתב או שתראה שניהם לחכם לומר ודאי אם שני הדמים מובאים לפני חכם צריך החכם לראותן ולא ידחה ממנו לתלות להקל מסתמא דהואיל והם לפנינו וכל אדם יכול לעמוד על הדבר צריך החכם לברורי ולעמוד על הדבר:


###### Drisha, Yoreh De'ah 187:4:1
[Drisha, Yoreh De'ah 187:4:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/187:4:1)

(אפי' אם הוא רופא מומחה אבל ריצב"א מתיר ע"י ישראל מומחה ואם ראתה האשה בעצמה שפסק דם וסתה וראייתה ע"י הרפואה מותרת אף ע"י עכו"ם וכ"פ בש"ע עכ"ה):


###### Drisha, Yoreh De'ah 187:5:1
[Drisha, Yoreh De'ah 187:5:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/187:5:1)

והאידנא אין מתירין אותה לאחר שראתה דם כ"כ הג"מ בשם הרמב"ן דבזמן הזה כו" אין מוציאין אותה עכ"ל ולעד"נ שרבינו המחבר לא ס"ל כוותיה דהרמב"ן אלא בהאי רפואה דהפחידה והפילה חררת דם דאין לסמוך אבל אשפופרת כבר כתב בשם הרא"ש דיש לסמוך עליה וכ"פ בש"ע דאין לסמוך ארפואה דפחדה ואבדיקה דשפופרת פסק דיש לסמוך אפי' בזמן הוה ורבינו סתם כאן וסמך אמ"ש לפני זה הסכמת הרא"ש בשפופרת אבל אין לומר דרבינו הבין מ"ש הרמב"ן לאחר שראתה דם שר"ל ראייה ממש דם מן המקור ואם כן לק"מ משפופרת דשם אחר שנבדקה אגלאי מילתא דמעולם לא בא הדם מן המקור דז"א דל' דראתה דם אראייה דשעת תשמיש קאי וכל שכן דאין לפרשו ראתה דם שהפילה דם מחמת חררה וק"ל