## Drisha, Yoreh De'ah

###### Drisha, Yoreh De'ah 52:1:1
[Drisha, Yoreh De'ah 52:1:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:1:1)

וקאמר בגמרא דבריאה אין לחוש בנפילת האור כו' ז"ל הגמרא שם פא"ט ד' נ"ז ע"א אמר חזקיה אין ריאה לעוף ורבי יוחנן אמר יש לו וישנה כעלה של וורד בין האגפיים מאי אין ריאה לעוף אלימא דלית ליה כלל והא דקחזינן דאית ליה אלא דלא מטרף ביה והא תני לוי טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהן כו' אלא אין לו לא לינפל ולא ליחמר (פירש"י לינפל אם נפלה מן הגג דבעלמא צריך בדיקה (כדלקמן סימן נ"ח) ולא ליחמר בנפלה לאור שבודקין המעים שמא הוריקו) מ"ט אמר רב חגא הואיל ורוב צלעותיה מגינות עליה והא מדאר"י יש לה וישנה כעלה של וורד בין האגפיים מכלל דחזקיה סבר דלית ליה אלא אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי מדבריו של בריבי (חזקיה שהיה גדול בדורו) ניכר שאינו בקי בתרנגולין (אינו רגיל לאכול תרנגולין לפיכך לא ידע אם יש לו ריאה ול' בדיחותא הוא עכ"ל) הגמרא עם פירש"י הנה אף דמסוגיא לכאורה נראה דאדחי דברי חזקיה דאמר אין לעוף ריאה לענין לינפל וליחמר ס"ל להפוסקים דודאי טעותו של חזקיה לא לגמרי היה כי איך יאמר דבר הלכה לרבים בלי עיון ושאלה אם כן הוא והוא היפך המורגש והידוע לרבים אלא מכח שקיבל מרבותיו דאין טריפות בעוף בריאה ולא ידע טעמו של דבר לכן עלתה על דעתו שאין לעוף ריאה ולפ"ז אין שייך בהג"כ טריפות דנקובה ונטולה ושמוטת הגף וכל הטריפות השייכים לריאה ומסיק הגמרא דחזקיה לא היה בקי בתרנגולים וטעה בטעמו של דברי רבותיו ובודאי טעמייהו משום דרוב צלעותיה מגינות עליה ולפי זה שאר טריפות שייכין בה זולת לינפל וליחמר וכן משמעות לשון הגמרא הנ"ל דחזקיה אמר אין ריאה לעוף דמשמע שום טריפות ורב חגא אמר דלינפל וליחמר דוקא קאמר וק"ל וע"ל סימן נ"ח בטריפות נפולה שתמה הב"י שם למה לא כתב רבינו שם דאין טריפות ריאה בעוף לענין נכולה וע"ש מ"ש בישובו. גם כאן לא ביאר ב"י כל הצורך ודו"ק:


###### Drisha, Yoreh De'ah 52:2:1
[Drisha, Yoreh De'ah 52:2:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:2:1)

אם ראינו שהאדימה טריפה ב"י כתב שצריך לגרוס שהוריקה ולא כתב טעם לדבר ונראה שטעמו שכן מצא ברש"י וברשב"א ואינו מוכרח דאי משום דאמרינן לעיל (ר"ל בסימן ל"ח עכ"ה) האדימה כשירה הלא גם ירוקה (אם הוא ככרתי עכ"ה) אמרינן לעיל דכשירה ובשם מ"ו כתבתי שם בסימן ל"ח דבהמה ועוף דומין בטריפותן בשינוי מראה בריאה. וא"ל דמיירי בירוקה כחלמון ביצה דאמרינן לעיל שהוא טריפה דאם כן מה לו לתלות הטריפות בנפילת האור אף בלא נפלה לאור טריפה בירוק כחלמון אלא לאו דמיורי בירוק ככרתי ושאני הכא דאיכא ריעותא דנפילה לאור א"כ הה"נ בהאדימה דטריפה הואיל ואיכא ריעותא ודוחק לחלק. ולומר דמיירי בירוק שהוא גרוע מכרתי ואינו דומה לביצה:


###### Drisha, Yoreh De'ah 52:3:1
[Drisha, Yoreh De'ah 52:3:1](https://torahapp.org/share/book/Drisha/s/Yoreh%20De%27ah/r/52:3:1)

וכתב עוד הרא"ש ז"ל י"א וכו' וכ"כ הרמב"ם כתב ב"י וז"ל והר"ן כתב שדעת הרמב"ן ג"כ לומר שאין דין זה נוהג אלא בעוף ולא מחוור דא"כ כי היכי דאמרינן כל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהם העוף נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח הכי נמי הול"ל נפלה לאור ונחמרו בני מעיה עכ"ל ונראה שאין זו קושיא דכיון דבמתני' לא הוזכר טריפות זה אלא בעוף לא איצטריכא ליה ועוד שאין זה טריפות נוסף בעוף מבבהמה שאם היה אפשר לבהמה ליחמר בני מעיה ג"כ היתה נטרפת בכך ואין חילוק בין בהמה לעוף אלא שזו יש לה מגינים שלא תבא לידי טריפות זה וזה אין לו מגינים עכ"ל ב"י: