## Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 186

###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 186:1
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 186:1](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/186:1)

[א] **[לבוש] ונשים הואיל ולא נטלו וכו'.** וכהנים ולויים שאני דמכל מקום נתנו להם מ"ח עיירות ושייך שפיר אשר נתן לך כן כתבו אחרונים, אבל בתוס' ברכות דף כ' מסיק זה לתמיה קיימת ולכך פירשו דהספק הוא משום ברית ותורה, גם לפי זה היה קשה למה כהנים מביאין בכורים ואין קורין:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 186:2
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 186:2](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/186:2)

[ב] **[לבוש] מכח הערבות וכו'.** כן כתב עוד הלבוש בסוף סימן קצ"ג וכן הוא בתוס' והרא"ש ופוסקים, ולעיל סימן קפ"ד כתב הטעם כיון דאסמכוהו אקרא וכו' ויש ליישב:


###### Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 186:3
[Eliyah Rabbah on Shulchan Arukh, Orach Chayim 186:3](https://torahapp.org/share/book/Eliyah%20Rabbah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/186:3)

[ג] **כדי שביעה וכו'.** כתב עולת תמיד משמע מדבריו דקטן שלא אכל כדי שביעה פטור מברכת המזון, ולא נהירא דכל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תיקנו וחייב לברך אפילו אכל כזית, עד כאן. ואולי כוונת הלבוש דאם אינו אוכל כדי שביעה אינו יכול לפטור גדול שלא אכל כדי שביעה דלא מצי תרי דרבנן לפטור לחד דרבנן, אבל קטן עצמו מודה דמחויב. עוד נראה לי דסבירא ליה ללבוש כיון דקיימא לן בסוף סימן שמ"ג דאיסור דרבנן אין מאכילין אותו בידים, אבל אין צריכין להפרישו לכולי עלמא משמע דאינו מחויב במצוה דרבנן: